איך חגגת את יום ההולדת שלך?
"יום ההולדת שלי נפל על שבת וחגגתי אותו כמו שרציתי: בקרב משפחתי על הספה בסלון עם פיג'מה. לא יצאנו כל היום מהבית, אבל כן הזמינו לי עוגת מרנג לימון ממגזינו. בעיקרון אני חושבת שאין סיבה לחגוג יום הולדת דווקא באותו התאריך. אפשר לציין את האירוע על פני כל השבוע, על פני כל החודש ומבחינתי גם על פני כל השנה. בהמשך צפויות לי חגיגות נוספות: מחר אני אמורה לצאת עם חברות לשתות. אנחנו יוצאות לשתות כל שבוע, כך שההבדל היחיד הוא שהפעם יהיה לנו תירוץ טוב. באמצע החודש אני נוסעת עם חברות לשלושה ימים לאילת".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אילו מתנות קיבלת?
"קניתי לעצמי שבוע שעבר שלושה פריטים ב-COSS. אחר כך אמא שלי שאלה אותי כמה זה עלה ואמרה לי 'מצוין, אני אשלם על זה. נגיד שזה ממני', וככה היא התלבשה לי על המתנה, וחברה טובה שלחה עוגה.
"בעלי לא קנה לי כלום. אני חושבת שמאז שנולדו לנו הילדים אנחנו מאוד עסוקים בימי ההולדת שלהם כי להם זה מאוד חשוב, ומשהו ביום ההולדת שלנו הפך להיות עוד יום שבו הם חוגגים כי יש עוגה, ובדרך כלל יוצאים לאכול בחוץ".
איזו מתנה היית רוצה לקבל?
"חופשה משפחתית ארוכה עם כל המשפחה שלי. לא קריטי לי היעד אבל חשוב לי שנהיה כולנו - אני, בעלי וכל השלושה. אני לא מדבר על כמה ימים אלא על שבועות או אפילו כמה חודשים. זה כמובן מאוד לא ריאלי כרגע, אבל נעים לחלום".
מהי הברכה שהכי ריגשה אותך?
"ביום שישי, במפגש הקבוע שלי עם החבר'ה, הרמנו כוסית לחיים לכבוד יום ההולדת שלי, ואז חברה אמרה לי שהיא מאוד מאוד מאוד אוהבת אותי. היא אמרה את זה באופן שהבהיר שחשוב לה שאני אדע את זה. זה היה מקסים ומרגש.
"מה עוד? בעלי ניגש אליי בבוקר למיטה, אמר לי "מזל טוב אשתי היקרה, את יכולה להמשיך לישון" ואז סגר את הדלת כדי שלא יעשו לי רעש. בעיניי זו מחווה נהדרת".
מי שכח לברך?
"הילדים שלי לא בירכו אותי, אבל זה לא בקטע רע. הם ילדים מתוקים, נפלאים, בוגרים ואחראיים. אם היה לי אכפת מזה הם בטח היו מברכים, אבל באמת אין לי עניין סביב יום ההולדת שלי. אני לא מעדכנת אותם מראש, לא מזכירה להם, לא מתכננת. גם אחי לא התקשר, אבל אני לא מחשיבה את זה כמישהו ששכח כי זה פשוט לא משהו שאנחנו נוהגים לעשות. אנחנו לא מתקשרים זה לזו בימי הולדת. ככה אנחנו".
מי היית רוצה שיברך?
"קיאנו ריבס כי הוא חתיך ממש ואני מתה עליו. הוא מוזמן לברך אותי, ובאופן כללי להיות איתי בקשר. אני אשמח שנשוחח מדי פעם... אני אטוס לניו יורק והוא יבוא לתל אביב. נשמע לי סביר".
אילו דברים משמעותיים קרו לך השנה?
"זו הייתה שנה מדהימה כמעט בכל המישורים. מערכת היחסים שלי עם בעלי היא על מי מנוחות יותר מאי פעם, ומאוד נעים לי בה. זה קרה בעקבות טיפול זוגי שהתחלנו בינואר האחרון. במאי הקרוב נחגוג 20 שנה ביחד, ולא פשוט לשרוד ביחד תקופת זמן כל כך ארוכה. הרעיון לטיפול היה שלי והוא הסכים. מהר מאוד הוא נמצא מועיל. אפשר לומר שהיה לו אפקט מיידי חיובי.
"הקורונה הגיעה לקיצה והצלחתי להעמיד את 'סלון יפו', העסק שלי, שוב על הרגליים בצורה מאוד יפה. גיבשתי צוות חדש של עובדות, כולן מוצלחות ביותר, כך שגם בעבודה אני חווה השנה נינוחות נעימה מאוד.
