לפני שלוש שנים נכנס תדהר (29) למערכת יחסים חדשה, מורכבת ומטלטלת. הוא התאהב באישה שבו-זמנית ניהלה זוגיות עם אישה אחרת. "התחלנו את הקשר בזמן שהיא הייתה בקשר אחר שנפתח באותה תקופה", הוא נזכר. "הקשר שלנו היה אינטנסיבי וכלל הרבה רעשי רקע מצד בת הזוג שלה, שאיתה היא תכננה להתחתן ולהביא ילדים.
כתבות נוספות למנויים:
"כשבסוף החלטתי שסוג הקשר הזה לא מתאים לי, ואמרתי לה שאני רוצה לסיים את הזוגיות כי זה מרגיש לי שאני פוגע לה בקשר השני, היא אמרה שהיא מוכנה לעזוב את בת הזוג שלה בשבילי. אמרתי לה שאני מצטער אבל זה עדיין לא מתאים, ובסופו של דבר היה לנו ערב פרידה שנגמר די טוב, ולמחרת היא שלחה לי הודעה נחמדה סטייל 'אני בחיים לא אשכח אותך'".
לכאורה, הכול היה אמור להסתיים כאן. כל אחד מהצדדים אמור היה להישאר עם המסקנות וחשבון הנפש שלו, ולהמשיך הלאה בחייו. אלא שבפועל, האקסית של תדהר חשבה אחרת. "כמה ימים אחרי זה קיבלתי ממנה מייל שהיה כתוב בצורה מאוד רשמית ולקונית, ובו היא הכריזה שהיא מעולם לא אהבה אותי, שהיא מצטערת אם היא הוליכה אותי שולל ושהיא מקווה שאני אתגבר על זה. זה מאוד פגע בי ודי בלבל אותי, אבל לא היה לי ממש מה לעשות עם זה", הוא מודה.
ואז מה קרה?
"כמה ימים אחרי כן היא פתאום כתבה לי הודעות נואשות בפייסבוק על זה שבת הזוג שלה הכריחה אותה לכתוב לי את המייל ההוא, שהיא עצמה בכלל לא הזדהתה עם המילים ושאני עדיין חשוב לה. בשלב הזה פשוט החלטתי שאין לי מה לחפש איתה, וביקשתי ממנה לא לדבר איתי יותר".
וכאן זה סוף-סוף נגמר?
"ממש לא. כמה חודשים אחרי זה היא שלחה לי שוב הודעות וביקשה להיפגש, 'כדי לדבר על מה שקרה'. לא רציתי, אבל היא לא הרפתה ובסוף הסכמתי לשבת לקפה קצר, שבמהלכו היא רק ניסתה להוציא ממני הצהרה שאני עדיין חושב עליה ושעדיין יש לי רגשות כלפיה. בסוף אמרתי לה שאם יש לה עוד משהו לומר לי אז זה הזמן, כי אני לא חושב שאנחנו ניפגש שוב".
ניכר שלא הייתה לה כל כך כוונה לוותר עליך.
"נראה ככה, כי אחרי כמה חודשים יצאתי מהדירה לשעה בערך, ועל מפתן הדלת שלי המתינה קופסה עם שיר אהבה ומכתב ממש ארוך, שבו היא ציינה עד כמה אני חשוב לה וכמה היא חושבת שאנחנו צריכים לתת לזה עוד צ'אנס. מעבר לזה שהיא פשוט התעלמה מהרצון שלי לא להיות איתה בקשר יותר, עצם זה שהיא הגיעה אליי לדירה ממש הפחיד אותי.
"באותו היום היא גם התחילה לשלוח לי הודעות בפייסבוק ובוואטסאפ שבהן היא ביקשה שניפגש, ושאלה אם קיבלתי את הקופסה שלה. בסוף עניתי לה שכל הסיפור הזה ממש לא בסדר ושאני לא מעוניין להיות איתה בשום קשר יותר, ואחר כך חסמתי אותה בכל מדיה אפשרית, ורק שם זה נגמר".
גם הילה (26) חוותה הטרדות חוזרות ונשנות מבחור שהייתה איתו בקשר, הטרדות שנפרשו על פני ארבע שנים שלמות. "הייתי בת 16 אז, אפילו לא ידעתי להתחיל עם אנשים, אבל יצא שדיברתי עם הבחור ההוא והיה בינינו קליק. מאז נפגשנו כמה פעמים, התנשקנו כמה פעמים, לא יותר מזה. לאורך כל הקשר בינינו הוא גם כל הזמן התעקש שאנחנו לא ביחד בצורה רשמית", היא אומרת.
