כולנו מכירים את זה. ההתרגשות שאת חווה בכל פעם שאת חולפת במסדרון על פני אותו קולגה בעבודה, השכנה שכבר חודשים אתה מפנטז עליה אחרי כל מפגש עם הילדים בגינה. אנשים שהם לא בני הזוג שלנו אבל מפעילים את הגוף והנפש - בלי שום נגיעה.
בגידות רגשיות - הן בכל מקום. בעבודה, בקבוצות הריצה, באוניברסיטה. כל שלב ביום שלנו יכול להפוך לחממה לגידול רומנים רגשיים סוערים, על כוס קפה. כל כך נפוצות - מה הן בעצם? "אין הגדרה ברורה לבגידה רגשית, אבל הרעיון הוא שאדם שנמצא במערכת יחסים קבועה יוצא למערכת רגשית ללא מגע גופני ויחסי מין", מסביר פרופ' צחי בן-ציון, הפסיכיאטר הראשי של מחוז דרום ומנהל המרפאה לבריאות מינית בבית החולים סורוקה.
מעבר להגדרה היבשה של "ללא מגע", בגידה רגשית יכולה להתפרש באופנים שונים. "בעיני אחד זה לא נתפס כבגידה, אבל בעיני בן הזוג זה כן נתפס הרבה פעמים כבגידה", מוסיף בן-ציון, "זה מאוד שכיח ובכל מקרה, ברגע שזה קורה - זה גרוע. זה שאין מגע גופני זה לא אומר שצריך להתעלם מזה, זה סיפור שאנשים מספרים לעצמם".
פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר השייך לסגל האגף לרפואת המוח בבית החולים הדסה עין כרם ומרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מחדד את ההגדרה. לדבריו, בגידה רגשית היא לא סתם הידלקות או משיכה אלא אהבה של ממש: "לא סתם לחשוב שמישהו חתיך או שמישהי חתיכה, אלא באמת ליצור איזושהי מערכת יחסים שיש בה אהבה כלפי מישהו אחר.
"בגידה פיזית היא יותר סימפטום מאשר גורם. אני חושב שאפשר בגדול להגיד את הדבר הזה גם על בגידה רגשית. כלומר, אם את מתאהבת לגמרי במישהו אחר, אז צריך לחשוב מה את מרגישה כלפי בן הזוג שלך, האם יכול להיות שמשהו לא עובד? אגב, אני לא חושב שזה בהכרח אומר את זה, אבל זה לפחות אומר שיכול להיות שיש בעיה. כפי שהראה פרופ' ג'ון גוטמן, בגידה פיזית היא בדרך כלל תוצאה של מערכת יחסים זוגית כושלת ולא סיבה שלה".
תסביר.
"אם את חושבת שמישהו הוא נחמד, ומדי פעם במקום העבודה נעים לכם לדבר, וכשאת קרובה אליו את מרגישה איזושהי התרגשות נעימה בגוף, וכשאת מסתכלת בעיניים שלו נדמה לך שגם הוא מרגיש את זה, זה עדיין לא אומר שצריך לפרק את הקשר הזוגי שבו את נמצאת. אבל אם את רוב הזמן חושבת על האדם האחר, וכשאת נמצאת עם בן הזוג שלך את בעצם חושבת 'הלוואי שהייתי עם השני ולא עם ההוא' - אז הייתי אומר שעל פניו יש בעיה".
אז איפה עובר הגבול? בין עוררות רגעית לשיחות עומק אינטלקטואליות בהפסקת סיגריה עשויים לזרום הרבה מים, ולא תמיד ברור לנו באיזה כיוון בדיוק הם זורמים. "בעיניי זו לא בגידה. לבגידה יש קונוטציות קשות, ובגידה רגשית לדעתי לא עומדת בקריטריונים של בגידה מינית", אומר הפסיכולוג ד"ר גבריאל בוקובזה, "אבל כמובן שלפלירטוט רגשי או פנטזיות רגשיות ולהולכת האנרגיה המינית הרגשית למקומות שהם לא בתוך הזוגיות, אלא ביחס למושאים אחרים, יש השלכות".
בגידות רגשיות שכיחות יותר בקרב זוגות עם קילומטרז'?
"זה גם יכול לקרות אצל אנשים שנמצאים בקשר שהוא לאו דווקא ותיק. יש להם איזשהו חוסר ביטחון או חרדה, והם מוצאים דרך למלא את החוסר ביטחון הזה דרך זה שהם מפזרים את הביצים בכמה סלים. הם מוצאים את הדבר הזה כמקור לביטחון שיש עוד מישהו או מישהי. יש גם אנשים שקשה להם להיות בתוך מודל אחד של אהבה מונוגמית רגשית. הם פשוט צריכים לקבל סיפוק נוסף, הגבר שרוצה להיות הבן של כל האימהות, שכולן יאהבו אותו ולאהוב את כולן - הוא זקוק לסיפוק רגשי יותר מאשר מפרטנר אחד, גם אם זה ברמה האמוציונלית ולא יותר מזה. עוד סוג של בגידה רגשית הוא במיטה. למשל, אתה עם הפרטנרית שלך במיטה ואתה מדמיין מישהי אחרת, אז נכון, אתה לא מאוהב באדם הזה - אבל אתה כרגע שם את הפנים שלו כשאתה במיטה עם מישהו אחר. יש גם מקרים שבהם יש בזוגיות כבר שגרה או הימאסות, והלב מחפש את הדבר שאליו הוא נועד, שזה לאהוב, ואז יש התאהבות במישהו אחר. יש עולם שלם של מקומות שהלב והנפש נסחפים אליהם מבלי שהאדם חוצה גבולות ברמה ההתנהגותית".
