חודש הרחמים והסליחות הבא עלינו לטובה, גרם לי להרהר בסוגיה הקשה אליה נקלעים לעיתים בני זוג במערכת יחסים: בגידה. כשאומרים "שזה קורה במשפחות הכי טובות", לגמרי מתכוונים לרוני (שם בדוי), אחת מחברותיי הטובות ביותר, שלפני כמה חודשים גילתה שבעלה בוגד בה לאחר שלוש שנות נישואים בלבד (כן, גם אני שאלתי אותה לאן הוא מיהר, הרי יש לו את כל החיים כדי לבגוד. היא לא צחקה).
הם היו מושלמים יחד. שניים יפים ומוצלחים כאלה שרואים רק בסדרות של נטפליקס, ואז התברר שגם הם נפלו בסטטיסטיקה. כששאלתי את רוני מתי הם מתגרשים, כי זה היה לי כל כך ברור שהיא והאגו הסופר מנופח שלה הולכים לסיים את זה, היא סיפרה שהם החליטו ללכת לטיפול זוגי, בתקווה לשים מאחוריהם את הבגידה. האמת? נותרתי מבולבלת.
האם הייתם מוכנים להישאר במערכת יחסים לאחר בגידה של בן הזוג? מערכות יחסים מבוססות הרי על אמון ונאמנות, וכשהבסיס מתערער בשל בגידה פיזית או רגשית, משהו במכונה המשומנת של היחסים נסדק. כמובן שלכל זוג יש את הגבולות שלו ואת התרבות המקובלת עליו, אבל אין ספק שבגידה היא עדיין אחת הסיבות השכיחות לגירושים, כששיעור הנשים הבוגדות משתווה לשיעור הגברים הבוגדים.
"בגידה היא בחירה"
קרן שחר-אליעזר היא יועצת זוגית המתמקדת במערכות יחסים ובשיקום אחרי בגידה, וגם מפעילה קבוצת תמיכה לנבגדים. לדבריה, קיימים סוגים שונים של בגידות וסוגים שונים של בוגדים: "לעיתים מדובר במעידה חד-פעמית, טעות נוראית שנסחפים אליה לזמן קצר, ללא רגשות מעורבים או כוונה לפרק את הנישואים. קיימת גם התאהבות, או מה שאנחנו מכנים 'רומן' - מערכת יחסים מחוץ לנישואים הכוללת יחסים אינטימיים ואהבה. סוג נוסף של בגידה הוא סטוצים – קיום יחסי מין מחוץ לנישואים באמצעות נערות ליווי או סקס מזדמן שאינו קבוע".
למה אנשים בוגדים?
"זה מורכב. חוסר בסקס או רצונות שונים בסקס, תקשורת לקויה, שינויים באישיות - אנשים משתנים אחרי תקופת נישואים ארוכה וכל אחד מתפתח לכיוון אחר למשל. לעיתים גם סולם הערכים משתנה אצל אחד מבני הזוג. לפעמים יש רצון לחפש ריגושים ו'לחיות על הקצה' - אנשים שסף הגירוי שלהם גבוה והם נזקקים לעוצמות גבוהות של רגש כדי להרגיש שהם חיים".
מה עוד?
"לפעמים אנשים רוצים פשוט לפרק את הנישואים וחושבים שהבגידה תספק להם דלת יציאה החוצה. קורה גם שאנשים פתאום רוצים 'לפתוח את היחסים' והצד השני לא מתחבר, או שהם מרגישים שקיים מחסור במגע, ברגש, באכפתיות, בהערכה ובהבנה. שאין פרטנר".
מה לגבי הצד שנבגד?
"המלחמה הפנימית של הנבגד היא הקושי שלו להמשיך לחיות עם הידיעה שהערכים החשובים לו נפגעו. מדובר בקונפליקט מאוד משמעותי: חשיבות ערך האמון והנאמנות והיכן הוא ממוקם בסולם הערכים. אחת השאלות הקשות שהנבגד שואל את עצמו היא - מה זה אומר עליי אם אני ממשיך לחיות לצד אדם שבגד בסולם הערכים שלי?".
