"אף פעם לא עשו דבר כזה בשבילי", פתחה שרון (השם האמיתי שמור במערכת) את הפגישה האחרונה שלנו, במהלכה היא סיפרה לי בפרטי פרטים על הצעת הנישואים המרגשת שקיבלה מבן זוגה. זאת הייתה אחת מהצעות הנישואים היותר מושקעות ששמעתי עליהן, ובליבי חשבתי על הסיכויים האפסיים שיש לאישה שעברה חיים כמו שלה לזכות באהבה כזאת, ועל הדרך הבלתי נתפסת שעברה עד שהגיעה למקום שבו היא מסוגלת להרגיש כל כך אהובה.
הקשר שלי עם שרון התחיל שלוש שנים קודם לכן, כאשר הייתה כבר בת 28 ועדיין התגוררה בבית הוריה. שרון נכנסה לחדרי שפופה, התיישבה על קצה הכיסא ודיברה בקול כל כך שקט עד שהייתי צריכה להתאמץ כדי לשמוע אותה. כמעט כל משפט שני שלה התחיל בהתנצלות. היא התנצלה על הדמעות שזלגו מעיניה ללא הסבר, התנצלה על כך שהיא מדברת על עצמה כל כך הרבה - למרות שזה בדיוק מה שהיא אמורה לעשות בטיפול, אפילו על הטון השקט שלה היא התנצלה שוב ושוב. מן הרגע הראשון הבנתי שעצם נוכחותה בחדר שלי הוא נס, כי נשים כמו שרון, שגדלות בצל אב נרקיסיסט ואם חלשה, לא יודעות לקחת לעצמן מקום, ולכן הן אינן מגיעות בדרך כלל מיוזמתן לחדר הטיפול הרגשי.
"אני הנסיכה של אבא שלי"
כבר בפגישה הראשונה שלנו סיפרה שאביה הוא החבר הכי טוב שלה: "אני הנסיכה שלו", אמרה וסיפרה שרק לה הוא קונה תכשיטים ומתנות, רק איתה הוא מתייעץ בקשר לבעיות בעבודה שלו, ורק בה הוא מתגאה בפני החברים ובני המשפחה. את אמהּ היא תיארה כאישה שלא עבדה כבר שנים ומבלה את רוב זמנה במיטה, כשהיא סובלת ממִיגרנות וממִחושים שונים. בילדותה אמה הייתה דווקא שמחה וצוחקת, ושרון זוכרת כיצד בילתה והשתוללה איתה בזמן שאביה לא היה בבית. במעורפל היא זוכרת את אביה חוזר מאוחר מהעבודה וכועס על אמה כעס נוראי. פעם בגלל חוסר הסדר בבית, פעם בגלל שארוחת הערב לא הייתה מוכנה, ובפעמים אחרות בגלל שאמה לא נתנה לו מספיק תשומת לב.
במהלך השנים הידרדר מצבה הבריאותי של האם, ושרון למדה לשמור במקומה על הסדר בבית, להכין לאבא את הארוחות שהוא אוהב ולתת לו את מלוא תשומת הלב. לקח לה זמן להבין שאביה תלוי בה גם פיזית וגם רגשית, ושכל יציאה שלה מהבית ליותר ממספר שעות גורמת למשבר משפחתי של ממש. כאשר הייתה חוזרת מבילוי ארוך, הייתה מוצאת את אביה בהתקף זעם ואת האחים שלה מסוגרים כל אחד בחדרו, וכאשר חזרה מטיול של מספר ימים עם בן הזוג הקודם שלה, אביה אמר לה דברים קשים כל כך שאת רובם היא כבר לא זוכרת.
בהזדמנות אחרת היא ביקשה לוותר על נסיעה לחו"ל עם המשפחה כי היו לה מבחנים ועבודות של סוף התואר, ואביה כעס כל כך עד שביטל את החופשה. גם במקרה ההוא, אמר לה מילים קשות מאוד, שנחרטו בנפשה, אבל היא סירבה בכל תוקף לחזור עליהן בפניי. למרות זאת, העניקה שרון לאביה את הקרדיט על ההצלחה שלה בלימודים, ולמעשה על כל דבר שהיה לה ועל כל מה שהצליחה בו. "אבא שלי עושה הכול לבד", היא חזרה ואמרה במספר פגישות שלנו. "גם מפרנס וגם מטפל בנו, ולכן לא פלא שלפעמים הוא ממש כועס, ולא פלא שהוא זקוק לי כל כך".
