איך חגגת את יום ההולדת שלך?
"כמו בכל בוקר הלכתי לאימון בחדר כושר. אני מתאמנת כל החיים, אבל היו לא מעט הפסקות באמצע. בשנה האחרונה אני מתאמנת הרבה ובתקופה האחרונה כמעט כל יום, שש-שבע פעמים בשבוע. כל אימון נמשך כשעה וחצי וכולל אירובי ומשקולות. אני אוהבת את זה. האימון הוא אושר בשבילי.
"אחר כך הייתי בבית עם עצמי, מאוד ברגוע. בדרך כלל ימי הולדת עושים לי בלגן בראש ומלחיצים אותי - מה אני אעשה? איפה אני אחגוג? איך אני אציין את זה? הפעם החלטתי שלא מתאים לי. החלטתי להוריד ווליום. לקחתי חופש מהעבודה, ואחרי העבודה נחתי בבית, עם עצמי ועם בינגו, הכלבה שלי. היא רועה בלגי מעורב, בת שנתיים וחצי והיא אהבת חיי. אפילו דאגתי לקעקע את שמה על הזרוע. בצהריים הגיעה חברה שעובדת כשוזרת פרחים, והביאה לי זר פרחים מושלם שהיא עיצבה בעצמה. מאוד התרגשתי.
"בערב קבעתי מפגש חברות בבית שלי, ובערך בחמש הן התחילו להגיע בטפטופים. היו כאן 12 נשים, חברות מכל מיני תקופות בחיים. חלקן לא הכירו זו את זו קודם, ובכל זאת הייתה הרמוניה מטורפת. הן הכינו לי זר פרחים מקסים לראש וקישטו לי את החצר עם בלונים. ישבנו בחצר, אכלנו, פטפטנו, שיחקנו. כל אחת הביאה איתה משהו לאכול. הן נשארו אצלי עד אחת בלילה. היה וואו.
"יום הולדת זה דבר שמאוד חשוב לי לחגוג. אין מצב שזה יעבור מתחת לרדאר של כולם. אני בן אדם שתמיד מחפש סיבה למסיבה והנה, יש יום אחד בשנה שמגיע בילט-אין עם סיבה, יום שהגיוני לקחת בו חופש ולעשות משהו כיפי, אז למה לא?"
אילו מתנות קיבלת?
"קיבלתי מועך פירה מחברות ששמרו על בינגו בזמן שהייתי בחו"ל, וגילו שאין לי מועך פירה בבית. הן תיקנו את העוול, וזה מקסים בעיניי. אני אוהבת מתנות שיש בהן מחשבה, ושמי שנותן יודע שזה משהו שאת צריכה. מחברות אחרות קיבלתי פיג'מה, ספרים ושוברים. מאבא שלי לקחתי בערמומיות כיסא נוח מהחצר. הוא בדיוק קנה לעצמו כיסא ואני נדלקתי עליו, אז פשוט הרמתי אותו והודעתי לו שזו מתנת יום ההולדת ממנו. אבא שלי כזה נשמה טהורה שהוא פשוט משך בכתפיים ואמר 'בסדר, נו'. אני חולה עליו. הוא חבר מאוד טוב שלי".
איזו מתנה היית רוצה לקבל?
"זוגיות. לא הייתי בזוגיות כבר כמה שנים ואני מאוד רוצה. מה חוץ מזה? ב.מ.וו שחורה. אני חולמת על ב.מ.וו שחורה כבר שנים".
מהי הברכה הכי שווה שקיבלת?
"חברה שכתבה לי: 'יום הולדת שמח, מאחלת לך שהשלווה תמיד תלווה אותך ואמן שנזכה תמיד לחגוג ביחד. אוהבת אותך אהבת אמת'. פעם המילים 'שלווה' ו'ליאת שקד' ביחד היו אוקסימורון. גם היום יש אנשים שמוכנים להישבע שזה אוקסימורון, אבל לדעתי אני באמת הרבה יותר שלווה. זו אחת התקופות הכי יפות בחיים שלי".
מי שכח לברך?
"אין לי מישהו כזה. אנשים ממש יצאו מגדרם כדי לברך אותי. הפייסבוק שלי היה מפוצץ בברכות ואנשים התקשרו כל הזמן. זה לא מובן מאליו, וזה מרגש אותי".
מי היית רוצה שיברך?
"הייתי רוצה שווירג'יניה וולף ומרלן דיטריך, הגיבורות שלי, יברכו אותי, אבל אם אני חוזרת רגע למציאות חיי אז הייתי רוצה שסבתא שלי ז"ל תברך אותי. היא נפטרה לפני תשע שנים. היינו מאוד קרובות. היא הייתה תופעת טבע האישה הזאת, סבתא עיראקית טיפוסית. היו לה כל כך הרבה נכדים, ואיכשהו היא תמיד ידעה לתת לכל אחד את ההרגשה שהוא הכי אהוב. כשהייתי בת 15 היא אמרה לי בטון עיראקי כבד: 'ליאתי, לפני שאת מתחתנת תגורי עם הבחור קודם, כן?'. איזו מלכה".
