"זאת לא את, זה אני", אמר לי פעם אחד האקסים שלי. "ברור שזה אתה!", עניתי בלי להסס. הוא בחיים לא ימצא מישהי טובה ממני. מי תרצה אותו בכלל? חשבתי לעצמי. אבל מסתבר שמישהי אכן רצתה אותו. כעבור חודשיים, בעודי אוספת את השברים, הוא כבר היה בזוגיות חדשה עם עורכת דין, "ועוד מהממת", כפי שאמרה לי חברה לא רגישה במיוחד. מאותו רגע היינו בתחרות. הוא לא ידע עליה, אבל אני ידעתי: ייחלתי למפלה שלו וייחלתי לניצחון המתוק שלי.
"תחרות סמויה" בין אקסים היא תופעה נפוצה למדי, אבל משום מה אף אחד לא מדבר עליה. אולי אנחנו מתביישים ואולי פשוט רוצים להאמין שזה בכלל לא מעניין אותנו, שעברנו הלאה. ובכל זאת, כל האנשים שהתראיינו לכתבה הודו שהם חטאו בתופעה לפחות פעם בחייהם, במודע או שלא במודע. האם זוהי תחרות בונה שגורמת לנו להמשיך הלאה בחיים ולהצליח לכבוש יעדים ומטרות? או שמא זוהי תחרות הרסנית שבמקום להביא אותנו לפסגה, גורמת לנו ליפול ואפילו להתרסק?
"המחשבה שהוא נשוי עם ילד הטריפה אותי"
נועה היא גרושה בת 31 ממרכז הארץ. היא מספרת שהזוגיות הראשונה שלה ארכה שמונה שנים, והסתיימה אחרי שנועה ביקשה למסד את הקשר, בזמן שבן זוגה העדיף לחכות. "אני רציתי להתחתן והוא לא. אני רציתי ילדים והוא לא. הוא ביקש שנחכה אבל אני החלטתי לא לחכות", סיפרה.
הפרידה הייתה קשה מנשוא: "מצאתי את עצמי בגיל 27 לבד. החבר הכי טוב שלי ויתר עליי. הרגשתי שהייתי צריכה להתחיל הכול מאפס, מה גם שעדיין אהבתי אותו", היא מודה. אך האהבה העצומה שנועה חשה כלפיו הפכה מהר מאוד לשנאה. חצי שנה לאחר הפרידה האקס של נועה הכיר מישהי אחרת. כעבור שנה וחצי כבר היה נשוי עם תינוק. "המחשבה שאני שרציתי חתונה וילדים ונותרתי בודדה, בזמן שהוא, שבכלל לא חשב לכיוון, נשוי עם ילד, הטריפה אותי! החלטתי שאני אשאיר לו אבק ואמצא מישהו חכם ומוצלח ממנו".
אלא שהתחרות הסמויה שנועה ניהלה עם האקס שלה הפכה מהר מאוד לחרב פיפיות: "הכרתי בחור יהודי אמריקאי ממשפחה מיוחסת, שהיה גדול ממני בעשר שנים והיה לו 'פור' על האקס. היה לי כיף איתו אבל לא אהבתי אותו, ולמרות זאת כעבור ארבעה חודשים התחתנו. אחרי שנה כבר התגרשנו".
היום את מצטערת על זה?
"היום אני מבינה שנישאתי מכל הסיבות הלא נכונות, וחשוב לי להגיד לאחרים - אל תיתנו לאף אחד לנהל לכם את החיים! לא לאקס, לא לגרוש, לא לאגו ובטח שלא לתחרות הטיפשית הזו. אל תשוו את עצמכם לאף אחד ואל תרגישו צורך להוכיח את עצמכם לאחרים, גם לא לעצמכם".
"לא הבנתי שאני מתחרה איתם. רציתי לנקום"
גם לינור, רווקה בת 35, מספרת על אינספור תחרויות מיותרות שניהלו את חייה: "בזמנו לא הבנתי שאני מתחרה איתם. רציתי לנקום. בכל פעם ששברו לי את הלב הייתי בטוחה שנקמה מתוקה תרפא את הכאב. אבל במקום לפגוע בהם פגעתי בעצמי".
לינור מספרת כי התחרות ההרסנית ביותר התרחשה בגיל 30. לאחר שנתיים של זוגיות, בן זוגה נפרד ממנה בתואנה שאין לה מספיק אמביציה. זה קרה בגלל שהוא כבר היה בתפקיד בכיר בחברה מצליחה, בזמן שלינור עדיין חיפשה את עצמה מקצועית. "זה היה חץ ישיר אל תוך הלב, אל תוך האגו, וזה ריסק אותי, את הדימוי העצמי שלי ואת ההערכה העצמית שלי", היא משתפת. "שנאתי אותו על כך, אבל יותר מכל שנאתי את עצמי".
