איך חגגת את יום ההולדת שלך?
"נסעתי עם הבת שלי לסוף שבוע ארוך באילת מיום חמישי עד שני. שכרתי דירה באיירביאנבי ובילינו ביחד. זו הייתה הפעם הראשונה שיצאתי איתה לחופשה כזו. זו נסיעה שמאוד חששתי ממנה, אבל למזלי גיליתי שהילדה שלי היא בודהה. זה היה סופ"ש מדהים, מאוד רגוע, מרגש וכיפי.
"יום ההולדת עצמו נפל על יום הנסיעה חזור. קמתי מוקדם מאוד ובסביבות שמונה בבוקר כבר היינו באוטו. בסביבות השעה שלוש אחר הצהריים ואחרי שתי עצירות בדרך הגענו הביתה. אמא שלי קפצה לבקר ואפשרה לי לנוח קצת. בערב, אחרי שהילדה נרדמה, קפץ אליי ידיד וישבנו לקשקש עד חצות. בסך הכול היה אחלה של יום".
ספרי על יום ההולדת הכי גרוע שהיה לך בחיים.
"הייתה לי שורה של ימי הולדת ממש גרועים בגילי העשרים שלי, ממש אחד אחרי השני. בגיל 25 חבר הדביק אותי בדלקת גרון, אז ביליתי את היום חולה מתה בסלון הדירה ששכרתי אז בתל אביב. בגיל 26 אמא שלי בדיוק שברה את הברך. חזרתי לגור אצלה בדירה שלה בראשון לציון כדי לעזור לה. את יום הולדת 27 שלי ביליתי בסקס עם האקס שלי, רעיון גרוע שהחזיר אותי לחודש שלם נוסף של אכילת סרטים. בגיל 28 אמרתי די, מספיק, אי אפשר עם השרשרת הגרועה הזו, אז הצעתי לחברה טובה לצאת לתל אביב. התאריך נפל על יום חמישי, העיר הייתה פקוקה ברמה בלתי נסבלת ובדרך לבילוי עשיתי תאונה קטנה, פשוט נכנסתי במשהו. בשלב הזה יצא לי החשק. הורדתי אותה בבית ונסעתי הביתה. בגיל 29 חברה שהתגוררה בקראקוב הזמינה אותי לבוא. בכניסה לפולין שמו לב שהדרכון שלי לא בתוקף ושלחו אותי בחזרה לארץ. לא הייתה טיסה יוצאת באותו יום ונאלצתי להמתין שם יומיים, אז את יום ההולדת עצמו ביליתי בתא מעצר פולני של משטרת ההגירה".
תארי את יום ההולדת הכי כיפי שהיה לך בחיים.
"ביום הולדתי ה-30 החלטתי שזהו, אני חייבת לשנות את זה. סגרתי מראש קורס מורים ליוגה בן חודש ימים בקראלה בהודו, ווידאתי שהיום עצמו לא נופל על שום דבר יוצא דופן. בתאריך עצמו למדתי כל היום, ואז יצאתי לחגוג עם חבר'ה מהקורס. אני זוכרת שהרגשתי הקלה. הנה, אני סוף-סוף במקום שרציתי להיות בו. אחרי הקורס המשכתי לשבועיים של חופשה באנדמן עם חברה. הטיול היה מדהים.
"בהודו הבנתי שיש איזשהו שלב שבו אדם צריך לקחת אחריות על האושר שלו, ואם הוא לא יעשה את זה בשביל עצמו, אף אחד לא יעשה את זה עבורו. מאותו הרגע פשוט לקחתי החלטה לחגוג את ימי ההולדת שלי, ליהנות מהם. בשביל לעשות את זה את צריכה להיות אדם בוגר, להכיר את עצמך ולהבין מה עושה לך טוב ומה פחות, וזה בערך מה שקורה בגיל 30, את מתחילה להבין את הקטע.
"מכאן התחיל רצף נפלא של חגיגות. יום הולדת 31 נפל על היום הראשון של קורס תסריטאות בן שנה שמאוד רציתי לעשות, וזה היה יום מאוד מעניין. ביום הולדת 32 נסעתי לברלין עם חברות והתאהבתי עד מעל הראש בבחור גרמני, שלימים הפך לבן הזוג שלי לכמה שנים. ביום הולדת 33 נסעתי למדריד עם חברה לחופשה נהדרת. ביום הולדת 34 שכרתי עם חברות צימר זול באיזה חור בצפון. ביום הולדת 35 כבר הייתי בהיריון. יצאתי לסופ"ש ארוך ורגוע עם חברות בצימר עם סטייל, וחזרתי ממנו עם המון כוחות מחודשים. ביום הולדת 36 השארתי את הקטנה אצל אמא שלי וחגגתי בבית עם חברות טובות. זה היה הלילה הראשון שלי בלי הילדה מאז שהיא נולדה".
