אחרי שיאיר מלמד התגרש, הוא לא האמין שימצא אהבה חדשה. כשזה קרה, לקח זמן עד שהבין שמדובר באלכוהוליסטית במצב לא פשוט. מלמד לא ידע מה כדאי לעשות. את התשובה לכך הוא מצא בפייסבוק. "לא מזמן עברתי פרידה, נפרדנו בריב, בכעס, ולא דיברנו מאז. הפרידה הייתה סביב זה שהיא שותה אלכוהול ברמה מופרזת, ממש אלכוהוליסטית. זה ביאס אותי מאוד כי אהבתי אותה. שיתפתי אותה בקשיים שלי. היא לא הסכימה לבוא לקראתי.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"היא הייתה שותה בבית ובחוץ, עם עצמה לבד, ולא רצתה להפסיק. שתתה מהלילה עד הבוקר ומהבוקר עד הלילה. זה בעייתי. והילדים שלה היו איתה, והיא שותה לידם. הם היו נבוכים, לא יודעים איך לאכול אותה כשהיא שיכורה. אחרי שנפרדנו לא הייתה לי אפשרות לסגור איתה מעגל ולברר מה שלומה כי היא חסמה אותי בכל הפלטפורמות. זה שיגע אותי, לא ידעתי עם מי להתייעץ מה לעשות, חיפשתי דרך לפרוק, זה ממש ממש הטריד אותי ברמה שלא יכולתי להתנהל ביום-יום. אז גללתי בפייסבוק בחיפוש אחרי אנשים שעוברים תקופה קשה כמוני, והופיעה לי הקבוצה 'טיפול זוגי'. קראתי פוסטים של אנשים, התחברתי והחלטתי לכתוב".
איך הגיבו לך?
"אנשים אמרו לי להילחם על הקשר איתה בפוסט, אבל ניסיתי, היא אמרה לי לקבל אותה ככה וזהו. לא הסכמתי. יש לאנשים כל מיני תגובות. לקח שבועיים עד שפירסמו את הפוסט שלי וכבר התחלתי להתגבר על הפרידה ופתאום זה התפרסם וקיבלתי הודעות וזה החזיר אותי אחורה. חשבתי למחוק את זה כי התקדמתי, אבל בסוף לא מחקתי והבנתי שאני עדיין קצת תקוע. בסופו של דבר זה עשה טוב להבין שרוב התגובות היו בעדי ובעד הבחירה שלי".
למה לא שיתפת חברים במקום אנשים שאתה לא מכיר?
"זה לא כמו לספר לחברים. הם לא מבינים. כשיושב עליך דבר כזה גדול או שאתה מספר לבן זוג או שאתה הולך להתייעץ עם איזה איש מקצוע, אז שם זה הכי קרוב לבת זוג או לפסיכולוג. ובנוסף, מה שלדעתי הרבה עושים, יודעים שבני הזוג שלהם גם נמצאים בקבוצה. קיוויתי שהיא תראה את זה, אבל לא נראה לי שהיא ראתה. בכל מקרה, השיתוף הזה ממש עזר לי, ניקה אותי, כתבו לי המון דעות, הציגו את הצד שלה בפרידה, חיזקו את שלי, שלחו לי הודעות בפרטי. יש הרבה ששופטים אותך כמובן, זה לא נעים, אבל לקחתי את זה בחשבון. גם היו נשים שפנו אליי באותו יום ורצו להכיר. אבל זו לא הייתה הכוונה שלי".
גם עבור שלומי (שם בדוי) שימשה הקבוצה מפלט אחרי שהתגרש מאשתו בעקבות רומן שלו. הוא קיווה שגרושתו תראה את מה שהוא כותב ותסלח. הוא גם רצה להזהיר אחרים מטעויות שעלולות לפרק בית שלם כמו במקרה שלו. "אשתי ואני התגרשנו אחרי חמש שנות נישואים", מספר שלומי. "מאז עברו חמש שנים נוספות אבל אני עדיין תקוע על זה. רוצה לחזור, מצטער. התחלתי לכתוב בקבוצה מתוך תקווה שגרושתי תראה את זה וסוף-סוף תקשיב לי. החלום שלי הוא רק לחזור הביתה. אני חולם על זה כל לילה. חי את זה. ואין מי שיקשיב. בצדק. רציתי להגיד מול כל המדינה שאני מתחרט. להגיד שהריגוש של מה שעשיתי לא שווה את הטעות. אם הייתי מעריך את גרושתי כמו היום, לא הייתי בוגד בה".
מה כתבת בקבוצה?