הורות נרקיסיסטית - מה שאתה לא יודע, פוגע בך יותר
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות נרקיסיסטית יכולים להיתפס על ידי הסביבה כמלאי חיים, ככריזמטיים וכבעלי אישיות מקסימה ומעוררת השראה, בעוד שלמעשה הם בעלי תחושת עליונות וזכאות מעוותת שגורמות להם לנהוג ביהירות כלפי הסובבים אותם, לנסות לשלוט בהם ולהכפיף אותם לרצונם בדרכים ישירות או עקיפות. הם לוקים באטימות רגשית קיצונית ובחוסר אמפתיה, ולכן הם עיוורים לרגשותיהם של אחרים, גם הקרובים אליהם ביותר, ומשתמשים בהם באופן ציני ואפילו אכזרי לסיפוק צרכיהם ולהאדרה עצמית.
ברמה הלא מודעת, הם סובלים מרגשי נחיתות קשים ומשקיעים את מירב האנרגיה שלהם בדימוי החיצוני שלהם, של בן זוגם ושל הילדים שלהם, על מנת לזכות בתשומת לב ובהערצה שיטשטשו את רגשי הנחיתות הללו. כאשר הם אינם זוכים ליחס שהם מצפים לו, הם עלולים להיראות מפחידים ולנהוג ברשעות ואפילו באלימות, בעיקר כלפי אלה הזקוקים להם ותלויים בהם.
הורים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית משליכים את הצרכים הרגשיים המורכבים שלהם על ילדיהם באופן שמָעלִים ומבטל אותם לחלוטין, והופכים אותם לאנשים חלשים, מפוחדים ומְרַצים. באמצעות מניפולציות מתוחכמות ושילוב מבלבל בין ביטויי אהבה והערצה מחד, לבין השפלות וביקורת מכאיבה ובלתי פוסקת מאידך, הם גורמים לילדים שלהם להבין שהאהבה שיקבלו מהם תמיד תהיה על תנאי, ויוצרים אצלם תחושות של תלות וחרדה, המהולות ברגשות אשמה ובמחויבות מוחלטת כלפיהם.
"הורים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית משליכים את הצרכים הרגשיים המורכבים שלהם על ילדיהם באופן שמָעלִים ומבטל אותם, והופכים אותם לאנשים חלשים, מפוחדים ומְרַצים"
לרוב נוטה ההורה הנרקיסיסט להכתיר את אחד מילדיו בתור "הילד המועדף". זה הילד שיקבל יותר מתנות ויותר מחמאות, אבל הוא גם זה שרמת הציפיות ממנו תהיה גבוהה באופן לא ריאלי, ואיתה גם רמות האכזבה, התסכול והזעם שיופנו כלפיו באופן קפריזי ובלתי צפוי. הילד המועדף מצוּפּה להגשים את הפנטזיות הגרנדיוזיות של ההורה הנרקיסיסט בכל תחומי החיים. הוא אמור להצליח יותר מכולם ולהוות מקור גאווה להוריו, ולכן הוא מושווה לאחרים באופן תדיר ואכזרי. במקביל, כאשר הוא מצליח, ובעיקר כאשר ההצלחה גורמת לו לִרְצות להתרחק מן הבית ולנסות לבנות לעצמו חיים משלו, סופג הילד הזה חבטות והשפלות, שגורמות לו לסגת לתוך עצמו ולא להבין היכן טעה, מה הוא אמור לעשות, ואיך הוא יכול לשמח את ההורה האהוב והנערץ עליו.
שרון גדלה בדיוק כך. היא הייתה הילדה המועדפת על אביה, ולמדה לאהוב ולהעריץ אותו ללא תנאי. בפועל היא חיה בצילו - כאשר הצליחה, הייתה ההצלחה שלה שייכת לו, וכאשר נכשלה או אִכזבה אותו הוא היה כועס עליה או מתעלם ממנה במופגן, עד שלמדה להסתיר את כישלונותיה ולהתאמץ יותר ויותר על מנת לרַצותו.
