ימים אחדים לפני שהוטל סגר מלא על מדינת ישראל, קיבלתי שיחת טלפון מפתיעה מדני, שהיה אצלי בטיפול לפני מספר שנים. הוא ביקש שניפגש בדחיפות, ואמר שהנישואים שלו ("וגם השפיות שלו", הוסיף בחצי הלצה) בסכנה. הצעתי שנעשה פגישת וידאו כדי לא לסכן את עצמינו ואת הקרובים לנו, וכבר למחרת קיימנו כך את הפגישה הראשונה.
דני היה בין הראשונים שיצאו לחופשה ללא תשלום בגלל נגיף הקורונה, ואשתו, שחששה מאוד מפני המחלה, דרשה ממנו ומן הילדות להימנע מכל יציאה מהבית. היא עשתה הזמנה מסודרת של כל המצרכים הדרושים להם, ודאגה שלא תהיה לאיש מהם סיבה לצאת החוצה. שלושה ימים אחרי שהתחיל ה"בידוד מרצון" שכפתה עליו, הרגיש דני כמו בבית סוהר. פגישות הווידיאו איתי הפכו לדבר היחיד שהוא יכול היה לעשות בפרטיות, תחת האמתלה שהוא בחרדה וזקוק לעזרתה של המטפלת שלו מן העבר.
מישהי להתרגש איתה מבלי לפרק את הנישואים
בפגישתנו הראשונה הוא סיפר לי שכבר תקופה ארוכה שהנישואים שלו במשבר, ובשנתיים האחרונות הוא מנהל מערכת יחסים פעילה ושוקקת עם מיקה, אישה נשואה ומשועממת כמוהו, שחיפשה גם היא מישהו להרגיש ולהתרגש איתו, מבלי לפרק את מסגרת הנישואים.
בזכות שעות העבודה המגוונות שלו ובזכות העובדה ששניהם עבדו בקרבת מקום זה לזו, הצליחו השניים להתראות כמעט על בסיס יומי, וכבר חשבו לשכור חדר קטן על יד העבודה על מנת להקל על עצמם את המפגשים. לדבריו, מאז שהכיר אותה השתחרר מתח אדיר מן הנישואים שלו, ובאופן פרדוכסלי הוא אפילו הרגיש שהקשר איתה הוא בדיוק מה שהיה צריך על מנת להישאר נשוי. התסכול על כך שאשתו לא מעוניינת לשכב איתו, הכעס על ההזנחה העצמית שלה והעובדה שהשקיעה את כל אהבתה בילדות שלהם והתייחסה אליו כאל עוד משאב בבית, כל אלה הפסיקו להטריד אותו ולפגוע בו.
הוא המשיך לקיים עם אשתו חיי המשפחה מסודרים, חזר לחייך כמו בימים הראשונים של הקשר שלהם, ומילא אחר הבקשות והדרישות שלה מבלי לקטר. אשתו לא הבינה (ואולי לא רצתה להבין) מניין הגיע כל הטוב הזה, מה גם שמרגע שחזר דני למלא בשמחה את תפקידיו בבית והפסיק לחלוטין להטריד אותה בענייני סקס, היא נראתה מרוצה.
עכשיו נעצר כל זה באחת. וירוס הקורונה הפך לווירוס הפרטי של דני ועמד למוטט את נפשו ואת נישואיו: כבר יותר משבועיים שהוא לא פגש את מיקה, ואפילו לשוחח או להתכתב איתה לא העז. הגעגועים והצורך באהבה ותשומת לב שוברים אותו, ואין לו מושג מה לעשות עם עצמו ומתי כל זה ייגמר.
תחילה חשב שהדרישה החמורה של אשתו שלא יזוז מן הבית קשורה לחשדות שאולי היו לה בקשר אליו, אבל די מהר החליט שלא זה המצב. "אני פשוט לא מעניין אותה", חשב לעצמו ונזכר שזו בדיוק התובנה שהובילה אותו לנהל רומן מלכתחילה.
תחושות הכעס והתסכול שנעלמו כמעט לחלוטין מחייו, חזרו עתה ביתר שאת, כשהם מלווים בזיכרונות על אישה אחרת שאהבה אותו וחשקה בו וטיפחה את עצמה עבורו. הוא חזר להיות מוטרד מן ההזנחה העצמית של אשתו והרגיש שהיא נעשית בכוונה על מנת להרחיק אותו ממנה. שוב הוא חש תסכול בכל פעם שהעניקה אהבה ותשומת לב לבנות שלהם ומנעה אותה לחלוטין ממנו, ושוב הרגיש כיצד היעדר התשוקה שלה כלפיו מסרס אותו.
קושי או הזדמנות?
מרגע שהחלה תקופת הבידוד וההסתגרות ונגיף הקורנה השתלט על החיים של כולנו, התחלתי לברר עם עצמי ועם המטופלים שלי מה ההזדמנות שהאתגר הזה מייצר עבורם. המצב החדש גרם לכך שרבים מאיתנו נאלצו לוותר על דברים שהיו עד כה חלק בלתי נפרד מחייהם, ולהתמודד עם סגנון חיים אינטימי יותר, שמחייב התבוננות פנימה במקום בריחה החוצה.
זה בדיוק היה מצבו של דני: במשך שנים הוא יכול היה לברוח מן הקשיים בחיי הנישואים שלו אל הקלות הבלתי נסבלת שבחיים הכפולים, ואילו עתה העניקה לו המציאות החדשה הזדמנות להסתכל על עצמו ועל הזוגיות שלו עמוק בעיניים.
