נמרוד ומאיה יוצאים כבר חמישה חודשים. יש להם תחומי עניין משותפים, התשוקה ביניהם בוערת, הסקס מעולה והקשר מתהדק לו מיום ליום. אלא שבזמן האחרון, נמרוד התחיל לשים לב שלא רק שהוא זה שמשלם על כל הבילויים, מאיה אף פעם לא מציעה לחלוק בתשלום או להזמין לבילוי על חשבונה.
נמרוד חש מבולבל. מצד אחד, ברור לו שהוא מאוהב במאיה ואפילו מסוגל לדמיין את עצמו מקים איתה משפחה. מצד שני, ההתנהלות שלה מולו בכל מה שקשור לכסף חורה לו, והוא מתחיל להרגיש מנוצל. נכון, הוא אומנם מרוויח יותר ממאיה ויכול להרשות לעצמו יותר ממה שהיא יכולה להרשות לעצמה, אבל האם מכיוון שזה המצב מאיה מצפה שהוא ישלם על הכול מעתה עד עולם? זאת זוגיות או תמיכה כלכלית מודרנית?
פערים על כסף? זה עלול ללוות אתכם לכל החיים
כרמי אור, יועצת כלכלית ומנהלת מיזמים להשכלה פיננסית, טוענת שהתנהלותו הכלכלית של אדם היא אחד הדברים הראשונים והחשובים ביותר אליהם כדאי לשים לב עוד בשלב הדייטים: "יש הרבה דברים שאפשר לעבוד עליהם במערכות יחסים, להגיע להסכמות ולהבנות, אולם פערים קריטיים בתפיסה הכלכלית ובערכים הכלכליים הם כבר עניין מאתגר מאוד".
היא טוענת ששווה לשים לב לסימנים מוקדמים שעולים בשלב הדייטים הראשונים. "אין צורך להעלות את הנושא באופן מובהק, או לשאול מישהי כמה היא מרוויחה, אבל כשיושבים לאכול במסעדה אפשר לראות האם הפרטנר מזמין את כל המנות והאוכל אחר כך נזרק לפח, או שהוא מזמין משהו בשביל החוויה.
"אפשר לראות באיזה רכב הוא נוהג? מי הם החברים שלו? מה סוג הבילויים שלהם? אין צורך לדבר על הדברים האלו, בטח שלא בשלבים הראשונים, אבל אפשר לראות דפוסי התנהגות של אנשים ולהחליט האם הדפוס הזה מתאים לי בכלל או שהוא מנוגד להשקפת עולמי. כן אפשר לשאול שאלות כמו: איך אתה רואה את עצמך בחיים? איפה אתה חושב שתהיה בעוד 10 שנים? ועוד".
"הכי חשוב שלא יהיו פערים גדולים מדי בין בני זוג", מדגישה כרמי. "צריך להבין שכסף מלווה אותנו לכל אורך החיים הזוגיים ובכלל. השאלה האם תהיה טלוויזיה בסלון או לא היא דיון חד-פעמי. מישהו מהצדדים מתפשר במידה ויש קונפליקט, וזהו. כסף, לעומת זאת, נוגע בנו בכל יום מחדש, בכל דקה ובכל רגע, וכשיש פערים גדולים מדי עדיף לסיים את הקשר כי התוצאה תהיה חיכוכים בלתי נגמרים בנוגע לחינוך הילדים, לצרכנות, לדירה בה תבחרו לגור וכן הלאה".
כרמי מחדדת שהנושא המהותי בכל מה שקשור לכסף הוא הערכים שעוטפים אותו: "כסף משקף ומממן את הערכים שלנו ויוצר איכות חיים. פערים בהכנסה או בהון של משפחות המוצא הם לא הנקודה המרכזית. מה שחשוב הוא הערך שמניע את בני הזוג, והאם יש ביניהם תאימות. יכול להיות מצב של מורה שיוצאת עם היי-טקיסט ותמיד תציע לשלם, גם כשברור לה שהוא יסרב. מבחינתה, העיקר שהיא מראה לו שהיא רוצה לקחת חלק בנטל. במקרה כזה למשל, היא תמיד יכולה להציע בילויים שיתאימו יותר לרמתה הכלכלית. לדוגמה: להציע שהיא תכין ארוחת ערב רומנטית אצלה בבית".
