איך חגגת את יום ההולדת שלך?
"חזרתי בתשובה לפני 20 שנה, ומאז אני מציין את יום ההולדת שלי בתאריך העברי.
"נולדתי וגדלתי בחיפה למשפחה מסורתית-לייט. לא שמרנו שבת ולא עשינו קידוש, אבל אני כן זוכר סממנים יהודיים מסוימים כמו צום ביום כיפור, חנוכייה בחנוכה וארוחה בראש השנה. אפשר לומר שהחיפוש הרוחני שלי התחיל אחרי הצבא. טסתי לניו יורק במטרה ללמוד משחק בבית הספר של לי שטרסברג. בסוף בכלל לא הלכתי למבחנים. מניו יורק נסעתי לטיול במרכז אמריקה, וכשחזרתי לארץ התחלתי בתהליך של חזרה בתשובה. הנחתי תפילין, הלכתי בשבתות לבית הכנסת ובעיקר חיפשתי מה מתאים לי. במקביל נרשמתי ללימודי משחק באוניברסיטת תל אביב. גרתי במעונות הסטודנטים, ולאט-לאט נחשפתי לשבתות של חב"ד במעונות. דרכם הגעתי לישיבת חב"ד רמת אביב, שמיועדת לבעלי תשובה. סיימתי את התואר ומשם המשכתי מיד לשנתיים של לימודים בישיבה. בגיל 27 התחתנתי, ברוך השם, והיום אנחנו הורים לשמונה ילדים. הגדול עוד מעט בן 17.
"בחב"ד עושים עניין גדול מימי הולדת, כי הרבי אמר שביום הולדתו של אדם מזלו גובר וצריך לנצל כל רגע. יש שורה של מנהגים ייחודיים שעושים אותם ברוטינה: להתבודד קצת כדי לחשוב על מה צריך לתקן ולשפר, לבלות עם משפחה וחברים, להוסיף בצדקה ולהוסיף בלימוד תורה. זה ממש יום שמנסים להספיק בו כמה שיותר.
כתבות נוספות במדור:
"אז קמתי בבוקר, שלחתי לכולם הודעה בוואטסאפ שאני מביא לתפילה שוקו וקרואסונים, צירפתי תמונה של המאפים וכולם התרגשו. בשבילנו קרואסונים ושוקו לתפילה זה וואו. אחר כך הגעתי לבית הספר שאני מלמד בו, והילדים משכבת ז'-ח' הזמינו לי פיצה בהפתעה. ישבנו כולנו ביחד, אכלנו, דיברנו ובירכנו. בהמשך חגגתי עם הילדים בבית. כל שנה הם מכינים לי הפתעה בשושו ומנסים שלא אדע, וכמובן שאני משתף עם זה פעולה. אנחנו פותחים שולחן עם מלא ממתקים, מרימים לחיים ומברכים. מאז שיש לי ילדים אלה עיקר החגיגות שלי.
"בתאריך הלועזי מברכים אותי בעיקר בפייסבוק וכל מיני חברים משכבר הימים. לדוגמה, קיבלתי המון ברכות בקבוצת הוואטסאפ של החבר'ה מהכיתה בחטיבת הביניים. היינו כיתה מאוד מיוחדת ואנחנו שומרים על קשר עד היום.
"יש לי שתי אחיות גדולות שלעת עתה לא שומרות מצוות. אנחנו אומנם רחוקים פיזית אבל בקשר טוב, וגם הן מברכות אותי בתאריך הלועזי. בתאריך העברי, שבו יש לי את הסגולה של המזל הגובר, אני מתקשר אליהן כדי לברך אותן".
אילו דברים משמעותיים קרו לך השנה?
"זו הייתה שנה סופר-משמעותית עבורי, ואני מודה להשם על כל מה שקרה בה. הגעתי אליה אחרי שנה של קורונה שהייתה מאוד קשה בשבילי. הייתי בחל"ת, לא עבדתי בכלל ופתאום צפו כל מיני קשיים בזוגיות, שהיא גם ככה לא דבר פשוט לבעלי תשובה. יש לנו שמונה ילדים, והכול קרה מאוד מהר. כל הזמן צפים עוד ועוד דברים.
