איך חגגת את יום ההולדת שלך?
"קמתי בבוקר יום ההולדת בביתי בירושלים ישר לתוך הצפה בכיור. כמה דקות אחר כך גיליתי שיש בעיה עם האוטו של אשתי - הוא לא מתניע. כנראה זו הייתה דרכו של היקום לומר לי מזל טוב. בהמשך נסעתי לתל אביב, הגעתי לעבודה ולמרות שממש ביקשתי מהם להימנע מהפתעות, נכנסתי לתוך משרד עמוס בבלונים ולארוחת גבינות ויין שהם ארגנו במיוחד עבורי.
"בצהריים קבעתי עם הבן שלי לחגוג אז הלכתי לאכול ארוחת צהריים שנייה והתפוצצתי ממש. זה כמובן לא מנע ממני לחזור יחד איתו למשרד בשביל לאכול את העוגה המפוצצת בקצפת שהם קנו לי. בואו נסכם שזה היה כבר ממש מוגזם והיה לי קשה לזוז אחר כך.
"בערב נשארתי בדירתי בתל אביב ואשתי הייתה בדירה בירושלים. אלו נישואים שניים עבור שנינו ואני חי חצי-חצי. במקור אני מת"א, יש לי דירה בעיר, אני עובד בה ומעביר בה את רוב ימות השבוע, אבל בגלל שהתחתנתי עם ירושלמית אז אני ירושלמי חצי מהזמן. בערב יום ההולדת עצמו לא נפגשנו אבל חגגנו ביחד ערב קודם ובסופ"ש נחגוג עם המשפחה המורחבת".
ספר לי על יום ההולדת הכי טוב שהיה לך בחיים.
"אני לא יודע אם הוא היה הכי טוב אבל הוא בהחלט היה הכי משמעותי. ביום הולדתי ה-31 נולד הבן השני שלי. בערב קודם חגגנו אני ואשתי דאז אצל ההורים שלי בת"א ופתאום התחילו צירים. טסתי על 180 קמ"ש לבית החולים משגב לדך בירושלים כי אז זה היה בית החולים היחיד בארץ שאפשר לידה טבעית וזה מה שהיא רצתה. אני זוכר שאמרו לנו מראש שהולך לצאת לנו ילד קטן ממדים. הוא יצא 4.800 ק"ג בלידה טבעית ובלי תפרים. אין מה לומר, גרושתי היא אישה קשוחה, ויקינגית. מאז כל יום הולדת שלי הוא יום הולדת כפול, עבורי ועבור האיש שהבאתי לעולם".
ויום ההולדת הכי רע?
"יום הולדת 50. שני ההורים שלי נפטרו לפני עשור, אחד אחרי השנייה בהפרש של חודשיים. הם אמנם לא מתו ביום ההולדת עצמו אבל כל השנה הזו הייתה עקומה וקשה ועמוסה בבתי חולים. אני לא זוכר חגיגות".
אילו דברים משמעותיים קרו לך השנה?
"שנות הקורונה האלה הן כמו שנות כלב, כל שנה היא כמו שבע שנים. מה קרה בשנה הזו? כמעט כלום וזה בדיוק מה שעצוב. זו הייתה שנה די עגומה. לא היינו בחו"ל כבר למעלה משנתיים ואנחנו זקוקים לחו"ל הזה כמו לאוויר לנשימה ולא רק בגלל עניין החופשה. יש לי ילד בפריז שלא ראיתי כבר שנתיים וחצי. היו לי תכניות לנסוע לפריז במרץ 2020 אבל אז הגיעה הקורונה ונשארנו בבית. מאז לא יצא. בפסח הקרוב אנחנו צפויים לטוס סוף סוף לבקר אותו.
"גרושתי צרפתייה ואני אבא לשניים: תומא, בן 31 שכאמור מתגורר בפריז ואדם, שחזר לפני כמה חודשים לישראל. גם אותו לא ראיתי עד שהוא החליט לחזור להשתקע פה. הוא הייטקיסט, הסתובב הרבה בעולם, חי בדרום קוריאה ובצרפת וכרגע הוא כאן. לא יודע מה יהיה בטווח הרחוק אבל המעבר שלו לישראל היא בהחלט אחד הדברים המשמעותיים שקרו לי השנה.
"מה עוד? בעבודה דברים התחילו לזוז. כמה פרויקטים מאוד גדולים שהיו תקועים קיבלו סוף סוף היתרים. אני אדריכל שמתעסק המון בפינוי-בינוי. אני עושה מגדלים של 40 קומות ושכונות שלמות. הדברים האלה לוקחים המון זמן ואין משהו שמתחיל ונגמר באותה שנה אבל בהחלט הצלחנו להתקדם.
