המתמטיקה של התשוקה שופכת אור על שאלות שנוגעות לתשוקה מינית ביחסים דרך מספר נוסחאות פשוטות שקל לזכור וליישם. במאמר אדגים דרך הנוסחאות שאלות ותשובות שנוגעות לירידה בתשוקה ופערים בתשוקה; אורגזמיות והיעדרה; הקשר בין תקשורת אינטימית רגשית לתקשורת אינטימית מינית, והקשר העמוק בין פתיחות לפגוש כאב רגשי ולהתמסר אליו לבין האפשרות להיפתח לגבהים ועמקים חדשים של עונג רגשי ומיני.
נוסחת העונג: עונג + עונג = עונג
עונג הוא תחושה נעימה שנחווית בצורות מגוונות כמו: התרחבות, דגדוג, צמרמורת, זרמים, חום, גלים, חיוך, אנחה, המהום, רעד, צחוק, צמרמורת ועוד. עונג נחווה בעוצמות שונות אצל אנשים שונים דרך עינוג עצמי או עינוג משותף. עונג יכול להיות גופני בלבד או לשלב רבדים רגשיים וגופניים. למשל: אני חושב מחשבה טובה על מי שאני אוהב וחווה עונג באזור הלב או הבטן, אשר מזכיר לי משהו מהמפגש האינטימי שחלקנו אתמול. אני מעניקה עיסוי לאהובתי, אני נהנית לראות אותה פתוחה ושלווה. הגוף שלי מגיב לגלים הרגשיים ואני חווה מזה ריגוש ארוטי. אני מקבלת מין אוראלי מבן זוגי, אני עפה על גלים של עונג, כל הגוף שלי זז, יוצאים ממני קולות מפתיעים ולפעמים צחוק מתגלגל, נעים לי, נעים לנו!
ככל שנתמסר לעונג, כך נוכל לחוות גלים הולכים ומתרחבים של עוד עונג. הגוף יודע לזהות מה נעים לי עכשיו ועליי להקשיב לו מרגע לרגע. כאשר משהו לא נעים לי ואני עוצרת ומתקשרת בפשטות במילים, במבט או בתנועה עדינה של הגוף, אני חוזרת לחיבור ונפתחת לעוד עונג.
נוסחת הכאב: עונג + כאב = כאב
למרות הפשטות של נוסחת העונג, במקרים רבים מפגשים מיניים משלבים עונג וכאב ולכן גורמים לכאב. למשל, נשים רבות חוות כאב או חוסר נוחות (פטריות, גירודים, דלקות בשתן, וגיניסמוס, וסטבוליטיס) בזמן חדירה מינית או בעקבותיה וממשיכות את האקט אפילו עד לחוויה אורגזמית. הן חושבות שזה "לא משנה", לא נעים להן "להפריע לו באמצע", הן מאמינות שמה שחשוב הוא "שאני גומרת", ומתעלמות מהעובדה שכאב בזמן יחסים הוא בקשה ברורה של הגוף לעצור ולמצוא תנוחה אחרת. מיניות שמשלבת עונג וכאב אינה מאפשרת לנוסחת העונג לפעול. היא גורמת לירידה בתשוקה ויוצרת זרמים לא מודעים של כעס וכיווץ בתוך הקשר.
פעמים רבות עולים רגשות שליליים בתוך מפגש מיני כמו פחדים, בדידות, שנאה עצמית, חוסר נוחות עם הגוף וכדומה. רוב האנשים נמנעים משיתוף רגשי במיניות כדי לא להיות בחשיפות ובפגיעות. הם ממשיכים לקיים יחסים מיניים חרף הרבדים הרגשיים הללו, מתוך סוג של הכחשה, הדחקה או ניתוק מעצמם. אולם התעלמות מהרגשות האלה מפחיתה את עוצמת העונג ומצמצמת את חווית החיבור והסנכרון.
