'"מיניות אלטרנטיבית' היא מיניות שמתויגת כמיניות שונה ואחרת על ידי החברה ומוקדי הכוח, כי היא כוללת ביטויים מיניים שאינם קונבנציונליים או מונוגמיים. למעשה, 'אלטרנטיבי' הוא כל מה שהוא לא נורמטיבי, כולל להטב"ק - שלהם יש כבר מוסדות, קהילה ומענים", מסביר שי שפיצן (36), עובד סוציאלי, שהקים לפני ארבע שנים את "המרכז למיניות אלטרנטיבית".
מדובר בעמותה ללא כוונת רווח, המתמקדת בעיקר בקהילת ה-BDSM והא-מונוגמיים. "שני התחומים האלה, גם ה-BDSM וגם הא-מונוגמיות, נמצאים בתאוצה אדירה ומתפתחים מאוד בשנים האחרונות".
"מיניות היא לא דבר אחד, יש הרבה סגנונות וביטויים מיניים. בעמותה שלנו אנחנו מאגדים את כל מה שנופל מחוץ למיניות המונוגמית, הוונילית וההטרוסקסואלית", מוסיפה רחלי טל-הדר, גם היא עובדת סוציאלית, ומי שמנהלת עם שפיצן את המרכז בשנה וחצי האחרונות.
"אנחנו כמובן לא באים לשלול שום דבר", היא מבהירה. "אנחנו לא נגד מונוגמיה או הטרוסקסואליות קונבנציונלית, אבל אנחנו אומרים שישנן עוד דרכים לחיות. כמו שאמר שי, הסצנה בארץ הולכת וגדלה, רואים את זה בקבוצות הפייסבוק וגם במפגשים ובמסיבות, ויש גם סצנת סווינגרים מאוד גדולה בישראל".
"מחקרים הראו שבין הפנטזיות המיניות הנפוצות, יש המון פנטזיות על BDSM, כמו גם כאלה הקשורות למין בשלישיה, מין בפומבי וכל מיני צורות של הפעלת כוח מסוימת. אנחנו טוענים שהפנטזיות הללו לא תמיד מסתכמות בפנטזיה, אבל צריך לדעת איך לממש אותן, ואיך לעשות זאת בהסכמה מלאה"
כמה נפוצה התופעה? יש לכם יכולת להעריך את גודל הקהילה שאתם משרתים?
רחלי: "מחקרים הראו שבין הפנטזיות המיניות הנפוצות, וזה מוכר בקרב מטפלים מיניים, יש המון פנטזיות על BDSM, כמו גם כאלה הקשורות למין בשלישיה, מין בפומבי וכל מיני צורות של הפעלת כוח מסוימת. אפשר ללמוד גם על הפופולריות של הפנטזיות האלה על פי נתוני החיפוש באתר הפורנו הפופולרי בעולם PornHub.
"אנחנו טוענים שהפנטזיות הללו לא תמיד מסתכמות בפנטזיה, ולא פעם מגיעות לכדי מימוש, אבל צריך לדעת איך לממש אותן, ואיך לעשות זאת בהסכמה מלאה, כשהאדם מרגיש טוב עם עצמו. חשוב לזכור גם שמיניות היא דבר פלואידי, ולא בטוח שמי שמונוגמי היום יהיה מונוגמי מחר, או שמי שהטרו כרגע יישאר כך תמיד. אותו הדבר לגבי BDSM וביטויים אלטרנטיביים אחרים - יש רצף. בעמותה אנחנו מבקשים לעורר מודעות לכך שזה קיים ושזה לגיטימי, ולמרות שזה אחר, זה לא אומר שזה לא בסדר".
אל תגידו סוטה
במסגרת "המרכז למיניות אלטרנטיבית", שי ורחלי מעבירים תוכנית למטפלים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, שמטרתה להכשיר אותם לטפל באנשים המשתייכים לסצנת ה-BDSM או חיים בזוגיות שאינה מונוגמית, כדי שהיחס אליהם יהיה מקצועי ונטול דעות קדומות.
