כשחושבים על מהי זוגיות, אפשר לומר שזוגיות היא יצירה לא מודעת של הנפש, שבאמצעותה כל צד משלים את עצמו מהאחר וניזון ממנו. זוגיות היא למעשה "קנוניה" משותפת של שני צדדים, שנעשית בשביל להרגיש דברים מסוימים ולא להרגיש דברים אחרים, ששני בני הזוג שואפים אליהם או רוצים להימנע מהם בהתאמה.
זוגיות נרקיסיסטית, לעומת זאת, מורכבת באופן סטריאוטיפי מאישה (אך כמובן שגם גברים רבים מוצאים את עצמם בתפקיד הזה) שאינה בטוחה בדימוי הנשי שלה, או שהיא בעלת רגשי נחיתות סמויים. במקרים רבים, מדובר דווקא בנשים מוכשרות ומוצלחות בפני עצמן, שאינן מרגישות שהן ראויות מספיק, או שניתן להעריך ולאהוב אותן בזכות מי שהן. מהצד השני של הזוגיות נמצא גבר, אדם בעל שיעור קומה כזה או אחר. הוא יכול להיות אמן כשרוני, איש עסקים או איש מקצוע בכיר, שמתאפיין בקווים אישיותיים נרקיסיסטיים בולטים.
התאהבויות מסוג זה הן חזקות מאוד בהתחלה, משום שהן מרגישות מושלמות ומשלימות, ובנויות סביב אידיאליזציה וגילויי הערצה. הנרקיסיסט מרגיש מושלם ובעל ערך מתוקף התאהבותה בו והאידיאליזציה שהיא עושה לו, בזמן שהיא מרגישה מושלמת ובעלת ערך מתוקף בחירתו בה. עם הזמן, הזוג הופך למעין יחידה סימביוטית אחת, שמרכיביה ניזונים האחד מהשני.
2 צפייה בגלריה
"עם הזמן, הזוג הופך למעין יחידה סימביוטית אחת, שמרכיביה ניזונים האחד מהשני"
(צילום: Shutterstock)
באופן מפתיע, ולמרות מה שנראה לעין, יש דמיון רב במאפיינים ובמרכיבי האישיות של נרקיסיסטים ובני זוגם. ממבט ראשון מדובר בטיפוסים לכאורה הפוכים - אין להם את הדחף החזק להתבלט, הם נוטים להתאים את עצמם אל בן זוגם, ומפנים לו את הבמה לה הוא זקוק, וזאת מבלי להביע את צרכיהם באופן גלוי. אולם ממבט קרוב יותר נגלה שהם לא כאלה חסרי אנוכיות, צנועים ונטולי צרכים נרקיסיסטיים. למעשה, יש להם פגיעוּת נרקיסיסטית גבוהה משל עצמם, אך הם מנסים לכסות עליה באופן הפוך ומשלים לנרקיסיסט הגלוי.
"בניגוד לנרקיסיסט הגלוי, בן הזוג מתקשה לבטא את צרכיו באופן ישיר, כשבראשם נמצא רצונו בתשומת לב. לכן הוא יעניק כדי לקבל בתמורה, או יתמוך כדי ליהנות בעקיפין מפירות הצלחתו של האחר"
בזמן שהנרקיסיסט הוא אגואיסטי בבסיסו, בן זוגו הוא אלטרואיסטי בבסיסו. באמצעות נתינה והקרבה, טיפוח ודאגה לאחר, הוא מצפה לשים עצמו במרכז, ולקבל בתמורה את מה שהוא מעניק לאחר. בניגוד לנרקיסיסט הגלוי, בן הזוג מתקשה לבטא את צרכיו באופן ישיר, כשבראשם נמצא רצונו בתשומת לב. לכן הוא יעניק כדי לקבל בתמורה, או יתמוך כדי ליהנות בעקיפין מפירות הצלחתו של האחר.
אקו ונרקיס - סיפור אהבה
המפגש הראשוני בין אקו ונרקיס מהמיתולוגיה היוונית יכול ללמד אותנו רבות על הזוגיות הנרקיסיסטית. בזמן שנרקיס עסוק בבבואתו הנשקפת ממי הברכה, אקו, המסונוורת מיופיו וחוסנו של נרקיס, יושבת לצידו וחוזרת אחר דבריו. החוזה הנרקיסיסטי ביניהם בנוי כך ששניהם מחזקים בו זמנית את ערכם העצמי השברירי דרך האחר. בעוד שהנרקיסיסט שקוע בעיקר בטיפוח הדימוי העצמי שלו בעיני הסביבה, זוגתו נושאת אליו עיניים בהערצה, כדי שידבק בה הדימוי העצמי החיצוני שלו, ועל ידי כך היא תוכל להרגיש בעלת ערך בעצמה.