"היו לי שני מעברים גדולים השנה ושניהם הלכו חלק, לשמחתי: עברתי דירה עם העסק שלי אחרי שבע שנים באותו המקום, וגם עברנו דירה כל המשפחה. אחרי 16 שנה באותה דירה החלטנו שהחלל קטן מדי ועברנו לדירה גדולה ומרווחת ברחוב הסמוך, ועכשיו לכל ילד יש חדר. זה שינוי משמעותי, וכולנו ממש מבסוטים ממנו.
"לפני חודשיים וחצי התחלתי בתהליך הרזיה שכולל זריקות, וזה מאוד קיצוני מבחינתי. אף פעם לא הייתי ממש רזה, אבל אף פעם לא הייתי שמנה כמו שאני בשנים האחרונות. שנות ה-30 של חיי הוקדשו לפיתוח העסק, להיריונות, לידות והנקות. עכשיו יש לי יותר זמן להתרווח על הספה ולהתעסק בעצמי, ומתוך ההתעסקות הזו זה הדבר הראשון שהתעורר.
"אין ספק שלקבל מרשם פעם בחודש, ללכת לבית מרקחת כדי לרכוש ואז להזריק לעצמי בבטן משהו שאמור לגרום לי לאובדן תיאבון זה מאוד לא אני. אני אדם שלא נוטל תרופות ונמנע מרופאים, ובכל זאת הלכתי על זה, כי אחרי שירדתי 15 ק"ג בכוחות עצמי העליתי 5 ק"ג, והגעתי למסקנה שלבד זה קשה ומייגע. החלטתי שאני זקוקה לעזרים חיצוניים שיקדמו את עניין ההרזיה. בד בבד עם הפעולה החיצונית האגרסיבית הזו אני מנסה לשנות את הלך המחשבה. לדעתי אני בכלל צריכה זריקות בראש ולא בבטן. מאז שהתחלתי ירדתי כבר 2.5 ק"ג.
"בגזרת הדברים הלא טובים שקרו השנה: נפטרה לקוחה שאני מאוד אוהבת מסרטן. מהרגע שהיא גילתה עליו עד הרגע שבו היא מתה חלפו בסך הכול חודשיים וחצי. זה מאוד טרי וזה מאוד נורא. היינו מאוד קרובות".
ספרי לי על יום ההולדת הכי כיפי שהיה לך בחיים.
"יום הולדת 40. החלטתי שזה תאריך חשוב וטסתי עם חברה לחופשה של חמישה ימים רק שתינו. בחרתי באיסטנבול, כי רציתי מקום חדש שאני לא מכירה בכלל. היה לי מאוד מאוד כיף, ומאז נפתחה לי הצ'אקרה לנסיעות בלי המשפחה. זו הייתה הפעם הראשונה שנסעתי בלעדיהם, כי פתאום הם נהיו גדולים ויכולתי לשחרר וללכת. מן הסתם מאז הם רק המשיכו לגדול, והספייס שלי רק הולך ומתרחב כל הזמן. זה לא שהם לא זקוקים לי עכשיו, אבל כבר לא מדובר בתינוקות והטיפול פחות אינטנסיבי".
7 צפייה בגלריה
''נפתחה לי הצ'אקרה לנסיעות בלי המשפחה''. בלך והחברה באיסטנבול
(צילום: מתוך האלבום הביתי)
ויום ההולדת הכי גרוע?
"ביום הולדת 35 שלי בעלי רצה להפתיע, אבל אני גרועה בהפתעות. נפגשנו בשעות אחר הצהריים המאוחרות בבית, ושאלתי אותו אם לאכול עם הילדים ארוחת ערב או שאנחנו יוצאים לאכול בחוץ. הוא ענה לי "אני לא מגלה לך", אז אמרתי "אבל אני לא יודעת מה לעשות עכשיו". אחר כך שאלתי אותו איך להתלבש והוא ענה לי "תתלבשי איך שאת רוצה", וזה שיגע אותי. בסופו של דבר זה הוביל לפיצוץ איום ונורא ובכלל לא יצאנו מהבית באותו הערב. זה היה ממש טראגי. רבנו בטירוף שעות ולא דיברנו שבוע. עשר שנים חלפו מאז. עד היום הוא לא מוכן לגלות לי מה היינו אמורים לעשות, ואני טוענת שבכלל לא הייתה לו שום תוכנית והוא סתם שיגע אותי".
מה את מאחלת לעצמך?
"אני חולמת ביום הולדת 50 לטוס לבד. יצא לי להיות ימים בודדים לבד בחו"ל, אבל אף פעם לא טסתי לחופשה רק עם עצמי. אני לא חושבת שאי פעם בחיים קמתי בבוקר ועשיתי רק מה שהתחשק לי. לקום לבד, להחליט מה לעשות לבד, לאכול לבד. זה נשמע קשה אבל אני מאוד רוצה".
