"ילד של אמא" הוא לא כינוי שנקשר רק לילדים. לא פעם, הכינוי הזה מתייחס לאדם בוגר שמבחינה רגשית עדיין קשור בחבל הטבור לאימו. בתרבויות שמרניות קשר הדוק בין אם ובנה הוא כזה שעלול לסכן את הגבריות שלו - ולא מאפשר לו להתנתק מהתכונות הנשיות המזוהות עם האם. האומנם? מחקר חדש של ד"ר אורית ברשטלינג מהחוג לעבודה סוציאלית במכללה האקדמית הדסה ירושלים ופרופ' רוני סטריאר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Journal of Gender Studies, מצא כי קשר הדוק בין גברים לאימותיהם עשוי לסייע להם בעיצוב של "גבריות חדשה" וליברלית, ולשפר את מעמדם החברתי מול נשים.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
"הגבר החדש נהנה מכל העולמות", אומרת ד"ר ברשטלינג, שערכה את המחקר תוך התייעצות עם פרופ' רוני סטריאר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. "הוא לא מוותר על תפיסת הגבריות הקלאסית, אך מרחיב את ארגז הכלים שלו ומשתמש בקשר הקרוב עם האם כמנוף למוביליות חברתית. דרך הקשר הוא הופך לאטרקטיבי יותר בעיניי נשים, רגיש, פמיניסט ובעל מודעות עצמית. גברים שמגדירים את הקשר עם האם כהדוק מעידים על הפנמה של תכונות וערכים המזוהים עימה, ורואים בה מודל משמעותי לכישורים חיוניים שחסרים, לדבריהם, במודל הגבריות המגביל של אבותיהם".
מה מעיד על קשר הדוק בין בן לאימו?
"כשיש סוג של אינטימיות רגשית, שיחות יומיומיות, שהם מדברים על הכול, כולל על מיניות למשל. כשיש תדירות גבוהה של מפגשים וכשהם עוזרים זה לזה, מבלים ביחד, יושבים בבתי קפה ואפילו נוסעים לחו"ל ביחד רק שניהם".
ד"ר ברשטלינג מספרת כי הגיעה לחקור את הנושא אחרי שראתה תערוכת צילומים של מפתחי גוף במצרים שצילם דניס דיילו. "הם צולמו בגוף עליון חשוף, מפגינים את הגבריות המוחצנת שלהם בזמן שהם שוכבים או מתרפקים בחיק אמא שלהם. זה גם מזכיר את הצילום האייקוני של אביב ונורית גפן כשהוא שוכב עירום על ברכיה", מפרטת ד"ר ברשטלינג ומרחיבה: "הצילומים האלה יוצרים סוג של דיסוננס, כי יש הפרדה בין גבריות מאוד מוחצנת לבין אמא. התעניינתי בדיסוננס הזה, התחלתי לחפש ספרות בנושא, וראיתי שכמעט לא כתבו על זה. התחלתי לבדוק את המשמעויות של מה זה 'ילד של אמא', איך יחסים בין אימהות לבנים מבנים בעצם גבריות. בספרות שקראתי גיליתי שקרבה לאם נתפסה עד לא מזמן כסוג של סכנה להגשמת הגבריות של הבן. למשל האמא המסרסת, אמא שבפתיינות או בחודרנות שלה מסכנת לכאורה את הגבריות. פעם אפילו היו מייחסים נטיות חד-מיניות לאמא ש'לא שחררה'. לכן השאיפה הגברית, כמשימה התפתחותית, היא להתנתק ממנה ולהתכחש לכל המאפיינים שלה כמו רגישות, טיפול, הכלה, ובעצם לאמץ את כל המאפיינים של האב. קל וחומר בחברה הישראלית המאוד מיליטריסטית ומאצ'ואיסטית".
אחת הדוגמאות שמובאות במחקר להדגשת "הסכנה" של אימוץ תכונות ומאפיינים של האם היא פרסומת ישראלית לג'ל רחצה לגברים, המגחיכה שימוש בסבון של אמא. הפרסומת, עם הסלוגן "גבר, הסבון של אמא עושה אותך נשי", קוראת לנער המתבגר לנטוש את המוצר שמביאה אימו ולעבור לסבון של גברים - כך יזכה בהצלחה עם נשים.
