"אילו תגובות אני מקבל כשגברים שומעים שאני מוציא טיולי גברים בעירום? בהתחלה לא מאמינים לי אז שואלים שוב, וכשמבינים שאני רציני בעיקר צוחקים על זה ושואלים: 'אה, אתם הומואים?' או 'אפשר גם לבוא?', תערובת של סקרנות ופחד".
טיולי עירום לגברים
(צילום: ירון שרון )
לאיש שמארגן טיולי גברים בעירום בטבע קוראים יוסי אשור, ואם הייתם פוגשים אותו במקרה איפשהו בחיי היומיום כנראה שלא הייתם עולים על התחביב המוזר הזה. הוא אב לשלוש בנות, מתגורר בקיבוץ עין דור ועוסק לפרנסתו בתיקון תריסים. "זאת חוויה מיוחדת", הוא אומר. "חבורת גברים עירומים שמסתובבת בשטח פראי ומתעסקת הרבה בגבריות ובמיניות".
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות למנויי +ynet:
חלק מהטיולים הם טיולי יום, מהבוקר עד השקיעה, ואחרים אורכים יומיים ואפילו שלושה. הלילה הוא החלק החשוב ביותר במסע. כשהחושך יורד הקבוצה הגברית מתקבצת סביב המדורה וכל אחד בתורו מציג את עצמו, מתפשט ועונה על שלוש שאלות, שאליהן נגיע בהמשך. "הדברים הכי מעניינים קורים בחושך, האינטימיות גדלה. יש משהו במדורה ובחושך שגורם ללב להיפתח. זה עובד כמו קסם", אומר אשור.
כל הטיולים מתרחשים בטבע, במקומות שבהם איש לא אמור להפריע להם. ומה קורה כשמטיילים תמימים נתקלים לפתע בחבורה של גברים עירומים לגמרי בשדות? לדברי אשור, לרוב פשוט מתעלמים מהם. לפעמים יש אנשים סקרנים ששואלים שאלות, ויש גם אחוז קטן ש"זה לא בא להם בטוב, אבל אם זה קורה אנחנו נתרחק ואם יש צורך אפילו נתלבש. לא באנו לנופף בדגלים ולחולל מהפכות. באנו לעבוד על עצמנו מבפנים".
לטיולים האלו מגיעים גברים מכל גיל, נטייה מינית, רקע סוציו-אקונומי ומצב משפחתי.
למה הם באים?
"מגיעים גברים שרוצים לשנות משהו בעצמם, גברים שמרגישים שמשהו בתוכם יכול להיות אחרת. לפעמים הם יודעים להגיד מה הדבר הספציפי שהם היו רוצים לשנות, ולפעמים זאת פשוט תחושה כללית. יותר קל להתמודד עם דברים ביחד. אנחנו רוצים לבוא ופשוט לעזור אחד לשני, להרים אחד לשני, להקשיב אחד לשני, להעז אחד מול השני ולהיות גם מסוגלים לומר 'אחי, אתה מדבר לא לעניין' אם צריך".
רגע, אז הכול בעירום?
"לא, עירום זאת אפשרות. אין חובה להיות עירומים. לפעמים מגיע גבר שבשבילו להוריד חולצה זאת חוויה קשה כמו לחצות ים או לטפס על הר, ולידו נמצא גבר שבשבילו להסתובב עירום ויחף זאת חוויה טבעית, רגילה ואולי אפילו יומיומית, ולשניהם יש מקום. העירום זה לא קו שהולך ועולה שרק רמת הנועזות הולכת ועולה, אלא זה בא והולך בגלים. יכול להיות שעכשיו אני רוצה להוריד חולצה כי אני מרגיש פתוח ונועז, אבל עוד שעה יתחשק לי להתלבש. התחושה המרכזית היא שאפשר מה שרוצים.
"אחד הדברים שאני מאוד אוהב לעשות בטיולים זה כשאנחנו מגיעים למקום עם מים, ובמיוחד למקום עם בוץ, אנחנו מתחברים לעצמנו ומתלכלכים ובוא אני אדייק, אנחנו מתפלשים. במובן הפיזי, נכנסים לתוך המים, נכנסים לתוך הבוץ ונמרחים מלמעלה עד למטה. באהבה, בתשוקה, בחושניות. זה מוזר בהתחלה, אבל כשנכנסים לזה זאת חוויה מאוד גדולה של חופש".
בשלב זה, אשור לא מקבל נשים לטיולים שלו. "ראשית, אני לא רוצה לשבור את הדינמיקה הקבוצתית הגברית ולתת להם לברוח לאזור הנוחות, למקום שהם כבר מכירים. זה הרי ברור שאם תהיה אישה באזור גברים יתנהגו שונה. ושנית, אני גבר. אני לא יודע לדבר על גוף של אישה ולהבין אותו כי זה לא הגוף שיש לי".