אחת הבעיות הקשות של ילדים להורים נרקיסיסטיים היא העובדה שהם מגדירים את עצמם דרך ההורה הנרקיסיסט ולכן הם אינם מסוגלים להעלות בדעתם שהוא האשם בסִבלם. הם משוכנעים שמשהו אצלם לא בסדר ונוטים להאשים את עצמם ולהאמין שהרצונות האינדיבידואלים שלהם, בעיקר הרצון להתרחק מהבית ולבנות לעצמם חיים משלהם, נובעים מהעובדה שהם כפויי טובה ואגואיסטים, בדיוק כפי שנוהג לומר להם ההורה האהוב עליהם בכל פעם שהם מאכזבים אותו.
כך מתפתח אצלם "עצמי כוזב", מושג שטבע הפסיכואנליטיקאי ויניקוט, כדי לתאר אנשים שאולפו להדחיק את "האני האמיתי" שלהם ולבטל את הרצונות והצרכים האותנטים שלהם, עד כדי כך שהם אינם מודעים כלל למה שהם רוצים ולמה שהם באמת זקוקים. כאשר נשאלים ילדים כאלה מה הם רוצים, הם עלולים למצוא את עצמם מבולבלים ואפילו מבוהלים, ולנסות, באופן אוטומטי ולא מודע, להתאים את התשובה שלהם לצרכים ולרצונות של מי ששאל אותם - בהתחלה ההורה ואחר כך גם החברים, המורים ובני הזוג שלהם.
"אחת הבעיות הקשות של ילדים להורים נרקיסיסטיים היא העובדה שהם מגדירים את עצמם דרך ההורה הנרקיסיסט ולכן הם אינם מסוגלים להעלות בדעתם שהוא האשם בסִבלם. הם משוכנעים שמשהו אצלם לא בסדר ונוטים להאשים את עצמם"
ילדים בעלי עצמי כוזב משדרים "עסקים כרגיל" ביחסיהם עם החברה, כי ברמה המודעת הם באמת מאמינים שהכול בסדר, ושאם מישהו לא בסדר זה רק הם עצמם. כך הם מצליחים לשמור על הדימוי המצופה מהם על ידי ההורה הנרקיסיסט מבלי להבין כלל שהם משקרים לאחרים ומשקרים לעצמם. בפועל, הם סובלים מדימוי עצמי נמוך, מדיכאון סמוי ומכעס סמוי עוד יותר שאסור להם להחצין ולבטא בשום אופן.
זוגיות בצל הורה נרקיסיסט
אנשים שגדלו בבית של הורה נרקיסיסט כמהים לזוגיות מגיל צעיר במיוחד. בעוד שילדים שגדלו בבית שיש בו יחסים בריאים זוכים לתחושה בסיסית של ביטחון, קבלה ואהבה ללא תנאי, הרי שאדם שנפגע מהורה נרקיסיסט חי בתחושת ריקנות סמויה שמלווה אותו לכל מקום, ואותה הוא מנסה למלא בכל מערכות היחסים שלו ובעיקר במערכת היחסים הזוגית. הם נוטים להתאהב ולהרגיש תלויים במושא אהבתם כבר בגיל צעיר, והם מגלים את כוחה ועוצמתה של המיניות שלהם כגורם משיכה, באופן שהופך אותם לקלים לניצול על ידי טיפוסים אכזריים שמזהים את חולשתם, או על ידי צעירים מבולבלים בני גילם.
האמונה הסמויה שלהם, שהם אינם ראויים לאהבה, מחלחלת לכל מערכות היחסים שלהם, והם ננטשים פעם אחר פעם לאחר שנוצלו ורוקנו עד תום. כך גדלו בבית הוריהם, וכך נראים חייהם גם אם הם מעזים להתרחק מן הבית. בסופו של דבר, עלולים א.נשים שגדלו אצל הורה נרקיסיסט להישאר ללא זוגיות כלל, או לוותר על זוגיות כדי להישאר קרובים להורה הנרקיסיסט שכל הזמן נותן להם את התחושה שהוא זקוק להם ולא יכול בלעדיהם.