"אני הרבה זמן קורא בקבוצה על אנשים שעשו את הטעות שלי, ודברים יותר גרועים. בשנה שעברה כתבתי מכתב על המעשה שעשיתי, בעילום שם. סיפרתי שהיה לנו חוסר תקשורת בנישואים, פתאום דברים מהצד נראו לי מרגשים, ואז חזרתי מהעבודה וראיתי את אשתי בפיג'מה. נמשכתי לריגוש. הכרתי מישהי, קמתי ועזבתי. אשתי לא התקשרה אליי, לא ניסתה להחזיר אותי חזרה. אז המשכתי. זה מוח גברי מפגר. הכי כואב, יותר מהכול, זה הילדים שלי שאין להם מושג למה יום אחד אבא קם והלך. סיפרתי בקבוצה שמהר מאוד התפכחתי אבל כבר לא היה לאן לחזור. ומשם החיים שלי הפכו אפלים. ביקשתי סליחה מהילדים, סליחה ממנה והחלום שלי שזה יגיע אליה. אנחנו בנתק מוחלט. אני אדם שבור".
מה היו התגובות לפוסט?
"חלק אמרו תאכל את הדייסה שבישלת. הרוב קיללו, חלק קטן ניחמו והחלק הקטן הזה שייעץ וניחם גרם לי להרגיש בסדר. העצה הכי טובה הייתה לנסות להמשיך הלאה כי אין דרך חזרה. עברה שנה מאז שכתבתי, ולמרות שאשתי לא ראתה, הרגשתי טוב אחרי שפרקתי כי זה ממש משחרר. לא יעזור כמה אלך לפסיכולוג או אכתוב למגירה, כשאתה כותב לקהל כל כך גדול וזה מקבל חיים, אתה גם מרגיש סוג של חיים. וצריך הרבה אומץ בשביל זה כי זה מלחיץ שמישהו יגלה שזה אתה ויבין איזו טעות עשית".
אתה גם מייעץ בקבוצה?
"לא מזמן מישהו כתב, 'ראיתי בעבודה מישהי שמצאה חן בעיניי אבל אני נשוי'. מיד הגבתי לו שהייתי שם, בגדתי באשתי. תעצור את עצמך מלעשות טעות גדולה. הוא כתב לי תגובה שעשיתי לו משהו. זה שווה בשבילי הכול. נהייתי ממש מכור לקבוצה כמו איזה שוטר שמדדה בין פוסטים ורק מחפש את מי לעצור מלעשות את אותה טעות כמוני. אולי זה הטיפול שלי".
יותר מ-100 אלף חברים יש בקבוצה "טיפול זוגי", ומאות תגובות ולייקים לפוסט ממוצע. מנהלת הדף, אנה פולנסקי, לא מופתעת מהנתונים. היא עובדת ב"כאן דיגיטל" כבר ארבע שנים וזיהתה את הצורך. "כשהגעתי היו ל'כאן' כמה קבוצות לפי נושאים מאוד מוגדרים", היא מספרת. "היו קבוצות שעסקו בכלכלה, הארי פוטר ועוד. עם הזמן הבנו שפייסבוק עושה שינויים באלגוריתם שפוגעים בחשיפה של העמוד. היוזמה שלי הייתה לפתוח קבוצה ל'קופה ראשית' כי זיהיתי פוטנציאל אדיר עם המעריצים של התוכנית. הבנתי שאין להם איפה להתבטא אז פתחנו קבוצת פייסבוק. היוצרים של הקבוצה לקחו חלק בזה, השחקנים, זו קבוצה מטורפת. אחרי הקבוצה הזו התחלתי לחשוב לפתוח קבוצות לעוד תוכניות. 'שעת נעילה', 'טהרן'".
מתי החלטת לפתוח קבוצה לווידויים על זוגיות?
"כשהתחילה העונה הראשונה של הסדרה 'טיפול זוגי' חשבנו איך מקדמים אותה אבל לא בדרך הבנאלית, כמו להעלות הצצות לפרקים. חיפשנו משהו מעבר וחשבנו שמאחר שהתוכנית עוסקת בווידוי של זוג מול מטפלת אז יהיה נכון לפתוח עמוד וידויים של עוקבים וצופים. הבנתי שאנחנו צריכים לפתוח קבוצה במקום עמוד כי אז אנשים יכולים להעלות פוסטים אנונימיים ללא תיווך שלנו. ברגע שעלו שם כמה פוסטים עסיסיים הקבוצה התחילה להיות ויראלית. מספר המשתתפים עלה בטירוף במספר ימים. אלף מצטרפים ביום. אני עוברת על מאה פוסטים ביום, מאשרת 50 ו-50 אני פוסלת כי יש דברים אוי ואבוי".
מפתיע אותך שאנשים מרשים לעצמם כזו חשיפה? כמו נניח פוסט שכתוב בו, "אני בן של עבריין מוכר ויש לי בעיה עם בת הזוג שלי ורק פה אני מקווה לקבל תשובה".
"נכון, וזה באמת פוסט של בן משפחת פשע. אני נחשפת לפוסטים הכי חשופים, הכי מעניינים, הכי מטורפים שנראים לקוחים מעלילות סרטים. אני מקפידה שהפוסטים יעסקו רק בזוגיות. פוסט מרגש על התמודדות כזו או אחרת של אנשים, לא יאושר. כי כמות הפוסטים ביום עצומה. הנפוצים יותר הם יחסים עם חמות, נשים שמתארות את בן זוגן כנרקיסיסט. עוד תופעה שמאוד מפתיעה אותי זה גברים ונשים, בשנות ה-20 שמעלים פוסטים על זה שהם לא היו בחיים בזוגיות והם מודאגים. אני בגיל 20 ראיתי ערוץ הילדים והם מודאגים ומתקשים למצוא אהבה".