מכאן שלמעשה, בת הזוג של הנרקיסיסט היא בעלת מאפיינים נרקיסיסטיים משל עצמה, רק באופן משלים וסמוי. אם הנרקיסיסט מטפח את ערכו העצמי כפי שהוא רגיל לעשות, כלומר דרך המבט מלא ההערכה של בת זוגו, היא עושה זאת דרך הזדהות עם הדימוי העצמי המוצלח שבן זוגה מחזיק מול הסביבה, דימוי אותו היא דואגת לטפח ולהגן בקנאות כאילו היה שלה.
הבעיה היא שלא לעולם חוסן. במוקדם או במאוחר, היעדר הנפרדות ביניהם יביא למשבר זוגי בלתי נמנע. הנרקיסיסט ירגיש יותר ויותר חנוק מציפיותיה של בת הזוג, שרואה בו חלק בלתי נפרד ממנה. הוא ירגיש כלוא בתוך מערכת ציפיות שאינה תואמת את יכולותיו או רצונותיו, וירגיש מתומרן, מופעל, תלוי או נשלט בידיה.
מנגד, שאיפתה של בת הזוג להיות במרכז חייו של בן זוגה לא תוכל לבוא כך על סיפוקה, דבר שרק יגביר את ניסיונותיה, עד שבמהירה הדינמיקה האידיאלית בין השניים תהפוך לדינמיקה של "אני לא יכול איתך ולא יכול בלעדייך". הנרקיסיסט יקטין, יבקר, ישפיל או יתעלם מבת זוגו על מנת להרחיקה, מה שיציף בחזרה את תחושת הנחיתות שלה על פני השטח, ויגרום לה לביטויים של תוקפנות, שתלטנות ואכזבה מבן זוגה. ואז, ככל שהוא יתרחק או ירחיק, כך תהפוך בת הזוג לתובענית ולתלותית עוד יותר.
"הנרקיסיסט יקטין, יבקר, ישפיל או יתעלם מבת זוגו על מנת להרחיקה, מה שיציף בחזרה את תחושת הנחיתות שלה על פני השטח, ויגרום לה לביטויים של תוקפנות, שתלטנות ואכזבה מבן זוגה. וככל שהוא יתרחק או ירחיק, כך תהפוך בת הזוג לתובענית ולתלותית עוד יותר"
רבים מהזוגות האלה נפרדים לבסוף או שהם מוצאים את עצמם חיים בצורה של "שנינו יחד וכל אחד לחוד": רחוקים רגשית ומינית האחד מהשני, כשמתחת למעטה האדישות, האיפוק וההתפכחות של שניהם, מסתתרים רגשות קנאה ושנאה עזים, שמתעוררים בריבים ההולכים ונעשים דחופים.
מושלמות מול היעדרה
אם בזוגיות רגילה, האתגר הגדול הוא לקבל את הסובייקטיביות של האחר ולאהוב אותו דווקא בגלל כל אותם הדברים שהופכים אותו לאדם לא מושלם, אצל הנרקיסיסטיים להיות תלוי באדם כזה הוא חוויה שלעיתים מעוררת אכזבות רבות ותחושה של השפלה ופגיעה. הזוגיות הנרקיסיסטית פותרת לכאורה את הקושי הזה, כיוון שבדומה לשלב ההתאהבות, היא מסייעת להכחיש את מה שחסר, פגוע או חלש בבני הזוג. האחר נחווה כמושלם בעקבות האידיאליזציה שאנו עושים לו – ההצלחה שלך היא גם ההצלחה שלי, הכישרון שלך הוא גם הכישרון שלי, החוכמה שלך היא גם החוכמה שלי, היופי שלך הוא גם היופי שלי. זוהי למעשה שותפות סימביוטית שגורמת לזוג להרגיש כמו יחידה אחת בעלת נפרדות נמוכה, המכחישה את כל מה שעשוי להעיב על תחושת המושלמות המשותפת. בדיוק בגלל זה הזוגיות מסתיימת דווקא בהתרחקות הדרגתית, ולא באהבה המתגברת עם השנים.
