כבר 10 שנים שד"ר דריה מעוז מעבירה את הקורס "הבדלים ויחסים בין המינים" בחוג לניהול במכללה האקדמית הדסה בירושלים. בשנת הלימוד הנוכחית משתתפים בקורס למעלה מ-70 סטודנטים, כ-90% מהם נשים, רובן בשנות העשרים לחייהן.
בשיעור האחרון מעוז הפנתה אל הסטודנטיות את השאלה הבאה: הייתן מסכימות לצאת עם גבר נמוך? ואם לא, מדוע?
לרוב, כשמפנים שאלה לעשרות בני אדם מרקעים שונים ועם תפיסות עולם שונות, טבעי לצפות למגוון רחב של תגובות - או לכל הפחות להבדלים מסוימים, גם אם קטנים, בתשובות. לא הפעם.
כתבות נוספות למנויים:
"כולן פה אחד וללא יוצא מן הכלל חיפשו גבר גבוה מהן", מספרת מעוז, סופרת ואנתרופולוגית. "סטודנטית אחת סיפרה שהיא התחתנה עם מישהו נמוך ממנה, אבל רק אחרי שהיא הכירה אותו והתאהבה בו היא הסכימה להתפשר על זה. היא הייתה היחידה בכיתה. אגב, גם הגברים בכיתה הסכימו שהם מעדיפים נשים נמוכות מהם".
התשובה החד-משמעית הזו משתקפת בכל המחקרים שבוצעו בעבר בנושא. נשים מעדיפות גברים גבוהים. ההעדפה הזו חוצה תרבויות, חברות, מגזרים ומעמדות. היא נכונה בסין, בערב הסעודית, בהולנד ובישראל באותה המידה. היא נכונה בקרב בנות המעמד הגבוה והנמוך, בערים ובכפרים, בקרב דתיות וחילוניות כאחד.
ולא רק שזוהי העדפה אוניברסלית, היא גם כנראה היחידה משחר ההיסטוריה של האנושות שלא עברה שום שינוי. אם היחס שלנו לעודף משקל מול רזון השתנה (ועודו משתנה) לאורך תקופות ובין אזורי מחיה, היחס לגובה של גברים לא השתנה בכלל. תנו לנו אותם גבוהים, חסונים, תמירים או כמו שאומרים בטינדרית: "פחות מ-1.80 חבל על המאמץ לפנות".
נתחיל מהמובן מאליו: משיכה היא ככל הנראה העסק הכי מורכב, ובו-זמנית גם הכי פשוט בעולם. היא פשוטה כי התשובה לשאלה אם אתה נמשך למישהו מסוים לא דורשת ממך לפצח את האטום או לצלול עמוק לנבכי נשמתך. זו שאלה שהתשובה עליה היא כן או לא. אם תתעקשו, ניתן להרחיב את הגרף הזה ל"נמשך במידה גבוהה או מועטה או מסוימת". כך או כך, רוב האנשים יודעים לומר מיד אם האדם שמולם מושך או עשוי למשוך אותם. זה לא מאוד מסובך. במקביל, התשובה לשאלה למה אנחנו נמשכים למה שאנחנו נמשכים מורכבת מאוד. על מה מבוססת המשיכה? איך פרמטר מסוים מעורר תשוקה גדולה אצל אחד, העדר עניין אצל שני ורתיעה אצל השלישי?
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בהתבסס על מחקרים שעסקו במשיכה בין המינים ניתן לומר שבאופן גורף, מראה חיצוני של אישה מאוד משמעותי עבור גברים. לעומת זאת, מראה חיצוני של גבר לא כל כך חשוב לנשים. ישנה שונות גדולה בין העדפותיהן, ויהיו ההעדפות אשר יהיו, הן מוכנות להתפשר על הרבה פרמטרים במראה החיצוני של הפרטנר שלהן. הדבר היחיד שהן לא מוכנות להתפשר עליו או מוכנות במידה מועטה זה הגובה. אתר היכרויות אמריקאי (AYI.COM) בדק את דפוסי הקשר באתר בקרב 50 אלף משתמשים במשך חודשיים, וגילה כי סיכויו של גבר שגובהו מתחת ל-1.79 לזכות לתגובה לפנייתו או לקבל פנייה מאישה באתר הוא 1.2% בלבד. עשרות מחקרים וסקרים שבוצעו בעשורים האחרונים במדינות שונות בעולם מיישרים קו עם הממצא הזה: נשים רוצות גבר גבוה. עכשיו נשאר רק לבדוק מה נחשב לגבוה.
