שגיא בן אביב (24) גדלה בבית לא פשוט בדרום תל אביב. כשנכנסה לגיל ההתבגרות וגופה החל להשתנות, הבינה שהמיניות שלה היא סוג של "כוח-על", שכולם רוצים חתיכה ממנו. שגיא מעידה שהיתה תקופה שהיא לא יכולה לישון אפילו לילה אחד, בלי שהיה איתה מישהו במיטה. חלק מהגברים שפגשה לא התחשבו בה ולא כיבדו את ה"לא" שלה. חלקם אפילו נדלקו מהסירוב שלה לשכב איתם, ועשו זאת בכוח. "לא ידעתי להגיד 'לא', וכשכבר אמרתי, הם לא כיבדו את זה. אז מי בעולם הזה יודעת בכלל להגיד 'לא?'", היא שואלת.
וכך, כבר בגיל התיכון היא הבינה שמיניות יכולה להיות כואבת ולקחת חלקים ממשיים מהנשמה שלה. היא החלה להתמודד עם הפרעת אכילה בצורת בולימיה, ולעיתים אף לחתוך את עצמה. מספר ימים אחרי ההתקף הכי חמור שהיה לה, החליטה לקחת את עצמה בידיים ולפעול כדי לשנות את המצב. היא התנזרה ממיניות לתקופה, נפתחה לעולם הרוחני דרך ריטריטים ופסטיבלים, ולמדה להיכנס למרחב המיני ממקום אחר, מחובר, אינטימי ובריא הרבה יותר.
עוד ב-ynet Original:
מוסד משפחתי - איך חיים עם סוכן חשאי בבית?
רצח רופא השב"ס - העדות הדרמטית אחרי 25 שנה
סם המוות - יותר ממכר ממורפיום, יותר קטלני מהרואין
הנסיעה האחרונה של עמית איטח - מה קרה בליל התאונה?
נוכל. רוצח. מיליונר - פרשת הרצח שהסעירה את ישראל וגרמניה בשנות ה-90
שורת חיפוש: "סקס ישראליות" - תעשיית הפצת תמונות עירום בטלגרם
הסדרה התיעודית "עד העונג הבא" של ynet Original שואלת שאלות כמו כיצד פגיעות מיניות משפיעות ומעצבות את ההנאה המינית שלנו? איך מחנכים היום את דור המסכים למיניות בריאה? האם קיים קשר ישיר בין פגיעה מינית להפרעות אכילה, וכיצד הוא בא לידי ביטוי? איזה "סקס אחר" זוגות ותיקים שכבר התרגלו האחד לשני יכולים לאמץ, ואיזו משמעות רוחנית מסתתרת בשפיכה הנשית?
בשישה פרקים, שכל אחד מהם עומד בפני עצמו, מעניקה "עד העונג הבא" הצצה למערכת היחסים המורכבת שכולנו מנהלות ומנהלים עם המיניות שלנו, ועושה זאת דרך שיח אותנטי, פתוח וחסר בושה על מין ומיניות, כמו שטרם נראה בישראל.
פספסתם את הפרקים הקודמים? צפו בפרק הראשון על המסע לאורגזמה
צפו בפרק השני על דור הפורנו
צפו בפרק השלישי על מיניות למען האחר
קרדיטים
בימוי ותסריט: לורי שטטמאור, תחקיר: לני שפיר, עריכת וידאו: איילת בק, צילום: עומר דאידה, צילום נוסף: שלום רופיאזן, מקליטה: דנה מימון, עורך ראשי: אבי זילברברג, עורכת משנה: דיקלה משעלי, מפיקה ראשית: גלית כהן, מנהלת הפקה: עתליה דיין, מפיקת פוסט: יעל אהרוני, מנהל טכני: עידן סטמקר, ע. עריכה: נתן שוסטרמן, רוי בלבירסקי.
תודה מיוחדת לטל רומן על העזרה.