בבית שבו אשור גדל לא דיברו איתו על מיניות בכלל. "אני מאוד אוהב את אבא שלי, אבל מעולם לא דיברתי איתו על מיניות, וגם לא עם האחים שלי או עם חברים שלי. לא קראתי על זה יותר מדי, וגם לא עסקו בזה המון בסרטים".
רק בגיל 40 אשור התחיל לבחון את המיניות שלו. הגילוי העצמי כלל גם נסיעה לפסטיבל גברים, שבמהלכו הוא נרשם למסלול מיניות שבו לא הכיר אף אחד מהמשתתפים. כשראה באילו פתיחות, נינוחות וביטחון המנחה מספר לעשרות גברים על ההיסטוריה המינית שעיצבה את הגבר שהוא כיום, ללא גאווה וללא בושה, אשור הבין שמה שהוא רוצה לעשות בחיים זה לגרום לגברים להרגיש את הביטחון הזה.
איפה מתחילים? אשור פנה לחברים הקרובים שלו וניסה לדבר איתם על המיניות שלהם. "זה היה כישלון טוטאלי. בהסכם החברות הלא מדובר שלנו היה כתוב שאנחנו יכולים לדבר על העבודה, על הילדים ועל טיולים אבל לא על מיניות". כשהבין שזה לא עובד, הוא התרחק ממעגל החברים הקרוב ופנה למעגל השני והשלישי, שם זה הלך קצת יותר טוב. כשצבר קצת ניסיון, בטיחות ומיומנות הוא התחיל ללכת לדבר עם גברים רחוקים יותר, שהכיר היכרות שטחית בלבד ושעוררו את סקרנותו.
בשלב מסוים אשור התחיל לכתוב את המפגשים הללו, והטקסטים קובצו בהמשך לספר "זקופים - גברים מדברים מיניות", שסיכם מסע שעבר במשך שנתיים. "הספר הזה באמת שינה לי את החיים. הוא גרם לי להכיר יותר טוב עצמי, להכיר גברים מעוררי הרשאה, להבין שיש תקווה, שאפשר לשנות ולהשתנות".
איך מגיעים משיחות על מיניות לטיולים בעירום? עבור אשור העירום תמיד היה טבעי ונוח: "כבר בגיל החטיבה ניסיתי להיות כמה שיותר זמן עירום, כשהייתי לבד בבית הוריי. אהבתי להשתזף בעירום על הגג".
במקביל לשיחות על מיניות עם גברים אחרים, הוא התחיל להתפשט בטיולים עם החברים ולדרבן אותם להצטרף. מתישהו הדברים התחילו להתחבר, שמועות על הטיולים שלו פרשו כנפיים ואשור החליט שהגיע הזמן לפנות לקהל הרחב ולארגן טיולי עירום לכל המעוניין. כיום הגברים שמגיעים שמעו על הטיולים מפה לאוזן ובאמצעות פרסום ברשתות החברתיות. "זה הולך ותופס תאוצה, ואני מאוד מתרגש מזה", הוא אומר.
חזרה למסע. הגברים עומדים במעגל ההיכרות, וכל אחד בתורו משיל את הבגדים ומאפשר לנוכחים להתבונן בו עירום, לבחון את גופו. "זה לא עירום נודיסטי מנומס, אנחנו נסתכל", מסביר אשור.
זוכרים את שלוש השאלות? ובכן, אשור לא שואל את המשתתפים מאיפה הם בארץ, כמה ילדים יש להם או במה הם עובדים. הוא לא עושה את זה כי הוא מפחד שזה יגרום לו לתייג אותם ולא להכיר אותם באמת. במקום זאת, הוא מבקש להכיר אותם דרך הגוף שלהם. השאלה הראשונה היא: "כשאתה מסתכל על עצמך עירום במראה - מה אתה רואה?"
"אני בעצם שואל על מה בדיוק הוא מסתכל, מה העיניים בוחנות? האם אלה הפנים? הקמטים? השרירים? הבטן? ובעיקר - על מה העיניים מנסות לדלג? על מה פחות נעים להסתכל? חלק יגידו שזה הבטן, אולי התחת. לאחד מפריע השיער על הגב. אחד לא מספיק שרירי לטעמו, והאחר מסתכל על איבר המין".
