איך חגגת את יום ההולדת שלך?
"כנראה שלא כפי שמצופה ממני. בימי הולדת כולם מסביב מצפים שתיהני, שתחגגי, שתעופי על החיים. יש איזה סוג של נהנתנות שהעולם מצפה שתיקחי בה חלק ושתהיי מוקפת בחברים. ככה נראה יום הולדת שמקבל וי חברתי, אבל הפעם הרגשתי שאני לא חברתית ושלא בא לי להיות חברתית. התחשק לי על יום הולדת רגוע - רק אני ועצמי. יש לי חברה קוסמטיקאית שנתנה לי במתנה טיפול פנים, אז קמתי בבוקר לטיפול ומשם הלכתי להתפנק קצת בשופינג. אחרי עשר שנים שאני מסתובבת בעולם עם טלפון מצ'וקמק, רכשתי לי אייפון וכל מיני פינוקים קטנים. נחתי בבית, ראיתי סרטים, עשיתי מקלחת ארוכה והזמנתי לי אוכל טעים. היו אנשים שהתקשרו אליי ואמרו לי "אין, אנחנו לא מוותרים לך, את חייבת לחגוג איתנו". עניתי להם בלי להתנצל ובלי להסביר: "לא, אני לא חייבת, תודה". כשאמרתי את זה לאחותי היא הייתה בהלם, וענתה לי "או.קיי..." חצי נעלב.
לימי הולדת נוספים במדור:
"מבחינה פנימית, אני תמיד מרגישה שביום הולדת את נדרשת לחשבון נפש כפוי, כאילו זה יום כיפור. גם את זה לא התחשק לי לעשות. ציינתי את היום הזה בלי מחשבות עמוקות מדי. פשוט הייתי. החלטתי לא להיענות לשום תכתיב חברתי, ונחשו מה? העולם לא התמוטט. הכול היה ממש בסדר".
ספרי לי על יום ההולדת הכי טוב שהיה לך בחיים.
"יום הולדת 40 שלי. אחרי 20 שנות עבודה בבריאות הנפש ובסופו של פרויקט מאוד גדול ומשמעותי הגיע המשבר הצפוי, שבו עצרתי ושאלתי אם אלו החיים ואם זה מה שאני רוצה עבור עצמי. מתוך הסערה הזו הזמנתי ברגע כרטיסים לתאילנד לחודשיים, וכמובן שנסעתי לבד. בגיל 40 אנשים לא זמינים להצטרף לשיגעונות שלך כמו שהם זמינים בגיל 20.
"תאילנד הייתה מדהימה אליי. הכרתי מלא אנשים וחוויתי חוויות נהדרות. כמה ימים אחרי ששבתי לישראל ארגנתי לעצמי מסיבה גדולה על גג בתל אביב, והזמנתי את כל מי שאני מכירה מכל הצמתים בחיים שלי. למסיבה הזו קראתי 'החתונה'. הכינוי נוצר לגמרי בטעות: קצת לפני המסיבה שאלתי חברות שלי 'אתן באות לחתונה שלי?' במקום 'אתן מגיעות למסיבה שלי?'. זו הייתה פליטת פה פרוידיאנית, שמאותו הרגע הפכה לבדיחה. יום ההולדת שלי הפך ברגע אחד לחתונה ללא חתן. זה היה אירוע ענק והגיעו מלא אנשים, וזה מאוד יוצא דופן מבחינתי כי אני לא מאלה שחוגגים בגדול.
"חגיגות ה-40 שלי נמשכו כמה חודשים. קודם תאילנד ואז המסיבה הזו, ואחר כך ביצעתי שינויים משמעותיים בחיים שלי - עזבתי את ירושלים ועברתי לרמת גן, ועשיתי הסבה להיי-טק שנמשכה למעלה משלוש שנים. רק לאחרונה חזרתי לתחום בריאות הנפש".
ויום ההולדת הכי גרוע?
"לא זוכרת כזה. אפילו בשיא הקורונה חגגתי עם המשפחה המצומצמת שלי והיה מקסים".
אילו דברים משמעותיים קרו לך השנה?
