"לו רק היית קצת פחות המורה שלי", כתב יענקל'ה רוטבליט על אחת הפנטזיות השכיחות. זו לא רק המורה בבית הספר, אלא גם המרצה באוניברסיטה, המ"כית בצבא והמנכ"ל בעבודה. יש מי שנמשכים דווקא לדמויות סמכותיות. שי, רווק בן 35, מודה ששנים פנטז על המורה שלו למדעים. "תמיד הרגשתי את המבטים האלה, שהם ספק דמיון-ספק מציאות. יום אחד היא החמיאה לי על המראה שלי מול כל הכיתה, הייתי נבוך ומוחמא, לא בטוח מה באמת קרה כאן. בהמשך נקלענו לחדר כלשהו בבית הספר. היינו לבד, המבטים היו קרובים, היה משהו חזק באוויר, ממש כמו בסרטים, אבל לא עשינו עם זה כלום, לשמחתי או לצערי.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
"תמיד הייתה לי משיכה לסוג הנשים הללו, מנהלות ומראיינות. אוטומטית נמשכתי אליהן, גם אם לא היה בהן באמת משהו מיוחד", הוא מספר. "זו הנוכחות שלהן כשהן נכנסות לחדר, הן מפזרות סקס אפיל, יש להן את זה. המתח עולה והן גם טיזריות רציניות. אני זוכר את המבטים בעיניים שהן שלחו לי כאילו שהן ידעו בדיוק איך הרגשתי, ורק אני שברתי את הראש ותהיתי אם אני קולט נכון".
לילך (37), נשואה ואמא, זוכרת היטב את הקראש שהיה לה על המרצה בחוג לערבית. "הוא היה ד"ר צעיר, חתיך, שרירי ורווק. במשך שלוש שנים ישבתי בשורה הקדמית, עשיתי לו עיניים ונתתי עבודה. פלרטטתי קשות, אבל כל זמן שהוא היה המרצה שלי, הוא לא נשבר", היא נזכרת. "כמה חודשים אחרי סיום התואר, הוא ביקש ממני חברות בפייסבוק. ניצלתי את המומנטום והזמנתי אותו לבירה. לא ידעתי אם יש לו חברה, הייתי נחושה ודאגתי לשמור על עמימות. קבענו, הוא חשב שאביא איתי עוד חברים מהתואר, וכמובן שהגעתי בגפי. היה דייט מהמם, דיברנו הרבה, כמו שחלמתי שיהיה. מאז יצאנו עוד כמה פעמים כשכל החברים מהתואר ממליכים אותי, עד שהגענו למיטה - ושם כגודל הציפייה, כך גודל האכזבה. הבנתי שלא כדאי לממש פנטזיות, ושזה אף פעם לא נגמר טוב", היא חותמת.
יעל, גרושה בת 42, טוענת שמשיכה לגברים סמכותיים זו המחלה שלה, שלדעתה גם משאירה אותה לבד. "גדלתי עם אבא סמכותי מאוד ודעתן, אדם מאוד דומיננטי ושולט. תמיד הייתי תחת ביקורת. שום דבר לא היה מספיק טוב עבורו, והפכתי לבחורה בעלת חוסר ביטחון עצמי עצום. לא האמנתי ועדיין קשה לי להאמין שמישהו באמת יכול לאהוב אותי. בעיניי יש לי המון חסרונות. בעלי היה החבר הראשון שלי. חשבתי שבתור בחורה שאי אפשר לאהוב, שהיא לא מספיק יפה, מושכת וחכמה, אני צריכה לקחת את מה שיש, לפני שהוא יגלה כמה אני כלום באמת. אחרי הגירושין גיליתי שמי שעושה לי את זה חייב להיות בעל מעמד. כלומר בתפקיד בכיר, סמכותי וקשוח. אדם שכביכול 'מזלזל' בי, עם עדיפות לגבר עם עבר צבאי. בהתחלה הרגשתי תחושת ניצחון בכל פעם שהכרתי אדם כזה. הרגשתי איך אני, זאת שלא מגיע לה כלום, הצלחתי לפתות אותם, גברים חכמים, מוצלחים ומהממים", היא מספרת. "הבעיה היא שלאחרונה כבר שקעתי בדיכאון, כי אני לבד ולא מצליחה לפרוץ את המעגל. גברים אחרים לא מאתגרים אותי, זה לא מספיק בשבילי. אני כאילו צריכה להרגיש קטנה. לא יודעת להסביר את זה".