השאלה השנייה היא: "אם הייתה ניתנת לך האפשרות לשנות פיזית דבר אחד בגוף שלך, מה היית משנה?". כמובן שגם פה מגוון התשובות רחב למדי. אחד רוצה פטמות שונות, אחר ירצה יותר שרירים, אחד רוצה פחות שיער על הגב והשני יותר שיער על הראש, וכמובן ישנו זה שיבקש איבר מין גדול יותר.
השאלה השלישית והאחרונה היא פחות שאלה ויותר בקשה: "תאר את מערכת היחסים שלך עם הזין".
אשור: "לכל אחד מאיתנו יש איתו מערכת יחסים, בין אם קרובה ואוהבת ובין אם כועסת ומרוחקת. כגברים, אנחנו יודעים שהזין שלנו הוא לא לגמרי שלנו. יש לו קצת אישיות ורצונות משל עצמו. בדיבור הפנימי שלך עם עצמך אתה קורא לו זין, בולבול? איבר? אולי יש לו שם פרטי שהמצאת? אתה סומך עליו? אתה מפחד ממנו? אתה מקשיב לו? חלק מהגברים יענו שאין לו שם, חלק יספרו שיש לו שם רק כשהוא עומד".
מה גילית אחרי עשרות שיחות כאלו?
"שאני לא הדפוק היחיד שיש משהו לא פתור במיניות שלו, שיש באישיות שלו צדדים שיכולים להיחשב לא לגיטימיים. כולנו כאלה.
"זאת חוויית עירום שונה מכל מה שהכרתי. בצבא, לדוגמה, אני יודע להתפשט, כי זו סיטואציה שבה מתעלמים מהעירום שלך, אבל כשאני יודע שכולם מפנים את מלוא תשומת הלב לעירום שלי אז יש בזה משהו חדש. זה גם מרגש, אבל גם מעלה חשש", מספר שגיא, אחד המשתתפים.
משתתף נוסף, דורון, תיאר את החוויה כמוזרה אבל גם ככזו שמהר מאוד מתרגלים אליה, "ואז לא מבינים איך לא עשית את זה קודם. זה הכי טבעי שיש. זה משחרר וכיף שאפשר סוף-סוף להיות פגיע. מותר לך להיות אתה בלי להתאמץ להיות משהו אחר".
מה כדאי לדעת לפני שמחליטים להצטרף לטיול כזה? אשור מסביר שיש שלושה מחסומים גדולים שהמשתתפים צריכים לעבור לפני שהם מצטרפים, והם לרוב מסננים את עצמם הרבה לפני שהוא נדרש לסנן אותם. הראשון הוא שמדובר בטיול לגברים בלבד. "להיות בחברה שיש בה רק גברים, ושברור לכולם שאנחנו לא ננהל פה שיחות פורנו, שיחות אגו או שיחות מילואים אלא נדבר עלינו - זה מפחיד". הגורם המסנן השני הוא השטח. "אנחנו מטיילים בשטח, וברוב המקרים גם ישנים בו. יש גברים שעבורם זה יתרון, ומנגד יש כאלו שעבורם זה מהווה מכשול". המחסום השלישי, ואולי הגדול מכולם, הוא העירום: "בחברה הלא מושלמת שאנחנו חיים בה עירום יכול להיות מאוד מפחיד, מאיים ומביך". בנוסף, אשור מדגיש כי הטיול אינו מהווה מרחב למיניות פיזית בין גברים.
כשגבר מבין את כל אלו, אשור מאפשר לו להצטרף בתשלום סמלי, שאותו הוא מכנה "דמי רצינות".
אשור מספר שבאחד הטיולים האחרונים שלו הגיע גבר ברכב מנהלים, מבושם עם חולצה מגוהצת ושעון יוקרתי, ולרגע אשור חשב שהייתה אי הבנה: "הרגשתי מבולבל. לא הייתי בטוח שהסברתי לו נכון לאן הוא מגיע ומה אנחנו עומדים לעשות. בסוף היה נהדר. נראה לי שהוא עבר חוויה מאוד טובה ומשמעותית". עוד סיפר שלא מעט פעמים קורה שהגברים יושבים בערב מסביב למדורה ונפתחים, ואז הוא שואל אותם, "תגיד, למי סיפרת את זה אי פעם?" - ולרוב שומע שזאת הפעם הראשונה שהוא אומר את זה בקול. "גברים מרגישים נוח במרחב הזה, נפתחים ומעיזים. כמובן, יש גם את אלו שרק רוצים להקשיב".
בסוף המפגש הגברים מתחבקים ועושים מעגל סיכום, כל אחד משתף במשהו משמעותי ומנסה להגיד דבר אחד שהוא היה רוצה לשנות בחיים שלו בעקבות המסע שהחבורה עברה, ואז הם נפרדים. ברוב המקרים הם לא יתראו שוב לעולם.