מחקר מהולנד שבוצע על כ-700 סטודנטים וסטודנטיות בחן העדפות גובה בבחירת בן או בת זוג, ומה ייחשב לגובה מינימלי ומקסימלי שהם מוכנים לקבל בבן/בת הזוג. נמצא מתאם גבוה למדי (0.47) בין הגובה של הנבדק להעדפת הגובה אצל הפרטנר. בממוצע, נשים היו מעוניינות בגבר שגבוה מהן ב-13.5 ס”מ, בעוד שגברים רצו בממוצע אישה שנמוכה מהם ב-12 ס"מ.
בכל הנוגע להעדפות המינימליות של כל אחד מהמינים, כאן התגלו הבדלים ניכרים בין גברים לנשים. נשים מעוניינות בממוצע בגבר שגבוה מהן בלפחות 4 ס"מ, בעוד שעבור גברים, אישה בגובה שלהם היא אפשרות סבירה בהחלט. כמו כן, הטווח שגברים הגדירו כטווח לגיטימי של גובה היה הרבה יותר רחב מזה של הנשים (26 ס"מ לעומת 21). כלומר, גברים הרבה יותר גמישים בהעדפות הגובה. נראה שאצלם מאפיינים פיזיים אחרים תופסים מקום גדול יותר.
מה עוד? נשים היו גמישות יותר בהעדפות של גבר גבוה, אבל נוקשות מאוד לגבי הדרישות מגבר נמוך מהן. הן הראו נכונות לצאת עם גבר שגבוה מהן ב-30 ס"מ, אבל נמוך מהן בסנטימטר? השם ישמור. מחקרים אחרים שבחנו את שאלת הגובה הגיעו למסקנות דומות: נשים רוצות גבר גבוה יותר מהממוצע בארצן, אבל חשוב יותר - גבוה מהן.
ומה בישראל?
גבר ישראלי ממוצע נושק לגובה 177 ס"מ. האישה הישראלית, שגובהה הממוצע הוא 161.8 ס"מ, מעדיפה גבר שגובהו 1.80 מטר ומעלה. עד כאן לא מפתיע, אבל קבלו את הנתון הבא: בסקר שנערך בקרב כ-400 נשים ישראליות הודו 62% מהנשים שהן היו חשות מידה כלשהי של מבוכה להכיר לחברותיהן דייט שנמוך מהן. איך הפך גובה, משתנה חיצוני בודד, לאחד הפרמטרים הנוקשים ביותר בבחירת בן זוג?
"לא יכולה להגיד לך למה אבל חד-משמעית, גבר שנמוך ממני זה הטרן-אוף של החיים. תחשבי ששנינו עומדים אחד מול השני ואני צריכה להתכופף כדי להתנשק איתו. מה זה? אני רוצה שיהיה גדול ממני, שיהיו לו זרועות חזקות כאלה, שיעטוף אותי, שייתן לי תחושה שהוא מגן עליי. שיהיה גבר" (נטלי, 29)
בחזרה לקמפוס בהדסה, ירושלים. להזכירכם, ד"ר מעוז לא שאלה רק מי מהסטודנטיות הייתה מוכנה לצאת עם גבר נמוך, אלא גם מהן הסיבות לשלילתו.
אני במתח.
"הסיבות שהן נתנו היו שהן מרגישות עטופות ומוגנות יותר עם גבר גבוה. לטענתן, גבר גבוה הוא מישהו שאפשר להישען עליו, ושהוא יכול להכיל אותך ולגרום לך להרגיש בטוחה. מובן שעימתּי אותן עם זה. שאלתי אם הן באמת מאמינות שגבר נמוך לא יכול לספק את ההגנה הזו.
"הן אמרו שברור שאפשר לסמוך על גבר נמוך לפחות מהבחינה הנפשית, אבל התחושה היא שהעניין הפיזי מקרין גם על הנפשי. הן מרגישות שגבר גבוה יצליח טוב יותר לאסוף ולחבק אותן ושהן יכולות להישען עליו. הן גם אמרו שהן מרגישות מוזר, פחות נשיות כשהן מחבקות גבר נמוך. פתאום הן עוטפות אותו. לדבריהן זו הרגשה לא נוחה. מישהי אפילו אמרה 'מגעילה'".
אאוץ'.
