השבועיים האחרונים טרפו במפתיע את הקלפים, והפרו לחלוטין את השגרה המוכרת לכולנו. אין אפשרות לצאת לפעילויות חוץ שבהן ניתן להתאוורר ולהעסיק את עצמנו ועזרה מסבא וסבתא לא תמיד אפשרית. נוסיף לכך את אווירת הכאוס והלחץ, אי-הוודאות והנזקים הכלכליים, וקיבלנו סיר לחץ אישי שזולג לסביבתנו הקרובה, ובראש ובראשונה מופנה כלפי בן/ת הזוג שלנו.
כדי שנוכל לשרוד את התקופה בהצלחה זוגית עם כמה שיותר לכידות, שיתוף פעולה והדדיות, ונצליח לעבור את האתגר הנוכחי כשאנחנו קרובים ומחוזקים, חשוב שנכיר את גורמי הסיכון הפוטנציאליים, ונלמד איך כדאי להתייחס לכל אחד מהם.
1. כבדו את השוני ביניכם
המציאות המפתיעה שהגיעה ללא כל התראה לחיינו, עוררה אצל כולנו תחושות קשות ופחדים משמעותיים. חלקנו יודעים להתמודד עם הסטרס, השינויים וחוסר הוודאות יותר בקלות, ואת חלקנו זה לוקח למקומות אחרים לגמרי. חלקנו מסתגלים ומתמודדים במהירה, ולחלקנו זה לוקח יותר זמן. בכל מקרה, אנחנו פועלים אחרת זה מזה, ועושים את מה שהכי טוב ונכון לנו.
כדי שנוכל להכיל את התגובות יוצאות הדופן, ודרכי ההתמודדות השונות של בן/ת הזוג שלנו עם המתחים שעולים, חשוב שנזכור שמדובר בתקופת קצה שמעוררת את הפחדים הקדמוניים וההישרדותיים ביותר שלנו - מגבילים את החופש והעצמאות שלנו, מנחיתים עלינו החלטות שמשאירות אותנו חסרי אונים, סביר שספגנו נזק כלכלי משמעותי, אין לנו כל ידיעה או ביטחון לגבי העתיד לבוא, ואנחנו מנסים להתמודד עם השינויים החדשים, למרות שאין לנו באמת כלים להתמודד איתם.
בכל קנה מידה מדובר במצב רגיש ביותר שמעורר חרדות קיומיות, בריאותיות וכלכליות, ומפעיל את מנגנוני ההגנה השונים שלנו. התגובות והפעולות שלנו אולי נתפסות כאובססיביות או מוזרות לסביבתנו, אבל הן נחוצות ובהחלט עוזרות לנו להתייצב מחדש ולגרש את השדים.
במובן המעשי, המשמעות היא שכשבן/ת הזוג שלנו ממלאים את המחסן במזון, צמודים למסך הטלוויזיה וצורכים בדריכות כל עדכון, מסתובבים רוב הזמן עצבניים, לחוצים או כעוסים, מדברים שוב ושוב על הפעולות שצריך לבצע, או לחילופין - מתנהגים כאילו כלום לא קרה, נמנעים מלצפות בטלוויזיה ומתעצבנים בכל פעם שמכריחים אותם להתייחס למצב, הם לא "חיים בסרט" או "לא נורמלים", הם פשוט מפעילים מנגנון הגנה פנימי שהם מאוד זקוקים לו כרגע.
כבדו את מנגנון ההגנה של בן/ת הזוג שלכם, וגלו אמפתיה להתנהגות שנלוות אליו. נסו לעזור להם לקבל את מה שהם צריכים, ואל תמהרו לשפוט או להסיק מסקנות מרחיקות לכת. זכרו שזוגיות היא קודם כל חברות, ושעתות משבר הן בדיוק הזמן להושיט יד לעזרה.
2. זה לא הזמן להתחשבן
אין ספק בכלל שאיזון חלוקת התפקידים שהורגלנו אליו, הופר בעקבות המצב. ברוב המשפחות מדובר בסוגיה רגישה מלכתחילה, וההיערכות המחודשת סביב הטיפול בילדים, ביצוע מטלות הבית ושילוב העבודה עם הצרכים המשפחתיים, מעוררת משקעים גדולים ומחלוקות רבות. למשל, אם לשנינו יש דרישות ומשימות, מי מאיתנו יוותר על ביצוע העבודה שלו כדי לטפל בילדים? הקריירה של מי נתפסת כחשובה יותר? מי מאיתנו חזק, שולט או משמעותי יותר בתוך הקשר?