אילו דברים משמעותיים קרו לך בשנה האחרונה?
"ריו קרתה, וכל מה שקרה לי השנה הוא פועל יוצא של זה. השנתיים הראשונות הן כל כך אינטנסיביות שאין לי מושג מה קרה חוץ ממנה. כל היתר על מיוט. הכול נראה הרבה פחות חשוב. אני לא רק מגדלת אותה אלא גם מגדלת את עצמי כאדם.
"אני חושבת שהדבר הכי משמעותי שקרה לי זה החזרה לעולם העבודה. לפני חודשיים הכנסתי אותה לגן אחרי כמעט שנה וחצי ללא מסגרת, ועדיין מאוד קשה לי. אני לומדת לאט-לאט לשחרר אותה ולא להיות איתה כל הזמן.
"עוד משהו שקרה השנה ואפשר לשים עליו את האצבע בבירור הוא הקשר שלי עם אמא שלי, שמאוד התחזק והשתנה וקיבל צורות אחרות מאז שהיא נולדה".
מהי המתנה הכי שווה שקיבלת?
"אני כבר לא ממש בגיל של מתנות. שתי חברות טובות הציעו לי לשמור על הילדה ללילה ולתת לי חופש לעשות מה שבא לי, אבל בינתיים לא מימשתי את ההצעה. אמא שלי ניקתה את הבית שלי, עשתה לי כביסה ומילאה את המקרר באוכל, שזו מתנה גדולה בפני עצמה, וכמו בכל שנה אבא שלי הביא לי צ'ק. אני קוראת לזה מענק נובמבר".
איזו מתנה היית רוצה לקבל?
"כל סוג של חוויה. אני לא מתכוונת למשהו אקסטרימי אלא לחוויה רגועה - טיול, לילה במלון, חופשה קצרה. זאת מתנה שאני תמיד אשמח לקבל, והיא גם תמיד רלוונטית".
מהי הברכה הכי שווה שקיבלת?
"הברכה שהכי ריגשה אותי הגיעה מהבייביסיטר של הבת שלי. היא כתבה שם שאני מעוררת השראה מבחינתה, ואיזה כיף לה שאני וריו נכנסנו לה לחיים. היא הרגה אותי ממש. זה היה הדבר הכי חמוד בעולם.
"אמא שלי כותבת לי כל שנה ברכה ליום ההולדת, וגם הפעם היא לא פספסה. היא כתבה שהיא מאוד גאה באישה שהפכתי להיות ובאמא שאני. כמעט בכיתי. הלוואי שאני אהיה חצי מאמא שלי. היא משהו מיוחד".
מי שכח לברך?
"עמית, חברה טובה שלי, שכחה לברך אבל וואללה, גם אני שכחתי את יום ההולדת שלה. יש לה תינוק בן עשרה חודשים ואני לגמרי מבינה אותה. אנחנו פחות או יותר באותו המקום בחיים, ושתינו עם מוח ביצה כרגע. אני לא נעלבת מזה".
מי היית רוצה שיברך?
"קשה לי למצוא תשובה לשאלה הזו. אני מרגישה מבורכת מספיק. אם אני ממש חופרת בעצמי אז האדם היחיד שאני מצליחה לחשוב עליו זו סבתא שלי, עליה השלום. קראתי לבת שלי על שמה. הייתי רוצה שהיא תברך אותי ותהיה פה כדי לראות אותה".
מה את מאחלת לעצמך?
"למצוא אהבה שתוביל לזוגיות טובה, ולהמשיך בדרך היוגה שכוללת מודעות והגשמה. מאז שהילדה נולדה אני מרגישה שאני לא באמת שם. אני מבצעת את התרגילים מבלי באמת להיות נוכחת. רק לאחרונה הגוף שלי התחזק ואני חוזרת לאיזשהו ריכוז. מאוד חשוב לי להצליח לפתח את זה כי זה המקום היחיד שהוא שלי בלבד, שלא קשור לבת שלי".