"הדבר הכי חשוב הוא שהשנה אני ואשתי ציינו 15 שנה לביחד שלנו. הזוגיות הזו היא שמחזיקה אותי צעיר ורענן ומשנה לשנה היא רק משתפרת. אומרים שזה בלתי אפשרי אבל הנה, עובדה. הכרנו בפורום גרושים של תפוז. זו הייתה תקופה עליזה. היום הכל נראה לי הרבה יותר קשה - רשתות חברתיות, אפליקציות... אז היינו יותר תמימים. בכלל לא ניסיתי להתחיל איתה כי היא הרי ירושלמית ואני כולי תל אביבי ומה קשור ירושלים עכשיו? פעם אחת קפצתי לעיר הבירה בגלל משהו ונסעתי אליה להגיד שלום. היא בדיוק עמדה במטבח וטיגנה שניצלים. היתר היסטוריה".
אילו מתנות קיבלת?
"מהמשרד קיבלתי תלוש לחנות יין כי אני חובב יינות. אשתי עדיין מתלבטת. כל שנה מחדש היא בבעיה קשה עם המתנה שלי ולמרות שאני מוחה ומבקש שלא תקנה, זה לא עוזר. היא נלחצת, קונה לי משהו, זה לא ממש מתאים ואני משתדל להיראות מאושר.
"לקנות לי מתנה זה קשה. מעניינים אותי המון דברים אבל שום דבר במיוחד. אם אני ממש רוצה משהו אז אני כבר קונה אותו לעצמי. אני חושב שבאופן כללי קשה לקנות מתנות לגברים ובגלל זה המציאו כלל מיני חנויות מתנות לגברים, קונים שם שטויות שאף אחד לא באמת צריך".
איזו מתנה הייתי רוצה לקבל?
"בית על אי ביוון. לפני הקורונה התחלתי לברר על קניית בית שם. מתאים לי בית נופש שאגיע אליו לכמה חודשים בשנה".
מה הברכה הכי שווה שקיבלת?
"קיבלתי ברכה ממש מקסימה מהמשרד. הם אמרו לי שאני הבוס הכי נהדר בעולם. אני לא לגמרי מאמין להם אבל בסדר, שיהיה. הם כתבו את זה באופן מאוד חמוד, בחרוזים. גם עובדים שלי לשעבר שכבר לא תחת חסותי טוענים שאני הבוס הנהדר בעולם אז כנראה שאני סביר פלוס.
מי שכח לברך?
"יש כמה חברים שנזכרו יום אחרי אז אני סולח להם, בעיקר כאלה שיום ההולדת שלהם ב-14/3. כתבתי להם 'מזל טוב, שכחתם לברך אותי אתמול'".
מי היית רוצה שיברך?
"מרלין מונרו, סמל לחיים ויופי מבחינתי. שתברך אותי שאחיה עוד הרבה שנים ושאזכה לאהוב עוד הרבה".
מה אתה מאחל לעצמך?
"אני בן 60 ויש משהו מלחיץ בגיל הזה. אני כבר זקן, רגל אחת בקבר למרות שכולם אומרים שאני לא נראה. אנשים אומרים שאני נראה בן 50-45 ואז אני שולף מהכובע את הגיל שלי וכולם מופתעים. נראה עוד כמה שנים נשאר לי. מה שכן, אני מתחיל לספור לאחור.
"גיל 60 זו הקידומת שבה אתה כבר אמור לפרוש. יש לי אחות מבוגרת ממני בשנתיים והיא פרשה לפני כמה חודשים. אני עצמי קיוויתי לפרוש בגיל 60 אבל בינתיים זה לא קורה. אני רוצה להסתובב בעולם. יש לי חבר טוב שקנה בית בכפר במרכז באיטליה ואנחנו מדברים כל יום ואני מקנא בו. אני מקווה שיום אחד גם אני ואשתי נעזוב הכול ונצא להסתובב בעולם. אני מתכנן לחלק כל שנה לרבעים: שלושה חודשים בטוקיו, שלושה חודשים בפריז, שלושה חודשים על אי ביוון ושלושה חודשים להסתובב. זה החלום שלנו. עכשיו נשאר רק להגשים.
"בשורה התחתונה, אני מאחל לעצמי ש-20 שנה הבאות יהיו כיפיות לפחות כמו 20 השנה האחרונות. אחרי גיל 80 אני כבר לא אחראי אבל עד גיל 80 אני רוצה לחיות טוב".
