בזמן שאזרחי ישראל עדיין מלקקים את הפצעים על האירועים הטראומטיים של 7 באוקטובר, יש מי שעבורם שלושת השבועות האחרונים היו מורכבים במיוחד. מדובר בחיילים ששרדו את מלחמות ישראל הקודמות, ובראשן את מלחמת יום הכיפורים. האנשים הללו סובלים מהפרעה פוסט-טראומטית שמכונה בשפה המקצועית PTSD - Post Traumatic Stress Disorder. לפי דוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת, יותר מ-5,500 בוגרי צבא אובחנו עם PTSD לאורך השנים, כ-95% מהם לצמיתות.
במרכז לבריאות מינית ב'רעות תל-אביב בית חולים שיקומי', נמצאים במעקב ו/או בטיפול מיני יותר מ-300 נכי צה"ל פוסט-טראומטיים. חלקם היו בשבי ב-1973, חלקם לחמו בחווה הסינית וחלקם צעירים יחסית, מהעשור האחרון. מיד עם פתיחת מלחמת חרבות ברזל, החליטו במרפאה שכל אחד מאותם מטופלים יקבל לפחות שיחת טלפון אחת מהצוות הטיפולי, כדי להתעניין בשלומם, לבדוק היכן המאורעות האחרונים פוגשים אותם ואם ניתן לסייע להם באופן מידי. צוות המרכז לבריאות מינית ברעות התגייס מיד, פרוטוקול שיחה נכתב ומעל 20 מטפלות בהובלת המטפלת אליה סולימן התנדבו לשוחח לפחות אחת לשבוע עם כל אחד מהמטופלים.
"פוסט-טראומה יכולה להופיע בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי, הכרוך בסיכון ממשי לחיי האדם או הסובבים אותו, כגון פיגוע טרור, קרב, תקיפה מינית וכדומה", מסביר פרופסור רפי חרותי, מנהל חטיבת השיקום ומנהל המרכז לבריאות מינית ב'רעות''. "פוסט-טראומה מלווה בתחושות של פחד, חרדה וחוסר אונים, בזיכרונות פולשניים של האירוע, בניסיונות להימנע ממה שמזכיר את האירוע ובעוררות מוגברת. כל אלו עלולים לפגוע באופן חמור בניהול החיים".
1 צפייה בגלריה
רפי חרותי. "מטופלים מספרים על חרדה שמתעוררת מרגע שדלת הממ"ד נסגרת והם חווים מחדש את שאירע בתא השבי"
(צילום: ינאי יחיאל)
מה עוברים בימים אלו אנשים שמתמודדים עם פוסט-טראומה קודמת?
"חיי היום-יום של כולנו, בשבועות האחרונים, מלאים בפרטים המזכירים את האירוע שחולל את הטראומה הקדומה שלהם, כמו פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים, שעולמם מוצף בתיאור אירועי החטיפה, הדאגה לחטופים ולנעדרים, אבל לא רק הם. מטופלים מספרים על חרדה שמתעוררת מהרגע שדלת הממ"ד נסגרת והם חווים מחדש את שאירע בתא השבי. אירועי הימים האחרונים מעצימים תחושות של פחד, חרדה וחוסר אונים, מביאים לעוררות מוגברת ומחזירים זיכרונות פולשניים מהאירוע שהוביל לטראומה שעמה עם מתמודדים".
מדוע נפגעי PTSD נזקקים לשירותי המרכז לבריאות מינית?
"ממחקרים רפואיים עולה כי קיים קשר ישיר בין PTSD לבין פגיעה בתפקוד המיני על כל מרכיביו - חשק, זקפה, שפיכה, אורגזמה, ירידה בדימוי העצמי, הגברי והמיני, ופגיעה במיומנות חברתית כולל זוגיות. זה קורה כי המחלה מייצרת עוררות יתר, חוסר שקט ועצבנות, אשר משליכים על אותם מרכיבים, כמו גם על היכולת להיות באינטימיות, וגם בשל תופעות הלוואי של התרופות שהם נוטלים. עשרות מאמרים רפואיים מעבירים מסר חד-משמעי, לפיו לא רק שהתפקוד המיני נפגע כתוצאה מהפוסט-טראומה, אלא גם שחובה להתייחס לכך אצל כל נפגע PTSD כחלק מהטיפול, ולעשות זאת כמה שיותר מוקדם. השיקום המיני כולל לגיטימציה לשיח על מיניות, עבודה על מיומנות חברתית, יצירת קשרים, תקשורת אינטימית ומינית ועד לעזרה בהקמת תא משפחתי".