הכלים הרגשיים וההתנהגותיים של אנשים שגדלו אצל הורה נרקיסיסט דלים עד בלתי קיימים: הם יודעים להיות דרוכים לצרכיו ולכעסו של האחר, "ללכת על קליפות ביצים" על מנת שלא לעורר את זעמו; הם יודעים לבטל את עצמם ולהעלים את רצונם עד כדי כך שאין להם מושג מי הם ומה הם באמת רוצים; הם יודעים לשרת ולְרַצות ויודעים להתכופף ולהתנצל כאשר הם לא מצליחים לְרַצות; הם אינם יודעים לבטא את רצונם, אינם יודעים לאהוב בלי לפחֵד, ואינם מסוגלים להכיר בערכם הסגולי, שאינו תלוי בדעתם של אחרים עליהם. הם חיים בהישרדות רגשית קבועה, כאשר התשוקה היחידה שלהם היא לְרצות על מנת שלא להיפגע.
כאשר הם כן מנסים ליצור זוגיות, האלטרנטיבות שעומדות בפניהם מוגבלות וקשות: במקרה הגרוע הראשון הם בוחרים בבן זוג שדומה באישיותו ובהתנהגותו להורה הנרקיסיסט שלהם, ומקדישים את חייהם לריצוי ולביטול עצמי כפי שלמדו לעשות בבית הוריהם. בן הזוג הנרקיסיסט בוחר בהם כי הוא "מריח" את חולשתם ונהנה לנצל אותה בחדרי חדרים, בעוד שבמפגש עם הסביבה הוא עלול להתבייש בהם, או ללגלג עליהם אל מול הקרובים להם ביותר.
3 צפייה בגלריה
ילדים להורה נרקיסיסט עלולים לוותר על מערכות יחסים כדי להישאר עם ההורה
(צילום: shutterstock)
גם מערכת היחסים בין בן הזוג הנרקיסיסט לבין ההורה הנרקיסיסט נועדה לכישלון. אף אחד מהם לא יהיה מוכן לוותר על החזקה שקנה לעצמו בנפשה של מי שהם תופסים כשייכת לו - ההורה הנרקיסיסט לא יוותר על השליטה בילדה ששייכת לו לכאורה, ובן הזוג הנרקיסיסט ידרוש שהשליטה תהיה אצלו בלבד. בסופו של דבר, ואחרי סבל בל יתואר, ייפול אחד מן השניים בקרב, שכל כולו נעשה על גבה של בת הזוג הפגועה. ואז, או שהקשר עם ההורה הנרקיסיסט ינותק באופן מכאיב ולא מבוּקר, או שהקשר עם בן הזוג הנרקיסיסט יסתיים בגירושים הרסניים. כך או כך, ללא מודעות וטיפול הולם יישאר הילד הפגוע נתון לחסדיו של ההורה הנרקיסיסט או של בן הזוג הנרקיסיסט, מנוצל מכאן ומשם.
במקרה הגרוע השני בוחרים אנשים שגדלו בסביבה נרקיסיסטית בבני זוג שבדומה להם, גם הם גדלו בסביבה נרקיסיסטית. בדרך כלל, מדובר באנשים חלשים בעצמם, שחונכו לְרצות ולהעניק, והם אינם יודעים לקבל אהבה או להרגיש אהובים. לכאורה, מדובר בבחירה טובה יותר מן הראשונה, שכן היא מאפשרת לילד הפגוע לקבל אהבה מאדם שכל מה שהוא יודע זה לתת ולהעניק. בפועל, הדינמיקה הזוגית בין השניים האלה תהיה מלאה ברצון טוב מחד ובתסכול אינסופי מאידך. לא משנה כמה ינסו להעניק וּלְרצות, הם לא ידעו ליהנות מאהבתו של בן זוגם, והוא לא ידע לקבל את אהבתם. כך הם ישחזרו את תחושת הפּגִימוּת איתה הם מסתובבים בעולם, את רִגשות האשם על חוסר היכולת שלהם להעניק ולשמח את בן זוגם, את הכעס הלא מודע על כך שאהבתם לעולם איננה מספיקה, עד שיישארו ריקים, מוחלשים ובלתי מסופקים.
