אורי (השמות האמיתיים שמורים במערכת) יושב מולי על הכורסא. גבר נאה בגיל המעבר. לא מזמן סיים קורס לסקיפרים, והוא וחבריו כבר מתכננים את רכישת היאכטה המשותפת. לכאורה, עוד סיפור על גבר חרוץ שבעבודה ממושכת בנה את עצמו במו ידיו, וכל שנישאר לו זה ליהנות מהנוחות שהחיים מזמנים לפתחו. בפועל, אורי נושא עימו סוד. איש ממכריו לא יודע שכבר מעל חצי שנה "לא עומד לו", לפחות לא כמו פעם. הגבר הגבוה והשזוף איבד את יכולת הזקפה שלו מאז שהתמודד עם סרטן הערמונית לפני פחות משנה.
אורי יודע לספר שהיה לו מזל גדול לתפוס את הסרטן בזמן. בעקבות האבחון המוקדם, הטיפול הסתיים "רק" בניתוח כריתת הערמונית, או בשמה הלועזי - הפרוסטטה. ארבעה ימים בבית החולים, עוד כמה שבועות של התאוששות מהקטטר, חזרה למתן שתן באופן עצמאי ולכאורה הכול מאחוריו. אבל רק לכאורה כי לצד השיקום הרגיל, על אורי להתרגל לשינויים מאתגרים ולא נעימים שהחל לחוות בתפקוד המיני.
אורי מספר שמיד אחרי הניתוח הוא גילה כי הזקפה שלו זקוקה לעידוד ולגירוי מתמשך, וגם אז יכולות להיות נסיגות. הוא יודע כיצד לגמור, אבל הגמירה החדשה שלו שונה לגמרי, ולפעמים הוא לא בטוח שהוא בכלל גמר. השינויים החדשים הללו פגעו לו בדימוי העצמי, ומאז הניתוח הוא לא מעז לצאת לדייטים. אפילו לצאת למסיבות עם חברים הוא ממעט, כדי לא להיקלע חלילה לסיטואציה שבה יחסי מין יעמדו על הפרק.
אורי לא לבד בזה. סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם המערבי. מעין מקבילה גברית לסרטן השד, שהוא הנפוץ בקרב נשים. גם דניאל נמצא באותה סירה. תלמה, אשתו, הגיעה אליי לייעוץ אחרי שחשה שהמיניות שלה ושל דניאל השתנתה מאוד מאז הניתוח. דניאל ותלמה חיים יחד כבר יותר משלושה עשורים, ויחסי המין תמיד היו הדבק שחיבר ביניהם. גם אחרי הניתוח הם חזרו מהר מאוד לקיים יחסי מין, "אבל העניין הזה של השפיכה היבשה קצת גדול עליי", תלמה שיתפה במבוכה. משהו מאוד מהנה מהסקס שלהם הלך לאיבוד, והיא מתגעגעת.
דניאל מספר בחיוך מריר, שכשהחל לסבול מהשתנה תכופה בלילות וקילל בליבו את הפרוסטטה המתבגרת שלו, הוא עדיין לא שיער שזה סרטני. מספר שנים היה במעקב רפואי עד שהוחלט על ביצוע של עוד מספר בדיקות ועוד כמה תהליכים, עד שהביופסיה הביאה איתה את התשובה הלא צפויה שיש לו סרטן ושכדאי לו להסיר את הבלוטה כולה, יחד עם התאים הסרטניים שבה. דניאל מספר שלמרות שמהר מאוד הוא חזר לשגרה, הוא עדיין חרד לאונות שלו וחושש שמא היא אבדה ולעולם לא תשוב.
להסתגל למיניות חדשה
סרטן הפרוסטטה, כמו מחלות סרטן אחרות, מתרחש כאשר אחד התאים מתרבה באופן לא מבוקר. התסמינים הקודמים לאבחון מועטים וכוללים שינויים במתן שתן, עלייה בתכיפות, כאב בעת מתן שתן או פליטת זרע, וסימני דם בעת מתן שתן. בשלבים מתקדמים יותר, התאים הסרטניים עשויים לפרוץ את גבולות הערמונית ולשלוח גרורות אל מחוצה לה.
בשלבי האבחון המוקדמים, טרם פריצת הגידול, אחת ההתערבויות המובילות היא ניתוח לכריתה רדיקלית, שבו מסירים את הערמונית בשלמותה, יחד עם כל התאי הסרטן שנמצאים בתוכה. הסרה מלאה של הערמונית כוללת את קליפת הערמונית – הקופסית, אונות הערמונית וחיתוך של צינורית הזרע העוברת בתוכה.
החדשות הטובות הן שהניתוח הנפוץ היום כולל התערבויות המדגישות את שימור העצבים המצויים משני צידי הערמונית, על מנת לצמצם את הפגיעה בתפקוד המיני, אולם תהליך ההסתגלות ארוך, וכרוך בהסתגלות לשינויים. המכנה המשותף לזוגות ו/או לגברים המצויים בשלבים שונים של החלמה מניתוח הסרת הערמונית, הוא הצורך להסתגל למיניות חדשה.
הערמונית, אותה בלוטה קטנה שקיבלה את שמה העברי כי גודלה וצורתה מזכירים את פרי הערמון, משפיעה על התפקוד המיני הגברי, בגלל שצינורית השתן המשמשת הן להטלת שתן והן למעבר נוזל הזרע, מוקפת על ידה. המבנה האנטומי אינו מקרי - הבלוטה, הממוקמת בבסיס שלפוחית השתן, היא שותפה פעילה שקטה בתהליך ייצור הזרע, באגירתו ובהובלתו מהאשכים לעבר השופכה. כאשר תהליך הנעת הזרע מהאשכים לעבר השופכה מתאפשר הודות לסדרת התכווצויות של הערמונית, שלפוחיות הזרע ושרירי קרקעית האגן.