יש חוקים לקבוצה?
"יש לנו בקבוצה חוקים מאוד ברורים. הסעיף הראשון אומר שמי שמעלה פוסטים עם תיאורי אלימות יש חובת דיווח. קיבלתי שני טלפונים מהמשטרה כבר. יום אחד מישהו התקשר ואמר לי, 'היי אני מהמשטרה', הוא חקר אותי לגבי פוסט מסוים ונאלצתי למסור שם של מישהו מהפוסט. הוא כתב שהוא לא מצליח לשלוט בכעסים שלו והוא מכה את הילד שלו. אישרתי את הפוסט. כי הוא יכול לקבל המון עזרה בקבוצה. מהמשטרה התקשרו בתוך כמה שעות כי אנשים תייגו אותם אבל זו לא הייתה המטרה. לא חשבתי שאפשר לתייג. אני לא כועסת עליהם. הפוסט השני היה על מישהי שכתבה שהיא הייתה אישה מוכה והמשטרה לא עזרה לה. לקחתי הימור שאולי אם אאשר המשטרה תעזור לה והם באמת התקשרו אליה".
מה הפוסט שהכי נגע בך?
"היה פוסט שמישהי העלתה באופן גלוי וסיפרה בו על בן הזוג שלה שמת. זה היה פוסט עוצמתי וחזק. מהתקופה האחרונה היו שני פוסטים שנגעו בי: רופא בן 36 שכתב שהזוגיות הכי ארוכה שהייתה לו בחיים זה שלושה חודשים. לא כתב בגלוי. וגם אצלי המצב דומה. ועוד אחת כתבה שהילדה בת החמש שהיא מגדלת היא לא הילדה של בעלה. פוסט שהגיע ל-220 אלף אנשים ויש לו 5,000 תגובות. תגובות שהן מנעד רחב מ'הלם' עד נזיפות בה 'לעשות בדיקת אבהות כדי שהילדה לא תתחתן עם אח שלה בעתיד'. וגם 'תהיי חזקה'. לפעמים יש פוסטים של 'אני מתכוון להתאבד' שאני לא מאשרת ואומרת למגיב לפנות לער"ן וכותבת את מספר הטלפון. יש המון פוסטים ששואלים על הסכמי ממון ואיך מתחילים גירושים".
אחד הסממנים הכי מזוהים עם קבוצת וידויים, חוץ מהבגידות, אלה כמויות העצות שכל פוסט מקבל. גם מאנשי מקצוע, גם מצעירים ומבוגרים, נשים וגברים. העצות לפעמים יכולות להיות מניסיון חיים או סתם דעה. בקבוצה אין גורם מקצועי שהוכשר לדעת איזו עצה נכונה ואיזו מזיקה, אבל יש משתתפים דומיננטיים יותר מאחרים. אור בן חמו, בן 34 מקידר, אחראי ביטחון בחברת משקאות, מייעץ כמעט באופן יומי, לכל אדם בכל בעיה, ואפילו הכניס את אשתו לטירוף. "יום אחד היה בקבוצה איזה פוסט שקפץ לי בפייסבוק על מקרה שדיבר אליי", מספר בן חמו. "הגבתי בו בפעם הראשונה וככה ברגע שהגבתי התחילו לצוץ לי עוד פוסטים. מאז אני נחשב די בולט שם, כל פוסט מקבל הרבה לייקים ותגובות. עשרות ומאות תגובות. יוצר הד גדול. התחברתי לקבוצה ממש. אני תמיד מגיב בשמי המלא כמובן".
אנה, זו לא בעיה שאין גורם מקצועי בקבוצה?
"תראי. היינו שמחים אם היה גורם מקצועי מטעמנו שהיה עונה בכל פוסט ורואה איזה עצות טובות ואיזה לא, אבל לצערנו אי אפשר מכל מיני סיבות. לפעמים יש יועצים מטעם עצמם שמזדהים כיועצים זוגיים. אם הם מכניסים פרסומים אני לא מאשרת באופן גורף. אבל שמחה אם הם עוזרים לאחרים. את רוב התגובות אני מאשרת אלא אם כן אני מקבלת דיווח על קללות, נאצות, המון אנשים שכותבים בצורה מחפירה, שיפוטית, איחולי התאבדות. אני חוסמת 20 חברים בקבוצה ביום שאין להם אפשרות להגיב יותר ואני אמשיך לעשות את זה".
את או מישהו מ"כאן" העלתם פוסט כדי לעורר את הקבוצה?
"אני מעולם לא העלתי פוסט. וגם לא אנשים מטעמנו. אבל אגלה לך שזיהיתי שם בהרף עין כמה אנשים מאוד מפתיעים ומוכרים בארץ שכתבו פוסטים בקבוצה. זה ילך איתי לקבר. אבל זה גורם להתפעל, לאיזו תפוצה הקבוצה הזו מגיעה".