"כן. התשובות מתכתבות עם ההסברים שאני מכירה. יש שלוש תיאוריות שמשתלבות זו בזו. הן בעצם אומרות אותו הדבר באמצעות הסברים שונים.
"הראשונה היא סוציולוגית-מגדרית, ולפיה מקור ההעדפות שלנו הוא בסטריאוטיפים ובציפיות מבוססות מגדר. אנחנו מצפים מגברים להגן, לפרנס ולהיות חזקים. גבר גבוה נתפס כגבר יותר גברי, מושך, עוצמתי וחזק, וגם יותר אינטליגנטי ובעל יכולות גבוהות לפרנס. אגב, הדימוי הזה בחלקו נכון - נמצא כי גברים גבוהים באמת מצליחים יותר לפי אמות מידה אוניברסליות. על פי מחקרים שונים, גברים גבוהים מצליחים יותר, משתכרים יותר, זוכים לציונים גבוהים יותר במבחנים ומגיעים לעמדות בכירות יותר בעולם העבודה. אם לא די בכך, הם גם נישאים בגיל צעיר יותר, ובעלי סיכוי גבוה יותר להקים משפחות ולגדל צאצאים מאשר עמיתיהם הנמוכים. הסיבה לכך היא ככל הנראה אפקט ההילה החיובי שגובה מייצר".
"אפקט ההילה" הוא מונח מתחום הפסיכולוגיה החברתית. הוא מתרחש כאשר תכונה אחת בולטת, שלילית או חיובית, גורמת לתכונות אחרות להיצבע גם הן בצבע אחיד, שלילי או חיובי. זה קורה כי בני אדם מעדיפים באופן טבעי תיאור קוהרנטי ופשוט של המציאות על פני תיאור מסובך יותר אך מדויק. המוח האנושי מעדיף תיאורים גולמיים של טוב או רע. כך קורה שגובה, שנתפש כפרמטר חיובי, משליך על פרמטרים אחרים שאינם קשורים אליו בכלל. עוד לא נולד המחקר שמצביע על כך שגברים גבוהים נולדו עם מנת משכל גבוהה יותר. סביר להניח שההצלחה שלה הם זוכים בעולם העבודה היא תוצר של ההזדמנויות הרבות שהגובה פתח עבורם, ושל הביטחון העצמי שהם פיתחו ברבות השנים הודות לתגובות החמות מהסביבה על מראם. בהתאמה לכך, מחקרים מצאו שגברים גבוהים נהנים מהערכה עצמית גבוהה ומשביעות רצון כללית מהחיים יותר מגברים נמוכים.
"נתתי פעם צ'אנס לגבר נמוך. הוא כתב לי באפליקציה מה הגובה שלו, כך שידעתי עוד לפני שנפגשנו שאני גבוהה ממנו בשני סנטימטרים, אבל החלטתי לזרום כי השיחה הייתה כיפית. לדייט הגעתי עם העקבים הכי נמוכים שיש לי, ועדיין זה היה מאוד בולט. הוא היה חמוד ומצחיק וגם נראה טוב יחסית. כל הערב התלבטתי. כשנגמר והוא הציע ללוות אותי הביתה הלכנו ביחד, זה לצד זו, וההליכה מאוד הביכה אותי. הרגשתי ענקית לידו, למרות שאני לא כל כך גבוהה ובכלל לא שמנה. הרגשתי מגושמת ולא סקסית, ולמרות שהוא היה חמוד לא הצלחתי לדלג מעל התחושה הזו. בסוף הליווי אמרתי לו שזה לא זה" (שיר, 32)
"ההסבר השני הוא ההסבר הפסיכולוגי - אישה חשה יותר נשית ככל שהיא עם גבר יותר גברי, וגבריות פיזית באה לידי ביטוי בגובה וברוחב", מסבירה מעוז. "אף אחת לא רוצה להרגיש נפילה ליד בן זוגה. כשהגבר גבוה ורחב כתפיים את מרגישה טוב עם עצמך, וכשהוא נמוך את מרגישה גדולה ולא נשית".
ההסבר הזה קשור הרבה יותר לתפיסה של נשים את עצמן, ופחות למספר הסנטימטרים שבהם מחזיק הגבר שאיתן ולמשמעות של המספר הזה.