"המטרה שלנו היא שאם מגיע לקליניקה מטופל בעל נטיות מעולמות ה-BDSM, המטפלים כבר יבינו על מה הוא מדבר ולא ישר יתייגו אותו בתור 'סוטה', או ישליכו את כל הבעיות שלו בחיים על העניין הזה", אומרת רחלי.
מלבד הדרכת אנשי מקצוע, אילו שירותים אתם מספקים לקהילה עצמה?
"אנחנו מקיימים מעגלי שיח שמאפשרים למתעניינים בנושא לשאול שאלות, לבדוק את עצמם, או פשוט לשתף את חייהם עם אנשים שדומים להם באווירה מקבלת ולא שיפוטית. יש לנו גם מערך וקו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ביחסים מתעללים או במרחבי מיניות מרובת משתתפים, כמו כל מיני אירועי סווינגרס למיניהם, שלמרבה הצער קורות שם לעיתים פגיעות.
"חשוב להבין שאנשים שנפגעים במרחבים האלה לא תמיד יגיעו למרכזי הסיוע הרגילים או למשטרה. שוב, בגלל הסטיגמה. היו קורבנות ששמעו משפטים כמו, 'אז כן רצית שהוא יקשור אותך אבל לא רצית שהוא יחנוק אותך?'. לצערי, מקרים של האשמת הקורבן מאוד נפוצים מצד הרשויות כשהן נחשפות לעולמות האלה".
"המטרה שלנו היא שאם מגיע לקליניקה מטופל בעל נטיות מעולמות ה-BDSM, המטפלים יבינו על מה הוא מדבר ולא ישר יתייגו אותו בתור 'סוטה', או ישליכו את כל הבעיות שלו בחיים על העניין הזה"
פרקטיקות אירוטיות ומיניות ב-BDSM מערבות שליטה, השפלה וסאדו-מזוכיזם. משתמשים באמצעים של כבילה, הצלפה ושימושי כאב וכוח אחרים. זו לא קרקע פורייה למקרים של פגיעה?
"בתור מי שלא תמיד הייתה ביחסים פתוחים ובקהילת ה-BDSM, ורק נכנסה אליה בשנים האחרונות, לתחושתי שיח ההסכמה הרבה יותר נוכח וקיים בעולמות האלה מאשר במקומות ההטרו-מונוגמיים. כשאת נכנסת לסשן, חשוב לדבר לפני שהוא נפתח על התנאים שלו ועל הגבולות שלך, אחרת זו סתם התעללות. מצד שני, בגלל שזו מיניות אחרת ואין ממש דרך ברורה להיכנס לעולם הזה, יש מקרים של מתעניינות שמגיעות מחוסר ידע לאדם הלא נכון, והן לא יודעות מהם יחסי שליטה טובים. זו הסיבה שצריך לדבר על זה".
"לפעמים הפגיעות הן מחוסר ידע", מוסיף שפיצן. "כשמגיעים למקומות האלה של שליטה וסאדו, הדברים הם לא מובנים מאליהם, לכן הקו והשיח שלנו מכוון גם לייעוץ אישי ולהדרכה".
"אנשים ישר חושבים שאנחנו הולכים לעשות אורגיה המונית"
למרות התפתחות סצנת ה-BDSM המקומית וההתקדמות בקבלת התופעה בקרב הקהילה המטפלת, מקרים של אפליה ואף פגיעה אישית כתוצאה מחשיפה עדיין נפוצים מאוד. כך, בשנת 2013, פוטרה מעבודתה מורה בבית ספר תיכון, לאחר שהופיעה בטלוויזיה כמארחת במועדון הדאנג'ן, מועדון ה-BDSM הוותיק ביותר בישראל.
אתם נתקלים בהרבה מקרים של אפליה כלפי החברים לסצנת ה-BDSM?
שי: "אני מכיר הרבה סיפורים של אנשים על מפגשים לא נעימים מול מטפלים, הרבה קושי לפנות למשטרה וחוסר הבנה שם. במקרה של גירושים עדיין משתמשים בהתנהגות מינית של אדם כנגדו, ולא רק בבתי הדין הרבניים.