3 צפייה בגלריה
התעלמות מהרגשות האלה מפחיתה את עוצמת העונג ומצמצמת את חווית החיבור והסנכרון
(צילום: Shutterstock)
אנשים רבים שעושים מין בהסכמה, פועלים מתוך ריצוי ולא מתוך תשוקה אמיתית. במצב כזה, נוסחת העונג אינה פועלת כי נקודת הפתיחה של המפגש אינה מסונכרנת. לא מדובר כאן על מין בכפייה, אלא על מיניות שאינה נובעת מרצון אמיתי של שני הצדדים. הפער הזה מפחית את עוצמת העונג בטווח הקצר ויוצר מרחק בטווח הארוך.
"נשים רבות חוות כאב או חוסר נוחות בזמן חדירה מינית או בעקבותיה, וממשיכות את האקט אפילו עד לחוויה אורגזמית. לא נעים להן "להפריע לו באמצע", הן מאמינות שמה שחשוב הוא 'שאני גומרת', ומתעלמות מהעובדה שכאב בזמן יחסים הוא בקשה ברורה של הגוף לעצור ולמצוא תנוחה אחרת"
אנשים רבים חווים עונג מיני רק דרך כאב גופני ממשי, למשל חובבי פטיש או BDSM. הפנטזיות המיניות הנפוצות כוללות רמות שונות של שליטה, כוחנות וכאב. יש לפופולריות של הפורנו קשר ישיר לכך, מאחר שהיא מבלבלת וגורמת לקישור שבין עונג מיני לכוחנות להתקבל כטבעי. אולם הקישור בין גרימת כאב לאחר או בקשה שיכאיבו לי לעונג מיני במציאות או בפנטזיה, משקף רבדים רגשיים לא מודעים, שמה שמשותף להם הוא הקישור שבין ניתוק מהלב לעונג מיני. בחיבור שבין כאב גופני לעונג מיני נוסחת העונג פועלת לכאורה כי יש עונג ואורגזמיות, אולם בטווח הארוך השילוב הזה גורם לתלות ולקיבעון בדרך הזאת כדי לחוות עונג ולצורך בעוצמת כאב הולכת וגדלה בגלל שחיקה וחזרתיות. בנוסף, אם יש פער בתוך הזוגיות לגבי הרצון לחוות עונג דרך כאב, יופיעו גם ריחוק זוגי, פערים בתשוקה ופגיעה בביטחון הרגשי בקשר.
נוסחת האורגזמיות של העונג: עונג + עונג + עונג = אורגזמת עונג
רצף ארוך ומתמשך של תחושות מענגות מוליד בטבעיות אורגזמת עונג. האפשרות לחוות אורגזמת עונג פתוחה ומתבססת על היכולת להתמסר לעונג ולהרפות לתוכו. ההתמסרות לעונג מורכבת מכמה רבדים, בהם: היכולת לקבל מגע נעים בכל הגוף ובאיברי המין ולהישאר בנוכחות לאורך זמן בלי להתנתק; היכולת לחוות שקט פנימי בזמן חווית העונג (לעומת רעש מחשבתי שמנתק אותי מהגוף); האמונה שאני ראוי וראויה לעונג, לאהבה ולשמחה, מאפשרת לי להתמקד בעונג.
האמונה שאני יפה כמו שאני ושלמה עם המראה שלי; היכולת לחוש ביטחון בתוך מרחב אינטימי, הידיעה שאפשר לעצור בכל רגע, לומר כשלא נעים לי ולקבל הקשבה; וגם היכולת לומר כשנעים לי ולדייק את סוג המגע תוך כדי תנועה; היכולת להרגיש מספיק בנוח בגוף כדי להרפות לתוך עירום, מגע, עונג וחיבור לאורך זמן.
