כיצד מלחמת "חרבות ברזל" משפיעה על המיניות של הישראלים? ממצאים ראשוניים שנאספו בשבועות האחרונים על ידי חוקרים מקומיים, שופכים אור על ההשפעה של הטראומה הקולקטיבית על התפקוד והחשק המיני. את איסוף הממצאים יזם פרופסור אריה לזר, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אריאל, בשיתוף עם פרופסור עטרת גבירץ-מידן, ראשת המעבדה לחקר המיניות באוניברסיטת חיפה, והגברת טלי רוזנבאום, מטפלת מינית מוסמכת.
החוקרים ביקשו לבדוק איך מצב הדחק שבו אנו נתונים מאז פרוץ המלחמה, משפיע על היבטים שונים במיניות שלנו, ובאילו אופנים זה בא לידי ביטוי. זוהי בדיקה ייחודית מסוגה, מאחר שהיא בוחנת שינויים בהתנהגות המינית בזמן אמת, ובעיצומו של אירוע טראומטי-לאומי, תחת השפעתה של הפרעת דחק אקוטית ולא באופן רטרוספקטיבי.
מחקרים רבים נכתבו כבר על ההשפעה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית על מיניות האדם, אבל אין כמעט ממצאים שעוסקים בהתנהגות ובחשק המיני בזמן אירוע טראומטי מתמשך, ומכאן חשיבותו של המחקר החדש. "בימים אלו אנחנו נמצאות בעיצומו של איום, ואנחנו מנסות להבין מה קורה למוח שלנו, ואיך המיניות נראית בהקשר של הצורך בביטחון", מסבירה רוזנבאום את החידוש.
הממצאים, שעתידים להתגבש בעתיד לכדי מספר מאמרים שעיקרם הוא השפעת המלחמה על המיניות שלנו, מתבססים על שאלון מקוון ועל מדגם כולל של 800 משיבים, 400 גברים ו-400 נשים, בין הגילים 20–88, כשהגיל הממוצע הוא 44. רבע מהמשתתפים מגדירים עצמם כחרדים, רבע כדתיים, רבע כמסורתיים ורבע כחילונים. הם השיבו על שאלות בנושאי מיניות, בריאות נפשית והשפעת המשבר הנוכחי על חיי המין שלהם.
4 צפייה בגלריה
פרופסור עטרת גבירץ מידן. "חשיפה למדיה היא המנבא המשמעותי ביותר לפגיעה בתפקוד המיני"
(צילום: אושר עדן פשינסקי)
4 צפייה בגלריה
פרופסור אריה לזר. שינויים בחשק המיני הם נורמליים לתקופה שבה אנחנו נמצאים
(צילום: חננאל לזר)
המשיבים נשאלו, למשל, האם חלה עלייה, ירידה או שלא חל כל שינוי בארבעה היבטים של התנהגות מינית: שימוש בפורנוגרפיה, אוננות, פעילות מינית-זוגית שלא כוללת בהכרח מגע באיברי המין או חדירה, ויחסי מין מלאים. הממצאים שהתקבלו הם חד-משמעיים: רק 5% מכלל הנשאלים דיווחו על עלייה בתדירות יחסי המין שלהם. כמחצית מהמשיבים דיווחו שלא חל שינוי, וכ-45% דיווחו על ירידה קטנה עד דרמטית בפעילות המינית שלהם.
הנתונים מאששים את מה שכבר ידענו: קיים קשר הדוק בין בריאות נפשית למיניות, וכדי להתמסר למרחב המיני יש צורך בפניות, בלב נקי ובתודעה שקטה - פרמטרים שלא באים לידי ביטוי כשהגוף, הנפש ועצם הקיום האנושי שלנו נמצאים תחת איום. יחד עם זאת, גם הממצאים שמראים שאצל 5% מהמשיבים חלה עלייה בפעילות המינית, לא הפתיעו אף חוקר, מאחר שכבר ידוע כי מיניות יכולה לווסת מצבים של מתח וחרדה, הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה נוירופיזיולוגית, מאחר שהאנדורפינים שמופרשים במהלך הפעילות המינית משפרים את מצב הרוח.
החוקרים ביקשו להבין מהי הסיבה לירידה בפעילות המינית, ולבדוק האם היא מתרחשת בגלל סיבות פסיכולוגיות כמו דיכאון, חרדה, אשמה והרגשה שלא ראוי ליהנות מיחסי מין בזמן חירום לאומי, או בשל סיבות טכניות כמו בן זוג שנמצא במילואים, ילדים שנמצאים בבית ולא מאפשרים פרטיות, או האזעקות שאין לדעת מתי יישמעו, ועלולות לקטוע את הפעילות המינית. גם במקרה הזה, התשובות שהתקבלו הן חד-משמעיות: בין חצי לשני שליש מהמשיבים ציינו שהסיבות הפסיכולוגיות, בהן דיכאון, עצב וחרדה, הן הגורם העיקרי לירידה בתדירות קיום יחסי המין שלהם.
פרופ' גבירץ-מידן: "חשיפה למדיה היא המנבא המשמעותי ביותר לפגיעה בתפקוד המיני. חשוב לקבל החלטה מודעת לשמור על היגיינה דיגיטלית ולצרוך חדשות באופן מודע ומבוקר"
נתון מרתק שעולה מהממצאים עוסק במנבא המשמעותי ביותר לירידה בתפקוד המיני - החשיפה המתמשכת לאירועי המלחמה, כפי שהם משתקפים באמצעי המדיה השונים. המשמעות היא שככל שאנו צורכים יותר חדשות, וחשופים יותר לתמונות ולזוועות המלחמה, כך אנחנו יותר פגיעים לבעיות בתפקוד המיני ולחוסר שביעות רצון מינית.
"אין לנו הרבה מה לעשות עם העובדה שנחשפנו באופן ישיר לטראומה", אומרת פרופ' גבירץ-מידן, "אבל יש לנו שליטה על מידת החשיפה שלנו למדיה. חשיפה למדיה היא המנבא המשמעותי ביותר לפגיעה בתפקוד המיני, וצפייה חוזרת ונשנית במראות המלחמה משפיעה עלינו ופוגעת בנו, גם אם אנחנו בטוחים שאנחנו בסדר. חשוב לקבל החלטה מודעת לשמור על היגיינה דיגיטלית ולצרוך חדשות באופן מודע ומבוקר".
פרופסור לזר מבקש להרגיע את הזוגות שחווים פערים משמעותיים בחשק מאז פרוץ המלחמה: "אם מישהו מרגיש שינוי משמעותי בחשק ובתפקוד המיני של בן או בת הזוג שלו מאז פרוץ המלחמה, היו סמוכים ובטוחים שזה לא בגלל משהו שעשיתם אלא תגובה מובנת, אנושית ונורמלית למצב הדחק שבו אנו נתונים. צריך גם לקחת בחשבון שיכול להיות מצב שבו בני זוג מגיבים בצורה הפוכה למצב. לדוגמה: בן זוג אחד מחפש קרבה, מגע ואינטימיות כדי לווסת את רמות החרדה, בזמן שבן הזוג השני חווה חוסר חשק מוחלט בגלל החרדה שבה הוא נתון. אל תיבהלו מהמצב הזה, היו אמפתיים האחד כלפי השני ומצאו דרכים לשוחח ולתקשר על כך בפתיחות".
החוקרים מבקשים להדגיש שמדובר בממצאים ראשונים המבוססים על דיווח עצמי ולכן יש להתייחס לתוצאות בזהירות המתבקשת.