כעבור שבועיים בלבד שמעה שהוא פוקד את סצנת הדייטים. העובדה שהאקס "חי את החיים", גרמה ללינור לנהוג בדיוק כמוהו: "יצאתי כמעט כל יום, בעיקר לבד. ישבתי על הבר וחיכיתי לכל גבר שייתן לי תשומת לב ומחמאות כדי להרגיש טוב יותר עם עצמי. הצטלמתי והעליתי תמונות לרשתות – כדי שכולם יראו שגם לי יש חיים, שגם אני עברתי הלאה".
כך מצאה את עצמה מתעוררת במיטה זרה פעם אחר פעם, עד שלבסוף פנתה לעזרה מקצועית. "חבל שלא הייתי מודעת לתחרות הסמויה הזו בזמנו", היא אומרת בדיעבד. "חשוב שנהיה מודעים לרגשות שלנו: זה בסדר לכאוב ולקנא וגם לשנוא את האקס, אבל שזה לא יבוא על חשבוננו. חשוב שנאהב את עצמנו ונתרחק מכל מה שפוגע בנו".
"להוכיח לה שהיא עשתה את טעות חייה"
עומר (44) הוא נשוי פלוס שניים מחיפה. לדבריו, תחרויות סמויות שניהל עם האקסיות דווקא עזרו לו. "בכל פעם שמישהי נפרדה ממני, הרגשתי צורך להוכיח לה שהיא עשתה את טעות חייה. פעם אחת נפרדה ממני אקסית כי לא רציתי ללמוד. כדי להוכיח לה שאין צורך בתואר עשיתי הכול כדי להצליח, והיום אני מנכ"ל של חברה מובילה. אחרת נפרדה ממני וטענה שיש לי פחד ממחויבות. לאחר כשנה התחתנתי".
עומר סבור כי יש לנתב את רגשות הדחייה והנקמה להתפתחות אישית ולעשייה: "זה לא נעים שנפרדים ממך וגם רגשות הכעס והטינה ושברון הלב לא נעימים, אבל איזה כיף זה לדעת שבסופו של יום, הצלחת בהכול והרבה יותר ממי שעזבה אותך. המניע הוא לא הכי טהור, אבל יש לו כוח עצום בלעשות טוב לעצמך".
גם דנה חיון (36), מאמנת ויועצת אישית, זוגית ומינית, ניתבה את התחרות כדי לבנות את עצמה מחדש. ביום בו החליטה להתגרש, הצהירה בפני אימה שלא משנה מה, תוך שנתיים היא תבנה משפחה חדשה, ואכן כך היה. "החלטתי שמגיע לי ושאני לא אוותר על החלום שלי על זוגיות טובה. מה גם שבחוויה הרגשית שלי עם הגרוש הרגשתי מאוד קטנה. הוא נתן לי להרגיש לא יותר מבינונית. היום אני במקום הרבה יותר טוב ממנו בכל תחומי החיים ופי כמה".
"אגב", היא מוסיפה, "עברו מאז עשר שנים, אני נשואה באושר, בעלת עסק מצליח, מאוד אוהבת את עצמי ולמרות זאת עדיין מחפשת להוכיח לעצמי, לו ולעולם שאני הרבה יותר טובה ממנו".
כשאני מבקשת ממנה לתת לקוראים את התובנות העיקריות שלה, היא מסבירה שחשוב להבין שזה טבעי ולא להתכחש לתחרות. "אם אני שואפת לזוגיות רק כדי להוכיח לצד השני שהתקדמתי, בזמן שאין בשלות אמיתית לקשר חדש, ייתכן מאוד שהזוגיות הזאת לא תצליח כי אני לא באמת בהקשבה למה שנכון לי".
אין ספק שתחרות אגו עם האקס היא לעיתים קרובות בלתי נמנעת, וגרוע מכך - בלתי מודעת. היא מגיעה ממקום כל כך נמוך ושברירי עד שביכולתה לרסק אותנו כליל. ועם זאת, גם לבנות אותנו מחדש. כדי לבנות ולהיבנות מחדש טובים וחזקים יותר, עלינו לאפשר לעצמנו להיות פגיעים ולהתאבל על הפנטזיה שלא מומשה, על האהוב שחדל מלאהוב אותנו.
אך יותר מכל, חשוב שנאהב את עצמנו על אף חווית הכישלון האישית. עלינו לתת לרגשות השליליים ביטוי, אבל ממקום נקי של קבלה והשלמה. לתת לדחפים שלנו ביטוי, לא כדי להוכיח להם שמגיע לנו טוב יותר מהם, אלא כי אנחנו מאמינים באמונה שלמה שמגיע לנו הטוב ביותר. הניצחון המתוק ביותר מגיע מהמקום הטהור ביותר - אהבה וקבלה עצמית.
סיון קנטי אביטן היא שדכנית ויועצת דייטינג, מייסדת מועדון הדייטינג האקסקלוסיבי SHRINE ומחברת הספר "אחת שיודעת"