לפני שמתרחשת שפיכה ישנו שלב של "כמעט שפיכה". עד לשלב זה, הגבר יכול לשחק עם התחושות ועם עוצמת הגירוי, לסגת על מנת להאריך את המגע המיני וחוזר חלילה. אך מרגע שהגוף מגיע לנקודת האל-חזור, כבר לא ניתן להשפיע על מהירות התהליך ועוצמתו. זאת הסיבה שהשפיכה, הקורית במקביל לחוויית האורגזמה, נקשרת לתחושות שחרור והרפיה משמעותיות.
הסרת הערמונית מבטלת את קיומה של נקודת האל-חזור הזאת. סדרת ההתכווצויות שהיוותה חלק מחוויית האורגזמה - נעלמת, וכתוצאה מכך גברים מדווחים על אורגזמה בעוצמה מופחתת, עד כדי חוסר ודאות באשר להאם היא בכלל התרחשה. חוויה זו, בשילוב דכדוך וחרדה, מביאות לירידה בחשק המיני, לעיתים עד כדי פגיעה בקשר הזוגי.
שימוש בתרופות לעידוד הזקפה כמו ויאגרה, סיאליס, טדם וכדומה, מהווה אמצעי לשיפור חווית הזקפה. לתרופות אלו מנעד השפעות רחב כמו שיפור זרימת הדם, שיקום ושימור כלי הדם בפין וכן הפחתת החרדה, כדי לאפשר לגבר להתמקד בחוויית המגע ובהנאה. מנגד, השימוש בתרופות פוגע בספונטניות, שכן יש לקחת אותן לפני המגע המיני.
עבור אורי, תנאים אלו היוו בהתחלה חסם מרכזי. הוא חשש מאוד לשתף נשים במצבו הבריאותי. רק כשהבין כי אין לו ברירה, החל לשתף את בנות הזוג עימן ניפגש אודות הניתוח והשפעותיו, ולמרבה ההפתעה וההקלה, כמעט תמיד הוא זכה לאהדה, כשהכנות אפילו העמיקה את הקרבה.
בנוסף, כאסטרטגיה להתמודדות עם הזמן הדרוש לו מלקיחת הכדור, אורי סיפר כי למד להאריך את פרק הזמן הקודם לחדירה. הוא ובנות הזוג בילו זמן ארוך יותר בעינוג הדדי, וזה בתורו תרם לעוררות מוגברת ולהנאה שאינה תלויה רק בקיומה ובעוצמתה של הזקפה.
לרוב, לוקח לעצב האחראי על הזקפה כחצי שנה עד שנה לאחר הניתוח כדי להתאושש. רק אחרי תקופה זו תתקבל התמונה המלאה. עבור תלמה ודניאל תקופה זו הייתה תחילתו של הקושי. לראשונה בחייהם הזוגיים, הם התקשו לשוחח באופן ישיר. תלמה הרגישה כי אם היא תשתף את דניאל בחשש שלה מהעתיד, היא רק תכאיב לו. היא הרגישה כי אם היא תעז להתלונן על חיי המין, היא תיתפס כעוסקת בקטנות.
מנגד, דניאל חש עצב ודכדוך על חוסר יכולתו להיענות לצרכיה של תלמה, כפי שהכיר אותם לאורך השנים. המזל הוא שהיסטוריית היחסים והקשר המיני המיטיב שחווה הזוג לאורך השנים, היוו בסיס מצוין לתהליך השיקום. דניאל התמיד בטיפול התרופתי המומלץ, והשיח על חשיבותה של מערכת יחסים מינית מהנה, עודד את שניהם לחזור למגע מיני הדרגתי. הם החלו בסדרת תרגילי מגע להעמקת האינטימיות ביניהם, ודניאל קיבל הנחיה להשתמש בגומיות סיליקון ייעודיות שמשמרות את הזקפה, הנחיה שאפשרה להם להגביר את העונג המיני ולחדש את הקרבה.
טיפים אחרונים
• שיקום נכון לאחר הניתוח משמר את המבנה הפין ומקצר משמעותית את תקופת ההתאוששות, עד להשגת היכולת לחוות זקפה מחודשת.
• חשוב מאוד, עוד בשלבי ההכנה לניתוח, להקדים ולברר על התוצאות הצפויות, להעלות שאלות ולבטים ולקבל מידע כיצד מצמצמים את השפעות הניתוח לטווח הארוך. היעדר הכנה ניקשר לתקופת הסתגלות ממושכת יותר, הימנעות מהתנסויות מיניות ופגיעה משמעותית באינטימיות.
• רוב הגברים יזדקקו לתקופת התאוששות של כחצי שנה טרם חזרת הזקפה. השילוב בין היעדר זקפה בתקופה זו לאובדן השפיכה עשויים לגרום להימנעות ממגע, וחבל.
• יישום טכניקות כמו כניסה רכה לגוף (זקפה חלקית), הרחבת משך המגע המקדים ושימוש בעזרים כמו גומיות סיליקון לשימור הזקפה שהושגה, עשויים לשפר את החוויה.
• שיח כן ותקשורת ישירה מהווים בסיס מצוין לכל מגע מיני, גם במצבים אלו.
• במידה ותקופת ההתאוששות לא מביאה עימה שיפור בחוויית הזקפה, גשו לייעוץ. יש עוד דרכי התערבות שיוכלו להקל על המצב.
בהצלחה!
ד"ר טלי סמסון היא עו"ס מומחית בבריאות ומטפלת מינית מוסמכת
