יעל (השם האמיתי שמור במערכת) הגיעה אליי לפגישה ראשונה כתוצאה מלחץ כבד שהפעילה עליה חברתה הטובה ביותר. היא עצמה לא חשבה שהיא זקוקה לפגישה הזו, ואפילו חששה שאשפוט אותה על הדברים שעמדה לספר לי, ובכל זאת היא הגיעה אליי. "לכל הפחות, את תחשבי שאני בבעיה גדולה", אמרה לי בחיוך מתריס, "בדיוק כפי שחושבת החברה הכי טובה שלי". בתום ההקדמה הזו, סיפרה לי יעל על הרומן שהיא מנהלת כבר כמעט שנתיים עם גבר נשוי שאוהב אותה מאוד, אבל הבהיר לה בכנות שהוא לא מתכוון לעזוב את אשתו עבורה.
יעל מבינה שבגיל 35 היא לא יכולה לבזבז זמן רב מדי על קשר שלא יוביל לחתונה ולהבאת ילדים לעולם, אבל למרות שהיא עלולה לפספס את הרכבת ולהמשיך לחיות בצל חייה של אישה אחרת, היא מרגישה שהיא לא מסוגלת לוותר על מה שיש לה עם הגבר הזה. מבחינתה, אחרי שורה ארוכה של מערכות יחסים גרועות עם גברים שהייתה מאוהבת בהם ולא היו מעוניינים בה, ושורה ארוכה עוד יותר של קשרים משעממים ורגועים עם גברים שהיו מאוהבים בה אבל היא לא הצליחה להמשך אליהם, סוף-סוף היא פגשה מישהו שהקשר איתו גורם לה להרגיש אהובה ונחשקת, ושהאושר שהיא חווה בזכותו עולה על המחיר שהיא עלולה לשלם.
לאחר שהקשבתי לסיפורה, הבטחתי ליעל שאני לא מתכוונת לשפוט אותה, ושאשמח לברר איתה לעומק את הסיבות לבחירה שלה, כדי שבסוף היא תהיה זאת שתחליט האם היא אומנם בבעיה, או שהדרך שבחרה לעצמה מתאימה וטובה עבורה.
לבד על הגג
מבחינה חברתית-תרבותית, רומן של אישה רווקה עם גבר נשוי נתפס לא פעם כהימור רגשי מסוכן וכתעודת עניות, בעיקר עבור האישה המשתתפת בו, בעוד הגבר הנשוי נתפס במקרים הללו כקורבן לפיתוי ונשפט הרבה פחות לחומרה מזאת שאיתה הוא בוחר לבגוד.
הסיכונים הרגשיים והחסרונות של רומן כזה עבור האישה הם די ברורים: הרוב המכריע של הגברים הנשואים לעולם לא יעזבו את בת הזוג החוקית שלהם, אפילו אם הם מרגישים אומללים בנישואיהם ומאוהבים מאוד באישה שאיתה הם בוגדים. הרומן מספק להם את הצרכים הרגשיים והמיניים שחסרים להם בבית, ומאפשר להם ליהנות מכל העולמות, לכן אין להם מוטיבציה אמיתית לשנות את המצב.
"רוב הנשים שבוחרות ברומן כזה היו שמחות לסגת ממנו רק אחרי ששקעו בו עד מעל לצווארן, אבל הרגשות שהתעצמו, הזמן שהושקע, עומק הקשר ואיכות הסקס, כל אלה מקשים מאוד על הפרידה והופכים אותה לקשה מנשוא"
מנת חלקה של האישה "האחרת", לעומת זאת, נעה בן רגעים קצרים של אושר צרוף, למשל כשהיא זוכה בנוכחותו ובתשומת ליבו של הגבר שהיא מאוהבת בו, לבין השפלה ובדידות כאשר היא נותרת לבדה בשבתות, בחגים ובחופשות, בלי איש שאיתו היא יכולה לבלות בגלוי ולתכנן יחד עתיד משותף.
העולם, שאיננו יודע על הרומן שלה, נוטה בדרך כלל לרחם עליה כי היא לבד, ואילו החברות הקרובות שלה, שכן יודעות על הרומן, אולי מתחממות לאורם של הסיפורים הפיקנטיים שהיא מספרת להן, אך גם דואגות ומרחמות עליה, אולי אפילו חוששות ממה שעלול לקרות אם היא תפגוש את הבעלים שלהן.
