במפגש הראשון שלהם הם מיד חשבו שזה לא "זה". האדם שניצב מולם לא היה זוכה ל"סווייפ" ימינה מהם, ולו היו פוגשים אותו ברחוב, הם היו ממשיכים הלאה בלי להניד עפעף. ולמרות זאת, אותו בחור או בחורה התגלו בהמשך הדרך בתור "החצי השני" שלהם.
שמעתם על אהבה ממבט שני, שלישי ואפילו עשירי? מסתבר שזוהי תופעה מוכרת למדי. הפנטזיה לפגוש את אהבת חיינו ולהתאהב בה ממבט ראשון, נשארת לא פעם רק בגדר פנטזיה. האנשים איתם שוחחתי, לא רק שלא התאהבו ממבט ראשון, חלקם אפילו חשו דחייה ראשונית ורצו לבטל את הכול. אף אחד מהמרואיינים לא האמין שהאדם הזה, שלא עורר אצלם דבר מבחינה מינית, יהפוך בהמשך לאהבת חייהם, ואיזה מזל שהם נשארו בסביבה כדי לחזות במהפך.
פתחתי את הראש והתאהבתי בגבר מסוג אחר
אלינור (38) היא אמא לשלושה ילדים. את בעלה הכירה דרך קולגה משותפת. הוא לא היה הטיפוס שלה והיא לא הייתה הטיפוס שלו. "חייתי בלוס אנג'לס מספר שנים והייתי רגילה לצאת עם אמריקאים, גם בארץ. נמשכתי תמיד לטיפוס של 'הילד הרע', ל'פליירים', והוא לא היה כזה", היא משחזרת.
בגיל 30, כשהיא עייפה מהמשחקים, מהריגוש ומאתגרי הדייטינג הלא נגמרים, ביקשה אלינור להתמסד. בעקבות עזרה מקצועית, היא הבינה שהיא חייבת לעצור, לחשב מסלול מחדש ולבחור את הגבר הבא שלה בקפידה: "בהתנהלות שלי הייתי קלת דעת", הוא מודה. "קפצתי מבחור לבחור, בלי לחשוב פעמיים. הדבר היחיד שהנחה אותי בבחירות שלי היה האם הוא 'עושה לי את זה', ואם לא היה אתגר, מיד היה 'יורד' לי ממנו".
ואז הוא הגיע: גבר עדין, טוב ושמרן, שהיה ההיפך הגמור מכל הגברים שהייתה איתם לפני כן. היא חזרה מהדייט הראשון והייתה בטוחה שהוא יהיה גם האחרון: "היינו הפכים, אבל לא כאלה שנמשכים זה לזה. הוא היה רציני מדי בשבילי ואפילו התווכחנו על אידיאולוגיה ופוליטיקה", היא משתפת. אך הקולגה שהכירה ביניהם, התעקשה שכדאי לה להמשיך ולנסות. אלינור החליטה שהיא נותנת לזה צ'אנס נוסף, ומפגישה לפגישה, החיבור ביניהם הלך ונבנה, וכך גם המשיכה הפיזית. אחרי שבועיים בלבד שניהם כבר הרגישו שזה "זה". לאחר כשנה התחתנו.
שאלתי את אלינור איך הפכה ההתחלה הרעועה הזאת לסיפור הצלחה, והיא ענתה: "עבדתי עם השכל ופחות עם הרגש. יצאתי עם אותם טיפוסים ולא יצא מהם כלום, רק כאב לב ואכזבות. בסוף שיניתי כיוון, הגעתי עם ראש פתוח והתאהבתי בגבר ששונה מכל מה שהכרתי. היום אנחנו אוהבים, מאוהבים ואני נמשכת אליו בטירוף".
אלינור ובעלה הם ההוכחה שאם אין כימיה מיידית, זה ממש לא אומר שלא תיווצר בהמשך משיכה ואפילו אהבה. האנתרופולוגית הביולוגית הנודעת, הלן פישר, מסבירה כי כימיה מינית לא תמיד שווה לאהבה. במוח קיימות שתי מערכות זיווג נפרדות - אחת ששולטת בהשתוקקות לסיפוק המיני והשנייה לאהבה רומנטית, שביסודה השתוקקות לאדם אחד. מכיוון שמערכות אלו לא תמיד מחוברות, אפשר להיות מאוהבים עד מעל לראש באדם מסוים, גם אם הסקס איתו לא כל כך טוב, בדיוק באותו האופן שבו ניתן לקיים סקס אינטנסיבי ומלא תשוקה עם מישהו שלא תרצו לראות יותר לעולם.
"הבנתי מה באמת חשוב לי - אדם נאמן שיהיה כאן בשבילי"
גם יאנה ריזמן (35), נשואה פלוס שניים, חולקת תחושות דומות. היא ובעלה הכירו בגיל 16 בפנימייה, ולא רק שהם לא היו מיודדים זה עם זה, הם אפילו שנאו האחד את השני. רק בהמשך, בעקבות פעילות הדרכה משותפת ומוות מפתיע שאירע במשפחתו של בן הזוג, השניים החלו להתקרב.
