דנה ויריב הגיעו לטיפול מכיוון שדנה איבדה את החשק המיני שלה. הם זוג אוהב, מחובר, יש ביניהם תקשורת טובה, אבל משהו במיניות שלהם כבר לא עובד. התשוקה שאפיינה את מערכת היחסים שלהם בתחילת הדרך דעכה אצל דנה, ולאחרונה נדמה כי נעלמה כליל. דנה מספרת בתסכול רב כמה הייתה רוצה לחוש עוררות מינית כלפי אהובה יריב, ועד כמה היא מתוסכלת מכך שאין זה המצב.
יותר ויותר נשים מגיעות לטיפול עם הבקשה והכמיהה להחזיר את החשק האבוד, לחוש עוררות מחודשת והשתוקקות למגע אינטימי עם בני או בנות זוגן, אבל כמו אדם שמחפש אוצר במסעות מסביב לעולם, רק כדי לגלות שהאוצר האבוד חיכה כל הזמן הזה בבית, כך קורה לעיתים קרובות כשנשים שוכחות לחפש אחר החשק שלהן במקום החשוב ביותר – בתוכן פנימה, דרך הקשבה לאיתותים שמגיעים מהגוף שלהן.
המשוררת יונה וולך, בשירה האלמותי "גופי היה חכם ממני", כתבה:
"גופי היה חכם ממני
כוח הסבל שלו היה פחות משלי
הוא אמר די
כשאני אמרתי עוד
גופי
גופי הפסיק
כשאני עוד המשכתי (ואני עוד המשכתי)
גופי לא יכל
כשל
ואני קמתי ונאלצתי ללכת
וגופי אחרי"
וולך מתייחסת בשירה לחוכמת הגוף שיודע ומאותת לנו כשמשהו לא נכון לנו. היא מדגימה כיצד הגוף מפסיק כשאנחנו לא יודעות להפסיק. בינינו לבין הגוף שלנו יש הסכם בלתי כתוב – אם נלמד להיות קשובות אליו, לכבד את האיתותים שהוא שולח לנו ונשים לב למה שהוא מבקש מאיתנו – הגוף שלנו יהפוך למקור מופלא לעונג. אולם כשאנו הולכות נגדו, לא מכבדות אותו, לא מקשיבות למסרים שלו ולמעשה מתכחשות אליו, אנו מאבדות את הגישה לפוטנציאל העונג הטמון בו.
הגוף זוכר
נשים רבות מאבדות את החשק המיני שלהן מכיוון שמשהו בתוך האינטראקציות המיניות בהן הן משתתפות אינו מתאים להן. הן יגיעו לטיפול ויספרו שהחשק שלהן אבד ושהן לא מבינות למה. אך כשננסה לבדוק זאת קצת יותר לעומק, בדרך כלל נגלה שמשהו במגע של בן.ת הזוג לא מתאים לצרכים שלהן.
החשק המיני שלנו עובד בצורה מאתגרת: אם יש לנו זיכרונות נעימים ממפגשים מיניים, המוח זוכר את תחושת ההנאה ורוצה לחוות את ההנאה הזו מחדש. אולם אם החוויות המיניות אינן מוצלחות ונעימות, המוח זוכר את התחושות האלו ומבקש להימנע משחזור החוויה הלא נעימה. על מנת שחוויות מיניות יהיו מוצלחות עלינו לדעת קודם כל בעצמנו מה נעים לנו ומה לא, ולתקשר את זה לפרטנר כך שיבין את הצרכים, הרצונות וההעדפות שלנו.
פעמים רבות, כשאני שואלת מטופלות למה הן זקוקות במפגש המיני, הן עונות לי שהן לא יודעות. הן אומרות לי, "אני לא מכירה את עצמי, לא בטוחה מה אני אוהבת, לא יודעת להגיד לבן.ת הזוג שלי מה טוב לי ומה לא". מה עושות במקרה כזה? מקרים כאלו הם בדיוק הזמן לחזור אל הגוף היודע.