רוב הנשים שבוחרות ברומן כזה היו שמחות לסגת ממנו רק אחרי ששקעו בו עד מעל לצווארן, אבל הרגשות שהתעצמו, הזמן שהושקע, עומק הקשר ואיכות הסקס, כל אלה מקשים מאוד על הפרידה והופכים אותה לקשה מנשוא. במקביל, הסבל על מה שחסר בקשר כזה הולך ומתעצם, והפנטזיה שהדברים ישתנו והרומן הסודי יהפוך לאהבה הגלויה לעיני כל, הולכת ומתפוגגת ככל שחולף הזמן.
לך תתרגל איתה
התאהבות איננה בחירה אלא נפילה חופשית לתוך מערבולת רגשית מסחררת ומענגת, שקשה מאוד לוותר עליה. יחד עם זאת, מרגע הנפילה ועד שהיא הופכת לרומן מתמשך, קיימות מספר נקודת מילוט שניתן לסגת דרכן מן הבור העמוק והמסוכן הזה. מי שבוחרת להמשיך ליפול, ונותנת לתחושת ההתאהבות לנהל אותה, בוחרת בכך. היא אולי לא תמיד מודעת לסיבות שמובילות אותה לבחירה הזו, ולעיתים היא אפילו מתחרטת עליה בדיעבד, אבל אם נעמיק אל תוך נפשה, נגלה שהיתרונות הלא מודעים גדולים עבורה מן החסרונות שאליהם היא מודעת, ושהבחירה הזאת מהווה עבורה בריחה מהתמודדות עם הפחדים העמוקים ביותר שלה, ואני אסביר.
רומן עם גבר נשוי הוא אחת הדרכים לנסות להתמודד עם החרדה הגדולה ביותר של תקופתנו, חרדת ההפסד (Fomo), ועם הפחד המקביל לה - הפחד ממחויבות. מאחר ורומן כזה נחשב לכאורה לקשר זמני, הוא משאיר את מי שמנהלת אותו בתחושה שכל האפשרויות פתוחות בפניה, ושהיא יכולה ליהנות מכל העולמות: להיות רווקה שחופשיה לצאת עם כל גבר שהיא חפצה בו, ובו בזמן להיות בזוגיות מענגת עם גבר שהיא חושקת בו ואוהבת אותו.
2 צפייה בגלריה
"התאהבות איננה בחירה אלא נפילה חופשית לתוך מערבולת רגשית מסחררת ומענגת"
(צילום: Shutterstock)
חוסר המחויבות המובנה בקשר מן הסוג הזה מעניק לה את התחושה שהיא יכולה לצאת לבלות עם כל מי שהיא רוצה, ואפילו ליהנות מכך שהיא מעוררת את קנאתו של בן הזוג הנשוי שלה. למעשה, ברור שחווית ה"להיות עם ולהרגיש בלי" איננה אלא שקר שהיא עושה בנפשה, כדי לא להתמודד עם הפחד הגדול ביותר שלה: הפחד להתחייב ולבחור בגבר אחד בלבד, ולוותר על כל שאר האפשרויות העומדות בפניה לכאורה. בפועל, כל עוד היא מאוהבת כל כך בגבר הלא מושג שאיתה, הסיכוי שתצליח להתאהב במישהו אחר, או אפילו ליהנות באמת מבילוי עם אחר, שואף לאפס.
"האישה שמנהלת רומן יודעת שהגבר שאיתה איננו שלה, ולכאורה היא לא יכולה לאבד את מה שמעולם לא היה לה. אך בפועל, היא משחזרת יום אחר יום את טראומת הנטישה שלה"
חרדה נוספת שרומן עם גבר נשוי מנסה להתגבר עליה היא חרדת הנטישה המפורסמת. מי שסובלת מחרדה כזאת תשמח לדעת שהסיכוי שגבר נשוי יעזוב אותה איננו גדול, שכן כפי שאמרנו, בזכותה הוא נהנה מכל העולמות. כל שעליה לעשות כדי שימשיך לרצות בחברתה הוא להיות שונה מן האישה שהשאיר בבית, וזאת משימה די פשוטה עבור מי שלא מגדלת איתו ילדים ולא חולקת איתו כיור מלוכלך ומשכנתא מעיקה. אם היא תיתן לו להרגיש אהוב ונחשק מחד, ותעורר פה ושם את קנאתו מאידך, הוא יָמשיך להתמסר לה, אף על פי שמדובר בהתמסרות שמלכתחילה מוגבלת.
