זה באמת נחמד שכל המסכים מפמפמים מסרים שגוערים בנו לרוץ לחדר המיטות, אבל אף אחד לא באמת צריך שיגידו לו עד כמה כדאי לקיים יחסי מין. הרי אפילו המדע דוחק להיכנס למיטה, עם מחקרים שמצאו שסקס מחזק את המערכת החיסונית, ממריץ את מחזור הדם, מקל על תסמיני PMS ומפחית חרדות ולחץ הודות לאנדורפינים ולהורמון האוקסיטוצין שמשתחררים. בגלל כל אלו הוא גם טוב לשינה, מה שהופך אותו באופן אוטומטי למעולה לעור הפנים - ולא רק כקלישאה. רק שכל הקביעות האלו שוכחות שבדרך יש מסלול מכשולים שכולל ערימות של כלים מלוכלכים בכיור, הר של בגדים לא מקופלים על הספה, פיסות לגו מאיימות שמפוזרות על הרצפה, פרק בסדרה שחייבים לראות לפני שכל הספוילרים יוצאים וילדים שעשויים להתעורר עם כל תנועה חשודה.
ואולי אלו לא כל המכשולים, הטרדות הבלתי פוסקות והעייפות המצטברת שהורגים את החשק, אלא ההיכרות עם כל ריס וציפורן וכל שערה בבשר החשוף, שהפכה את חיי המין למוכרים מדי. האם אחרי כל השנים והשינויים, המסתורין שהלך והקמטים שהגיעו, יש בכלל סיכוי להחזיר את המשיכה?
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"אני מאמינה שאפשר להחזיר את התשוקה, אבל שאלת מיליון הדולר היא איך להחזיר אותה", טוענת שולמית שפרבר, מטפלת בתנועה ומחול MAAT, מטפלת מינית מוסמכת וחברת צוות במרפאות לטיפול מיני "רעות" ו"אישי". "כשאנחנו מדברים על תשוקה שחלפה, אנחנו קודם כל צריכים להבין מה קרה בדרך. תמיד בתחילת מערכות יחסים יש את שלב ההתאהבות, שאורך בין חצי שנה לשנתיים. זו איזושהי רכבת הרים מאוד כיפית שמושפעת מהורמונים, בונוס כיפי של ההתחלה שבו נראה יותר חשק ויותר משיכה ורצון להיות ביחד. אבל עם הזמן מגיעה התמתנות, שהיא נורמטיבית".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לשפרבר חשוב לציין שאם אנשים מחפשים בדיוק את אותו הריגוש של תחילת הקשר, הם כנראה לא ימצאו אותו. "לא סתם יש אמנים ותיאורטיקנים שממשילים התאהבות לאיזשהו שיגעון, כי זה משהו שמחוץ לנורמה. אבל אז, בתהליכי התפתחות נורמטיביים, האדם כבר לא מושקע רק בפרטנר אלא חוזר למצב יותר מאוזן ומתעניין גם בקריירה, בחברים. התשוקה לא נעלמת אבל היא נרגעת, במיוחד כשגם עוברים תהליכים פיזיולוגיים כמו לידה למשל, שיש להם השפעה משמעותית על החשק".
אז מתי בכל זאת מתחילה להיות בעיה?
"היום המודלים בסקסולוגיה לא מדברים על נורמטיבי או לא, אלא על 'סקסואל דיסטרס', מצוקה מינית. השאלה היא לא כמה פעמים עושים את זה בשבוע, אלא אם זה גורם למצוקה. אם יש זוג שעושה סקס פעם בחודש, וזה מתאים להם וטוב לשני הצדדים, אין כאן שום בעיה. אבל אם, לדוגמה, יש פערים בחשק בין בני הזוג, יש בן זוג שרוצה כל יום ובת זוגו מעוניינת בפעם בשבועיים, רוב הסיכויים שזה ייצר מתח בקשר, ואז צריך להגיע לטיפול ולדבר על זה כדי להגיע למשהו שמתאים לכל הצדדים. ואם יש שחיקה במשיכה, מצד אחד או משני הצדדים, זה לא אומר שצריך לוותר - זה רק אומר שאם רוצים להחזיר אותה, צריך להשקיע בזה. זה לא משהו שאפשר להצית מחדש בלי להיות אקטיביים".
שפרבר מתחילה את הטיפול המיני להחזרת התשוקה בשלילת סיבות רפואיות שיכולות לפגוע בחשק אצל שני המינים. "אצל גברים מעל גיל 35 מתחילה ירידה ברמות הטסטוסטרון, אז נבדוק אם הירידה הזו תקינה וגם נשלול סיבות רפואיות אחרות שעלולות לגרום לחוסר זקפה. אצל נשים שמתלוננות על חוסר חשק אני אבדוק קודם כל אם יש כאב ביחסי המין, כי אם יש כאב והן ממשיכות לקיים יחסי מין, תהיה התניה במוח שיחסי מין שווים כאב ואז ברור שהחשק ייעלם. אם יש בעיה פיזיולוגית נשלח למטפלים המתאימים, אבל אם אין בעיה פיזיולוגית נמשיך הלאה בבירור.