הרצון להיות קטנה בא לידי ביטוי בהמון דרכים, לדוגמה בצורת הישיבה. בואו לא ניתמם. יש "ישיבה גברית" ו"ישיבה נשית". בשעה שגברים מתפרשים במקום מושבם, נשענים אחורה בביטחון אמיתי או מדומיין ומרגישים בנוח לפשק את הרגליים, נשים יושבות ברגליים משוכלות, עדינות ומכונסות בעצמן. חזות נשית היא כזו שנתפסת כלא מאיימת. אישה לא יכולה לאפשר לעצמה לתפוס את כל החלל, ומי שמעיזה למרוד במוסכמות הללו נתפסת מיד כגברית.
הדרישה להיות קטנה באה בהכרח עם השוואה, כי הרי גודל הוא תמיד עניין יחסי. נשים נדרשות להיות קטנות ולצמצם את הנוכחות שלהן, והתוצאה היא שגברים נדרשים להיות גדולים ובעלי נוכחות. זוהי גם הסיבה שבגינה נשים מחבבות שרירים מפותחים, חזה רחב וזרועות מסיביות. לצד אלה הן נתפסות כקטנות גם אם משקלן וגובהן ממוצעים.
"במשך מאות שנים נהגו בסין לקשור לילדות קטנות את הרגליים כדי למנוע את גדילתן ולשמר מראה של כפות רגליים קטנטנות", מעירה מעוז. "למה אישה צריכה כפות רגליים קטנות? כי קטן ועדין נתפס כאידיאל היופי עבור נשים".
כיום כבר לא קושרים לילדות את הרגליים, אבל הדרישה לא להיות גדולה מדי מקבלת ביטוי באופנים אחרים, ואין צורך להרחיק עד סין. שימו לב מה קורה בחדרי כושר. נשים שמרימות משקולות נתקלות לא מעט בהערות נוסח "אל תתאמני יותר מדי כדי שלא תהיה לך יד גברית". מה פירוש יד גברית? יד גדולה ורחבה, עם שרירים בולטים. סביר להניח שיד כזו מעידה על שגרת אימונים קבועה, תזונה נכונה ויכולות פיזיות גבוהות. זוהי יד בריאה, אבל שאלת הבריאות לא מעניינת אף אחד. זו יד לא נשית. היא גדולה, היא בולטת לעין והיא לא סקסית, ועם כל הכבוד לבריאות, סקסיות לוקחת.
"אני 1.56 מטר ואני לא סובלת את הגובה שלי. כל החיים חלמתי להיות גבוהה יותר. כשאדם גבוה נכנס לחדר כולם מסתכלים עליו, גם אם הוא מכוער. גובה עושה רושם של חזק יותר, בריא יותר. אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו נמוכים כמוני, בטח לא אם יצאו לי בנים, אז אני חייבת לצאת עם מישהו גבוה כדי לאזן קצת את הגנטיקה שלי. לגברים לא אכפת. כבר יצאתי עם מישהו שהיה 1.90. בסוף זה לא הסתדר, אבל אני עדיין מחפשת גבוהים" (דניאל, 28)
ההסבר השלישי למשיכה של נשים לגברים גבוהים טמון בתיאוריה האבולוציונית שלפיה לכל מין יש מבנה אידיאלי, בהתאם לתפקיד שקיבל במהלך האבולוציה. שני המינים משתפים פעולה כדי לקיים את עצמם ואת ילדיהם, כל אחד בתפקיד שונה. זכרים התפתחו להיות ציידים, לוחמים ומגינים. נקבות התפתחו ללדת, לטפל בתינוקות וללקט. גורמים גנטיים והורמונליים גורמים לכל מין להתפתח באופן שונה בהתאם לתפקידו. גברים גבוהים וחזקים יותר, ורחבים יותר בגוף העליון. בחורות נמוכות יותר, ורחבות יותר בגוף התחתון.
את ההבדל הבולט ביותר במבנה הגוף ניתן לראות באגן. בעוד שמבנה האישה התפתח ללדת תינוק בעזרת אגן רחב ונמוך, בעל פתח גדול שמותאם ללידה, לגבר אגן יותר צר וגבוה, המותאם לריצה ולפעילות גופנית. ההבדל הזה ואחרים גורמים לגבר להיות גבוה וחזק מבחינה גופנית, בעל מאסת שרירים גדולה יותר וכתפיים רחבות יותר.
