לפעמים אנחנו מסתכלים על זוגות שלא גרים ביחד, אם בפרק ב' ובעיקר בפרק א', ומסיקים מזה שהאהבה ביניהם לא חזקה מספיק או שהם לא יודעים לחיות בזוגיות. כחברה מסורתית יחסית, קשה לנו לראות את הסגנון הזה של מגורים בנפרד במקביל לקיום זוגיות. אנחנו מספרים לעצמנו שבני הזוג לא יודעים מה זאת אהבה, או שאחד מהם פוחד מקרבה ואינטימיות, כשהאמת היא שלא כל הזוגות מעוניינים לאחד כוחות.
ייתכן שזוג נפגש לצורך לידת ילדים משותפים מבלי להיכנס לרומנטיקה ולאהבה הזוגית שמעורבת בזה. ייתכן שמדובר בזוג שמחויב למערכת היחסים, אבל מבקש לשלוט על המרחב האישי והזוגי של כל אחד מבני הזוג. ישנם זוגות שגרים רחוק זה מזה ואפילו בארצות שונות, ועדיין מעוניינים לשמור על קשר זוגי מבלי לוותר על קירבה למשפחה המורחבת או על הקריירה שלהם.
וישנם זוגות שנמצאים בפרק ב' ואינם מעוניינים או לא יכולים לאחד כתובות בגלל התנגדות הילדים או בשל מרחק המגורים. לגור בנפרד, במיוחד היום, הוא דפוס שמתפתח מסיבות שונות, כשבכתבה זו אתמקד במגורים נפרדים בפרק ב'.
טיפים של זוגות בפרק ב'
(ynet)
השגרה לא נפגעת והמתח המיני נשאר
שרית ושמוליק נפגשו שנים רבות לאחר הגירושים שחוו. האהבה ביניהם היתה חזקה והם החליטו שהם משכירים את הדירות שלהם ועוברים לגור ביחד. לשניהם היו שני ילדים מנישואים קודמים שנמצאים בגיל ההתבגרות, והמעבר לדירה משותפת העמיס עליהם קשיים רבים שיצרו מתיחות בין שתי המשפחות. לאחר תקופה ממושכת, במהלכה הם לא הצליחו להתגבר על הקונפליקטים החדשים שנוצרו, בני הזוג החליטו שהם חוזרים איש-איש לדירתו.
"מיד לאחר שחזרתי לדירתי עם הילדים, הרגשתי את ההקלה שלהם. את השמחה שלהם לחזור לפינה שלהם, להרגלים הקודמים, לאמא שלהם מבלי לחלוק אותה עם אחרים", אמרה שרית, ותיארה תופעה נכונה - הן הילדים והן בני הזוג רגילים לשגרה מסוימת עם כללים וחוקים מסוימים בבית, ומעבר לדירה משותפת מאלץ את שתי המשפחות להתיישר לכללים חדשים ולהתרגל לשוני.
גם עמיחי וליאת נהנים ממגורים בנפרד בפרק ב'. הם מספרים שהם דואגים לחזר האחד אחרי השני וחושבים שאם הם היו גרים יחדיו, הנוכחות שלהם בבית היתה הופכת למובנת מאליה והם היו משקיעים פחות תשומת לב ונשאבים לתוך השגרה ההישרדותית של הילדים, העבודה והחוגים, כמו שחוו בזוגיות הקודמת שלהם. המגורים בנפרד עוזרים להם לקיים כל אחד את שגרת חייו עם תחושה מתמדת של חיבור ואהבה.
"כשעמיחי מגיע אליי הוא תמיד משתדל להגיע עם הפתעה", משתפת ליאת. "לפעמים מתנה קטנה, אפילו פרחים או סושי. אנחנו אוהבים את הערבים שלנו יחד וישנים אחד אצל השני כאשר הילדים שלנו אצל הגרושים".
"זה שלא עברנו לגור יחד לא אומר שאני אוהב אותה פחות או לא מעוניין בה באופן מחייב", אומר עמיחי. "להיפך, הקשר שלנו הלך וגדל עם השנים, והיום אני מעריך ומעריץ אותה הרבה יותר מבעבר. נכון שלפעמים אנחנו לא יכולים לישון יחד וזה מבאס, אבל שנינו אנשים עצמאיים שצריכים את המרחב שלנו, וזו הדרך אותה בחרנו. כדי לשמור אותה קרוב אליי אני משקיע בחיזור מתמשך ונהנה מכל רגע".
זוגות שגרים בנפרד מספרים שיש להם יותר מרחב אישי. הם לא מרגישים אי-נעימות או נקיפות מצפון כשהם יוצאים עם חברים או כשסתם בא להם זמן לבד. הם פנויים יותר לעצמם, מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. חוץ מזה, כמו שעמיחי העיד בעצמו, דווקא העובדה שהם לא נפגשים באופן תמידי משאירה אצל זוגות אלו את התשוקה ושומרת על הלהבה ביניהם. הם לא לוקחים אחד את השני כמובן מאליו, והזמן לבד מאפשר להם להתגעגע זה לזו מחדש. הם מספרים שהם חופשיים לעבוד עד מאוחר אם צריך, אך כשמגיע יום המפגש הם חושבים עליו במהלך היום ומתכננים את שעות העבודה וההתנהלות בהתאם אליו.
ובכל זאת, סגנון מגורים שכזה מאלץ את בני הזוג לנדוד בכל פעם עם תיק ובגדים, ולא תמיד הם יכולים להיות ספונטניים. לפעמים בני הזוג גרים רחוק זה מזו וההתנהלות צריכה להיות מאוד מובנית וידועה מראש. בנוסף, אין את החיסכון הכלכלי שהיה יכול להיות אם הם היו מאחדים כתובות. בני הזוג משלמים כפול בכל מה שקשור לדיור, מחזיקים שתי דירות, מיסים כפולים, מצרכים ועוד תשלומים. חלקם מספרים שבחגים הקושי עולה כאשר לא תמיד יש ביכולתם לקיים את החגים ביחד. אז מי אמר שחייבים לגור ביחד בפרק ב'? אף אחד. עם זאת, זה בהחלט צריך להתאים לשני בני הזוג.