"לעיתים הופכים אנשים שגדלו אצל הורה נרקיסיסט לנרקיסיסטים בעצמם. רגשות האשמה והנחיתות שהצטברו אצלם במהלך השנים מתורגמים לזעם, אותו הם משליכים באופן לא מודע על בני הזוג שהם בוחרים לעצמם"
הבחירה בבן זוג שאינו יודע לקבל אהבה ושנותן ומעניק מתוך ביטול עצמי וחולשה, לא נובעת מתחושת זכאות אמיתית וגם לא מתהליך טיפולי בריא. אדם שרוצה להרגיש אהוב באמת צריך קודם כל ללמוד להכיר ולאהוב את עצמו, להרגיש ראוי לאהבה, ורק אז לבחור בן זוג במידותיו. כאשר זה לא קורה נעשית הבחירה בבן הזוג מתוך "האני הכוזב", אשר כוונתו הלא מודעת היא לְרַצות את ההורה הנרקיסיסט ולהימנע מלהקים לו מתחרה. בניסיון כושל להחזיק את המקל בשני קצותיו, מנסה הילד הפגוע לחיות את חייו מחד, ולתת להורה שלו את התחושה שהוא עדיין האדם החשוב ביותר בחייו מאידך. כך הופך ההורה ההרסני מדמות שפוגעת רק בילד שלו, לאדם שפוגע עתה גם בבן הזוג של בנו או בתו.
במקרה הגרוע השלישי הופכים אנשים שגדלו אצל הורה נרקיסיסט לנרקיסיסטים בעצמם. רגשות האשמה והנחיתות שהצטברו אצלם במהלך השנים מתורגמים לזעם, אותו הם משליכים באופן לא מודע על בני הזוג שהם בוחרים לעצמם. כך הם משחזרים את הדינמיקה שחוו בבית הוריהם, כאשר הפעם הם החזקים לכאורה - בן הזוג הופך להיות כלי שרת לאגו הפגוע והחבול שלהם, והם מענישים אותו באופן לא מודע על כל הסבל שעברו בחייהם. כך הם משמרים ומרחיבים את מעגל הקסמים ההרסני של היחסים הנרקיסיסטיים, ויוצרים דור חדש שימשיך לשחזר ולמחזר את מעגל הסבל הזה.
הדרך לריפוי עוברת בניתוק הקשר
כששרון הגיעה אליי לטיפול, היא כבר הייתה אחרי מספר מערכות יחסים עם בני זוג מן הסוג הראשון, הנרקיסיסטי. אביה לא סבל את הגברים הללו, שניסו לתפוס להם חזקה בנפשה של בִּיתו, עליה הוא טען לְבָּעלות בִּלעדית ומחלטת. זה הותיר אותה בודדה ושבויה בבית הוריה, כשהיא מאמינה שהאדם היחיד שפועל לטובתה הוא למעשה מי שכלא אותה בכלא הרגשי הזה. רגע לפני שהתייאשה וויתרה לחלוטין על זוגיות, היא בחרה לנסות לטפל בעצמה.
הכניסה שלה לחדר שלי הייתה עד לאותו רגע הסוד המשמעותי היחיד ששמרה מאביה, וטוב שכך עשתה. לאחר שגוללה בפניי את סיפור ילדותה, החלטנו להמשיך להיפגש ולבדוק מדוע היא כל כך עצובה ולמה היא עורגת לזוגיות מגיל צעיר, אך נכשלת שוב ושוב בהגשמתה.
בשלב הראשון של הטיפול המשיכה שרון לפגוש גברים שפגעו בה וניצלו אותה. תוך כדי הטיפול היא הפסיקה לשתף את אביה במערכות היחסים הללו, מה שגרם להן להחזיק מעמד לפרק זמן ארוך יותר, אך גם הסבו לה סבל רב. מצבה לכאורה החמיר, אבל בפועל היא סוף-סוף פגשה את הכאב שמסתתר מתחת לרגשות האשמה והחרדה שלה. היא התחילה להרגיש רגשות שעד לאותו הזמן הודחקו ונשלטו על ידי "האני הכוזב" שלה, אשר לא אִפשר להן לעלות ולצוף מעל לפני השטח.