לאישה אידיאלית יש פרופורציות של גיטרה, עם אגן רחב, מותניים צרים ושדיים בינוניים. לגבר אידיאלי יש פרופורציות של טרפז הפוך, עם אגן צר, שממנו הגוף הולך ומתרחב לכתפיים רחבות. אם נציב גבר ממוצע לצד אישה ממוצעת, כששניהם בפרופורציות הנכונות, הגבר תמיד יהיה גבוה יותר מהאישה.
כל מין נמשך יותר לפרופורציות האידיאליות במין השני, כי פרופורציות נכונות הן סימן לבריאות, לגנים טובים ולמערך הורמונלי תקין. גבר יימשך יותר לאישה אידיאלית, בצורת גיטרה, ופחות יימשך לאישה שטוחה עם אגן ברוחב זהה לשאר הגוף. אישה תימשך יותר לגבר אידיאלי, גבוה, שרירי ורחב, ופחות תימשך לגבר קטן ממדים, לא מפותח ונמוך.
5 צפייה בגלריה
משיכה היא אינסטינקט גנטי מולד עם כוונון של מיליארדי שנות אבולוציה
(צילום: shutterstock)
נשים מתארות רצון רגשי להסתכל כלפי מעלה על הגבר שלהן, ואומרות שזה מוזר ולא טבעי להסתכל עליו כלפי מטה. רגשות אלה עולים בקנה אחד עם ההיגיון האבולוציוני. כך גם גברים מעדיפים להיות גדולים מזוגתם, להיות הגבר הנותן לה תחושת ביטחון. לפי התיאוריה הזו, המשיכה שלנו לא עוברת תהליך סוציאליזציה. היא אינסטינקט גנטי מולד עם כוונון של מיליארדי שנות אבולוציה. כימיה בין גבר לאישה היא תהליך רגשי מהיר ואוטומטי, המתקיים בהינתן הפקטורים הנכונים.
"מה שהיה בעבר הרחוק נשאר חקוק אצלנו עד היום", מסבירה מעוז. "בעבר נשים נזקקו להגנה מצד גברים - שיצוד, שיפרנס את הצאצאים, שיגן על המשפחה ויילחם עבורה. הן נזקקו לגבר גבוה כי גובה משרה איום ודומיננטיות, ואלה מהווים יתרון במלחמה בציד ובכל מה שדרוש להישרדות. כיום אנחנו כבר לא זקוקות לאף גבר שיצוד עבורנו, אבל הצורך ב'גבר חזק' נשאר. הגובה הוא מעין ערובה לגנים טובים שאפשר להעביר לילדים, ובנוסף הוא מעיד על בריאות. כשאדם חי בחברה שאין בה תנאים תברואתיים טובים או שיש בה מחסור במזון, אז הצמיחה לגובה נעצרת. כשאדם ממצה את פוטנציאל הגובה שלו, זה סימן שהוא חי בחברה עם תנאים טובים מבחינת היגיינה ומזון, ושיש לו כסף ומעמד".
נשים, כך מתברר, נמשכות ל"איכות גנטית" לא רק על פי גובה. ד"ר דוד סמית מאוניברסיטת אברדין באנגליה ערך מחקר ב-2011 על הקשר בין קול וטון דיבור של גברים למשיכה של נשים. סמית מצא שנשים מעדיפות קול גברי עמוק מכיוון שהוא מסמל חוזק וביטחון, שמרמזים על בריאות וכשירות גנטית. לפי מחקר קנדי שפורסם ב-2011 בכתב העת Emotion של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA), מראה גברי מהורהר, מעט יהיר, נוקשה ובעיקר נטול חיוכים נתפש כמושך מינית בעיני נשים. גברים, לעומת זאת, מצאו נשים חייכניות כמושכות מאוד. החוקרים הודו כי הם לא באמת יודעים מדוע גברים ונשים מגיבים באופן שונה לחיוכים, אך שיערו כי ההיגיון האבולוציוני עובד גם כאן: אצל גברים, חיוך גדול עשוי לשוות לגבר מראה נשי מדי ולא "חזק".
גובה הוא פקטור אחד מתוך קשת רחבה של פקטורים התנהגותיים ופיזיים שהופכים גבר למושך: דומיננטיות, כריזמה, מצב כלכלי, אנרגיה, שנינות, כושר, יופי ומראה (אשר גובה הוא תת-פקטור בו). גובה הוא היחיד מרשימת הפקטורים הללו שלא ניתן לשפר בכלל. אין ניתוח, אין "טיפול". שום סכום כסף או מאמץ שיהפכו אדם לגבוה או נמוך יותר. כל היתר ניתנים לשיפור, חלקם אף לשיפור גדול מאוד. ניתן ללמוד להיות דומיננטי יותר ולתרגל שנינות. אפשר להרוויח כסף. אפשר לפתח שרירים באמצעות פעילות גופנית. אפשר לדאוג לטיפוח עצמי, לתספורת מחמיאה, לריח טוב. אבל גובה? זה לא. אלה הקלפים שקיבלת, תתמודד.