"ביקשתי לחקור גברים שמראים לי איזשהו מודל אחר, שדווקא קרובים לאמא", אומרת ד"ר ברשטלינג. "זה גם יכול לתרום לוויכוח שקיים כיום באקדמיה בשאלה אם באמת יש דבר כזה 'גבר חדש' או שזה סוג של פיקציה - עד כמה בעצם הגבר השתנה והתרחק מסטריאוטיפ המאצ'ו".
ד"ר ברשטלינג, שראיינה 30 גברים, מפרטת על שיטת המחקר שלה: "מדובר במחקר איכותני, כזה המבוסס על ריאיונות עומק ולא על מספרים וסטטיסטיקות. האוכלוסייה במחקר לא מייצגת את התפיסות הגבריות הדומיננטיות בחברה. לקחתי את היוצא מן הכלל, חיפשתי בנרות ומצאתי גברים ואימהות שהעידו כי יש להם קשר מאוד הדוק. דרך היוצא מן הכלל אפשר אולי ללמוד משהו. דרך השונה ומה שנתפס בחברה כחריג אתה יכול ללמוד המון על החברה כולה, ובמקרה הזה על גבריות בחברה שלנו. חשוב להבהיר שבמחקר איכותני אתה רק יכול להצביע על תופעה חדשה ומעניינת ולא להסיק על גבריות בכלל, צריך להיזהר. המרואיינים שבחרתי הם יהודים, ישראלים, הטרוסקסואלים. יש המון תרבויות ותת-תרבויות שהמחקר הזה לא מאפיין אותן".
בני, 25: "כשקורה לי משהו משמח או מעציב אני רוצה לחלוק את זה עם אחרים, כשמעסיק אותי משהו בלימודים או בעבודה שלי אני רוצה לשתף את זה. זה עניין של חינוך אני מניח, כשהייתי צעיר לימדו אותי לדבר. יש לי חברים גברים שלא חושפים את עצמם בנוכחות האימהות שלהם, או אפילו האבות שלהם. זה עניין של אגו - אני גבר, אז אני לא מדבר על דברים רגשיים"
ירדן, 27: "בזכות השפה הרגשית שלה, אמא כבשה את כולנו. זה לא רק שזו לא בושה לדבר על רגשות, זה סוג של משהו שהופך למיומנות, משהו שכדאי להיות טוב בו. אבא שלי קצת חסום רגשית. לאיכויות שלו, שהן איפוק ושליטה, יש גם היבט שלילי. זה חלק מהקסם שלו אבל גם הופך אותו לקצת מוגבל, זו גבריות של שנות ה-70"
לאילו מסקנות הגעת מהריאיונות עם הגברים הללו?
"מה שראיתי הוא שהרבה מהגברים שעימם שוחחתי מנסים בעצם להצדיק את הקשר ההדוק, שהוא לא קונבנציונלי, לא פשוט מבחינתם ולעיתים יוצר קונפליקט. הם מודעים למה זה 'ילד של אמא' ומה זה אומר מהבחינה התרבותית והחברתית שלנו, מודעים גם לתפיסת 'הגבר החדש', ומשתמשים בשיח הפסיכולוגי כדי להצדיק את העמדה שלהם. אבל יותר מזה, הם משתמשים בקשר הקרוב עם אמא שלהם כסוג של משאב להצגה של גבריות שהיא יותר מתקדמת ויותר עדכנית, ולכן הם מרוויחים מהקשר הזה גם איזשהו סטטוס מול נשים ומול גברים אחרים. 'זה בעצם עוד כישור בארסנל' אמר לי אחד המרואיינים.
"ככלל, ברור שהם הופכים להיות מאוד רגישים, שזה בניגוד לאבות שלהם או לגברים אחרים שהם מכירים, שאותם הם מגדירים 'נכים רגשית'. כלומר, עם אמא יש לי הרבה יותר אוצר מילים רגשי, אמא מלמדת אותי את ביטוי הרגש, ואם אני מסתכל על הדור הישן של גברים או על חברים שלי לפלוגה הקרבית, אז הם נכים רגשית לעומתי. הם גם ממצבים את עצמם דרך הקשר עם האם כיותר ליברליים, פמיניסטים אפילו, בניגוד לאבות הפטריארכליים. בסופו של דבר, וזה אחד הממצאים המרכזיים, הם נהנים מכל העולמות - כי הם לא זנחו לגמרי את המאפיינים של 'הגבר הישן', אבל עכשיו יש להם גם את המאפיינים של 'הגבר החדש', ויש לזה לגיטימיות".