"מה שחשוב", אומרת כרמי, "הוא שגברים ונשים לא יגבילו את עצמם ויהיו יצירתיים. שמי שמרוויח פחות יגיד, 'אתה אחלה וכיף לי שאתה מזמין אותי אבל את הדייט הבא בוא נעשה בשפת הים. אני אכין סנדוויצ'ים מפנקים'. אם אחד מבני הזוג מזמין למלון יוקרה, השני יכול להזמין לקמפינג ופויקה, זה לא פחות כיף וזה מאוד מקרב". כרמי מסייגת שבמידה ויש פערים כלכליים וההצעות של בן הזוג שמרוויח פחות נתקלות בתגובות לא נעימות, לא בטוח שכדאי להעמיק את הקשר ולרקום יחד חיים משותפים כי הקונפליקט העיקרי הזה לא ילך לשום מקום.
מלחמת העולמות
אורלי וורמן, מטפלת ומדריכה זוגית, משפחתית ומינית מוסמכת, משתפת מניסיונה המקצועי שיש הבדל ביכולת לשוחח על כסף בין שלב הדייטינג לבין שלב הזוגיות הממוסדת: "בדייטים, הרבה פעמים אנשים רוצים להצטייר כמאוד נדיבים, לעיתים מעבר ליכולת הכלכלית האמיתית שלהם. יש גם המון גברים שרוצים להצטייר כג'נטלמנים שמזמינים ומפנקים את האישה, אך בסוף מרגישים מנוצלים. לא סתם יש זוגות שמחליטים כבר מהדייט הראשון על הסכם – 'משלמים חצי-חצי על הכול'. פעם הגבר, פעם האישה, וכדומה.
"אגב, צריך לזכור שבשלב ההתאהבות, גם אם בן הזוג קמצן ולא רוצה להוציא עלייך כסף, הנטייה תהיה להדחיק את זה מאחר שהדופמין והאוקסיטוצין משתוללים במוח ולא מאפשרים לנו לראות פגמים בבני הזוג. מה שבטוח הוא שלכל אחד מבני הזוג יש סיפור שמוחבא במחסני תת המודע שלו. למשל, אם באנו מבית מאוד סגפן בענייני כסף, יש סיכוי שנתאהב במישהו מאוד נדיב כי זה בדיוק ההיפך מאתנו. זו אחת הסיבות שכל כך טוב לנו בשלב הרומנטי כי אנחנו מתאהבים בחלקים אבודים בתוכנו, חלקים שלא אפשרנו לעצמינו לבטא.
"אם בבית לא הייתה אפשרות ליהנות מנדיבות בענייני כסף – נתאהב באדם מאוד נדיב ומאוד נהנה מזה בשלב הרומנטי. הבעיה היא שמחקרים מראים שהשלב הרומנטי חולף אחרי מקסימום שלוש שנים, וברגע שהשלב הזה יחלוף ונהיה פחות מוצפים בהורמוני ההתאהבות, אנו עלולים פתאום לכעוס על כל אותם ההרגלים שמשכו אותנו לפרטנר בתחילת הדרך. כלומר, אם בתחילת ההיכרות התאהבנו באדם הזה בגלל שהוא כל כך נדיב עם כסף – תכונה שחסרה לנו בילדות, בשלב מאוחר יותר של הקשר אנחנו עלולים לראות את בני הזוג הללו כ'פזרים' ו'בזבזנים', ולהיכנס בהם בכל הכוח.