"הייתה נקודת שפל שבה הבנתי שמכאן יש לי בחירה: אני צונח למטה ומתרסק או עושה כל מה שאני יכול כדי להתרומם. בחרתי באפשרות השנייה והתחלתי לבנות את עצמי מחדש. החלטתי להירשם ללימודי תואר ראשון בחינוך והוראה. אשתי, שהיא מורה בעצמה כבר המון שנים, אמרה לי: 'מה?! בגילך? מה פתאום?' והנה, השנה התחלתי ללמד בבית ספר, הילדים התחברו אליי ואני אליהם וזה טוב לי. מבחינת פרנסה לא מדובר בכסף גדול אבל ברוך השם, אני לא מצמצם את המתנות שהקב"ה נתן לי. אני עושה עוד דברים.
"השנה העזתי להיכנס יותר לעולם המשחק ואני משחק איפה שאני יכול, בעיקר במגזר החרדי. עשיתי כל מיני סרטונים, ואני משחק בהצגת ילדים לשנת השמיטה שקוראים לה 'תפוחי הפלא'. לאט-לאט אני רואה עוד כיוונים חיוביים. אני רוצה להתפתח עוד בקואצ'ינג, שלמדתי במשך שנתיים, או במשחק. החלום שלי זה לעשות משהו שידבר דווקא לעולם הלא-דתי. יש בעלי תשובה שעשו מהפך בחיים שלהם וזהו, לא רואים יותר את העולם. אנחנו פחות כאלה. לי חשוב הקשר עם העולם הלא-דתי כי אני מרגיש שמשם באתי. אני לא שורף גשרים.
"גם עם הילדים קרו דברים משמעותיים. בשנה הזו הבנתי הרבה דברים על עצמי כאבא, כהורה. עברתי תהפוכות. הבן הבכור שלי לא מצא את עצמו בישיבת חב"ד ובחר ללכת לישיבה אחרת. הוא לא צעד בתלם הצפוי, וזה פתח הרבה דברים אצלי. היום אני מבין טוב יותר את המשפט שאשתי אמרה לי לכל אורך הדרך מאז שהם נולדו: 'תן להם רק חום ואהבה. כל הזמן חום ואהבה'. התייחסתי לזה קצת בזלזול. מה זאת אומרת? מה, אני לא אוהב מספיק? לא מעניק? עכשיו אני מבין שקשר עם ילדים זה עסק דינמי ומתפתח. הם כל הזמן גדלים, ולפני שאתה שם לב נוצר ריחוק ואתה צריך לצמצם את הפער. אני לא רוצה יותר להיות האיש שנותן את ההוראות, אלא זה שמקשיב ומחזק ומחבק".
ספר לי על יום ההולדת הכי גרוע שהיה לך בחיים.
"בכיתה ה' ביסודי ארגנתי מסיבה בבית והזמנתי את כל הכיתה. זו הייתה מסיבת יום הולדת קלאסית של ילד: הפעלה, משחקים, בלונים, מתנות ועוגה. באיזשהו שלב ירדנו למטה כדי להמשיך לשחק בחוץ, וכמה ילדים שובבים מהכיתה התחילו פתאום להשתולל וללכת מכות. לא יודע על מה הם רבו אבל התבאסתי ממש. הייתי ילד מאוד רגיש, והתחלתי לבכות שנהרס לי היום ושהכול התקלקל לי.
"בכלליות, כל ימי ההולדת שלי כילד היו קצת מבאסים כי התאריך הוא יום הלימודים האחרון בשנה, מה שאומר שאף פעם לא חגגו לי בכיתה. שמחתי עם כולם שהשנה נגמרה, אבל הפוקוס ביום הזה לא היה עליי. בהמשך הכול הסתדר כי התחלתי לציין את יום ההולדת בתאריך העברי. אה, וגם כי סיימתי בית ספר".
ויום ההולדת הכי טוב?
"בר המצווה שלי. עשו לי מסיבה באולם עם הופעה של קוסם ומלא מוזמנים. הייתה חוויה".
אילו מתנות קיבלת השנה?
"האמת שלא קיבלתי מתנות אבל קניתי לעצמי. נסעתי לבני ברק ופינקתי את עצמי בחליפה ושתי חולצות. אני לא קונה הרבה בגדים כי בכל מקרה אני לובש את הסטנדרט החרדי, שכולל חולצה לבנה וחליפה. אני לא יכול להתפרע".
