לירון בת ה-25 משתפת בלחש שכבר שישה חודשים שהיא לא מקיימת יחסים עם החבר שלה. "זה יבש שם וכואב. קשה לי לשאת את זה. אני חוששת שעוד מעט הוא יתייאש ממני וניפרד". אחריה מגיע למרפאה זוג מבוגר, בני 60. "מאז שנפסקה אצלי הווסת", מספרת נעמה, "התחלתי לחוש יובש בנרתיק, וכל כניסה ותנועה בתוכו שורפת. ניסינו כל מיני חומרי לחות, אבל זה לא משפר את המצב". "החלטנו להפסיק לקיים יחסי מין", אמר בן זוגה. "אני מרגיש לא בנוח להכאיב לה, ומעדיף לוותר עד שנמצא פתרון".
מחקר אמריקאי מ-2018 עקב במשך 17 שנה אחרי 2,435 נשים בנות 42 ומעלה, ומצא עלייה בשיעורי היובש בנרתיק מ-20% אצל נשים בגילי 53-42, ל-34% בקרב נשים בנות 69-57. מחקר אחר מ-2020, שכלל 2,039 נשים מחמש מדינות (אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה, בריטניה וארה"ב), מצא ש-54% חוו כאב כלשהו ביחסי המין, אבל 19% חוו ו/או עדיין חוות כאב חמור. מדובר בנשים בנות 18 ומעלה, כולן בריאות ופעילות.
בסקר שנערך לאחרונה עבור המותג, SECRET DE JOIE באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, שאלו 500 נשים בגילי 60-18 האם הן גם סובלות מיובש בנרתיק, ונמצא כי 68.2% מהנשים דיווחו על יובש בנרתיק, כאב או אי-נוחות. בסקר נמצא גם שמבין הנשים שסבלו מיובש, אי-נוחות או כאבים בנרתיק במהלך יחסי המין, כ-73% נמנעות מקיום יחסי מין, למרות שברור להן שזה עלול לפגוע בקשר הזוגי שלהן.
המטרה: להפסיק להסתכל על סקס כעל "עסקת חבילה"
אכן, באלפי המפגשים שלי עם נשים, גברים וזוגות, חזיתי באותה תופעה בדיוק: אנשים שמפסיקים כליל לקיים יחסי המין ברגע שמופיעה אצלם בעיה מינית מסוימת. זה קורה כתוצאה מכאבים, אך גם כאשר יש קושי להגיע לאורגזמה ולשפיכה, או קושי בזקפה וגם כאשר החשק המיני נמוך. ההסבר הפסיכולוגי לתופעה די ברור - רובנו לא רוצים לחוות כישלון ובטח שלא לאכזב את בני ובנות הזוג שלנו. אלא שההימנעות לא נעצרת כאן. אצל זוגות רבים היא מתרחבת מעבר ליחסי המין. הם מפסיקים להתחבק, להתנשק, להתכרבל או להתפנק באופן אינטימי. הם יוצאים פחות לסופי שבוע ומתרחקים זה מזה.
"ברגע שבעלי מחבק אותי בסלון, אני דוחפת לו את היד, שלא יחשוב שאני רוצה סקס, למרות שמאוד מתחשק לי להתחבק איתו ולהרגיש אותו"
הסיבה לפגיעה החמורה בכל מערך המיניות הזוגית היא שרובנו גדלנו על הרעיון של "סקס כעסקת חבילה". למדנו שאם נוגעים חייבים להמשיך לשלב הבא. המגע הפיזי (חיבוק, נשיקה, ליטוף) נתפס כמתאבן, כאפטייזר לארוחה המלאה שתבוא מיד - יחסי המין כמובן. או כמו שהיטיבה לתאר זאת לאחרונה אישה צעירה בת 32, הסובלת מיובש ומכאבים ביחסי המין: "ברגע שבעלי מחבק אותי בסלון, אני דוחפת לו את היד, שלא יחשוב שאני רוצה סקס, למרות שמאוד מתחשק לי להתחבק איתו ולהרגיש אותו".
