אחת השאלות המעסיקות אותנו לאורך ההיסטוריה המודרנית היא שאלת ההבדלים בין גברים לנשים. הקטגוריות "נשיות" ו"גבריות" נתפסות כהפוכות, מוציאות זו את זו ומשלימות זו את זו, כך שאם נשיות מקושרת באופן סטריאוטיפי לתכונות כמו דאגה לזולת, ותרנות ואמפתיה, הרי שגבריות מקושרת באופן סטריאוטיפי לתכונות כמו מכוונות למטרה, שאפתנות ותחרותיות.
סביב הבחנה זו ניטש ויכוח עתיק יומין על מקורם של הבדלים אלה: האם מקורם ביולוגי ונובע מטבע שונה של זכרים ונקבות, או שמא מדובר בהשפעה חברתית מתוקף קיומן של תפיסות וציפיות חברתיות שונות מגברים ומנשים.
מכיוון שכך, ישנם חוקרי מוח רבים שניסו להסביר הבדלים בין נשים לגברים באמצעות חיפוש הבדלים בין המוח הנשי למוח הגברי. ניסיון מפורסם אחד הוא מחקר שנערך לפני מספר שנים בארץ בראשות פרופ' דפנה יואל, שקבעה כי אין הבדלים בין מוחות נשיים למוחות גבריים. אומנם אנשים הם שונים זה מזה ביכולות ובכישורים שלהם, אבל מין אינו המשתנה שאחראי על הסבר השונות. למרות זאת, פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר באגף לרפואת המוח בבית החולים הדסה עין כרם ובמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, טוען לקיומם של הבדלים: "אין ויכוח ביני לבין פרופ' יואל לגבי העובדות וממצאי המחקר, אלא רק לגבי הפירוש של העובדות", הוא אומר בריאיון ל-ynet. "היא טוענת שלדבר על הבדלים בין מוחות של גברים ונשים זה כמו לדבר על ההבדל בין מוחות של ג'ינג'ים ולא ג'ינג'ים, ואני חושב שזה לא נכון".
אז מה אתה אומר בעצם?
"כששואלים אם יש מוח נשי ומוח גברי, הרי שהתשובה הקצרה היא לא. איברי המין שלנו הם דיכוטומיים, כלומר 99.9% מאיתנו הם או נקבות או זכרים ויש מעט מאוד באמצע. אבל המוח שלנו הוא לא דיכוטומי. יש אוסף אדיר של תכונות מוחיות, ואני לא מכיר תכונה מוחית אחת שהיא דיכוטומית בין גברים ונשים, כלומר שנמצא אותה אצל כל הגברים ואף לא אצל אישה אחת, או אצל כל הנשים ולא אצל אף גבר אחד. בהקשר הזה, האמירה 'גברים ממאדים ונשים מנוגה' היא שטויות.
"למרות זאת, ישנן תכונות מוחיות שהן שכיחות יותר אצל גברים, ונקרא להן תכונות מוחיות גבריות, ותכונות מוחיות שהן שכיחות יותר אצל נשים, ונקרא להן תכונות מוחיות נשיות. אומנם יש חפיפה חלקית של התכונות האלה בין גברים ונשים, ועבור כל תכונה נשית למשל אפשר למצוא גברים שאצלם זה יותר דומיננטי מאשר אצל חלק מהנשים, אבל התכונות הללו שונות בצורה מהותית בין רוב הגברים לרוב הנשים. חלק מהתכונות האלה הן חשובות כי הן קובעות דפוסים של אינטראקציה חברתית, ואחראיות לחלק מאי-ההבנות בין גברים לנשים".
באילו תכונות נבדלים גברים ונשים?
"ישנם הבדלים התנהגותיים עצומים בין גברים לנשים בנטייה לקחת סיכונים למשל. כשנותנים לעובדים לבחור איך להשקיע את כספי קרן הפנסיה שלהם, בין השקעות שמרניות באיגרות חוב שהסיכוי להפסיד עליהן אפסי אבל גם הרווח קטן לבין תמהיל של איגרות חוב ומניות, רואים שעובדים גברים נוטים להשקיע יותר בהשקעות בעלות סיכון גבוה יותר מנשים. זה הבדל התנהגותי, וברגע שיש הבדל כזה אפשר לשאול מאיפה הוא נובע. אגב, לפעמים הוא לא נובע ממשתנים ביולוגיים אלא ממשתנים מתערבים – ממשהו שלישי שלא לקחנו בחשבון ולא מדדנו, כמו במקרה של בגידות.