"סיימתי את הקשר אחרי כמה חודשים כי הוא כפה נשיקה על חברה שלי. אחר כך חברים שלי, שהכירו אותו מלפני וזיהו אותו, אמרו לי שהוא שיקר לי לגבי הגיל שלו וגם לגבי עיר המגורים. הוא אמר שהוא בן 16 כמוני, אבל אחר כך התברר שהוא בכלל היה בן 18 ועמד להתגייס".
נפרדתם, ואז מה קרה?
"הוא התחיל לשלוח לי הודעות בפייסבוק, סמסים כל היום בלי הפסקה. סיננתי אותו ולא הגבתי, ואז גיליתי שהוא עבר להטריד את חברה שלי. וזה לא הפסיק. בכל פעם שהוא נזכר בקיומי, זו הייתה סאגה של יום שלם או יומיים של 'אני מנסה ליצור איתך קשר, למה את לא עונה'", היא אומרת בתסכול.
אמרת לו בעצם כל פעם שיפסיק, והוא עדיין לא הבין?
"כן, וגם בשנתיים האחרונות להטרדות היה לי בכלל בן זוג ואמרתי לו את זה גם, והוא עדיין לא הפסיק לשלוח לי הודעות".
מה גרם לו בסופו של דבר כן להפסיק?
"הוא לא הפסיק מרצון, אני גרמתי לו להפסיק. כשהייתי חיילת, בשלב מסוים שירתי לצד מישהי שהייתה האקסית שלו, זו שזרקה אותו לפני שהכרנו. סיפרתי לה שהוא לא מפסיק להטריד אותי, והיא הציעה שנפנה לאמא שלו. מצאתי אותה בפייסבוק, האקסית אישרה שזו באמת היא, ושלחתי לה את כל העניין. אפילו צירפתי צילומי מסך של התכתבויות איתי ועם חברה שלי, שהייתה חלק פעיל מכל העניין הזה, כי גם היא רצתה שזה ייגמר כבר".
מה היא אמרה?
"האמא לא ענתה, וקיבלתי שיחה אחת ממנו כמה ימים אחרי כן, אבל לא עניתי. מאז הוא לא יצר קשר, לא איתי ולא עם החברה. האקסית שלו סיפרה לי שהעניין של ההטרדות החוזרות קרה גם עם חברות שלה, כאלה שהכיר אחרי הקשר שלהם. לא ברור אם הוא ידע שהן חברות שלה או לא".
מה גורם לבני זוג ובנות זוג לשעבר לא להרפות, גם אחרי שמבהירים להם שהקשר איתם הסתיים? מה מייצר את האובססיה הזו? הפסיכולוגית אוסנת כהן גנור טוענת כי הבסיס למחשבות ולהתנהגות האובססיביות נעוץ בסגנון ההיקשרות שלנו להורינו.
"אם היה בבית מי שהגיב לרגשות שלנו, אז עכשיו כשנתחיל לחוות כל מיני דברים רגשיים כמו פרידה, אנו נרגיש בטוחים מספיק כדי למצוא את האנשים שיעזרו לנו לעבור את התקופה הזאת", היא מסבירה. "לעומת זאת, מי שהרבה פעמים מסתבך עם קשרים לא פתורים, ולא יודע מה לעשות עם הגעגועים, הוא בדרך כלל אדם שמגיע למערכות היחסים שלו עם דפוס היקשרות אמביוולנטי".
למה הכוונה בדפוס היקשרות אמביוולנטי?
"אלו אנשים שבילדותם הביעו את הרגש שלהם בפני ההורים שלהם, ולפעמים ההורים נתנו לרגשותיהם מענה ולפעמים הם לא נתנו להם מענה. כתוצאה מכך, אותם אנשים למדו להישאר ולמשוך בשמלה עד שהם יקבלו תגובה.
"זה מייצר חוסר אונים נרכש", אומרת כהן גנור, "כי אם אני לא יודע מה מהדברים שאני עושה עובד ומה לא עובד, אז אני לכאורה אמשיך לנסות עד שזה יעבוד. כשאדם עם היקשרות כזו יוצא מקשר אל העולם, והוא צריך לחפש את עצמו עכשיו, זה נורא מפחיד. כדי לא להיות במגע עם הפחד, הוא נקשר למה שהיה בקשר הקודם. שם, לפחות בדמיון, אם הוא יישאר וימשוך בשמלה, אולי הוא יקבל תגובה רגשית מסוימת".
מורכב.