"כשממסדים קשר והופכים למחויבים, הדפוסים העמוקים צפים על פני השטח. בדרך כלל, מתחילות התנגשויות בין העולמות השונים, סדרי העדיפויות השונים והרגלי הצריכה. הזוג הטרי צריך כל הזמן לזכור שהם שני אנשים שונים ומובחנים גם בנושא הכלכלי. להכיר בכך שיש הבדלים בהשקפות ובאמונות, ולכן ההתנהלות הכלכלית שלהם תהיה שונה ויהיו גם חילוקי דעות".
אז מה עושים במצב הזה?
"הדבר הראשון שחשוב בכל זוגיות ובכל נושא הוא היכולת לדבר האחד עם השני. להבין שהעולם של האחר שונה מהעולם שלי ושזה בסדר. זוגות צריכים ללמוד לדבר על הנושא בצורה לא פוגענית ולא מעליבה, לראות את הצרכים האחד של השני ולהכיר בהבדלים. להכיר את דפוס החשיבה לגבי כסף, לרוב אלו דפוסים שמביאים מהבית. יש בתים בהם צריך לחסוך כל פרוטה 'כי מי יודע מה יהיה ואיזו צרה תנחת עלינו', ויש בתים בהם צריך לחיות את הרגע 'כי מי יודע מה יהיה מחר".
האם אנשים שמגיעים מרקע מאוד שונה ויש להם יחס שונה לכסף יכולים לחיות יחד?
"אני מאמינה שכן ולכן אני עובדת במקצוע שלי", היא אומרת ומחייכת. "לא פעם, הכסף הוא לא העניין אלא מה שעומד מתחתיו - הפחדים, החרדות הקיומיות. אם אחד מבני הזוג בא מרקע של מחסור, הוא עלול לחיות בפחד קיומי להישאר בלי כלום. בן הזוג צריך ללמוד להכיר את הדבר הזה ולהיות אמפתי כלפיו. כשבני זוג קשובים ואמפתיים האחד לשני, הבעיה לא נפתרת אלא מתפוגגת.
"יש שני סוגים של דרכים לטפל בנושא של פערים ביחס לכסף – לדבר על זה לעומק עד שהלבבות מתקרבים והקונפליקטים מתפוגגים, או ללכת לייעוץ כלכלי שיעזור לזוג לנהל את ההוצאות וההכנסות בעזרת טבלאות אקסל ולא ליפול להוצאות גבוהות מדי. תהליך כזה יכול להפוך את בני הזוג לצוות, ובמקום שהנושא הכספי יהווה קונפליקט, תהיה להם מטרה משותפת שהם יעמלו לקראת הגשמתה".
וורמן שופכת אור על נקודה נוספת בנושא כסף בתוך מערכות יחסים זוגית: "מריבות על כסף משקפות פעמים רבות דפוסים אחרים שנוכחים בקשר. אם מישהו שתלטן, הוא ירצה להיות אחראי על הכלכלה בבית ולהחליט על מה יוצאים הכספים. יש דינמיקות של כוח, נפרדות, קרבה, נתינה, קמצנות ועוד, שבאות לידי ביטוי דרך הכסף, אבל הן יכולות להתבטא במקומות אחרים כמו במיטה או בחינוך הילדים. הדינמיקות הללו משקפות את התקשורת הזוגית.
"אם מדברים על כסף בצורה מאשימה, משפילה ומביישת, הגיוני שצורת התקשורת הזו תבוא לידי ביטוי גם בנושאים אחרים בקשר. צריך ללמד את בני הזוג לדבר על זה, להבין מה יש מתחת לפני השטח, מה היו המסרים שהם קיבלו ממשפחת המוצא לגבי כסף? זו נקודת מפתח משמעותית. בסופו של דבר, כמו עם כל עבודה זוגית, המטרה היא ללמוד לתקשר בצורה טובה שתפחית לחצים ותאפשר חיים תקינים ונעימים".
שולמית שפרבר היא מטפלת מינית מוסמכת וחברת צוות במרפאה לטיפול מיני בבית החולים "רעות" ובמרפאת "אישי"