יש גם המון אשמה, לא?
"לעיתים מסתננות מחשבות כאלה, אבל חשוב לזכור שלמעשה הבגידה עצמו אחראי הבוגד בלבד. בגידה היא בחירה. גם אם יש לה הסבר טוב – היא לא הוגנת וגורמת לטראומה. הנזקים נשארים לאורך שנים. מאוד חשוב לעשות הבחנה בין המעשה עצמו לבין הקשיים שהיו בתקשורת הזוגית והובילו לבגידה. על הקשיים בתקשורת הזוגית ובקשר הזוגי אחראים שני הצדדים במידה שווה, ואולם על הבגידה האחראי הבלעדי הוא הבוגד. לכן טיפול אישי מאוד חשוב כאן".
בשיא הכנות, את באמת מאמינה שניתן להתגבר על הקשיים?
"אני מאמינה שכששני הצדדים רוצים לשקם את הקשר הזוגי, שיקום הוא אפשרי ואף הכרחי, כי לרוב כבר קיימת חבילה שחבל להרוס - ילדים, היסטוריה משותפת. אך כשרק אחד מהצדדים מעוניין לשקם או אף אחד מהם, אין ניסיון שיקום. זה חייב להיות דואלי. החלק שעוזר לפתור את הקונפליקט הוא הגילוי שערכים כמו משפחה, אהבה או זוגיות תופסים מקום גבוה יותר בסולם הערכים. זה מאפשר לנבגד לצאת מהבלבול, ובכך לקבל בחזרה את הבוגד ולהצליח לסלוח לו על מעשה הבגידה".
במה תלויים הסיכויים לצלוח את המשבר?
"בכל מיני גורמים: בטיב מערכת היחסים שהייתה לפני, בסוג הבגידה - האם מדובר במישהו שהתאהב בגורם שלישי? או שמדובר בחסך, בטעות חד-פעמית? כשמדובר ברומן ומתפתחת אהבה, קיים סיכוי נמוך מאוד לשיקום הזוגיות כי מדובר במישהו שכבר עשה 'צ'ק אאוט' ויצא ממערכת היחסים. הרבה פעמים במקרים כאלה גם הצד השלישי בוגד במערכת יחסים אחרת. זאת אומרת, מדובר בשתי משפחות שמתפרקות במקביל כדי לייצר עולם שלישי עבור הזוג הבוגד. בכל מקרה, תהליך השיקום הזוגי מחייב תהליך אישי עבור שני הצדדים".
זה קצת מוזר. אם נבגדתי, למה אני גם צריכה "להיענש" ולעבור תהליך אישי? הכול בסדר איתי, לא עשיתי משהו רע.
"נכון, אבל עברת טראומה את זקוקה לריפוי. בגידה היא אירוע טראומתי שמשבש את החיים ואת מערכות היחסים, לא רק עם בני זוג אלא עם אנשים בכללי. לכן, כדי לצאת מזה ולפתור את הפלונטר, השיקום האישי הוא הכרחי, וכך גם הזוגי. גם אם בסופו של דבר, לא חוזרים להיות יחד, לפחות סוגרים מעגל עבור שני הצדדים.
"אחד החלקים הקשים בשיקום אחרי בגידה הוא העבודה העצמית של הנבגד, שבוחר לשקם את הקשר. חשוב להזכיר לו שזה לא מעיד על כך שאין לו קו אדום, אלא שאהבתו לבוגד חזקה יותר ולכן הוא בוחר לשקם את הקשר באמצעות בחינה מחודשת של סולם הערכים שלו, עם השלמה ושחרור רצונו לנקמה או לעונש. כמובן שאפילו כשכבר מצליחים לסלוח, בגידה היא חוויה שנצרבת עמוק בלב, זה לא משהו ששוכחים. זה לגמרי יכול לצוף, אבל לומדים לשחרר את העבר, לנהל את הכאב ולסלוח באמת".
