"כשאיחדנו את המשפחות של אפרת ושלי, האתגר העיקרי מבחינתי היה הקושי של בתי הגדולה לקבל את זה", מספר שי רוגובסקי. "תראי, אני בעצמי ילד להורים שהם פרק ב', ואני זוכר קשיים וחוויות בעוצמות שאי אפשר לשכוח. אני זוכר את אחותי הגדולה מהנישואים הראשונים של אבי אומרת לו, 'היא לא אמא שלי והיא אומרת לי מה לעשות!', ואני, בתור ילד ועד היום, שמרתי על אמי וגוננתי עליה.
"אז אני מכיר את המצבים האלה. למדתי מאבא שלי איך להתמודד. אני אומר לבת שלי, 'לי את יכולה להגיד מה שאת רוצה, אבל בתוך הבית אפרת היא הסמכות'. אפרת ואני זה לפני כולם, גם לפני הילדים, כי אם אני ואפרת לא נשרוד, לא נאהב ולא נקיים את מערכת היחסים שביננו כמו שצריך, כל הבית יתפרק".
אפרת ושי רוגובסקי נשואים כבר ארבע שנים ומתגוררים בקיבוץ מעברות. לו יש בת ובן מנישואיו הקודמים, לה יש ילד אחד מנישואיה הקודמים, וביחד הם הביאו לעולם שתי בנות משותפות.
איך הכרתם?
"הייתה בזמנו אפליקציית היכרויות בשם 'דייטינג-בוק'", מספרת אפרת. "היו לי שם מלא הודעות משי שהתעלמתי מהן לאורך תקופה ארוכה, כי לא הייתה לו תמונת פרופיל. כלומר, הייתה תמונה של שני ילדים מצולמים מאחורה, אבל מן הסתם רציתי לראות מי זה הבחור שפונה אליי. ואז, יום אחד הוא שלח לי, 'אנחנו עוד לא מכירים ואני כבר מתחיל להיפגע ממך'. זה נורא הצחיק אותי והרגשתי שאני חייבת לענות על זה. משם פשוט לא יכולנו להפסיק לדבר".
למה לא שמת תמונה של עצמך, שי?
"לא היה לי מושג איך מתפעלים את האפליקציה הזאת. בדיעבד הסתבר שהפייסבוק שאב תמונה לבד".
ולא עלה בדעתך שאפרת לא עונה לך בגלל שהיא לא יודעת איך אתה נראה?
"לא, כי עד אז כל מי שהגיבה להודעה שלי וביקשה, קיבלה תמונה. אפרת פשוט נורא שטחית, אז היא ציפתה לתמונה מראש", הוא אומר וצוחק.
שי אומנם לא חשב שיש חשיבות לעובדה שאין לו תמונה, אבל התמונות היפות של אפרת הן אלה שגרמו לו להמשיך להתעקש, בייחוד אחת מהן שעליה היא כתבה, 'אני רוצה את זה שכל בוקר יתאהב בי מחדש'".
מה אהבת במשפט הזה של אפרת?
"הבנתי שאפרת היא לא מישהי של ׳שגר ושכח׳. היה פה רמז שצריך להתאמץ".
אפרת הגיעה לקשר עם שי כשהיא גרושה כבר חמש שנים פלוס ילד. היא בדיוק נפרדה מחבר אחרי מערכת יחסים של שנתיים, שהגיעה אל קיצה בגלל שהוא הטיל וטו על הנושא של ילדים. "נשארתי איתו כי לראשונה מאז הגירושים הרגשתי אהבה", היא מספרת. "אבל אחרי שנתיים הבנתי שאם אני לא עושה עכשיו עוד ילדים, בעוד עשר שנים אני אסתכל אחורה בכעס. כשסיימתי את הקשר הזה, ידעתי שהקשר הבא שלי יהיה הדבר האמיתי".
ואז הגיע שי.
"עם שי שמתי את הדברים על השולחן ישר מן ההתחלה, עוד לפני שנפגשנו, כשרק דיברנו בטלפון. בעבר הייתי יותר זורמת ונותנת לדברים להתפתח בקצב שלהם, אבל פה הרגשתי שקורה ביננו משהו אחר ומיוחד, דיברנו במשך שלושה שבועות כל יום מהבוקר עד הלילה. פחדתי שיישבר לי הלב והחלטתי שעדיף שהוא יגיד לי לא לפני שנפגש, כי אז אוכל להשאיר את זה כחוויה רומנטית טלפונית ולהמשיך הלאה".
תתארי לי מה אמרת לו.
"הייתי אצל ההורים שלי. הבן שלי שיחק בסלון עם האחיינים ואני נכנסתי לחדר הישן. זה מקום שלא השתנה עד היום בבית הוריי. מקום מבטחים. ישבתי על מיטת הנעורים שלי ושוחחתי איתו בטלפון. היינו אמורים להפגש בפעם הראשונה והרגשתי שאני רוצה שזה יהיה מונח, אז אמרתי לו: 'לא עכשיו, לא מחר, אני לא סיימתי את פרק האמהות שלי. אני רוצה להביא עוד ילדים לעולם ואני רוצה לדעת איפה אתה בסיפור הזה'. אני זוכרת שגם בכיתי".
ומה עבר עליך בצד השני של הקו, שי?