"צריך להבין שאצל מי שמתאבסס קורים שני דברים: באיזשהו שלב אנשים סביבו רואים שזה לא אדפטיבי ומתחילים להיות ביקורתיים כלפיו, ואז הוא מתחיל להרגיש שהוא לבד; הדבר הנוסף שקורה זה שצריך לעזור לו לווסת את הפחד, כדי שהוא יתחיל להתמודד עם הסיטואציה".
איך עוזרים לאדם לווסת את הפחד ולהרגיע את האובססיה?
"מכיוון שאנחנו מאוד אוהבים את בן האדם שמולנו, אז הרבה פעמים אנחנו נוטים לבטל את הרגש שלו עם כל מיני אמירות כמו 'לא קרה כלום'. אני מציעה לשאול אותו - מה הפחד הכי גדול שיש לך בתוך הסיטואציה הזו? שאלה שיכולה להוביל לתשובות כמו 'שאף אחד לא יאהב אותי' או 'אני מפחד להישאר לבד בסוף ולא להצליח למצוא זוגיות'. כשהדברים הללו נאמרים בקול, אנחנו לא נשארים איתם לבד.
"בנוסף, הפרספקטיבה שאני באה ממנה אומרת שצריך לתקף את מנגנוני ההגנה, כדי שהוא יוכל לשחרר אותם. לומר לו, 'אין פלא שאתה עדיין קשור אליה, זה כל כך קשה לעזוב מישהי שהיית קרוב אליה. זה כל כך קשה לצאת לעולם ולא לדעת. בוא נראה מה אתה צריך לעשות כדי להקל על זה'. בדרך זו נוצר מצב שבו אני, כמטפלת, יכולה ליצור אצל המטופל היקשרות בטוחה יותר, שתפקידה לעזור לו לצאת לעולם, תוך כדי מגע עם הפחד ועזרה בהרגעה".
מה בעצם ההבדל בין געגוע בריא לאובססיה?
"קודם כל, אדם שמתאבסס - זו לא תהיה הפעם הראשונה שהוא ייתקל באובססיה, כי ברוב המוחלט של המקרים הוא פוגש אותה גם בתחומים אחרים. אובססיה היא משהו שתופס הרבה שעות מהיום שלנו, משהו שקשה מאוד להפסיק ולהתנתק ממנו. געגוע בריא נולד מעצב גדול על האובדן שהופך עם הזמן לגעגוע, בעוד שבהתאבססות זה לא הופך לגעגוע, זה נשאר כואב.
"אדם שעושה עבודה רגשית, ואחרי תקופה שום דבר לא זז אצלו, צריך לשאול את עצמו אם מה שהוא רואה זאת תקיעות רגשית או שאולי מדובר באובססיה-קומפולסיבית של מערכות יחסים, תופעה שנקראת ROCD ומצריכה עבודה פסיכולוגית אחרת", היא מסכמת.
ד"ר דני דרבי הוא אחד המומחים הגדולים בארץ להפרעות מהסוג הזה. לדבריו, מדובר במצב שבו אדם עוסק באופן כפייתי בנושאים שנוגעים בזוגיות. אנשים עם ROCD (קיצור של Relationship Obsessive Compulsive Disorder) יכולים להיות בקשר חדש או לא להיות בקשר, וכל הזמן לסבול ממחשבות טורדניות שלא ייתנו להם מנוח.
"לפעמים עולה המחשבה שהם פספסו את הקשר הנכון, ומתחיל אצלם סוג של ספק - יכול להיות שעזבתי קשר שלא הייתי אמור לעזוב? משם מתחילה אידיאליזציה של הקשר הרומנטי, שהרבה פעמים הם בעצמם בחרו לסיים", אומר ד"ר דרבי. "יש כאן עניין של ליווי של הקשר במחשבות רודפות שלא נותנות מנוח. גם אם האדם נמצא בקשר רומנטי מיטיב, הוא כל הזמן או יושב על הגדר או עם רגל אחת בחוץ".
מתי אובססיה כזאת מתפתחת?
"אני רוצה להיות זהיר ולא לעשות פתולוגיזציה לגעגועים, אבל אנסה לתת לך דוגמה - אני יכול להסתכל אחורה ולחשוב על מישהי שהייתה בת זוג שלי בגיל 20, וזה לגיטימי. אבל אם עברו חמש שנים מהקשר והמחשבות עליה לוקחות את מרב הזמן שלי, אז יש כאן משהו אחר.