3 צפייה בגלריה
בגידה. יש לכך סיבות רבות הקשורות בטיב היחסים ובסולם הערכי של האדם
(צילום: Shutterstock)
יש מיתוס כזה, "פעם בוגד תמיד בוגד".
"זה נכון שלמי שבגד פעם אחת יש את הפוטנציאל והיכולת לבגוד שוב. הוא כבר יודע איך עושים את זה, הוא הצליח לעשות את זה בעבר. מכאן ועד לקבוע האם הוא יעשה זאת שוב? זה כבר תלוי בבן אדם, בטיב מערכת היחסים שהוא נמצא בה ובסולם הערכים שלו. כשבן אדם בוחר לבגוד הוא יצליח, לא משנה כמה הגבלות יטילו עליו".
נתקלת במקרים של אנשים שהחליטו לשקם את מערכת היחסים שלהם, אבל לפני כן רצו "להחזיר באותו מטבע" למי שבגד בהם?
"בוודאי, לא מעט פעמים. יש אנשים שרצו לשכב עם מישהו רנדומלי או לפתח מערכת יחסים של כמה חודשים, כל אחד ומה שהרגיש לו כנקמה. ברוב המקרים, הצד השני אפילו לא ידע על זה, אז אני לא יודעת עד כמה נכון לכנות את זה 'נקמה', אלא משהו אישי-פנימי שהם הרגישו שעליהם לעשות.
"חשוב להבין ששום דבר לא ישנה את מה שקרה, כלום. הרבה פעמים אנשים מנסים לגרום לדבר הזה להימחק על ידי מעשה נקמה, אבל לא רק שזה לא משפר את ההרגשה, לפעמים זה אפילו מבלבל יותר כי רגע, אם אני כועסת על בן הזוג שלי וכואבת על כך שבגד בי ואני בוגדת בו בחזרה, אז אני משחקת עם הערכים שלי. איפה זה שם אותי בכל הסיפור הזה? אגב, בגידה כנקמה אופיינית יותר לגברים. נשים מעדיפות לנקום בדרכים אחרות כמו לחשוף ולספר הכול לצד שלישי".
מכירים את הקלישאה הזו, לפיה לוקח שנים לבנות אמון ודקה אחת להרוס אותו? ובכן, לא מדויק. קרן מסבירה שכשזוג מתחתן הוא לא באמת בונה אמון אלא מקבל אותו כמשהו שמובן מאליו ומובנה בזוגיות. רק כשהאמון נשבר – על הזוג להתחיל לבנות אותו. "גם כשמצליחים לבנות אמון מחדש כמשהו יסודי יותר, הוא לעולם לא ישתקם באופן מוחלט כי התמימות תיעלם. אין יותר חיים ורודים עם סרט מנצנץ. וכשאנחנו יודעים שקיימים אחוזים בודדים בהם אנחנו לא סומכים על הצד השני – אנחנו נאלצים לטפח את הזוגיות, לשמר אותה ולשמור עליה, שהרי אם היא תהיה טובה לשני הצדדים, לא יהיה צורך לבגוד. מכאן ששני הצדדים צריכים להרגיש מחויבים לטפח את המערכת הזוגית כדי שהיא לא תגיע למקומות כאלה".
להפריד בין הזוגיות שנגמרה לבין ההורות שנמשכת
אבל מה קורה אם כלו כל הקצין ואבדה התקווה להציל את הקשר? או שהקשר חלילה נפל שוב לבגידה או למשבר חוזר? איילת רוזן-ישראלי היא מדריכת הורים, מתאמת הורית ומגשרת גירושים, שמלווה הורים בתהליכי פרידה. כשמדברים על בגידות, איילת היא כנראה החולייה האחרונה שמגיעים אליה, רגע אחרי שמחליטים לסיים את הקשר.