לבגידה רגשית יש בהכרח השפעה שלילית על הזוגיות?
"אני לא חושב שזה בהכרח רע. הרי העולם המיני והרגשי בחלקו לא נשלט על ידינו, הרבה ממנו הוא יצרי, ואנחנו לא כל כך אדונים ליצר שלנו. חלקו קשור לעבר שלנו - בין אם זה למערכות היחסים הראשוניות שלנו עם ההורים ובין אם זה לדרך שבה התייחסו אלינו כבני אדם מבחינת האהבה שקיבלנו, ובין אם זה לטראומות שאנחנו סוחבים איתנו. לכן במקרים האלה אני משעה את השיפוטיות. גם בבגידה מינית השאלה החשובה היא מה הביא אותנו לחשוב ככה או להרגיש ככה".
כדי להבהיר את דבריו, בוקובזה מספר על מקרה שנתקל בו: "מטופלת שהיה לה חבר, וביום ההולדת שלו היא הזמינה אותו להצגה ומסעדה והיא חזרה איתו הביתה והם שכבו. ובאזור 02:00 בלילה היא סימסה לאיזה בחור אחר אם הוא אוהב אותה. היא עשתה את כל הטריקים היפים של הרומנטיקה, אבל בסוף מאיזו סיבה של חוסר ביטחון רגשי, בלבול של משהו שרודף אותה מהעבר, הלכה לקבל ביטחון מאדם אחר, שיהיה לה במה להיאחז - למרות שהיא הייתה בזרועותיו של אהובה. זה לא בהכרח טוב או רע, אבל ברור שהדיאלוג פה הוא סביב חוסר הביטחון העמוק שלה, שנבע מהתעללות שעברה כשהייתה צעירה".
לא רק מקרים קיצוניים כמו התעללות יכולים לגרום לבגידה כלשהי, רגשית או מינית. "זה תמיד נובע מהרגשות הבסיסיים שלנו, פחד, חרדה, חוסר אונים, הרגשה שאנחנו לא נהיה אהובים מספיק ולא מגיע לנו מה שיש לנו. אם נבין שבגידה רגשית יכולה להיות תוצאה של הפחדים שלך - נגיד חשש מפני להציע נישואים לחברה שלך, או להביא ילד לעולם, או להגיד לה שאתה אוהב אותה - נבין שהרגשות ברחו לנו בגלל מנגנוני ההגנה. זה נותן קצת יותר מרחב פעולה, יותר חירות לפעול לא כמישהו שמופעל מחוטים, אלא משליטה מסוימת. גם יכול להיות מצב שאחרי עשר שנים בזוגיות יש הידלדלות של האהבה, אבל אפשר גם לדבר על זה שיש פתאום רגשות למישהו אחר. זה לא חייב לחרב את הקשר, אבל זה בקשרים יותר בוגרים".
לפי המומחים, אין הבדלים ממשיים בין גברים ונשים בתחום. "הפנטזיות דומות, ההתנהגויות דומות", אומר בוקובזה. "נכון שאנחנו מספרים סיפור מגדרי אחר וזה בא לידי ביטוי אחרת. גברים למשל הרבה יותר מודחקים מבחינת הרגשות שלהם, אז הם פחות מודעים לזה ומדברים - אבל הם עושים את זה בדיוק כמו נשים". בן-ציון מצביע על הבדל אחר במקרה של בגידות רגשיות: "אולי מידת הפגיעות היא יותר אצל לסביות, שרואות את זה כקטסטרופה נוראית. בגלל שמדובר בזוג נשים אז זה מועצם".
לכולנו יש מנגנונים מאוד חזקים בתוך הנפש שעוזרים לנו להתאהב, וטוב שכך. היכולת הזו לא מתנדפת עם הגיל, מה שהופך את כולנו - בוגרים וצעירים, רווקים ונשואים - לפצצות אוקסיטוצין מתקתקות שמועדות להתאהב גם מחוץ למסגרות. "כולנו מוכוונים מאוד כלפי חידוש בגלל שהמוח האנושי מחפש חידושים. עצם העובדה שמשהו הוא חדש זה כבר הופך אותו למושך", אומר יובל, "אם אתה חושב שמערכת היחסים שלך תקינה, שאין שם בעיות, אז לפי דעתי לא כדאי לעשות כלום. אם אתה מרגיש צורך גדול לעשות דרמה - אז צריך לבדוק. את גם לא מכירה את כל ההרגלים הרעים של האדם החדש בעבודה, את לא יודעת שהוא משאיר אחריו כל היום כביסה מלוכלכת בכל הבית ואף פעם לא עושה כלים, את זה יודעת אשתו. הזר החדש תמיד יכול להיות יותר מקסים ומושך ממה שיש לך בבית. אני חושב שרוב האנשים צריכים להתמודד עם זה כל הזמן".