ספרי לי על יום ההולדת הכי כיפי שהיה לך בחיים.
"יום ההולדת הנוכחי, כי הייתי שלמה עם ההחלטות באותו יום. עשיתי את זה נינוח ונעים עד כמה שאפשר. הרגשתי מוקפת ואהובה במקום הכי מדויק לי. למחרת התקשרו אליי ואמרו לי 'היה מושלם'. כנראה שלא רק אני הרגשתי ככה".
ויום ההולדת הכי גרוע שהיה לך בחיים?
"לפני שנתיים. הייתה קורונה, אי אפשר היה באמת לחגוג, ובמקום לקחת יום חופש עבדתי. היה איזה יום צילומים שהייתי צריכה להיות בו. זו הייתה יום הולדת מפוספסת".
אילו דברים משמעותיים קרו לך בשנה האחרונה?
"אני עצמאית, והתפתחתי מאוד מבחינה מקצועית השנה. לקחתי על עצמי כל מיני פרויקטים חדשים.
"ירדתי 20 ק"ג בחמישה חודשים כתוצאה של שינוי תזונתי ופעילות גופנית מאומצת. אני מרגישה יותר טוב עם עצמי. יותר קל לי לזוז ואני לא מזיעה כל הזמן. זה קרה כי היה לי לחץ דם מאוד גבוה, וכשהלכתי לרופא הוא אמר 'אני לא נותן לך כדורים. את יורדת במשקל'. וזה מה שעשיתי. הפחתתי בקולה, במשקאות אנרגיה ובמאכלים מסוימים, אבל אני לא מאמינה בלצום או בלהימנע לחלוטין מאוכל שאני אוהבת. אני עדיין אוכלת ושותה הכול, רק במינונים אחרים.
"בשנה האחרונה אני מרגישה שאני עושה דברים יותר חכם, ברוגע ומתוך מחשבה. אני יותר שלווה, פחות תזזיתית ומרגישה יותר שלמה עם עצמי ועם הבחירות שלי. כל החיים הייתי מאוד קשוחה עם עצמי ועכשיו אני לאט-לאט מרפה, מתבגרת. אני בת 48, ואני אומרת לעצמי 'וואללה, זה רק משתבח'. לא מפחיד אותי להגיע לגיל 50, כי אני באמת מרגישה שהחיים שלי רק משתפרים. בא לי לצעוק לכל הנשים: ככל שמתבגרות החיים נהיים טובים יותר. עברתי דבר או שניים בחיים, יש לי ניסיון, החכמתי. אני יכולה היום לתת עצות לאחייניות שלי, יש לי משהו לומר.
"יש לי ארבעה אחיינים, הם החיים שלי, ואפשר לומר שהם די מילאו לי את הצורך בילדים. אני לא אוהבת את ההגדרה 'אל-הורית' כי יש בה משהו קצת מתריס. אני אדם שנהנה להתריס, פשוט בכל הנוגע לאי הבאת ילדים לעולם אין לי אג'נדה סדורה. אני מאוד מתחברת לילדים וילדים מאוד מתחברים אליי. כל הילדות של החברות שלי מתקשרות אליי כדי לדבר איתי. יש לי בבית תמיד ממתקים ודברים שילדים אוהבים. אני שותה פטל יחד איתם. אם הייתם שואלים אותי בגיל 13, הייתי אומרת שבגיל 24 אני אהיה נשואה ואמא לשניים. בהמשך גיליתי שאין לי באמת את הצורך הזה. עד שהאחייניות שלי נולדו בכלל לא התקרבתי לילדים, הם לא עניינו אותי. מתישהו באזור גיל 40 החלטתי שזה לא יקרה. אני לא אביא ילד מהרחם שלי, ואני בסדר גמור עם זה. לפעמים אני חושבת לעצמי 'את עכשיו עדיין צעירה ובריאה והכול בסדר איתך, אבל מה יהיה כשתתבגרי? מי ידאג לך?', אבל אז אני מזכירה לעצמי שזה מאוד אגואיסטי לחשוב ככה. אני לא רוצה להביא ילדים כדי שיהיה מי שישמור עליי כשאני אזדקן".
מה את מאחלת לעצמך?
"להמשיך להקשיב לרצונות שלי. אבא שלי אמר לי כל החיים: 'תקומי בבוקר, תנשקי את עצמך במראה ותחייכי'. אני לא באמת מנשקת את עצמי במראה, אבל ברירת המחדל שלי היא לחייך. כשאני מגיעה למקומות אנשים אומרים 'איזה כיף שליאת הגיעה. עכשיו כולם יהיו שמחים', ואם רואים אותי לא מחייכת מיד שואלים מה קרה. אני מאחלת לעצמי להמשיך להכניס אנרגיות חיוביות לכל מקום, למצוא את האושר בדברים טריוויאליים, ליהנות מדברים פשוטים, לחגוג ניצחונות קטנים ופשוט להיות מאושרת".