לחילופין, אם עכשיו צריכים לשבת עם הילדים על יצירה או שיעורי בית, להכין את כל הארוחות ביום, לדאוג לקניות, תשלומים וחשבונות, לנקות ולסדר, למה הרוב שוב נופל עליי? למה זה מובן מאליו שאני זה צריך לדאוג לכל המשימות? למה לא רואים את הקושי שלי, מודים לי או מציעים לי עזרה? כל אותן שאלות שאני נתקלת בהן בקליניקה במהלך השוטף של הדברים, מתעוררות במלוא עוצמתן בתקופה הנוכחית בבתים של כולנו, ומעמידות את הזוגיות שלנו במבחן. חשוב שנדע לנהל שיחה על הנושא, ולמצוא יחד פתרונות יצירתיים שיקלו על כולם.
הכינו את עצמכם לשיחה וגלו רגישות להיבטים העמוקים שהיא נוגעת בהם. זה לא עוד ריב מתחשבן, קטנוני או מפונק על מי יעשה בדיוק מה ומתי, זאת סוגיה עמוקה ביותר שנוגעת בהערכה ובביטחון העצמי, בתחושה שלא רואים אותי ושאני נחות בקשר. התאימו את השיח לכאב הפרטי של כל אחד מכם, ואל תמהרו לגשת לפתרונות.
כמו כן, לפני שתחליטו מהן המשימות שתוכלו להעביר לילדים, אילו שירותים תוכלו לרכוש במקום לבצע, או איך מתעדפים את הזמן כך שיספיק לכל מה שדרוש, בדקו עם בן/ת הזוג שלכם מה יכול לעזור להם להרגיש יותר מוערכים וחשובים, ואיך תוכלו לספק להם את התחושה שאתם ביחד במערכה.
3. צרו חוזה הורי חדש
אחד השינויים הגדולים שיצרו ההנחיות האחרונות הוא השהות הצפופה של כל בני המשפחה ביחד בבית. בחיי השגרה, עומס משימות היום-יום שמאפיין את ההורות המודרנית הוביל לכך שאנחנו מחלקים בינינו את הזמן שבו כל אחד מאיתנו עם הילדים, וגם בסופי שבוע אנחנו לרוב נמצאים עם המשפחות המורחבות ובמפגשים חברתיים.
במצב החדש שנינו נמצאים יחד עם הילדים, וחשופים בצורה אינטנסיבית וממושכת לסגנונות ההורות השונים של כל אחד מאיתנו. זה אומר שאם בדרך כלל אנחנו מצליחים לעצום עיניים, או לספוג את הטונים והאופן שבו בני הזוג שלנו מדברים עם הילדים ומתנהגים אליהם, בנסיבות החדשות קשה לנו הרבה יותר להכיל, לקבל ולהשלים איתם.
בהיבט הזה, עדיף שנשתמש בעובדה שאין לנו לאן לברוח לטובת עריכת אינטרוונשן לעצמנו בנושא ההורות. נצלו את ההזדמנות שגם ככה מתרחשת ונסו ליישר קו ביניכם. החליטו שאתם יוצרים חוזה הורי משותף, ולומדים יחד על סגנונות ההורות השונים ועל השלכותיהם.
ספרו זה לזו על ההורות שאתם חוויתם כילדים, על הערכים המשפחתיים שעליהם גדלתם ועל העקרונות שחשוב לכם להנחיל לילדיכם. אספו מידע מחקרי מבוסס שמצביע על השפעותיהן ארוכות הטווח של הורות מתירנית, סמכותנית וסמכותית, הסכימו איך תרצו לנהוג מעכשיו, וגלו מה יכול לעזור לכם להשיג ולשדר כבוד הדדי ואחידות.
לסיכום, זכרו שהתקופה הנוכחית אומנם חריגה וקיצונית, אבל מתישהו גם היא תחלוף. נסו להירגע, לייצב את עצמכם מחדש ולשלוט בפחדים, בחששות ובלחץ, או לפחות לנקז אותם למקומות הנכונים. בדקו שאתם לא מוציאים יותר מדי מהמעיין הגועש שבכם על סביבתכם הקרובה, ונסו לגלות כמה שיותר סבלנות, אמפתיה וכבוד הדדי לבן/ת הזוג שלכם.
אל תמהרו לבקר, לשפוט או להסיק מסקנות, ובמקום זה הביעו אכפתיות ודאגה כנה, הושיטו עזרה ויד חברית, פעלו בשיתוף פעולה וצרו קרבה ותחושה של ביחד. המצב הנוכחי אולי מביא איתו סיכון לפגיעה באיכות וביציבות הזוגיות שלנו, אבל הוא גם מציע לנו את הסיכוי להחזיר או לברוא מחדש מציאות זוגית טובה וחזקה מתמיד.
בהצלחה לכולנו!
חדי אקסלרד היא יועצת זוגית ומשפחתית (M.A) ומדריכת הורים
פורסם לראשונה: 11:29, 24.03.20