"בנוסף", אומר ד"ר דרבי, "אתה לא יכול להתאבסס אם אין לך נטייה להתאבססות. יש אנשים שיש להם נטייה לחרדה או למצבי רוח מתחלפים. הנטייה עצמה אינה בעייתית, השאלה היא על מה זה מתלבש. הרבה דברים נפלאים קרו בעולם בזכות אנשים עם OCD, הרבה מקצועות דורשים נטייה לקפדנות ולדיוק שמתלווים ל-OCD. הבעיה מתחילה כשזה פוגע באיכות החיים ובמימוש הפוטנציאל שלנו".
מהן הקומפולסיות המתלוות לאובססיות הללו?
"בעבר חשבו שקומפולסיה היא רק פעולה. כיום אנחנו מבינים שקומפולסיות יכולות להיות השוואות, ויכולות להיות גם ניטור של הקשב. למשל, אני עכשיו יושב עם בת הזוג שלי ואנחנו במסעדה, וחולפת לה מישהי שנראית יותר לטעמי. ואז אני בודק את רמת המשיכה שלי אליה, ומתחיל להשוות אותה עם המשיכה שאני מרגיש כלפי בת הזוג שלי. הניטור הוא ממש משמעותי כאן, כי יש המון בדיקות של מה אני מרגיש לעומת מה שהרגשתי בעבר".
היית אומר שאובססיה וגם הפעולות שנלוות אליה נפוצות יותר כיום בגלל המדיה החברתית?
"ממחקרים שאני מכיר על מדיה חברתית, אנשים שיש להם נטיות להשוואה, לאו דווקא אובססיביות, יסבלו יותר. על כן, אם אנשים נמצאים במדיה החברתית והם בטיפול, אז אנחנו מנסים לעשות דיאטה בנושא הזה. לא להפסיק לגמרי, אבל כן לתקשר או להתעניין בצורה שלא תזין את האובססיה כל הזמן.
"יש אנשים שאנחנו נגיד להם, 'אתם מפקידים את הטלפון כאן בכספת ועוברים לטלפון טיפש', כזה שלא מאפשר את ההתעסקות המתמדת. מובן שבטווח הארוך השאיפה היא שהאדם יעשה את זה בעצמו", אומר ד"ר דרבי. "בהקשר הספציפי ל-ROCD, ברור שיש מצד האדם האובססיבי בדיקות ומעקב במדיה החברתית, גם ברמה ההתנהגותית, כמו חיפוש אחר אנשי מקצוע שיעזרו לו להחזיר אליו את האהוב הישן".
יש סימנים מקדימים להתנהגות הזו שניתן לזהות כבר בתקופת מערכת היחסים?
"בדרך כלל הקשרים האלה מאופיינים בהתלבטות רבה. ישנו כל העניין של ההתלבטות וחוסר היכולת להתקבע על האם אני כן בקשר או לא בקשר, האם אני רוצה אותה או לא. בדרך כלל, כשהקשר נגמר, הם מחליטים פתאום שהם כן רוצים אותו".
איך אפשר לגרום לאדם שאובססיבי כלפיי להפסיק?
"במקרה של ROCD, אם הקשר נגמר, אז לא לייצר תקשורת שפותחת ומזמינה המשכיות. הרבה פעמים אומרים, 'לא נעים לי להגיד לאדם לא', אבל צריכים להיות בהירים ולא לעודד את המשך הקשר, ואם יש צורך אז לסגור כל אפשרות לתקשורת עתידית", אומר ד"ר דרבי. "בנוגע לחברים ולקרובים, בסופו של דבר האדם האובססיבי ניזון ממידע. במקרה כזה, כדי לעזור לו הייתי מציע להם לא לנדב מידע על האקסים שלו, ולא לדבר על הקשרים החדשים שלהם".
"במקרה של אובססיה שמונעת מהיקשרות לא טובה", מסכמת גנור, "הדרך הטובה ביותר היא לומר לאדם בפשטות, 'אני רואה שאתה נורא כואב את הפרידה שלנו. הלוואי שיוקל לך ושתוכל להמשיך הלאה'. לצערי, במרבית המקרים אנשים מתנערים ואומרים דברים כמו 'די! נפרדנו!', או שהם מתחילים להתבלבל ולפעמים להיות בקשר ולפעמים לא, מה שגורם לבן אדם רק למשוך בשמלה יותר ולהרגיש עוד יותר חסר אונים.
"אבל אם מישהו שנפרד ממך יגיד, 'את יודעת, גם לי זה היה נורא קשה להיפרד', או 'אני יודע שכואב לך, גם אני מאוד אהבתי אותך, אני מצטער שזה לא עבד לנו', זה ירגיע משהו, כי את תרגישי שהיית משמעותית - וכשהצורך הזה מקבל מענה, הרבה יותר קל להרגיע את הפחד ולהמשיך הלאה".
