מאהבת של גבר נשוי? דעי מה יקרה לאחר מותו
במשולש רומנטי שנמשך 17 שנה, דרשה המאהבת חלק מנכסיו של אהובה לאחר מותו. בית המשפט פסק שלא מגיע לה דבר. מה עומד מאחורי החלטת בית המשפט, ומה הופך אנשים לידועים בציבור?
רומנים מחוץ לנישואים הם דבר שכיח, ופעמים רבות מדובר ברומן שנמשך שנים ארוכות מאוד, לנוחות כל הנוגעים בדבר (כן, לעיתים גם לנוחות האישה הנבגדת), והכול על מנת שלא לפרק את התא המשפחתי הקיים. כך, לדוגמה, אירע במשולש רומנטי שנמשך 17 שנה, ונגדע לאחר מות הבעל שכאמור תחזק מערכת יחסים הדוקה עם אישה אחרת, פרט לאשתו. המשולש הזה הסתיים בבית המשפט לענייני משפחה בדרום הארץ, לאחר שהאישה האחרת, הלוא היא המאהבת, תבעה חלק מעיזבונו של אהובה ודרשה להיות מוכרת בתור הידועה בציבור שלו.
אותה אישה ידעה שמתוקף היותם ידועים בציבור היא תהיה זכאית לחלק מעיזבונו לאחר מותו. לדבריה, השניים ניהלו קשר אינטימי הדוק, ואף ראו עצמם כבעל ואישה. היא סיפרה שהגבר היה שותף פעיל ומעורב בגידול הילדים שלה, שהשניים נראו בציבור פעמים רבות ובגלוי כשבילו יחד, שהם יצאו לחופשות בחו"ל, שהו באירועים שונים ואף התגוררו יחדיו עד שחלה במחלה קשה, אז חזר לבית משפחתו המקורית. האישה הרשמית שאומנם ידעה על קיום המאהבת, טענה כי היא אינה זכאית לדבר. אז מי צודקת? האם למאהבת, הצלע השלישית במשולש, קיימות זכויות מכוח מערכת היחסים האינטימית ארוכת השנים שניהלה עם אותו גבר נשוי? האם היא אכן יכולה להיחשב כידועה בציבור של המנוח? ובכן, בית המשפט קבע כי המאהבת אינה זכאית לדבר, ושלח אותה לביתה עם ידיים ריקות ולב שבור.
כדי להבין את החלטת בית המשפט, יש להבין קודם כל מה הופך אנשים לידועים בציבור: ידועים בציבור הם בני זוג אשר החליטו להחיל על מערכת היחסים שלהם את כלל הזכויות והחובות של זוגות נשואים, ללא האקט הפורמלי של נישואים. לשם כך עליהם להוכיח כי הם מקיימים משק בית משותף, ממש כשל זוג נשוי. זאת ניתן להוכיח באמצעות עדים שמכירים את הזוג, או להוכיח את קיומם של חשבונות בנק משותפים, ילדים משותפים וכדומה. יש לציין כי פסיקת בתי המשפט הכירה כידועים בציבור גם זוגות שלא ישנים יחד מדי לילה, אך כן עונים על קיום משק בית משותף.
בנוסף לדרישה אובייקטיבית זו, בוחן בית המשפט כיצד בני הזוג עצמם רואים את מערכת היחסים ביניהם: האם כ"סתם" מערכת יחסים לא מחייבת, גם אם ארוכה, או כקשר מחייב. במקרה הנדון, בית המשפט קבע שלמרות שהשניים ניהלו רומן ארוך ביותר, ועל אף שהמאהבת כן ראתה את הקשר ביניהם כמחייב, וכן האמינה להבטחותיו של הגבר כי יעזוב את אשתו ויישא אותה לאישה, המנוח לא ראה זאת כך. הוא, שהיה כל אותן שנים נשוי לאחרת, לא ראה את המאהבת כבת זוגו, אלא רק כ"סידור נוח" (לב שבור, כבר אמרנו?), וההוכחה לכך היא שהמשיך במקביל לנהל חיי משפחה עם אשתו "החוקית".
המשמעות היא שבני זוג שמנהלים מערכת יחסים אינטימית ארוכת שנים, לא בהכרח יוכרו כידועים בציבור, ומנגד, העובדה שהגבר נשוי לאישה אחרת לא שוללת את האפשרות שבני הזוג יוכרו כידועים בציבור. מאהבת, בניגוד לידועה בציבור, היא חסרת סטטוס משפטי, ועם תום מערכת היחסים היא לא תהיה זכאית לחלק מרכושו של בן זוגה לשעבר. חשוב להדגיש כי גם אילו בית המשפט כן היה רואה במערכת היחסים בין השניים מערכת יחסים של ידועים בציבור, לא היה בכך כדי להקנות למאהבת באופן אוטומטי זכויות בעיזבונו, שכן היה עליה להוכיח כי גם התקיימה ביניהם כוונת שיתוף בנכסים.
יחד עם זאת, אילו היו נולדים ילדים משותפים כתוצאה מהרומן, הגבר, גם אם הוא נשוי לאחרת, היה חייב במזונותיהם, אף על פי שגם במקרה כזה לא בטוח שהיו מתקיימים היסודות הנדרשים להוכחת הסטטוס של ידועים בציבור. לכן ועל מנת להגן על הזכויות שלכם, מומלץ תמיד לערוך 'הסכם חיים משותפים' ובו לקבוע באופן ברור את כוונת בני הזוג באשר למערכת היחסים ביניהם, את הזכויות ואת החובות. אם אחד מכם אינו מעוניין לחתום על הסכם כזה, כנראה שהוא אינו רואה את הקשר כמחייב ויש לראות זאת כנורת אזהרה באשר ליחסו אל הקשר הזוגי.
הכותבת הינה בעלת משרד עצמאי העוסק בדיני משפחה ותיקי גירושין מורכבים
לפנייה לכתב/ת 