בפועל, עומדות בפניו כרגע שתי אפשרויות בלבד: האחת - לחכות שהזמן יעבור עד שיוכל לפגוש שוב את המאהבת שלו, ואז להמשיך בדיוק מן המקום בו נעצר לפני הבידוד, והשנייה - לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על מנת לבחון בצורה עמוקה ויסודית יותר את מערכת היחסים שלו עם אשתו ולברר מה בדיוק קרה שם, והאם ניתן לתקן את מה שהתקלקל בניהם.
כאשר העליתי בפניו את האפשרות השנייה הוא חייך בעצב: "לא שמעת מה סיפרתי לך? אני לא מעניין את אשתי יותר, היא לא עושה שום מאמץ על מנת להיות אשתי, וכל ניסיון שעשיתי כדי להתקרב אליה בעבר זכה לדחייה מיידית", אמר והביט בי במבט מתריס.
"אני לא בטוחה שאתה צודק", השבתי לו בחיוך. "אני מבינה שפסלת על הסף את האפשרות שאשתך חושדת שאתה בוגד בה, אני מבינה שאתה משוכנע שהיא לא מעוניינת בקרבתך ושהדבר היחיד שמעסיק אותה הוא הבנות שלכם והמסגרת המשפחתית שיצרתם יחד, אבל אני מזמינה אותך להסתכל על הדברים מנקודת מבט אחרת", הצעתי לו.
"אשתך לא טיפשה וגם לא עיוורת, וכמו הרבה נשים שחושדות בבגידה, היא כנראה הרגישה שמשהו השתנה בך לפני שנתיים, אבל לא העזה לשים את הדברים על השולחן ולדבר איתך על מה שהיא רואה ומרגישה. במקום זה היא בחרה ליהנות ממה שהסכמת לתת לה, והמשיכה להזניח את עצמה כפי שעושות נשים רבות במצבה.
"אני מבינה מן הסיפור שלך שההזנחה העצמית התחילה עוד קודם לכן, ואני מניחה שהיו לה סיבות רבות לכך, שחלקן קשורות כפי הנראה ללידת הבנות שלכם ולשינוי הדרמטי שחל בגופה ובחייה כתוצאה מכך. יתכן שדחתה את החיזורים שלך באותה תקופה כי לא הרגישה מושכת וראויה להם, ומשם הלכו הדברים והידרדרו: - היא לא נענתה לחיזורייך, אתה הרגשת דחוי ולאט-לאט הפסקת לחזר, והיא נראתה כאילו רווח לה, בעוד שבפועל קיוותה אולי שתתאמץ יותר ושתתן לה להרגיש אהובה ומושכת למרות שהיא לא טיפחה את עצמה.
"כך יצרתם מעגל קסמים של דחייה הדדית שבסופו נשברת והחלטת לבגוד בה. כאשר חזרת לשתף פעולה בביצוע משימות הבית ובגידול הבנות, הבינה אשתך שזה כל מה שאתה מוכן לתת לה היום והסתפקה בכך. גם היא, כמוך, לא רוצה לוותר על הנישואים ולא יודעת מה לעשות על מנת לשנות את המצב, אז אני מניחה שהיא חיכתה שמשהו יקרה".
"כאשר את מתארת את הדברים בצורה כזו נדמה שחיי הנישואים שלי הם שרשרת ארוכה של טעויות ופרשנויות שגויות", אמר בעצב. "מצד אחד, אני רוצה לקוות שאת צודקת ושיש סיכוי שאצליח לשקם את נישואיי, אבל מצד שני מצאתי לעצמי פתרון נוח מחוץ לנישואים ואני חושש שאם אוותר עליו אפגע שוב, ואשאר קרח מכאן ומכאן".
אבל דני לא היה מן המוותרים וגם לא מן הפחדנים, ולמרות החששות, היה לי ברור שהוא עומד לנצל את ההזדמנות שניתנה לו בחסות הקורונה, כדי לנסות להציל את נישואיו. שנינו הבנו שמדובר בתהליך שחלקו לא יהיה קל, ואשר במהלכו הוא יצטרך לשחרר את עצמו מן המאהבת שלו ולתת שוב מקום בליבו לאישה שבה בחר כאשתו ואם ילדיו.
במקביל, יהיה עליו ללמוד להכיר מחדש את האישה הזו, שהייתה רחוקה ממנו לאורך תקופה ארוכה כל כך, ולמצוא שוב את הדרך לליבה שמן הסתם נסגר בשנים האחרונות. אבל למרות הקשיים שעוד עמדו בפניו, הרגיש דני ששמחת החיים חוזרת אליו, ושהייאוש והבהלה מפני תקופה של בידוד עם אשתו נראים לו עתה הרבה פחות מאיימים.
זוגות רבים נמצאים כיום במצבו של דני. במשך שנים הם התעלמו מן הליקויים בחיי הנישואים שלהם, ומצאו לעצמם פתרונות קסם באמצעות מאהב או מאהבת. אצל רובם התחיל התהליך הזה בתחושה שבן הזוג שלהם אינו מעוניין בהם, ותחושת הדחייה מצידו הביאה לכעס ותסכול והסתיימה בבגידה.
לעיתים קרובות הם יאמרו שהנישואים שלהם הפכו "משעממים", אבל בפועל קרו שם מתחת לפני השטח דברים אחרים, שהתחילו בהזנחה ודשדוש באזור הנוחות של המובנות מאליו, והסתיימו במוות רגשי ו"שעמום". עתה, כאשר החיים לכאורה נעצרו, ניתנה להם ההזדמנות לעצור את ההתנהגויות האוטומטיות שלהם זה כלפי זו, להתבונן שוב זה בעינה של זו, וללמוד לבחור האחד בשנייה מחדש.
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה" ומייסדת 'שיחה שנוגעת', אימון וייעוץ אישי זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות.