אז עבור נמוכים מדובר במשחק מכור מראש?
"בשפה סוציולוגית מחלקים את הסטטוסים שלנו בחיים להישגים ושיוכים. סטטוס הישגי הוא משהו שהרווחת במהלך חייך. הסטטוס השיוכי הוא מולד, ומתחלק לשניים: כאלה שהם בני שינוי וכאלה שלא. גובה נכנס לקטגוריה השנייה. יחד עם זאת, לפי תורת החליפין (פעילות הגומלין בין האנשים כחליפין של סחורות חברתיות - א"ס) אנחנו תמיד מוותרות על משהו ומקבלות משהו בתמורה. אפשר להעלים עין מעניין הגובה אם ישנם יתרונות אחרים. לדוגמה, גבר נמוך ועשיר לרוב יסתדר. הכסף מפצה על הגובה".
במילים אחרות, גברים נמוכים צריכים לעשות כל מה שהם יכולים כדי לשפר ככל שניתן את יתר הפקטורים ולהבליט אותם. חשוב גם לזכור שהאישה הממוצעת בכל מקרה נמוכה יותר מהגבר הממוצע - מה שאומר שגברים בגובה 1.70 מ', אפילו גברים בגובה 1.60 מ', עדיין נהנים ממגוון רחב של בחורות פוטנציאליות שהם יותר גבוהים מהן. כן, לגברים גבוהים יותר יהיה יתרון מסוים, אך כאשר מתחשבים בכל שאר הפקטורים, זה עדיין משחק פתוח.
מהם הסיכויים שגבר ימצא את עצמו בזוגיות עם בחורה גבוהה ממנו? על פי מחקר בריטי, הסיכויים נמוכים למדי. רק בקרב 4% מהזוגות האישה יותר גבוהה מהגבר. זה קורה לרוב כשגבר ממוקם גבוה מאוד ביתר הפקטורים. קחו לדוגמה את טום קרוז, 1.70 מ' בלבד, שניהל שלוש מערכות יחסים ארוכות עם נשים גבוהות ממנו: מימי רוג'רס, 1.74 מ'; ניקול קידמן, 1.80 מ'; וקייטי הולמס, 1.75 מ'.
אבל מתברר שלא כל הגברים הנמוכים מפצים במובן החיובי של המילה. כמה מהמנהיגים הרצחניים ביותר לאורך ההיסטוריה היו נמוכי קומה. מוסוליני התנשא לגובה 1.69 מ'. גבלס 1.65 מ', סטלין 1.60 מ' ומאו דזה-דונג גירד מלמטה את ה-1.50 מ'. אתם בטח תוהים מהו הגובה של פוטין. ובכן, 1.69 מ' בלבד. איך הוא מפצה על זה? תשאלו את אוקראינה.
זה צירוף מקרים?
"מנהיגים נמוכים לאורך ההיסטוריה היו תקיפים יותר ואכזריים יותר. במקביל, מחקרים מצאו שגברים גבוהים שוויוניים יותר מבחינת חלוקת התפקידים בבית, והנתון הזה הגיוני בעיניי. אני מניחה שגבר נמוך מרגיש שחסר לו ממד מסוים של גבריות במראה החיצוני, אז הוא מנסה לפצות באמצעות אקטים של הפגנת גבריות כמו פחות שוויוניות, פחות ביצוע מטלות 'נשיות', יותר להבהיר מי כאן הגבר, יותר תקיפות ויותר קשיחות.