יונה שחר לוי מלמדת בספרה, "מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי", על חוכמתו של הגוף. היא מסבירה שהגוף שלנו משמש כ"חיישן" שמאותת לנו האם מה שמתרחש כרגע מתאים לנו או לא. היא מסבירה שבראשית החיים, לפני שיש לתינוק יכולת לחשיבה מילולית, הדרך שבה הוא מעריך את המציאות עוברת בתחושות הגופניות שעולות בו. האיכות הזו ממשיכה גם אל תוך חיינו הבוגרים, ולעיתים קרובות לפני שנוכל להמשיג לעצמנו באופן מילולי מה אנחנו מרגישות ביחס לסיטואציות שעוברות עלינו, הגוף כבר יגיב באופן שיספר לנו על כך.
מכאן שהגוף הוא המצפן, הוא מורה הדרך שלנו. כשאת נמצאת בתוך סיטואציה אינטימית, הדרך הטובה ביותר לדעת האם ההתרחשות הזו טובה לך או לא, היא לשים לב לתחושות הגופניות שעולות בך - הפחתה במתח השרירים וטונוס רָפוי, תחושת התרחבות, חמימות, רטט נעים ונשימה עמוקה וזורמת, הם איתותים גופניים שמספרים לך שמה שמתרחש כרגע נעים ומתאים לך. לעומת זאת, תחושת כיווץ, התכנסות, הקשחת השרירים ועצירת הנשימה מאותתים לך שמשהו שקורה כרגע אינו מותאם לצרכים שלך.
"גופי היה חכם ממני" כותבת יונה וולך, "הוא אמר די כשאני אמרתי עוד". הגוף מדבר אלינו דרך התחושות שאנחנו חוות. כשאת מרגישה את גופך מתכווץ, כשטונוס השרירים שלך גבוה, כשתוך כדי מגע עם הפרטנר.ית את מרגישה מתוחה – זהו גופך שאומר לך די.
גופך הוא שמספר לך שמה שמתרחש לא מתאים לך ושאת זקוקה למשהו אחר. כמו צב שמתכנס לתוך השריון שלו במצבי איום וסכנה, כך גופך עוטה שריון, והשרירים מתכווצים כאשר ההתרחשות לא מתאימה לך ונחווית כמאיימת.
מה עושים במצב כזה?
קודם כל, עוצרים. עוצרים ומבינים שלא במקרה הגוף מתכווץ ושהוא בא לספר לנו משהו. מנסים להקשיב פנימה ולהבין למה אנחנו זקוקות כרגע? איזה סוג של מגע גופנו מבקש? איזה סוג של מגע יגרום לנו לחוש ביטחון ונחת? איזו אינטראקציה זוגית גופנית מתאימה לנו ברגע הנוכחי?
כאשר המגע מותאם לך וכשאת מרגישה נחת וביטחון, הגוף יגיב בטונוס שרירים רפוי, נשימה עמוקה וזורמת, חום, תנועות התרפקות על בן.ת הזוג ואפשרות לחוות מגוון רחב של תחושות גופניות נעימות ומענגות.
כשאת מודעת לתחושות הגופניות שלך, את יכולה לכוון את הפרטנר.ית שלך וללמד אותו או אותה לאיזה סוגי מגע את זקוקה כדי ליהנות. לתקשר לו או לה מה גורם לך לתחושת חום ולרטט של עונג, ולהבדיל – מה מכווץ וסוגר אותך.
הבקשה למצוא מחדש חשק ותשוקה מינית מחייבת אותנו להיות קשובות לגופינו ונאמנות לצרכים ולרצונות שלנו. רק כך, מתוך הקשבה פנימה, כבוד לגופינו ותקשורת פתוחה עם בני.נות הזוג שלנו לגבי ההעדפות והרצונות שלנו, נוכל לחוות מיניות מיטיבה ומשמחת, כזו שנרצה לחזור אליה פעם אחר פעם.
שולמית שפרבר היא מטפלת בתנועה ומחול (MA) וחברת צוות במרפאה לטיפול מיני בבית החולים רעות ובמרפאת "אישי"