"זה מאוד טבעי עבורנו לראות משהו חדש ולהתלהב ממנו, למשל ממישהי חדשה במשרד", אומר גם בוקובזה, "אבל מצד שני זה גם מאוד טבעי לנו לחפש טריטוריה מוכרת ובטוחה, יחסים שיש בהם אמון, ולהיות שם. אני חושב שזה תלוי באישיות. אבל אם את מסתכלת על אוכלוסיית העולם, אני חושב שיותר אנשים בסך הכול רוצים למצוא קשר שמחזיק זמן ונותן להם ביטחון ושלווה, גם אם הם מוותרים על להתאהב בכולם ושכולם יתאהבו בך. מדי פעם אתה חושב שיש לך הקשר הכי טוב בעולם, אבל אז אתה מתאהב במישהי אחרת, זה גם יכול לקרות".
אם תקלידו בגוגל "בגידות רגשיות" תמצאו הרבה עצות נחרצות מפי מומחים שיפצירו בכם לנתק באופן מיידי את הקשר, כדי לעצור לפני הידרדרות במדרון ההתאהבות החלקלק. בוקובזה טוען שהתנהלות כזו לא בהכרח תסייע. "אם זה הצעד הראשון - זו תגובה מאוד היסטרית ומפוחדת, וקרוב לוודאי שתהיה תחלופת סימפטומים. במקום האדם הזה יבוא אדם אחר או שאת פחות תימשכי לבן הזוג שלך. כשזה קורה צריך קודם כל צריך לעצור, לעמוד מלכת ולשאול, האם אני לא מסופק ממערכת היחסים שלי? למה? מה חסר לי? אני חושב שבמערכות יחסים עמוקות שיש להן קצת קילומטרז' זה אפילו דבר שמותר לדבר עליו, כי זה משהו שיכול לקרות. לפעמים אפילו במעבר בין שלבים בקשר יש פתאום פנטזיות על האקס או על מישהו במשרד, וזה חלק מההתנגדות לקשר הטוב שבתוכו אנחנו נמצאים. זה חלק כמעט טבעי, מין בהלה כזאת - 'אני בכלל אוהב מישהי אחרת, במשרד, שהתחילה לעבוד איתי שלשום'. באמת? אחרי שאתה חצי שנה עם בחירת ליבך?"
אז איך אתה מייעץ לנהוג?
"לא לסתום עליו איזה פקק, לא מיד לנתק את הקשר, לא, זה כאילו אתה מוותר על חיי הנפש שלך. הכול בסדר, לא צריך להיבהל. אנחנו חיים בעידן שאנחנו ישר רוצים לקחת איזו קפסולה או איזו עצה קואצ'רית וליישם אותה ואז דברים יסתדרו, אנחנו ממש בבהלה מהרגשות של עצמנו. אני בדעה אחרת, אני חושב שדווקא הרגשות שלנו הם היין של החיים. דווקא לשהות בתוך זה יוביל אותנו לגביע. תתמודדו עם סימני השאלה בחיים שלכם. רוב הסיכויים שתרוויחו מזה".
בוקובזה מדבר על העידן שבו אנחנו חיים, ומיד עולה התהייה - האם יש קשר בין החשש שלנו להחמיץ (FOMO) לבין בגידות רגשיות? "אנחנו מושפעים מהסביבה שבה אנחנו חיים", הוא מבהיר. "כיום אנחנו מוצפים במדיה שמאוד מנגישה לנו את החיים כסופרמרקט, שהכול בר החלפה. חוץ מהילדים שלנו וההורים שלנו אנחנו חושבים שאנחנו יכולים להחליף הכול, בטח את בני הזוג שלנו, ואנחנו מוצפים מזה. האווירה ברוב העולם המערבי מאוד מתירנית. אנחנו חיים בתקופה שבה התפיסה המוסרית של אנשים מאוד השתנתה. אם זה לא גורם נזק ישיר למישהו אחר, אז הכול בסדר. בגידה רגשית נכנסת לקטגוריה הזאת. פעם אנשים היו הרבה יותר מזדעזעים מזה. אנחנו חיים בתקופה שבה הסביבה מאוד מקשה עלינו לנהל זוגיות מונוגמית. בדיוק יצא מחקר שתל אביב היא אחת הערים הכי בוגדניות, השלישית בעולם, יש לנו מדליות בג'ודו ובבגידות".