"בשנה האחרונה קיבלתי החלטה לנסות להיות אמא בכוחות עצמי. אני עוברת טיפולי פוריות מתישים, וכנראה שזה מסביר למה ציינתי את יום ההולדת במנוחה לגוף ולנפש ולא בחגיגה המונית. עד גיל 40 וקצת ילדים לא עניינו אותי, ותמיד חשבתי שלא בכל מצב אני מעוניינת להיות אמא, ובטח שלא בלי זוגיות תומכת. השנים חלפו, והגיעה התובנה שאם אני לא עושה את זה עכשיו, הדלת הזו נסגרת לנצח. זו ההזדמנות האחרונה. השנה שלי כולה הייתה סביב הטיפולים, וזה לא פשוט. את לוקחת הורמונים, את מושפעת מההורמונים, את סביב זה כל היום.
"מעבר לכך, אחותי הקטנה נישאה לגבר שאנחנו מאוד אוהבים. נרשמתי ללימודי עיצוב, והייתי שותפה לפרויקט מדהים בתחום בריאות הנפש. בסך הכול הייתה לי שנה עמוסה למדי".
מהי המתנה הכי שווה שקיבלת?
"אני כזו שלא מלווה ספרים ולא מעבירה הלאה, אלא אוגרת אותם. יש לי ספרייה גדולה והמון ארגזים, וכולם בסביבתי יודעים שספרים זו המתנה הנכונה בשבילי, אז כולם נתנו לי ספרים. יחד עם זאת, אני חושבת שהמתנה הכי שווה שקיבלתי הייתה דווקא הטיפול הקוסמטי שהחברה העניקה לי. זה משהו שאני בדרך כלל לא מתעסקת בו, ואפילו קצת חוששת ממנו. אני כן בחורה מטופחת, אבל יש לי הרגלי טיפוח בתוך הבית שלי. תמיד ראיתי בטיפול חיצוני ויקר מעין פינוק מותרות שלא קשור אליי. זה לא משהו שהוא בשגרה שלי, ולכן זו הייתה מתנה מיוחדת".
מה היית רוצה לקבל?
"כמובן שלא אסרב למתנות חומריות ויקרות כמו טיול מסביב לעולם, אבל אני הכי אשמח לקבל מתנה מהיקום בדמות הר של חיתולים מלוכלכים".
מהי הברכה הכי שווה שקיבלת?
"אני סאקרית של ברכות. אני חושבת שאחד הדברים הכי מקסימים בימי הולדת זה שאדם יוצא רגע מעצמו ומפנה מהזמן שלו בשביל לברך מישהו אחר, אפילו אם הברכה מורכבת משתי מילים כמו 'מזל טוב'. זה מזכיר לי איזה תום ונאיביות של פעם, כמו שהיו שולחים כרטיסי ברכה של שנה טובה עם נצנצים. כל כך יפה בעיניי לעצור שנייה את המרוץ ולאחל למישהו ברכות להמשך החיים שלו, ואני מאוד מעריכה את כל מי שנוטל בזה חלק.
"יש לי חברה שמברכת אותי כבר שנים באותה הברכה: 'שתמיד יקיפו אותך אנשים טובים'. אני חושבת שזו הברכה הכי טובה והכי נכונה בעולם. אני יודעת כמה אנשים טובים יכולים להרים אותך וכמה אנשים לא טובים יכולים לפגוע בך, ואני חושבת שכל אדם פשוט צריך להיות מוקף במובן החיובי".
מי שכח לברך?
"אני לא עסוקה בפנקסנות. אני אף פעם לא בודקת מי שכח לברך אותי, ואני גם לא חושבת שאם מישהו שכח זה מעיד על האהבה שלו אליי או על הקשר בינינו".
מי היית רוצה שיברך?
"תמיד הייתי סקרנית לגבי השורשים שלי. גם כילדה ישבתי ליד מבוגרים וביקשתי שיספרו לי על ימים עברו ועל הסבתות שלי שלא הכרתי. בגלל ששתי הסבתות שלי – אחת מתוניס ואחת מכורדיסטן - מתו בגיל צעיר, גיל 40, הרבה לפני שנולדתי, כל הדברים שהן ידעו על העולם מתו יחד איתן. הייתי שמחה לשמוע את הברכה שלהן. אם הן לא כאן כדי להעביר לי את כל הידע שלהן, אז לפחות שיברכו".
מה את מאחלת לעצמך?
"אני יודעת שמובן מאליו לענות ב'אני מאחלת לעצמי להיות אמא', אבל אני מעדיפה לאחל לעצמי שמחת לב, בריאות וחוסן נפשי לקבל את כל מה שיגיע. החיים הם לא תוכנית לפי בקשתך, אז מה שלא יהיה, רק תנו לי את כל השלוש ואני כבר אסתדר".