"לפי ספרי פסיכולוגיה ישנים, גברים בוגדים יותר מנשים ונשים נוטות להיות יותר נאמנות. כל מיני תיאוריות ביולוגיות כבר ניסו להסביר את הממצא הזה, כמו שגברים נוטים לפזר את זרעם וכל זה. אבל זה חארטה, כמובן. התברר שזאת פשוט פונקציה של הזדמנות, וכל עוד נשים ישבו בבית ולא יצאו ממנו לבד, אז הן באמת פחות בגדו. אבל ברגע שנשים הצטרפו לכוח העבודה המערבי המספרים התאזנו, ואין שום הבדל בין גברים לנשים מהבחינה הזאת".
אז כיצד ניתן לדעת אם מקורם של הבדלים התנהגותיים הוא בהבדלים ביולוגיים?
"לנשים באופן ממוצע יש יכולות מילוליות יותר טובות מלגברים, ולגברים באופן ממוצע יש יכולות התמצאות מרחבית יותר טובות מנשים. יודעים שישנו הבדל מולד, כי כבר כשבודקים את זה בגיל שלושה חודשים רואים אצל בנים פעילות רבה יותר באזורים מוחיים שקשורים למיפוי על של מרחב. לעומת זאת, כשמדברים עם בנות רואים שאצלן באופן יחסי החלקים של המוח שיהפכו להיות אזורי הדיבור והבנת השפה הם יותר פעילים.
"עם זאת, אני כמעט לא מכיר הבדלים ביולוגיים טהורים בין גברים ונשים שבהם לא רואים השפעה של הסביבה. זה בעצם תורשה כפול סביבה, כי בהינתן הסביבה הנכונה או הלא נכונה, הבדלים ביולוגיים או תורשתיים קטנים יכולים להיתרגם להבדלים אדירים. לדוגמה, כשבודקים תינוקות בני שבועיים רואים שלבנות יש העדפה קלה על פני בנים כשזה מגיע לבהייה בפרצופים. אלו הבדלים קטנטנים, של 10%, אבל כשבודקים בגיל ארבעה חודשים יש הבדל של 100%.
"מה קרה? הבנות מסתכלות יותר על הפרצופים של אמא ואבא שלהן, אז אמא ואבא שלהן מסתכלים עליהן יותר ומדברים אליהן יותר, ואחרי ארבעה חודשים כאלה כבר יש הבדל מאוד גדול. כלומר, הבדל תורשתי מולד קטן, בהינתן מוסכמות חברתיות וסביבה, יהפוך אחרי זה להבדל אדיר. בנוסף לכך, הפסיכולוגיה הופכת את עצמה לביולוגיה. האיבר הפלסטי ביותר בגוף האדם, הגמיש והמסתגל ביותר לסביבה הוא המוח, כך שהחשיבות של הסביבה בעיצוב המוח היא אדירה".
כלומר, עצם העובדה שמתייחסים באופן שונה לנשים ולגברים היא זאת שמייצרת את ההבדלים ביניהם?
"בהחלט כן, אם זה יחזור על עצמו מספיק פעמים אז כן. ישנה העדפה מולדת, לא גדולה, של בנות למשחק עם בובות ושל בנים לאווירונים ומכוניות. יודעים שהיא מולדת כי יכולים לראות אותה גם בגורי קופים, שלא ראו אף פעם לא בובה ולא אווירון או מכונית. ההעדפה היא לא מוחלטת, אבל אם תיתן לבנים לשחק עם אווירונים ומכוניות באופן סדרתי ותיתן לבנות לשחק עם בובות באופן סדרתי, תבוא אחרי שנתיים וכבר תראה הבדל אדיר".
אילו הבדלים בין גברים לנשים משפיעים על האינטראקציה ביניהם בתוך מערכת יחסים זוגית?
"נשים יכולות, באופן ממוצע, לקרוא איתותים רגשיים לא מילוליים בצורה טובה יותר מגברים, וחוסר היכולת של גברים לתפוס ניואנסים רגשיים הוא מכשלה במערכת היחסים. לדוגמה, האישה חוזרת מהעבודה חצי מתה כי היה לה יום מהגיהינום, ואז הילדים מוציאים ממנה את המיץ עד השעה שבע בערב. הוד מעלתו מגיע הביתה רענן כמו מלפפון ואומר לה, 'טוב, יוצאים הערב?', והיא אומרת לו בטון כבוי 'כן, יוצאים הערב', ומקווה שיבין מטון הדיבור שלה שהיא לא באמת רוצה לצאת הערב. אבל הוא ממשיך ושואל אותה אם היא התקשרה לבייביסטר.
"היא יודעת שכל חברה שלה מזמן כבר היתה קולטת שהיא בעצם לא רוצה לצאת, אבל הוא ממשיך ושואל, 'נו, למה את לא לבושה?', עד שהיא צועקת, 'למה אני לא לבושה? כי היה לי יום מהגיהינום, אתה לא קולט?!'. שורש כל העניין פה הוא אי-הבנה. היא חשבה שהוא קלט את הניואנסים הרגשיים שלה ומתעלם מהם בגסות רוח, אבל הוא פשוט לא קלט אותם. זה הבדל ביולוגי בין נשים לגברים שעושה שמות ביחסים ביניהם, ואם נבין אותו נוכל להגיד לאישה להסביר לגבר לאט וברור, וזה יגדיל את הסיכוי שהיא תקבל את מה שהיא רוצה".