איזו מתנה הכי היית רוצה לקבל?
"המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים היא המשפחה שלי. אני רוצה שהם יהיו בריאים, מאושרים ושמחים ושימצאו את דרכם בעולם. זו המתנה הכי גדולה שאני יכול לבקש.
"מהקב"ה הייתי רוצה הרחבת הפרנסה והרחבת הדעת. אומרים שזה קשור זה בזה, ובתחום ההוראה שאני עוסק בו זה מאוד קשור. אין עני אלא בדעת. הכול מתחיל מהמיינד שלך. אז אני מייחל ליישוב הדעת, לקרוא את הדברים בצורה הנכונה.
"ומתנה גשמית? טסלה יכולה לבוא לי טוב".
מהי הברכה הכי שווה שקיבלת?
"מישהו משמעותי לי כתב: 'שתמצא את עצמך ותהיה שלם עם כל מה שבדרך, ובעיקר עם עצמך'. הברכה הזו מדויקת לי".
מי שכח לברך?
(צוחק) "יש סיפור על הרבי זושא, תלמיד של הבעל שם טוב שתמיד הסתובב עם פרצוף שמח. פעם סיפר לו הרבי של העיירה שהזמינו אותו לחתונה והוא ציפה להיות הראשון ברשימת המוזמנים וגם לתת ברכה בחופה, אבל כשהגיע התאכזב לגלות שהוא החמישי ברשימה, שבכלל לא שמרו לו מקום ושהוא לא הולך לברך. הרבי זושא אמר לו: 'תראה, ההבדל ביני לבינך הוא שכשאני מקבל הזמנה לחתונה אני אומר וואלה? איזה יופי! קיבלתי הזמנה? לא ציפיתי בכלל; כשאני מגיע לאולם ומגלה ששמרו לי מקום אני מתרגש שחשבו עליי, ואם כיבדו אותי במתן ברכה בחופה זה בכלל וואו'. הכול עניין של הסתכלות. אני בעצמי כל כך עמוס ועושה מיליון דברים ביממה, אז אין לי ציפיות או דרישות מאחרים שיזכרו את יום ההולדת שלי. אם מישהו באמת מצליח להסיט הצידה לרגע את העיסוקים שלו ולהתפנות לברך אותי, זה עולם ומלואו. ציפיות נמוכות זו השיטה הכי טובה.
"ובכל מקרה, כיוון שלפי האמונה שלי ביום הולדתי מזלי גובר, בשנים האחרונות אני פחות שם דגש על הברכות שאחרים נותנים לי ויותר על הברכות שאני נותן לאחרים ביום הזה".
מי היית רוצה שיברך?
"ההורים שלי שכבר לא בחיים. כשחזרתי בתשובה היחסים קצת חרקו בהתחלה כי בכל זאת, מדובר במהפך. זה אומר לבחור לסטות מהמסלול בו חשבו שתלך. אני זוכר משפט אחד שאבא שלי, עליו השלום, אמר לי אז: 'צחי, אל תהיה קיצוני מדי'. לצערי, הוא נפטר בשבוע שבו התחתנתי.
"אמא שלי הייתה פעם שמאלנית קומוניסטית, ובשלבים המתקדמים יותר של החיים שלה חזרה בתשובה ונהייתה חב"דניקית. היא נפטרה לפני שנתיים וחצי. שנה לפני זה, בדיוק באותו התאריך, נולדו לי תאומים. הרגשתי שהם התרופה לפני המכה, המתנה שהשם שלח לי מבעוד מועד כדי לנחם. זו קלישאה לומר את זה, אבל אני באמת מרגיש שההורים שלי יחד איתי כל הזמן. הם רואים אותי, חושבים עליי, מברכים אותי מלמעלה.
"מי עוד? הרבי מלובביץ', כי אני חסיד שלו וכי אני חושב שהוא הצדיק הכי גדול שהיה אי פעם בעולם אחרי משה רבנו".
מה אתה מאחל לעצמך?
"להגשים את היכולות שלי ולעשות איתן דברים טובים, להיות מספיק נבון וחכם כדי לדעת איך לחזק את התא המשפחתי ולהיות בעל טוב ואבא טוב".