"כשאישה אומרת שאין לה חשק אבל היא לא סובלת מכאבים, היא הרבה פעמים אומרת שמשהו ביחסים המיניים לא מתאים לה, אז אני אנסה להבין מה קורה בחדר המיטות: מי יוזם סקס, באיזה אופן, איך זה קורה ואם זה מתאים. לרוב נגלה שמשהו שם לא מתאים להן – שזה חזק מדי, מהר מדי, ופה תיכנס התקשורת בין בני הזוג. נעזור להם להתחיל לדבר על מה מתאים להם ומה לא מתאים להם, כדי שהמרחב המיני יהיה מותאם וכדי שבסוף החוויה המינית הם יגידו 'היה לי כיף, בא לי שוב'".
על פי שפרבר, הדרך הטובה ביותר להתאים את המרחב המיני לבני הזוג היא דווקא לעבוד על התקשורת הלא מילולית ועל הסינכרון התנועתי בין בני הזוג. "יש לא מעט מחקר על החשיבות של זה. למשל, בשנת 2009 פרופ' פגי קליינפלץ ועמיתיה מאוניברסיטת אוטווה שבקנדה פרסמו מחקר שבו הם שאלו זוגות ומטפלים מה הופך סקס לנהדר בצורה יוצאת מהרגיל. במחקר הם מצאו מספר פרמטרים, ובהם מככבת היכולת של בני הזוג להיות בהבנה גופנית אחד של השנייה ללא מילים".
גם במחקר משנת 2019 שערכה ד"ר עינת שופר אנגלהרט נשאלו זוגות על המשאלות הארוטיות-רומנטיות שלהם, וניתוח התשובות מצא שאנשים רוצים שיֵדעו איך ומתי לגעת בהם ללא צורך במילים. "הם רוצים להגיע לסינכרון גופני - ובתפיסה שלי זה המפתח להשיב תשוקה שאבדה, וזה המקום שבו זוגות שרוצים לשפר את איכות חיי המין שלהם צריכים להשקיע.
"ברור שתקשורת מילולית היא הבסיס לזוגיות טובה, אבל גם לתקשורת הלא מילולית יש משמעות, והיא מהותית לתשוקה מינית. לפעמים מישהי יכולה להגיד שהפרטנר שלה לכאורה עושה הכול 'נכון', נוגע במקומות הנכונים, עושה את כל מה שצריך לעשות, ובכל זאת משהו שם לא עובד, ואז ברור שתהיה ירידה בחשק. לעומת זאת, יש אנשים שנוגעים בך וזה מרגיש בדיוק 'זה'. זה לא איזה סוג של קסם שלא ניתן ללמידה, זו תקשורת לא מילולית, וזה משהו שכולנו יודעים להרגיש כי היא השפה הכי בסיסית של הנפש שלנו. רואים את זה כבר מהאופן שבו אימהות ותינוקות מתקשרים בשנה הראשונה. אימהות יודעות להבין את התינוקות שלהן. דרך ההתבוננות בהם אנחנו רואות מתי הם מתפתלים ואיך הם זזים, ודרך זה אנחנו יודעות איפה נעים להם, איך נוח להם, איפה מציק להם. השפה של התקשורת הבלתי מילולית זו השפה הראשונה שלנו, ולכן גם הכמיהה למגע מותאם היא כל כך עמוקה, כי זו תחושה של חזרה לראשית החיים.
"לכן אני חושבת שהדבר שהכי יכול להחזיר תשוקה שאבדה זה לפתח את היכולת להיות בסינכרון גופני, כמו שני רקדנים שרוקדים יחד בהתאמה, ולא שני אנשים שמנסים לרקוד אבל כל הזמן דורכים אחד לשנייה על האצבעות. הרבה פעמים אנשים שרוצים לעבוד על המיניות שלהם קונים צעצועי מין או צופים בפורנו. אני אומרת משהו אחר לגמרי – תלכו לאקרו יוגה, לשיעורי ריקוד משותפים".
אבל אנחנו מדברות פה על שחיקה ועייפות, אז עוד ללכת לאקרו יוגה?