אם כן, נשים רבות שסובלות מיובש ומכאבים ביחסי המין, נמנעות מסקס, דוחות כל ניסיון להתקרב אליהן ונותרות רעבות וצמאות לקרבה ולמגע אינטימי. אבל הן לא היחידות שסובלות מכך. גם בני הזוג סובלים מזה מאוד. הם חשים דחויים ולא אהובים, ולעיתים אף חוששים שהמצב קורה באשמתם.
לטעמי, הימנעות כוללת ממגע היא טעות מאחר שהצורך לגעת, לאהוב, להרגיש קרוב, להתרגש וליהנות הוא אחד הצרכים הפיזיולוגיים והנפשיים הבסיסיים ביותר שלנו כבני אדם, והוא מיסודות הליבה של חיינו החברתיים. גם הימנעות מוחלטת מסקס אינה מומלצת. היא עלולה להוביל למצוקות רגשיות, בושה ולהערכה עצמית נמוכה, הן עבור האדם הנמנע ממין והן עבור הפרטנר/ית שלו. סקס הוא גם סוג מסוים של פעילות פיזית, המפעילה את מערכת הקרדיווסקולרית (כלי הדם, הלב), דורשת גמישות, קואורדינציה וריכוז, ואפילו שורפת כ-85 קלוריות בחצי שעה של פעילות.
בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שמצאו שפעילות מינית תורמת לירידה בלחץ הדם, להורדת סטרס, להפחתת כאבים, להגברת הערך העצמי ולשינה טובה. אם ניקח בחשבון שלחץ דם גבוה מהווה גורם סיכון למחלות לב, התקפי לב, שבץ ומחלת כליות, הרי שאנחנו צריכים לשמור על הבריאות המינית שלנו. בנוסף, מחקרים מצאו שלזוגות עם בריאות מינית טובה יש מערכת חיסונית חזקה יותר.
גם מגעים של חיבה, אהבה וריגוש מעלים את רמת ההערכה העצמית והסיפוק האישי. ההורמונים המופרשים במהלך הריגוש המיני (כמו גם בזמן חיבוק, התעלסות וקירבה אינטימית) מאפשרים לאנשים לחוש אמון, להיות נדיבים ולדאוג האחד לשני. כתוצאה מכך, אנשים מרגישים מחוברים, רצויים ואהובים. איכות החיים שלהם טובה יותר וחל שיפור בבריאות הנפשית שלהם.
כמו כן, ההורמונים המופרשים בזמן הפעילות המינית (ארוטית וגם לא ארוטית) מפחיתים כאב. אז אם יש לך כאב ראש או כאבי פרקים, או שאת סובלת מתסמונת קדם-וסתית, את עשויה לגלות שישנה הקלה בכאב לאחר הפעילות המינית. פעילות מינית משפרת את זרימת הדם לרצפת האגן ומחזקת את השרירים שם, וכן משפרת את השינה, גם בשל הפעילות הפיזית המתרחשת וגם בשל ההרפיה העמוקה הקורית לחלק מהאנשים לאחר ההגעה לאורגזמה.
נחזור לנשים שלנו, אלה הסובלות מיובש ומכאב ביחסי המין. במרפאה הן מגיעות מבוישות, חשות אשמה, ולעיתים אינן מקבלות מענה רפואי מתאים לטיפול בבעיה. חשוב לזכור כי בעיית היובש בנרתיק היא בעיה שכיחה בתחנות שונות במהלך חיי האישה: תקופת ההנקה, גיל המעבר והשנים שאחריו, בזמן הקרנות וטיפולים אונקולוגיים, במצבי רוח של עצב ודיכאון, ובקב נשים שמשתמשות לעיתים קרובות בתרופות מייבשות (לנזלת או לאסטמה). חבל להמתין להחמרת המצב (הימנעות מיחסי מין), ומומלץ לשמור על סיכוך הנרתיק ובריאותו באמצעות חומרים טבעיים ללא תופעות לוואי. במקביל, תמיד שווה להיעזר בייעוץ מקצועי רפואי או סקסולוגי.
בהצלחה!
גילה ברונר היא סקסולוגית בכירה, יועצת ומנטורית ראשית במרפאה לטיפול מיני, המרכז הרפואי תל אביב, יועצת למותג הנשי Secret de joie