"עשרות מאמרים רפואיים מעבירים מסר חד-משמעי, לפיו לא רק שהתפקוד המיני נפגע כתוצאה מהטראומה, אלא גם שחובה להתייחס לכך אצל כל נפגע PTSD כחלק מהטיפול, ולעשות זאת כמה שיותר מוקדם"
האם עולות אצל המטופלים שאתם מתקשרים אליהם שאלות שקשורות גם בשיקום מיני בתקופה הזאת?
"בהחלט, בעיקר אשמה סביב העובדה שיש להם חשק מיני, בעוד בחוץ מתרחשות הזוועות. צריך להבין שמלחמה היא מצב לחץ קיצוני, וכולנו חווים זאת בכל רגע נתון. אנשים מגיבים בצורות שונות לצורך בפעילות מינית בעת לחץ. הרוב חווים ירידה בחשק, אך יש מי שהמצב גורם לו דווקא לעלייה בחשק. ממחקרים עולה שפעילות מינית בהחלט מהווה צורת התמודדות בעת פחד, תסכול ואפילו כעס. חלק מהשיחה עם המטופלים הללו כולל גם מתן הסבר מקצועי שמטרתו להפחית את תחושת האשמה סביב קיומו של חשק מיני, כשבחוץ שורר כאוס".
מה יכול להקל על אנשים עם פוסט-טראומה בהתמודדות עם התקופה הנוכחית?
"העצות שאנו נותנים לנפגעי פוסט-טראומה ותיקים בימים אלו נכונות גם לכלל האוכלוסייה ועיקרן הן כדלקמן:
1. היגיינה דיגיטלית – הסרטונים והעדויות אליהם אנו נחשפים גדולים ממה שהנפש שלנו מסוגלת להכיל. לכן העצה היא להימנע מצריכה אובססיבית של חדשות, עליהן ממילא אין לנו יכולת להשפיע. מבזקים פעם או פעמיים ביום בהחלט מספיקים.
2. התנדבות ועשייה - כל דבר, ולו הקטן ביותר, שנעשה עבור הזולת או עבור משפחות השורדים, יכול לשפר את ההרגשה שלנו, שכן סיוע לזולת מעניק תחושת שליטה בתוך חוסר השליטה שבו אנו נתונים, מחזיר לנו את תחושת המסוגלות ומגביר את החוסן הנפשי.
"ממחקרים עולה שפעילות מינית מהווה צורת התמודדות בעת פחד, תסכול ואפילו כעס. חלק מהשיחה עם המטופלים הללו כולל גם ניסיון להפחית את תחושת האשמה סביב קיומו של חשק מיני, כשבחוץ שורר כאוס"
3. שגרה בתוך הכאוס - חשוב לשמור על שגרה בתוך חוסר השגרה, שכן שגרה מרגיעה את הנפש ומעניקה עוגן של יציבות בתוך חווית הכאוס.
4. משפחה וחברים - השתדלו עד כמה שניתן להקיף את עצמכם במשפחה ובחברים, לתמוך ולהיתמך. קשרים קרובים הם משאב מופלא שיכול לסייע לנו לצלוח את התקופה הזאת. התרופה הטובה ביותר למתח, לחרדה ולחוסר הוודאות היא להיות ביחד, או במילותיה של המשוררת מירי פיגנבוים: 'ספר לי קצת על רגעי הפחד, קל הרבה יותר לפחד ביחד'.
5. פעילות גופנית - רוצו, עשו פעילות אירובית, רקדו, תרגלו יוגה או פילטיס. כל תנועה היא מבורכת ומשפיעה באופן חיובי על המצב הנפשי בכלל, ומסייעת בהפחתת מתח וחרדה בפרט. היא מעוררת שחרור אנדורפינים שמעלים את מצב הרוח ומשפרת את איכות השינה.
6. אינטימיות ומיניות - אנו מעודדים לטפח אינטימיות ומגע גופני (לחבק, ללטף, לנשק). קרבה היא חשובה, על אחת כמה וכמה במצבי לחץ. במחקרים רפואיים שנעשו על המוח האנושי מצאו שמגע של חיבה מעלה את רמות האוקסיטוצין והדופמין במוח, הורמונים אשר מסייעים בהפחתת הלחץ ותורמים לרגיעה. אם זה ממשיך הלאה גם ליחסי מין זה מבורך, הכול בהתאם לתחושה ולפניות הרגשית".