"אורגזמה היא טבעית לגוף. כל אנרגיה שלילית של לחץ, ציפייה, דחיפות וחרדה סביב האורגזמה, לא מאפשרת לגוף להרפות ולהתמסר לעונג"
נשים שמתמודדות עם אנ-אורגזמה (קושי לחוות אורגזמה עם עצמן או עם בן/ת הזוג) וגברים שמתמודדים עם שפיכה מעוכבת או שפיכה מהירה, חווים אתגר אמיתי בהתמסרות לעונג ובהרפיה לתוכו, כשהתוצאה היא תסכול, בושה, אשמה וכיווץ. נוסחת אורגזמת העונג מדגישה את הרצף המענג הדרוש כדי לחוות אורגזמה ואת הטבעיות שבה אורגזמה מופיעה כשאני חווה עונג עמוק וממושך. המפתח לשחרור המרפא שנחווה באורגזמה ושפיכה הוא ההתמסרות לעונג ברגע הזה. חשוב לגשת ללמידה הזאת מתוך סקרנות ואמונה שאורגזמה היא טבעית לגוף. כל אנרגיה שלילית של לחץ, ציפייה, דחיפות וחרדה סביב האורגזמה, לא מאפשרת לגוף להרפות ולהתמסר לעונג.
נוסחת האורגזמיות של הכאב: כאב + כאב + כאב = אורגזמת כאב
אורגזמת כאב היא מצב של שחרור רגשי וגופני עמוק. לפעמים מתלווים אליה בכי או רעד, צעקה או אנחה. היא התוצאה של צלילה לתוך תחושות לא נעימות והתמסרות אליהן. אחרי אורגזמת כאב נחווה מידה של שקט ורגיעה. מידת השקט תהיה בהלימה ובהתאמה לעוצמת השחרור הרגשי.
האפשרות לחוות אורגזמת כאב בתוך המרחב הזוגי והאינטימי פותחת פתח לעונג רגשי ומיני. הבחירה להפגין פגיעות בונה ביטחון בתוך הקשר, מחזקת את החיבור ומרחיבה את היכולת לחוות תחושות עוצמתיות, כואבות ומענגות. לדוגמה: אנחנו נכנסים בלילה למיטה, שנינו עייפים. בא לי מגע ואתה לא בעניין. אתה נרדם מהר, אני נשארת ערה ומתוסכלת, מרוגשת וכועסת. אני בוכה, נרדמת מתוך הבכי ומתעוררת בבוקר עם מועקה בלב. עובר היום, שנינו עסוקים בתפקוד, בערב יש לנו זמן לעצמנו. אנחנו יושבים על הספה והלב שלי סגור. אינסוף מחשבות רצות לי בראש. "למה הוא לא מבין?! מה, הוא לא קולט שאני כועסת מאתמול בלילה?". אני לא אומרת כלום והולכת לישון לבד.
אפשרות אחרת: הוא נרדם ואני חשה כאב. אני ניגשת לחדר השני ומרשה לדמעות לשטוף אותי. במקום "להאכיל את עצמי בסרטים" ולחשוב שהוא לא אוהב אותי, אני מתמקדת בתחושות הגוף ונושמת לתוכן. זה כואב נורא, כמו דקירות בתוך הלב. אחרי כמה דקות שמרגישות כמו נצח, אני נרגעת, כותבת במחברת שלי, שופכת הכול, מנקה את התודעה כדי שאוכל לישון בנחת. זה עובד. אני נרגעת.
בערב אנחנו נפגשים, הילדים בחדרים, יש לנו זמן לעצמנו. אני מתחילה לספר לך מה קרה לי אתמול בערב. אני מרגישה משהו מהכאב שחוויתי אתמול ואני רואה שממש אכפת לך. שנינו כואבים, אני בוכה. אתה נראה עצוב ומהורהר. אני שואלת מה עובר עליך והשיחה מעמיקה. אתה משתף שלפעמים עולה בך אשמה כי אתה לא נמצא הרבה בבית בשביל הילדים. אני משקפת לך שאתה מעניק לכולנו כל כך הרבה. שנינו חווים הרפיה ונעימות מהשיח ומההקשבה. כשאנחנו נכנסים למיטה ביחד, מעשה האהבה נולד מטבעו, כמעט בלי מילים. הגופים נינוחים ופתוחים מהשיח. רמת הסנכרון גבוהה, העיניים מדברות, הידיים, הרגליים, כל הגוף איתנו בזה. כשהאיברים המיניים נפגשים, התחושה היא ששנינו היינו מאוד צמאים לאהבה הזאת.