במקום להמשיך להתאמץ למצוא חן וּלְרצות מתוך פחד, אשמה וחוסר ביטחון, התחילה שרון בשלב השני של הטיפול להרגיש צער וכאב, אחר כך כעס ובסופו של דבר סלידה כלפי הגברים הללו, שניצלו את חולשתה. אני נמנעתי במודע מלומר לה מה טוב עבורה, כי אילו לא הייתי נמנעת מכך, הייתי הופכת להיות הדמות השתלטנית והנרקיסיסטית החדשה בחייה. לכן, למרות שכאבתי את כאבה ורציתי להציל אותה ממנו, הייתי שם איתה, ואפשרתי לה לעבור את הדרך שלה בכוחות עצמה.
בשלב השלישי של הטיפול העלינו למודעות את נוכחותו השולטת של "האני הכוזב" שלה, והבנו את תפקידו כמגן מפני הכאב שהסבה לה סביבתה הקרובה ביותר. בזכות "האני הכוזב" שלה הרגישה שרון פחות את תחושת הנטישה והדחייה, אבל גם לא חשה רצון אמיתי, תשוקה ושמחה. לאט-לאט היא למדה למתן את תפקודו כישות אוטומטית שהשתלטה וניהלה אותה, ולהזמין אותו רק ברגעים בהם הייתה זקוקה לו באמת ולא הצליחה להסתדר בלעדיו.
בשלב הרביעי של הטיפול עזרתי לשרון ללדת מתוך עצמה את "האני האותנטי" שלה, ולהכיר בצרכים וברצונות האמיתיים שלה. בתהליך ארוך, איטי אך חסר פשרות, היא הסכימה להרגיש ראויה ולקבל אהבה מן הסובבים אותה, עד שבסופו של דבר היא פגשה את ערן. ואז, אחרי שנה של קשר בריא ומבריא היא זכתה לאחת מהצעות הנישואים היותר מרגשות ששמעתי עליהן במהלך הקריירה הארוכה שלי.
שרון הצליחה להציל את עצמה, אבל היא שילמה על כך מחיר כבד. אביה עשה כל שביכולתו על מנת להרחיק אותה מערן, ופָרט על כל המיתרים הרגישים בנפשה של ביתו, מנאומים והסברים דרך איומים והפחדות ועד לתחינות ובקשות. הוא השמיץ את ערן בפניה ואמר לה שהוא לא מספיק טוב בשבילה, הוא הפעיל את רִגשות האשמה שלה על כך שהיא לא מקשיבה לו, הוא אפילו נפל למשכב ודרש שרק היא תטפל בו. לבסוף, באמצעות מניפולציות אינסופיות, הוא גרם לאמהּ ולאחֶיהַ הקטנים לכעוס עליה ולהתרחק ממנה בתואנה שהיא נטשה אותו ואת כל המשפחה.
אבל שרון לא וויתרה. הקשר עם אבא שלה התרופף, עד שגווע ומת. הקשר עם האחים שלה אולי לעולם לא יאוחֶה, למרות שהיא מקווה בכל ליבה שיום אחד היא תוכל לספר להם מה עבר עליה. לילות שלמים עברו עליה בקינה, באבל, ובניסיון להשלים עם אובדנה, אבל במקביל היא נותרה בטוחה בדרכה ויציבה בדעתה. כיום היא עסוקה בשיקום החיים שלה ובתכנון החתונה.
בפעם הראשונה בחייה היא ממוקדת לגמרי בעצמה ובמה שטוב לה. מי שמתבונן בה רואה אישה מאושרת, שמקרינה אור על סובביה. שרון לימדה אותי על עוצמתה של נפש האדם יותר מכל מטופלת אחרת שהייתה לי לפניה. אני מודה לה על כך, ומאחלת לכל מי שהסיפור שלה נגע בו להתחיל להכיר בעובדה שהוא ראוי לאהבה ולטפח בתוכו את זרע התקווה.
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה" ומייסדת "שיחה שנוגעת": בית להתפתחות אישית זוגית ומינית, המקדם תהליכי שינוי וצמיחה.