כשסיימו את הפנימייה, יאנה כתבה לו מכתב: "עכשיו כל אחד הולך לדרכים אחרות, לעשות דברים אחרים, אבל ברור לי שבגיל 30 אנחנו ניפגש ונתחתן". החברות הטובה שנוצרה גרמה לאיזשהו חיבור זוגי אבל לא רומנטי, ולמרות שהם לא היו הסגנון האחד של השני באופי או בחיצוניות, יאנה מספרת שכן היה שם רגש.
10 שנים אחר כך, פקד את יאנה משבר בריאותי: "היו לידי כל מיני אנשים שתמכו בי ונזכרתי בו. הבנתי שהוא חסר לי, שאני רוצה אותו לצידי, שאנחנו צריכים להיות ביחד". היא החליטה להציב לו אולטימטום: או שהם יהפכו לזוג, או שייעלמו זה מחיי זו לנצח. אין טעם בידידות". למרבה ההפתעה, אותו ידיד הסכים, וחצי שנה אחר כך השניים התארסו.
"הבנתי מה באמת חשוב לי בתוך הצ'ק-ליסט - אדם שיהיה כאן בשבילי, לא משנה מה, שניתן יהיה לסמוך עליו בעיניים עצומות. חבר נאמן וכזה שיהפוך בשבילי את העולם. הרי בסוף, השגרה נותנת את אותותיה והריגוש נעלם. מערכת יחסים יציבה לא מושתתת על כימיה פיזית", היא מסכמת, וממליצה לרווקות שקוראות אותה להגיע לדייט הבא שלהן בפתיחות ובלי שיפוטיות, כי יש דברים הרבה יותר חשובים מאשר נראות חיצונית ותשוקה.
"הבנתי שכדאי לצאת מהקופסה"
גם יעל (41) חוותה דבר דומה – הגבר שהפך לבן זוגה ולאב ילדיה לא ענה על הצ'ק-ליסט הראשוני שלה. "לא הייתה שם משיכה ראשונית וגם לא הייתי פנויה ריגשית לחיזורים שלו. הוא היה דתי ואני לא, הוא היה מופנם ואני מוחצנת. זה לא התאים משום בחינה".
האינסטינקט שלה היה לבטל את הכול ולהמשיך הלאה, אבל הימים עברו והיא התחילה להבין שאולי בכל זאת יש כאן משהו שהיא מפספסת. "פתאום הבנתי שיש כאן בחור טוב, ממשפחה טובה, ושכדאי לצאת מהקופסה ולבדוק אופציות אחרות מאלו שהכרתי. הוא חיזר, פינק והעניק תשומת לב לפרטים הקטנים. יחס כזה טוב לא היה לי לפני כן", היא מודה.
לאחר כחודשיים, החלה יעל לפתח כלפיו רגשות רומנטיים. ערב אחד, היא לא הרגישה טוב ופונתה לבית החולים. "אני זוכרת שהייתה שם מסירות נפש מאוד גדולה. הוא דאג שיהיה לי טוב והיה לצידי כל הלילה. ברגע ההוא הרגשתי שאני מתחילה להתאהב. לא יכולתי להישאר אדישה. אמא שלי אמרה לי, 'עדיף שגבר יאהב אותך ואת תצטרפי לאהבה מאשר שזה יהיה הפוך', וזה באמת מה שקרה".
לאחר כשמונה חודשים הם התארסו, והיא אפילו חזרה בתשובה בעקבותיו. היום היא מבקשת לומר לרווקות אחרות: "אל תהיו מרובעות. השונה הוא לאו דווקא לרעתנו. החיים מלאי מכשולים, וכדי לגבור עליהם צריך בן זוג שמרגישים איתו בטוחים נפשית".
ואכן, יש הטוענים כי דווקא אהבה שאינה ממבט ראשון היא החזקה והעמידה מכולן. אומנם הניצוץ ההתחלתי המדובר לא נכח בקשרים הללו, אבל כן נכח בהם הרצון להכיר את האדם שמולנו כפי שהוא באמת, וברמה עמוקה. הראש חשב בבהירות, החליט החלטות שקולות, ואז נרקמה לה חברות שלא מבוססת רק על משיכה וערפול חושים.
מחקרי עבר כבר הוכיחו שמשיכה מינית יכולה להיבנות עם הזמן על ידי חפיפה בתחומי עניין, דייטים ספונטניים וכיפיים, מבט בעיניים, צחוק, מגע ורגשות ביטחון ואמון. המסקנה היא שחיבור ריגשי בהחלט יכול להוביל לחיבור פיזי. כדי לפתח כימיה צריך לגלות סבלנות ופתיחות, ולהתרכז במודעות עצמית. חשוב לשמור על ראש פתוח ולא לחרוץ גורלות עוד בטרם הכרתם. ועדיין, אם אתם חשים רתיעה גדולה מבן הזוג, או שאתם מרגישים אחרי מספר פגישות שזה מאולץ מדי, הרגישו חופשי להמשיך הלאה.
בהצלחה!
סיון קנטי אביטן היא שדכנית, יועצת זוגית ויועצת דייטינג, מייסדת מועדון הדייטינג האקסקלוסיבי SHRINE ומחברת המדריך לרווקה "אחת שיודעת"