ברשטלינג מרחיבה לגבי עניין המעמד מול המין הנשי: "גברים שנמצאים בקשר הדוק עם אמא שלהם עושים משהו ייחודי ואחר ביחס לחברים שלהם, ולכן לתפיסתם הם גם אטרקטיביים יותר בעיני נשים. אם פעם היה נראה לנו שקשר קרוב בין אמא לבן יכול להרתיע נשים, המחקר מראה לנו שכיום זה אחרת".
יוסי, 24: "עכשיו הוא השתנה קצת, אבל אבא שלי לא היה עושה כלום בבית. אז לא, אני לא אהיה אותו הדבר, ודווקא בגלל שראיתי את אמא שלי סובלת מזה ועובדת כל כך קשה. אני בעצם עושה בכוונה את ההיפך. אני לא מקבל את זה. מצד אחד, אימצתי את מה שאמא שלי הכתיבה לי לגבי חינוך ונתינה לזולת. מצד שני, ראיתי מה אבא שלי עשה ואימצתי את הכיוון ההפוך. ראיתי איך לא להיות, איך לא להתנהג"
קשר הדוק עם אמא בא על חשבון הקשר עם אבא?
ברשטלינג: "כן, חלק גדול מהמרואיינים אמרו שהם בוחרים את הערכים של אמא שלהם ואת התפיסות שהיא מייצגת, והרבה פעמים מתרחקים מאבא שלהם. דרך הקשר החזק עם האם ותמימות הדעים איתה לגבי ערכים הם לפעמים 'מורידים' לאבא שלהם, שהוא לתפיסתם נכה רגשית, סוג של אפנדי (אדון טורקי) שלא היה עושה שום דבר בבית ולא עזר בכלום".
איזה מין אבא יהיה גבר שמנהל קשר הדוק עם האם?
"רוב המרואיינים למחקר אינם אבות. אלה שכן אכן תיארו אבהות אחרת. אחד המרואיינים, למשל, הוא איש היי-טק שעזב את עבודתו האינטנסיבית לטובת גידול הבנות שלו בבית. הוא אמר 'אני למדתי את זה מאמא שלי. אני כבר לא צריך את הרכב הכי יוקרתי או הג'יפ הכי חזק, מספיק שאני מראה שתי תמונות של הבנות שלי ויש לי במה להתגאות. כל ההייטקיסטים המזדקנים מקנאים בי עכשיו, ואולי הם יעשו את זה עם הנכדים שלהם, אבל אני כבר לא מוכן להיות במרוץ הזה'. מרואיין אחר תיאר חלוקת עבודה שוויונית יותר עם בת הזוג. גם כל הנושא של פתיחות רגשית, שניכר אצל כל המרואיינים, ישפיע מן הסתם ויבוא לידי ביטוי בטיפול בילדים".
בניגוד לגבר, אלו שאינן מרוויחות מכל העולמות הן דווקא האימהות. "גיליתי שברוב המקרים האמא נשארת עם רגשות האשמה, היא מרגישה שהיא לא עשתה את עבודתה נאמנה אם היא לא שחררה את הבן כמו שצריך. האמהות לרוב ממשיכות להחזיק בשיח הישן ובעמדה שמרנית", מסבירה ברשטלינג.
האם נוכחת שאימהות מנסות להתרחק או לשחרר מעט מהקשר עם הבנים?
"זה לא בא לידי ביטוי פיזי, אלא יותר בשיח האפולוגטי שלהן. האימהות שעימן שוחחתי לא התרחקו מהבן, הן תמיד יענו לו, אבל בשיח שלהן הן מתנצלות על זה".
התפיסה המוצגת במחקר מעידה על שינוי ביחסי המגדר בין נשים לגברים?
"אני בספק לגבי זה ושמה סימני שאלה, אבל למרות שאין כאן עדיין מהפכה, זה כן מראה שהאופציות התרחבו, ומוכיח כי יחסים במשפחה הם לא דבר סטטי".