עופר, גבר באמצע שנות ה-50, מעיד שתמיד נמשך לנשים שנחשבו מבחינתו חזקות ממנו. "אני זוכר את המ"כית בצבא, בחורה מפונקת שהיה בה רוע. היא הייתה זו שמאשרת ללכת לשירותים ומענישה אם שכחת כפתור פתוח. הרוב קלטו את העניין, הסתגלו ודפדפו הלאה. אבל אותי היא הדליקה נורא בסמכותיות ובכוח שלה עליי, בשילוב היותה נשית מאוד. דמיינתי מה היא תעשה לי אם נהיה לבד", הוא משתף. "אני אפילו יודע מה מקור המשיכה הזאת. כשהייתי בכיתה א' עברנו לחו"ל. מצאתי את עצמי נוסע באוטובוס לבד, בלי שפה, ונפלתי קורבן לילדה שהייתה גדולה ממני בחמש שנים. היא השכיבה אותי על רצפת האוטובוס, התיישבה על החזה שלי ועם הרגליים תפסה את ידי, נישקה אותי ונגעה בי כנגד רצוני מול יתר הילדים האחרים. אני מניח שלמשיכה שלי לדמויות סמכותיות יש קשר לאירוע הזה. בנוסף, אני אדם חזק ונראה לי שבמיניות יש לי צורך אחר, מישהי שתשלוט בי, שעל פיה יקרה דבר, שהכוח שלה עליי לא יאפשר לי להתנגד. אני צריך אישה שאצטרך לשרת את צרכיה, בלי שזה יהיה לא נוח או מביך".
ירון (50) מספר שגרושתו הייתה אישה דומיננטית, מפקדת ומנהלת, שהכול צריך היה להיעשות בדרכה. "יש בזה סוג של רצון לאבד שליטה ולתת לעיתים למישהו אחר לקחת את המושכות. אני אדם מאוד מסודר ואחראי, וזה מעייף לפעמים. כיף לדעת שאתה מחובר לבת זוג אחראית וסמכותית שיכולה להחליט ולעשות בלי שאתה תידרש לכך כל הזמן. מאידך, לאורך זמן זה מתיש, מאיים על האגו ומסרס. בדיעבד, אולי זו אחת הסיבות לגירושים שלנו, אבל כשהכרנו זה היה קסום בעיניי".
תמיד היתה לך משיכה לדמויות סמכותיות?
"כן. נשים כאלה תמיד השאירו עליי רושם כביר. בתיכון הייתי מאוהב במורה ללשון, בצבא ריירתי על קצינות. מימשתי מעט. אני מניח שמה שעצר אותי היה חוסר הביטחון שלי לעמוד מולן. כשהתבגרתי, מידת ההעזה גברה, ואחרי חוויה מוצלחת אחת כבר היה לי יותר בטחון".
מה משך אותך בהן?
"יש בזה תעוזה, ריגוש, משהו אקזוטי. בעיני רבים הבחור ייתפס כמי שהצליח לשים יד על הגביע הקדוש".
אתי (30), רווקה, משתפת שהיא נמשכה למפקד בטירונות, ובהמשך השירות לאחד הקצינים. "הייתי ילדה בת 18, בתולה, וזו לא הייתה פנטזיה מינית. מה שמשך אותי היו הסמכותיות והאסרטיביות, דמות ה'גבר גבר'. אני ממש זוכרת חילופי מבטים ממושכים ביני לבין אותו מפקד. אולי יש לזה קשר ישיר לדמות דומיננטית בבית, אצלי זה היה אבא שלי, שבעברו שירת בקבע. המדים השרו עליי תחושת בטחון".