2 צפייה בגלריה
"בזוגיות רגילה, האתגר הגדול הוא לקבל את הסובייקטיביות של האחר ולאהוב אותו דווקא בגלל כל אותם הדברים שהופכים אותו לאדם לא מושלם"
(צילום: Shutterstock)
סיפור מפורסם של או הנרי ממחיש את הרעיון: הוא מספר על זוג אוהבים דלי אמצעים, שכל אחד מהם רוצה להפתיע את האחר במתנת חג מולד יקרה בעלת ערך סנטימנטלי עבורו. לאישה שיער זהוב שופע, אותו היא מטפחת בקביעות, בעוד שהבעל עונד בגאווה שעון יקר ערך שעובר במשפחתו מדור לדור. לקראת החג הבעל מוכר את השעון כדי לקנות מסרק יוקרתי לאשתו, בעוד שהיא קוצצת ומוכרת את שערה כדי לקנות לבעלה רצועה יוקרתית לשעון. למגינת ליבם מסתבר להם בחג המולד שהמתנות שכל כך התרגשו להעניק לאהובם כבר לא רלוונטיות - אין יותר שעון ואין יותר שיער שהיוו את הסמל לאטרקטיביות של כל אחד מהם בעיני האחר. אולם דווקא אז מתחילה להתפתח ביניהם אהבה אמיתית, המבוססת על מה שחסר ולא על מה שמושלם.
אם כן, באהבה בוגרת אנחנו מאבדים את האשליה שהמפגש הזוגי ייצור מושלמות, מאחר שכל אחד מאיתנו מביא לזוגיות משהו מהחוסר מושלמות שבו. ברגע שאני מוכן לקבל את האנושיות והמגבלות של עצמי, אני מוכן לקבל גם את המגבלות של האחר, ודרך זה אנו מתחברים ואוהבים. באופן מטאפורי, אנו אוהבים את האחר למרות שאין לו שיער או שעון ולא בגלל השיער או השעון, וכאן טמון הקושי בזוגיות של אנשים בעלי פגיעות נרקיסיסטית שכל תכליתה הוא להכחיש את חוסר המושלמות, הפגיעות והבושה. זאת אינה אהבה אמיתית, אלא קנוניה משותפת הנועדה להכחיש ביחד את אותם מקומות מביישים הקיימים בכולנו ואת התלות באדם בשר ודם.
"באהבה בוגרת אנחנו מאבדים את האשליה שהמפגש הזוגי ייצור מושלמות, מאחר שכל אחד מאיתנו מביא לזוגיות משהו מהחוסר מושלמות שבו. ברגע שאני מוכן לקבל את האנושיות והמגבלות של עצמי, אני מוכן לקבל גם את המגבלות של האחר, ודרך זה אנו מתחברים ואוהבים"
הזוגיות הנרקיסיסטית מדגימה שאלה חשובה ורלוונטית בהקשר של יחסים - עד כמה אינטימיות או קירבה אדם יכול לשאת בלי שירגיש חנוק, לחוץ, מתוסכל או מאוכזב. למרות שזוגיות ארוכה או נישואים יכולים להיטיב עם רובנו, אינטימיות או קירבה מקסימלית לא בהכרח מיטיבה עם כולם באותה הצורה, במיוחד לאלה בעלי נטייה נרקיסיסטית. קשה להחזיק בדימוי אידיאלי ובהרמוניה לאורך זמן בקשר זוגי. במוקדם או במאוחר יתגלעו קשיים וחיכוכים שיובילו לכעס ולאכזבה, ובהמשך גם יציפו רגשות כגון שנאה, נקמה ורצון "להחזיר" לאחר.
העבודה ההתפתחותית של שני בני הזוג בתוך זוגיות בעלת אפיונים נרקיסיסטיים, עוברת דרך פיתוח נפרדות, יצירת והגדרת גבולות ברורים ותחושת עצמי מגובשת של כל אחד מהם בנפרד. הלכה למעשה, הנרקיסיסט הגלוי צריך לנהל את הציפיות של זוגתו לדימוי אידיאלי בלי להרחיקה או לתסכל אותה בדרכים שונות, בעוד שהנרקיסיסט הסמוי צריך להכיר בצרכים הנפרדים שלו, לקחת בעלות וללמוד להפריד בין הרגשות והפחדים שלו לבין אלו של בן זוגו, ובעיקר ללמוד להיות פחות תגובתי לאחר.