"אני חושבת שזו ההשקעה הכי טובה שזוגות יכולים לעשות בשביל המיניות שלהם. אפשר ללכת לטיפול ולדבר, זה נהדר, אבל השקעה בתקשורת הבלתי מילולית עושה פלאים, ובשביל שסקס יהיה טוב זה מה שאנחנו צריכים – לקרוא את האיתותים הגופניים אחד של השנייה. כשמנסים להחיות את התשוקה דרך המיניות, לקנות צעצועים ולנז'רי ולנסות תנוחות חדשות, זה לנסות בכוח וזה מפעיל המון לחץ, ולחץ וחרדה הם נוגדי התשוקה הכי גדולים. לעומת זאת בסטודיו, עם בגדים, יש אפשרות ללמוד להתכוונן אחד לשנייה, ואז המיניות משתדרגת לרמות אחרות. וכשהמיניות מאוד טובה, רוצים ממנה עוד ועוד".
אבל כל העניין של "לעבוד על זה" לא מכבה בעצמו?
"אני חושבת שזה מאוד תלוי. אם זה הופך להיות מטלה, זה יכול להיות מאוד מבאס. אבל האם ללכת לספר לעשות גוונים זו מטלה, או שזה משהו שאני עושה למען עצמי? אני חושבת שאפשר לפרש הרבה דברים שאנחנו עושים כ'איזו באסה שאני צריכה לעשות את זה', או להסתכל עליהם כחלק משגרת הפינוק שלנו. ואותו דבר עם סקס. האם אני אומרת 'טוב, עכשיו נעשה את התרגיל שהסקסולוגית נתנה לנו', או שאני אומרת 'איזה כיף, אני הולכת להשקיע בעצמי ובפרטנר שלי'? מה גם שכשלא צריך ללכת למיטה ולעשות שיעורי בית בתרגילי מיניות, אלא הולכים לסטודיו כדי ללמוד על הגוף שלנו ועל הגוף של הפרטנר שלנו, זה הופך את זה ליותר קליל וכיף".
יש הרבה שבוחרים לפתוח את הקשר כדי לשמור על תשוקה. זה באמת יכול לעזור או רק להחריף את הבעיה?
"א-מונוגמיה היא לגיטימית, והיא אסטרטגיה לניהול מערכת יחסים שבעיניי שוות ערך לחלוטין למונוגמיה, אבל אני לא חושבת שזה פתרון לבעיות חשק. כשיש בעיית חשק אנחנו צריכים לבדוק מה קורה שם. לרוץ לפתוח יכול הרבה פעמים להיות איזושהי בריחה מבדיקה של מערכת היחסים, וגם אם הולכים לכיוון הזה, זה צריך להיות בהמון מחשבה, רגישות ותשומת לב ובליווי של טיפול, כדי לא לפגוע במרקם מאוד עדין של היחסים".
אבל לצד העבודה הגופנית, שפרבר מדגישה שלא צריך לזנוח גם את התקשורת המילולית. "יש גם מקום למילים עצמן, לדבר על מה כל צד רוצה ומה הוא לא רוצה. צריך גם לזכור שמיניות לא עושים בהסכמה אלא ברצון. אני חושבת שהסכמה זה מתכון לאובדן חשק מוחלט. כשאישה מקיימת יחסים כי היא מסכימה ולא כי היא רוצה, זה לא יכול להחזיק. יכול להיות שיש צד אחד שמאוד רוצה וצד אחד שכרגע לא, ואז צריך לראות איך יוצרים מרחב שאפשר להתאבל בו יחד, או להגיד 'אני ממש מבינה את הצורך שלך, אבל כרגע זה לא אפשרי' ולנסות אולי למצוא את מה שכן אפשרי באותו רגע.
"בסופו של דבר מיניות זה לא כמו שרואים בסרטים, אלא היא מאוד משתנה לאורך מעגל החיים. היא מפגש בין שני אנשים ואנחנו כל יום שונים, אז כל יום המיניות שלנו תהיה אחרת בהתאם למי שאנחנו. ואחד הדברים שעושים טוב לזוגות זה להפסיק להשוות לחוויות מיניות שהיו להם אחד עם השנייה בזמנים שונים, או עם פרטנרים אחרים. להגיד היום זה היום, ובוא נמצא את הריקוד המשותף היום. אז אם אני אחרי לידה או עייפה, בוא נמצא איך אפשר לגעת אחד בשנייה בצורה שמתאימה לנו עכשיו. המטרה היא למצוא חוויות שהן נעימות ויוצרות תחושת ביטחון בקשר ובגוף. יש תקופות בחיים שהן עם פחות חשק, וזה לא בהכרח קשור לפרטנר ולא צריך להיבהל מזה, אלא לנסות להיפגש יחד במקום שבו אנחנו נמצאים. יכול להיות שכל מה שיבוא לנו כרגע זה להניח את הראש אחד על השנייה וזו תהיה המיניות שלנו כרגע, וזה אחלה".