מצד שני, ברגע שפוטרים את חוסר ההבנה ב"גברים גרועים בהבנה לא מילולית", נותנים למעשה לגיטימציה לחוסר רגישות לצד השני במערכת היחסים.
"יש הבדל בין לא קולט לבין לא רוצה לעשות אחרי שהסבירו לך. אלו שני דברים מאוד שונים. באותה מידה, ברוב הזוגות הגבר יותר חזק מהאישה, אך האם זה אומר שמותר לו להרביץ לה? ישנו המשפט המתועב 'בנים תמיד יהיו בנים', שבעצם אומר 'מיידלע, גברים הם יותר אגרסיביים בסגנון החיזור שלהם, אז הם שולחים ידיים או מעירים הערות כי ככה הם'. זה כמובן קשקוש. האם יש הבדל? כן. האם זה בסדר? לא. גברים צריכים להשתלט על עצמם ומי שלא משתלט על עצמו, אנחנו נעזור לו".
ובכל זאת, הנימוק הביולוגי הזה משמש כדי להצדיק מציאות חברתית שפוגעת בנשים. ובכלל, ישנו שימוש תדיר בהבדלים בין נשים לגברים כדי להצדיק את המיקום השונה שלהם בחברה, למשל את העיסוק של נשים בעבודות פחות מתוגמלות, או לא מתוגמלות כלל כמו עבודתן בבית ועם הילדים.
"לכל אורך ההיסטוריה של המאה ה-20 נעשו עוולות איומות נגד נשים תוך שימוש בהבדלים הביולוגיים בתור תירוץ. זאת רעה חולה וזה נקרא דרוויניזם חברתי – לקחת הבדל ביולוגי מזויף או אמיתי ולהפוך אותו לנורמה חברתית. הדבר הזה עשה שמות במאה ה-20, כשהדוגמה המפלצתית ביותר היא של הנאצים. הם לקחו את תורת האבולוציה של דרווין ואמרו שהגזעים החזקים יכולים להשתלט על הגזעים החלשים ולהשתלט על המשאבים שלהם, ומאחר שאנו הגזע החזק והיהודים הם הגזע החלש, אזי נשמיד אותם ונשתלט על המשאבים שלהם כי זו הברירה הטבעית. בכך הם לקחו הבדל ביולוגי מציאותי, כי היהודים היו חסרי כוח, והפכו אותו לנורמה חברתית, וזה חארטה.
"האשמות הגדולות בכך הן הדתות. כשמסתכלים על דתות, הן בדרך כלל אומרות 'אין דרכה של אישה', כלומר נשים פחות עושות את זה. אז מה אם הן פחות עושות את זה? הביולוגיה היא מפלטו האחרון של המנוול, וצריך מאוד להיזהר מהערבוב בין ביולוגיה – שעוסקת בשאלה מהן העובדות הנתונות, לבין סוציולוגיה – שעוסקת בשאלה איך ראוי לבנות חברה. אני חושב שהחברה עודדה תכונות מסוימות ושונות בין גברים לנשים כי זה היה נוח יותר לגברים. כשאת מסתכלת על הסדר החברתי עד היום, ובוודאי לכל אורך ההיסטוריה הכתובה בכל התרבויות שאנחנו מכירים, גברים הכתיבו את הסדר החברתי שהיה נוח להם".
כיצד ניתן ליישם את התיאוריה שלך לצורך שינוי הסדר החברתי, כך שייטיב גם עם נשים?
"יש לי שני בנים ושלוש בנות, ואני מתאמץ לתת לבנות שלי לשחק באווירונים ומכוניות יותר מאשר לבנים שלי, ויותר קורא להן כשאני מתקן דברים בבית. אצל הבנים זה קורה לבד, כי ישנם הבדלים מולדים בהעדפה היחסית של בנים למשחקים בדברים שיש להם חלקים שזזים. בחברה שבה אנו חיים, המקצועות שאותם יקבלו אלו מאיתנו – גברים או נשים – שיש להם חיבה למשחק עם בני אדם או בובות הם פחות יוקרתיים ומכניסים, למשל סיעוד, עבודה סוציאלית או חינוך. אני רוצה שלבת שלי יהיו חמש יחידות מתמטיקה, ואני חושב שהסיכוי שזה יקרה אם לא אעשה משהו הוא קצת יותר קטן מאשר של האחים שלה. אז אני רואה את ההבדל ביניהם ולוקח עליו אחריות".