"כמו שאישה שנראית 'נשית' ביי דה בוק לא צריכה להתאמץ הרבה מעבר לזה, ומי שלא צריכה להשקיע מעבר. ככה גם גברים. גבר גבוה מגיע מנקודת פתיחה טובה, אז זה לא מוריד מכבודו להיות יותר שוויוני או יותר עדין. הוא לא צריך להוכיח את הגבריות שלו. גבר נמוך צריך לפצות, וכאן יש לו בחירה: או שהוא מפצה על זה באיכויות של תכונות אחרות, נותן משהו חיובי אחר תמורת הגובה ש"נגזל" מהאישה - הוא צריך להיות יותר עשיר או לחזר בצורה יותר אינטנסיבית או להיות חכם או אמן או יצירתי כדי להצדיק את הבחירה שלה בו; או שהוא בוחר להדגיש את הפן הגברי שלו במובן השלילי. בשני המקרים זה תוצר של פיצוי על זה שלא סיפקת לכאורה את הסחורה".
כיום בחירה בגבר נמוך מסתמנת אצל רוב הנשים כפשרה. במחקר Assortative Marriage for Height-BMI in an Israeli Sample של ד"ר יובל ארבל, ד"ר חיים פיאלקוף וד"ר עמיחי קרנר, ניסו לבדוק השערות מחקר סטריאוטיפיות, שלפיהן נשים מעדיפות גברים גבוהים כבני זוג וגברים מעדיפים נשים רזות יותר, וכן שנשים "מלאות" נאלצות להתפשר ולהינשא לגברים נמוכים. המחקר התבסס על ריאיונות עם מדגם מייצג של 3,942 משתתפים (1,971 זוגות סטרייטיים של גברים ונשים).
לפי הממצאים ישנו מתאם שלילי בין ה-BMI של האישה לבין הגובה של בן זוגה. עלייה בשיעור של 10% ב־BMI של האישה גורמת לירידה צפויה ב־0.315% בגובה בן הזוג. אישה בעלת BMI של 15 (תת־משקל) צפויה להינשא לגבר שגובהו 177.5 ס"מ. לעומת זאת, אישה בעלת BMI של 45 (עודף משקל חריג) צפויה להינשא לגבר שגובהו 171 ס"מ.
לא רק נשים מלאות מוכנות לקבל לחיקן גברים נמוכים. גם נשים גבוהות מראות נכונות גדולה יותר לצאת עם גברים נמוכים. אתם בטח אומרים לעצמכם, טוב, ככל שהיא גבוהה יותר כך האפשרויות שלה למצוא גבר גבוה ממנה הולכות ומצטמצמות, אבל ד"ר מעוז טוענת שזו לא הסיבה היחידה.
"כשאת בחורה נמוכה את מרגישה הרבה פעמים קטנה, עדינה וחלשה, ואת זקוקה לגבר הגבוה והחזק שיגונן עלייך. כשאת בעצמך גבוהה, את לא מחזיקה מלכתחילה בתחושה של ליידי קטנה ועדינה. יש לך את הנוכחות שלך בפני עצמך, ואת לא זקוקה להגנה. לגבוהות פחות אכפת".
היו תקופות שבהן נשים שמנות היו אידיאל היופי. נראה שכל הפרמטרים של יופי השתנו ומשתנים כל הזמן, ורק היחס לגובה לא. האם זה יקרה מתישהו?
"פעם נשים מלאות היו סממן יופי כי זה העיד על בריאות וחוזק. אנשים מלאים סימנו עושר ומעמד. כעת אנשים שמנים מעידים בדיוק ההיפך - זה לא בריא, הם לא שומרים על עצמם או שהם לא יכולים לשמור על עצמם וכו'. הגובה מאז ומעולם העיד על בריאות, עוצמה ושמירה על עצמך. אני לא רואה את זה משתנה דרמטית בעשורים הקרובים, אבל בעוד מאה שנה אולי כן. מחקרים מצאו קורלציה מסוימת בין ההעדפה לגברים גבוהים לתפיסות עולם שמרניות. ככל שהאישה מחזיקה בהשקפת עולם מגדרית מסורתית, והיא פחות בעד שוויון זכויות, כך היא מעדיפה יותר גבר גבוה. אני מניחה שככל שהסטריאוטיפים שלפיהם גבר גבוה שווה גבר חזק ייחלשו, ובמקביל יעלו שאלות כמו "למה בכלל אני צריכה גבר חזק אם אני חזקה", עניין הגובה קצת ירד מהערך שלו. ככל שנהיה יותר שוויוניים אז זה יהיה פחות חשוב לנו. ככל שנשים ירגישו יותר ביטחון, אולי הן פחות יזדקקו לגבר שיעטוף אותן פיזית ונפשית. יחד עם זאת, אני לא חושבת שנגיע אי פעם לתקופה בהיסטוריה שבה קומה נמוכה תסמל עוצמה".