האישה שמנהלת רומן יודעת שהגבר שאיתה איננו שלה, ולכאורה היא לא יכולה לאבד את מה שמעולם לא היה לה. בפועל, היא משחזרת יום אחר יום את טראומת הנטישה שלה, כי לא משנה כמה הגבר שאיננו נשוי לה טוען שהוא אוהב אותה, בסופו של דבר, אחרי כל מפגש איתה הוא יחזור לאשתו ולילדיו, וישאיר אותה פעם אחר פעם בודדה ונטושה.
פחד מנישואים הוא הסיבה השלישית לבחירה ברומן עם אדם נשוי. ההבטחה השטחית לאושר ועושר מהסרטים לא מתממשת בחיי הנישואים, והסיבות בגינן נשארים רוב האנשים יחד לאורך שנים אינן דומות לסיבות שבִּשמן הם בחרו בחיים הללו מלכתחילה. כאשר האהבה מתעופפת מבעד לחלון, נשארים ההרגלים והמחויבויות, והקושי לעזוב הופך את הנישואים ממקדש אהבה לבית סוהר.
רומן עם אדם נשוי משמר את מקדש האהבה ומסלק מתוכו את הגורמים המזיקים והמפריעים. יהיו שיקראו לכך הסתפקות בפירורים, אבל מי שמנהלת קשר כזה בדרך כלל מספרת לעצמה שהיא מתענגת על הפירורים ולא מעוניינת בקלוריות העודפות של העוגה שלמה.
"רומן עם אדם נשוי משמר את מקדש האהבה ומסלק מתוכו את הגורמים המזיקים והמפריעים. יהיו שיקראו לכך 'הסתפקות בפירורים', אבל מי שמנהלת קשר כזה בדרך כלל מספרת לעצמה שהיא מתענגת על הפירורים ולא מעוניינת בקלוריות העודפות של העוגה שלמה"
הבחירה בגבר שמישהִי אחרת כבר אִישרה, מתאימה למי שזקוקה באופן תדיר לאישורים מן הסביבה, ולמי שסובלת מביטחון עצמי נמוך ומתקשה להעריך את עצמה. בסתר ליבה, משוכנעת אישה כזאת שטוב יותר מזה היא כבר לא תמצא. היא מספרת לעצמה את הסיפור המוכר "שכל הטובים תפוסים", ושאם המזל היה לצידה, היא כבר הייתה פוגשת את הגבר הנפלא הזה לפני שהכיר את אשתו והתחתן איתה.
בפועל, היא אפילו לא מצליחה לדמיין את עצמה חיה עם גבר שאוהב אותה ויוצרת איתו בית ומשפחה. הפחדים האישיים שלה והסיפורים ששמעה על חיי הנישואים גורמים לה לפקפק ביכולתה לעשות את זה טוב יותר, והרומן שהיא מנהלת רק מעצים את חרדתה - כי אם הגבר שהיא מעריכה ואוהבת בוחר לבגוד, אם היא עצמה משתתפת בבגידה, מה הסיכוי שכאשר תתחתן כל זה לא יקרה גם לה?
כפי שהבטחתי ליעל בתחילת התהליך שלנו, מעולם לא שפטתי אותה ואת הבחירה שעשתה. רוב האנשים ממילא שופטים את עצמם לחומרה, ולמרות זאת ממשיכים לעשות מעשים שהם עצמם אינם מעריכים. הערך המרכזי המוביל אותי בעבודתי הוא אהבה המבוססת על התפתחות אישית וצמיחה. לכן, כאשר מגיעה אליי אישה כמו יעל, אני בודקת איתה האם סיפור האהבה שלה הוא סיפור של התפתחות וצמיחה, או סיפור לא מודע על פחדים המתחפשים לאידיאולוגיה, ועל ויתור עצמי שמתחפש לבחירה.
בעבודה המשותפת שלנו אני מסייעת לה לזהות את הכוחות, היכולות והאיכויות שלה, לזקק את הרצון האמיתי שלה ולראות את עצמה כמי שמסוגלת וראויה להגשים את מה שהיא באמת רוצה. מתוך המקום הזה היא תוכל להמשיך ולבחור ברומן, או להחליט שהגיע הזמן ליצור לעצמה זוגיות משלה. הבחירה תהיה שלה ורק שלה.
אני מאחלת לכולנו שנדע לעשות את בחירותינו מתוך עוצמה, ושהערך המרכזי שילווה אותנו בחיינו יהיה אהבה המבוססת על התפתחות וצמיחה.
כנרת טל מאיר היא מחברת הספר "סוד האהבה", ומייסדת "שיחה שנוגעת": בית להתפתחות אישית זוגית ומינית, המקדם תהליכי שינוי וצמיחה.