"כשמדובר בבגידה, הצד הנבגד נושא הרבה פגיעות וכאב ולפעמים הצד השני רוצה שהבוגד ישלם עבור הפגיעה שגרם. כך מגיעים זוגות רבים למלחמות גירושים בבית המשפט בגלל שהם לא טיפלו בכאב או עיבדו אותו כמו שצריך. הבגידה מנהלת להם את החיים, לעיתים גם שנים אחרי הגירושים", מסבירה רוזן-ישראלי.
3 צפייה בגלריה
איילת רוזן-ישראלי. הבגידה משבשת לזוג את החיים, לעיתים שנים אחרי הפרידה
(צילום: תמי גלאור)
לדבריה, את המחיר הכבד ביותר משלמים הילדים. דוגמה לכך היא נבגדות שמתגרשות ומלכלכות על האבא בפני הילדים. "נבגדים שמשתפים את הילדים בסיבה שבגללה ההורים מתרגשים, זה דבר נורא בעיניי", היא אומרת. "לא מערבים את הילדים בדברים האלה! ילד לא צריך לדעת שאמא בגדה או שהחברה של אבא זו האישה שאיתה הוא בגד באמא לפני שהתגרש. ילדים סוחבים את זה שנים אחר כך וזה רודף אותם".
האם לבגידה יש השלכות על ההורות?
"אין הבדל. זה לא שייקחו את הילדים מבן הזוג הבוגד או שיתנו להם להתראות פחות. ישנה הפרדה בין הורות ליחסים, וזה אולי אחד הדברים הכי חשובים בפרידות – לדעת לראות את בן הזוג כהורה ולא רק כבן זוג. יכול להיות ששני אנשים לא מתאימים כבני זוג, אבל כהורים הם עושים עבודה טובה מאוד. בגלל שהבגידה גורמת לחוסר אמון בין בני הזוג, זה מחלחל להורות והמון פעמים זה לא מוצדק. בעיניי, המפתח להצלחה, ל'להתגרש טוב', הוא לדעת לעשות את ההפרדה בין הזוגיות שנגמרה לבין ההורות שנמשכת".
עם זאת, איילת קובעת כי תהיה זו טעות להישאר בזוגיות רק בגלל הילדים. לטענתה, הזוגיות צריכה להיות טובה, וגם לא צריך להתפשר עליה: "לא כל זוג יכול להישאר ביחד אחרי בגידה, לא בכל מצב, אבל כל זוג מחויב לתת צ'אנס לתהליך זוגי או אישי".
האם ישנם זוגות שאת מסתכלת עליהם ואומרת לעצמך שהם יעברו את זה?
"כן. קודם כל, זוגות שמסכימים לדבר. קיימים זוגות שלא מוכנים לשמוע ולא לכולם זה מתאים, לחפור בעומק של הדברים. עוד מאפיין של זוגות כאלה הוא שההורות יקרה מדי – כשלשני ההורים קשה לחשוב על לראות את הילדים רק חצי מהשבוע, זה לעיתים מה שגורם להם ללכת לטיפול. כל המלחמות בבתי המשפט הן רגשיות ואישיות. לא חייבים להתגרש בגלל בגידה. אפשר לעשות עבודה משמעותית ולחזור בטוב, להבין דברים שלא הבנו קודם. זה אפשרי".
קרן מוסיפה: "ההמלצה שלי היא לשים את בן הזוג במקום הראשון, לא להזניח אף פעם - גם כשיש ילדים, קריירה באופק, תחביבים ומחויבויות. זוגיות אידיאלית היא אנרגיה לכל שאר התחומים. ברגע שנתדלק את הדבר שממנו אנחנו שואבים כוח, נוכל למלא דברים אחרים באנרגיה חיובית. חשוב גם לנהל תקשורת פתוחה - לדבר על הכול, שכל אחד יגיד למה הוא זקוק במערכת הזוגית".
כתבה זה אינה מחליפה טיפול זוגי או אישי.