דוגמה נוספת: אני מתוסכל מינית כבר הרבה זמן, לא שכבנו מאז הלידה של הבכורה לפני שלוש שנים. אני כועס, מאוכזב, מנסה להתחיל איתך וחווה דחייה שוב ושוב. אני זוכר שאני אוהב אותך אבל רוב הזמן לא מרגיש את זה. אני חסר אונים, לא יודע מה יהיה וממש מפחד שזה יישאר ככה לנצח. בכל פעם שאת דוחה אותי, אני בולע את הרוק ושותק. הפכנו להיות זוג תפקודי, עושים כל מה שצריך אבל אנחנו הולכים ונעלמים. אני מיואש.
אפשרות אחרת: כואב לי שאת דוחה אותי, אולי את לא נמשכת אליי? אני מהרהר. אני גם רואה שאת קורסת תחת העומס של הכול, אני רואה שמאז הלידה משהו עמוק השתנה בך. אני מציע שנצא לחופשה של כמה ימים, רק אנחנו בלי הילדה. בהתחלה את נבהלת מהאפשרות להשאיר אותה עם אמא שלך, אך לאט-לאט הרעיון מתחיל לרגש אותך. אני מתחיל להאמין שיש לנו סיכוי לגלות מחדש את השמחה שחיברה בינינו מהתחלה.
בחופשה אנחנו ישנים טוב, אוכלים טוב, נחים ונרגעים. אחרי יומיים של נחיתה אני מרגיש שמשהו מתחיל להשתנות ושואל אם את פתוחה להקשיב מהלב, את אומרת שכן ואני משתף בכאב, בגעגוע למגע, בתסכול וברעב לחיבור אלייך. את מקשיבה ברכות ופשוט נשארת איתי. בסוף את אומרת, "תודה שאמרת לי. אני אוהבת אותך". אנחנו מתחבקים ארוכות. זה נעים. בלילה לפני השינה אנחנו מתחבקים שוב, הפעם עם פחות בגדים וזה ממש נעים.
למחרת את שואלת אותי אם אני פתוח להקשיב מהלב ואחרי שאני מאשר לך שכן, את משתפת שאת מרגישה אחרת בגוף, שלמרות שעברו שלוש שנים מהלידה הגוף לא חזר להיות כפי שהיה. את בוכה, אני מניח יד עדינה על הפנים שלך. את ממשיכה לשתף שגם את רוצה מגע ואהבה ומיניות, ושאת לא כל כך יודעת איך לעשות את זה כי הכול השתנה מבחינתך. את אומרת, "אני לא רוצה את המיניות שהיתה לנו לפני שליבי נולדה, אני רוצה משהו אחר, איטי יותר, עדין יותר". אני מקשיב, אני איתך. את מניחה יד על הפנים שלי ומלטפת, את מבקשת שניגע לאט ושאהיה קשוב לקצב שלך, שלא אאיץ בך. אני מתמסר. כשאנחנו חוזרים הביתה, אנחנו אחרים. מתגעגעים לבת שלנו מאוד אבל גם מלאים בנו. את אומרת לי תודה שזיהיתי את הצורך בחופשה. אני מודה לך שאת בלב שלי. אנחנו מתנשקים.
איך כדאי לתרגל את המתמטיקה של התשוקה?
הנוסחאות משלימות אחת את השנייה ומאפשרות לכל זוג שיבחר לתרגל אותן התפתחות לרובד חדש של מגע מודע, תקשורת מהלב ותנועה אינטימית משותפת. ההמלצה היא לשלב בין הנוסחאות השונות כדי לקבל חוויה שלמה ועמוקה של תקשורת והקשבה.
מתוך "גל התשוקה", ספרה של דורית בר, מפתחת גישת תרפיית האגן להעמקת התשוקה, האהבה והעונג ביחסים. ייעוץ מיני והנחיית סדנאות לזוגות.