"בדיוק הכנתי שניצלים", הוא נזכר בחיוך. "אני לא הייתי בסיפור של להביא עוד ילדים. לא הייתי באזור הזה בכלל. כבר הייתי במקום טוב, ישנתי לילות שלמים, אכלתי טוב, מה אני צריך את זה עכשיו? הילדים היו אצלי חצי מהזמן, זה לא היה קל גם ככה להגיע לשלב הזה, אז למה להוסיף?"
מה ענית לה?
"אני לא יודע למה", הוא ממשיך, "אולי בגלל איך שהיא הגישה את זה, אבל היא גרמה לי להגיד לה כן. אמרתי לה 'כן', וגם התכוונתי לזה".
איך אתה מסביר את זה?
"לפני שהכרתי את אפרת, תמיד שמתי על השולחן שאין מצב שאני עושה עוד ילדים. אבל אפרת הייתה שונה. היא לרגע לא כפתה את עצמה עליי בלהגיע הביתה, בלסדר לי את החיים, או בלשאול שאלות כמו 'אתה משלם? כמה אתה משלם?'. היא התעסקה בי ורק בי. היא רצתה להכיר אותי כבן זוג ולא התעסקה לא בגרושה ולא במסביב. אני הייתי המוקד ואני הייתי החשוב וזה נכון עד עכשיו".
"אותי מאוד מפחיד שיגיע היום שהילדים יצאו מהקן ואני אסתכל על בן הזוג שלי ולא אזכור מי הוא", אומרת אפרת. "זה בראש שלי שאם שי ואני לא נתחזק את זה ונשקה את זה כל הזמן, אנחנו נלך לאיבוד האחד לשנייה, כי זה יכול לקרות לכל אחד".
זו הסיבה שהתגרשתם בנישואיכם הראשונים?
"אני התגרשתי לא בגלל שלא בילינו, אלא פשוט כי מראש לא רצינו להיות ביחד", אומר שי. "זה לא היה זה. אפרת היא הבן אדם היחידי בעולם שאני רוצה להיות איתו ביחד 24/7. זה לא מייאש אותי, זה לא מפריע לי, זה היה ככה מהשנייה הראשונה וזה רק מתגבר. זה גם מה שגרם לי לרצות להישאר, ותראי עשינו שתי בנות, לא אחת, וזה הדבר הכי טוב בחיים שקרה לשננו. תמיד אמרנו, 'מעניין איך יראו הילדים שלנו? אני יודע איך הילדים שלי נראים, ואיך הילד שלך נראה, אבל אנחנו לא יודעים איך יראו שלנו, המשותפים'".
אז לא חוויתם משבר עקב הגירושים?
"שום משבר", פוסק שי. "סיום הנישואים הראשונים של שנינו הוא דומה. החלטנו לסיים, וסיימנו. כן חילקנו לא חילקנו, המשכנו הלאה. אין שום דבר שהשארנו מאחורה".
"אני, כאדם, כשאני מחליטה לסגור דלת, אני לא מסתכלת לאחור", אומרת אפרת. "התגרשתי קצת אחרי שהבן שלי נולד, אבל בשנייה שהסרט הזה נסגר, הוא נחתם. אני לא מעלעלת בתמונות, אין לי לא תהיות ולא זכרונות. למרות שהייתי עם הגרוש שלי 17 שנה ביחד, זה נראה לי כמו חיים של מישהו אחר. הרבה אנשים שעברו גירושים והיום הם במקום טוב, מכירים את ההרגשה הזאת".
זה דורש אומץ לעזוב עם תינוק.
"אני לא ראיתי את זה כאומץ. כשאת בזוגיות לפני שיש לך ילדים, את בטוחה שתתגברי על הכל, שהאהבה תנצח, אבל ברגע שילדתי הבנתי כמה מהותי לי לגדל את הילד באוירה של מסורת וחגים וזה היה פער בלתי ניתן לגישור ביננו. עם שי היה לי מאוד חשוב לברר שאנחנו באותו ראש בעניין הזה, וברגע שראיתי שאנחנו באותו כיוון, ידעתי שנצליח להתגבר על כל דבר אחר".
ואחרי כל זאת אתם גרים בקיבוץ, שזה מקום סופר חילוני.
"כן, זה מקום מאוד חילוני, אפילו בצורה קיצונית", היא מחייכת. "אבל בתוך הבית שלי אני עושה מה שאני מאמינה בו".
שי: "הקיבוץ חוגג את כל החגים היהודיים בצורה של קיבוץ. הוא מנגיש את החג, אם זה סוכות, שבועות, קציר העומר ופסח. לא בפנטיות, אלא בצורה יפה של סיפור. בלי כפייה".
מה היה האתגר הכי משמעותי עבורכם?
"המעבר לכאן", מספרת אפרת. "הגעתי עם הבן שלי מרעננה, העברתי אותו למסגרת חינוכית חדשה, עזבתי מקום עבודה ונכנסתי לקהילה שאני לא מכירה. בעצם היגרתי לטריטוריה של שי. לא הכרתי פה לא מכבסה, לא חדר אוכל, לא הרגשתי שייכת. האתגר שלי היה להשתלב כמה שיותר מהר וליצור חברויות חדשות".
מה עזר לך להתמודד?
"הידיעה שעשיתי את הדבר הנכון. מהשנייה הראשונה ששי בא אליי הביתה, פשוט ידעתי שאיתו הכל יהיה בסדר. גם אם זה אומר לעקור את כל החיים שלי למקום אחר. עשיתי את זה בלי למצמץ".
זוגות בפרק ב' שמעוניינים להשתתף במדור, מוזמנים לכתוב לנו