את עדיין נמשכת לטיפוס ה"גבר-גבר"?
"לא, להיפך. היום אני מחפשת רוך ורגישות, מאד מחוברת לעצמי ועוברת תהליכי ריפוי משמעותיים, אבל עדיין מאוד נמשכת לגברים שדומים לאבא שלי. גברים אנרגטיים, עם חוש הומור, כאלה שבעבר סביר להניח שהיו בחורים רעים ומאז הם התמתנו. עכשיו אני יוצאת עם אחד כזה".
גלעד בר-לב, פסיכולוג קליני, מסביר שסמכות ומשיכה רומנטית יכולים להיתפס כעולמות מנוגדים, אך לא כך הדבר. "כשמדברים על סמכות, חושבים על כוח ושליטה, אפילו תוקפנות, בעוד שאהבה נתפסת כמקום של רוך, קרבה והדדיות, ולכן לכאורה אלו שני עולמות תוכן שונים. אבל האמת היא שמבחינות רבות הם דווקא קרובים וקשורים. אבולוציונית, יש לנו צורך בזוגיות שתעניק לנו הגנה, וכוח הוא חלק בלתי נפרד מכך. גם במערכת יחסים שיש בה אהבה עמוקה וטהורה, למשל בין הורים לילדים, האהבה לא מתבטאת רק ברוך ודאגה אלא גם בהרבה שליטה וכוח. ההורה שומר על הילד תוך הבניה של כמעט כל פרט בעולמו, תוך שליטה מוחלטת, שלרוב היא לטובת הילד כמובן. גם תשוקה היא כוח שמופעל עלינו", מסביר בר-לב.
מה גורם לנו להימשך לדמויות סמכותיות?
"ברובד ההשלכתי, אנשים נמשכים לדמויות סמכותיות כיוון שהן מייצגות עבורם איזו מהות פנימית, למשל רצון להגנה, שחזור דמות אב, ניסיון למצוא רוך מעבר לקשיחות או משיכה לדמות אידיאלית כמו המנהל המושלם", מסביר בר-לב. "בגישה הפסיכואנליטית אנו לעולם לא חווים את המציאות כפי שהיא, שכן על גבי המציאות הממשית משתקף העולם הפנימי שלנו", הוא מוסיף. "לפעמים יש ניסיון לשחזר קשר מהעבר, לתקן קשר, אולי למצוא דמות אידיאלית ולקבל קצת מאבק הכוכבים שלה. אולי כילדים הרגשנו חלשים, אז אנחנו מחפשים להתקרב למישהו בעל כוח כדי להרגיש פחות חסרי אונים. אולי בתור ילדים לא הרגשנו מיוחדים ואם האדם הספציפי הזה לרגע ישים אלינו לב, נרגיש את המיוחדות שתמיד השתוקקנו אליה", הוא אומר ומוסיף שמסגרות כמו צבא ועבודה הן סביבות מאוד משפיעות, אבל מאופיינות בניכור, ולכן דווקא שם יש רצון למצוא חום.
אולי זו משיכה דווקא לבלתי-מושג?
"נכון. לפעמים המשיכה היא לגורם לא מושג ובאופן שאינו מודע. בנוסף, כשאדם מתאהב בדמות בלתי מושגת, זוהי פנטזיה שלעולם לא תעמוד במבחן המציאות. הרבה יותר מפחיד לעבור לאהבה ממשית ולגלות שהאדם הממשי גם הוא חלש, בעל חסרונות, ואינו חד-ממדי כמו שחשבנו. זה עשוי לאכזב", הוא אומר וטוען כי לעיתים אדם נמשך לדמות כוחנית מפני שהיא מאפשרת לו להשתחרר מהדילמות של עצמו. "יותר קל כשיש סמכות ברורה וחזקה, מישהו שמבין ויודע, אלא שלפעמים מדובר בכישלון ידוע מראש, שכן לצד החלק הילדותי שמנסה למלא צורך לא מסופק מהעבר, יש חלק חזק שגם הוא רוצה ביטוי, ולא יוכל להישאר כנוע לעד".