"כארגון, אנחנו נתקלים כל הזמן בקשיים מול רשויות ציבוריות, עירוניות, או מלכ"רים אחרים שלא מוכנים לתת לזה מקום, למרות שאנחנו כמו כל אוכלוסייה ייחודית אחרת שיש לה את הקשיים והצרכים שלה. יש הרבה פעמים פחד מצד ארגונים אחרים, שחוששים שאנחנו מקדמים תוכן מיני למרות האג'נדה שלנו, שהיא פשוט קבלה של העולמות האלה ובטיחות בהם".
"אנשים ישר מדמיינים שאנחנו הולכים לעשות אורגיה המונית", צוחקת רחלי, "כשבעצם הקהילה שלנו מורכבת מאנשים שבכל היבט אחר, מלבד המיניות, הם לגמרי נורמטיביים. כמות הגיקים אצלנו אדירה. הסיכוי שיציעו לך ערב של משחקי קופסה גדול יותר מאשר שיציעו לך להשתתף באורגיה. יש לנו בכלל המון פעילויות קהילתיות שאינן קשורות במין. הקהילה לא מתאגדת רק סביב זה, מה גם שחשוב להדגיש שהעמותה לא מתעסקת בכלל בהפקת אירועים מיניים".
איך שומרים על בטיחות במסיבות ובאירועים מהסוג הזה?
שי: "יש באירועים האלה אנשים שאמונים על מרחב בטוח. במסיבות BDSM זה נקרא DM ובמסיבות מין יקראו לזה לפעמים 'מלאכי מסיבה'. במרכז שלנו אנחנו מעבירים קורס בו אנחנו מכשירים את האנשים האלה. הם לומדים על האנטומיה, על איך לתת עזרה ראשונה נפשית, אנחנו מדברים איתם על כל מה שקשור בפגיעות במרחב, על הטרדות, ומסבירים להם איך לעבוד עם בליינים שצרכו חומרים משני תודעה. המטרה היא לשמור על מרחב כמה שיותר בטוח".
לדבר על א-מונוגמיה עם רופא הנשים
בימים אלה מריץ "המרכז למיניות אלטרנטיבית" קמפיין גיוס המונים, שנועד לאפשר את המשך פעילות העמותה. "אנחנו מתעסקים בהתנהגויות אנושיות, שלמרות שהן מאוד נפוצות, הן עדיין סובלות מאפליה ברווחה, ברפואה ובחוק", מסביר שי, ומוסיף: "המטרה שלנו היא לצמצם את הפגיעה באמצעות חינוך, הסברה והנגשת מידע רלוונטי".
רחלי: "אני הייתי שמחה אם היה שיח מנורמל בנושא במערכות הציבוריות, כולל מערכת הבריאות. הייתי שמחה אם כל אישה נשואה שהיא א-מונוגמית הייתה יכולה לדבר בחופשיות עם רופא הנשים שלה. וגם כמובן שהמחויבות שלנו היא ליצור מרחבים מוגנים בתוך הקהילה עצמה, ליצור סטנדרטים מוסכמים".
המשפחה שלכם מודעת לעיסוק האלטרנטיבי?
"להורים שלי היה קשה בהתחלה עם הא-מונוגמיות", מודה שי, "אז פתרתי את זה בהומור. הסברתי להם שיותר הגיוני לי לפזר את הביצים ולסמוך על כמה אנשים, מאשר לשים הכול על בן אדם אחד, שאולי הוא אידיוט".
"אצלי הדברים קצת יותר מורכבים", אומרת רחלי, אם לשני ילדים שחיה בנישואים פתוחים. "זה מורכב כי המשפחה הקרובה היא משפחה דתית, אבל למרות זאת, אני לא מסתירה, גם לא מהילדים שלי. יש חלקים במשפחה שאיתם יש הסכם לא כתוב של Don't ask, Don't Tell, אבל אני מניחה שהם יודעים".