אז מה עושים?
"צריך להיות מודעים לתסריטים הפנימיים שמפעילים אותנו, לשים לב לפנטזיות ולראות מה דוחף אותנו לחיות את אותו סיפור. להעלאה למודע יש פוטנציאל להחזיר לנו את חופש הבחירה, ולהבין שאם הרצון הוא לרוך והדדיות, אולי לא נכון להמשיך ולשחזר קשרים כאלה. כמובן שזה מצריך ויתורים".
לילך קורן, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, מזכירה בראש ובראשונה את התסביך האדיפלי לפי משנתו של פרויד, כהסבר למשיכה לדמויות סמכותיות. "משיכה לגברים בעמדות סמכות אפשר למצוא אצל נשים שמחפשות דמויות אבהיות, בין כפיצוי בשל חסך לא מודע בדמות אב, ובין מתוך חיפוש אחר המוכר", מסבירה קורן. "בנוסף, לכולנו יש צורך בסיסי לחפש דמות להעריץ, וזה מתבטא בחיפוש אחר אנשי כוח, כמו זמרים בגיל ההתבגרות. יש מי שאצלו הצורך הזה חזק יותר, או לא קיבל מענה מספק בילדות, ולכן גם בזוגיות הוא יחפש דמות להעריץ, ואפילו להיות בצילה.
"משיכה לדמויות סמכותיות יכולה לנבוע גם ממאפיינים אישיותיים", אומרת קורן. "אישה שמרגישה קטנה ולא מספיק טובה, עשויה לחפש את הכוח והסמכות באדם אחר. אותה אישה מקושרת לכוח אבל בו זמנית גם מרגישה חסרת כוח. זו עמדה מפוצלת". לדבריה של קורן, היות שהחברה שלנו לא בהכרח מקבלת נשים חזקות וסמכותיות, קל יותר להשליך את התכונות הללו על בן הזוג ולרכוש אותן דרכו. קורן סבורה שאפשר להסתכל על זה גם דרך הפריזמה של הפסיכולוגיה האבולוציוניות: "בבסיס יש לנו שורשים לחיים במערות, ולכן דמות סמכותית נותנת יתרון אבולוציוני, ביטחון והרגשה שיש על מי לסמוך. הבעיה מתעוררת כאשר הפיצול הופך לקיצוני. אם אין גמישות בתוך מערכת היחסים ורק צד אחד הוא הדומיננטי, נוצר צמצום של החופש אצל הצד השני, והדבר גובה מחיר גבוה", היא מזהירה. "אין ספק שלהשגת משהו אידיאלי ומיוחד יש תרומה לביטחון העצמי, אבל כדאי לשאול - האם זו הדרך היחידה להשיג ערך עצמי?".
הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז'קונט טוענת שמעבר לכל הניתוחים הפסיכולוגיים, בל נשכח כי אנשים בעלי סמכות הרבה פעמים נתפסים כחזקים, מצליחים, חכמים, בעלי ידע, מיומנות ויכולת - תכונות מאוד אטרקטיביות שהופכות את אותו אדם לכריזמטי, גם אם הוא אינו בעל כריזמה מיוחדת. "כשלא תופסים את אותו אדם ככוחני, אלים וגס, אלא רואים את התכונות החיוביות שבו, קל לנו להתאהב בו, בייחוד בתנאי קרבה", היא מסבירה ומחדדת שהרבה פעמים מדובר בדמויות שכלל לא מפעילות כוח ושליטה, כמו מורים, מנהלים ופסיכולוגים. "אני זוכרת שהמרצים שלי נתפסו כמאוד אטרקטיביים בעיניי", היא מוסיפה. "הם לא קבעו שום דבר לגביי, לא היה להם כל כוח עליי, אבל הם היו מושכים. לכן לא תמיד זו משיכה לכוח או לדמות אב, אלא משיכה לדמות שמקרינה תכונות חיוביות. כשאדם כזה נמצא בקרבתנו, והלב פנוי, טבעי שנתאהב בו".
