כולנו מקווים שמערכת היחסים שלנו תהיה מוצלחת, אך מה יקבע את הצלחתה הלכה למעשה? האם יש תכונות אופי מסוימות שכדאי לנו לחפש בבן זוג על מנת להגדיל את סיכויינו להיות מאושרים במערכת היחסים? על פי מחקר טרי מהתנור, אנחנו יכולים להיות פחות בררנים בחיפוש אחר בן הזוג, שכן לתכונות שלו כמעט ואין השפעה על הצלחת הקשר איתו.
המחקר, שפורסם השבוע בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, ניסה להסביר מדוע מערכות יחסים מסוימות משגשגות יותר מאחרות. לשם כך בחנו החוקרים משתנים שונים שעשויים לנבא את איכות הקשר, ומצאו מספר גורמים שאחראים על שביעות רצון גבוהה מהקשר. הגורמים הללו אינם קשורים לאופיו של בן/ת הזוג, אלא לדינמיקה של הקשר שהשתרשה בין הצדדים, ובראש ובראשונה לאמונה של בני הזוג שבן או בת זוגם מחויבים לקשר מבחינה רומנטית.
המחקר התבסס על ניתוח של 43 מחקרים קודמים, ונערך על ידי לא פחות מ-86 חוקרים מכל רחבי העולם, בין היתר ישראל. בסך הכול, התקבלו נתונים מיותר מ-11 אלף זוגות, מספר חריג בגודלו מהמקובל במחקרים פסיכולוגים. הנתונים נאספו באמצעות ראיונות עם הזוגות, בהם הם נשאלו מגוון שאלות על מערכות היחסים שלהם. כל זוג רואיין לפחות פעמיים, במרווח שנע בין חודשיים לארבע שנים.
הסיבה לכך שמחקר בסדר גודל כזה מתאפשר היא השימוש באלגוריתם של למידת מכונה. זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש בלמידת מכונה כדי לנבא את שביעות הרצון של אנשים ממערכות יחסים. "שביעות רעון ויחסים רומנטיים הם בעלי השפעה על הבריאות שלנו, רווחתנו הנפשית ואפילו על הפרודוקטיביות שלנו בעבודה. אבל מחקר על המנבאים של איכות היחסים הוא לרוב מוגבל בהיקפו", אומרת ד"ר סמנתה ג'ואל מאוניברסיטת מערב אונטריו שבקנדה, שעמדה בראש צוות המחקר.
באמצעות השימוש באינטליגנציה מלאכותית הצליח הצוות לחקור משתנים מנבאים רבים, במטרה למצוא את המנבאים המהימנים ביותר לשביעות רצון מהיחסים. לאחר פירוק מערכות יחסים רומנטיות לכלל הרכיבים שמרכיבים אותן, הגדירו החוקרים שתי קטגוריות מרכזיות: האחת היא מאפיינים אינדיבידואליים של כל אחד מבני הזוג, והשנייה היא המאפיינים של מערכת היחסים עצמה.
בין המשתנים האינדיבידואליים שמשפיעים על ההבדלים בשביעות רצון בין מערכות יחסים שונות, בלטו מספר תכונות שהשפעתן הייתה רבה יותר. למקום הראשון הגיעה שביעות רצון מהחיים, ולמקום השני הגיעה תכונה בעלת אפקט שלילי – היותו של האדם מוטרד או מרוגז. למרות זאת ובאופן מפתיע, הסתבר שלתכונות האופי של האנשים שמרכיבים את הקשר אין חשיבות גבוהה במיוחד בניבוי הצלחתו.
לעומת זאת, למאפייני הקשר יש חשיבות גבוהה בהרבה מהמאפיינים האישיים של בני הזוג. מאפייני הקשר אחראיים לכמחצית (45%) מההבדלים בשביעות הרצון ממנו. כלומר, הם מנבאים בצורה טובה יותר את הסיכוי של מערכת היחסים שלנו להצליח. המשתנה שנמצא כמנבא הטוב ביותר להצלחת מערכת יחסים הוא האמונה של הצדדים שבן או בת זוגם מחויבים לקשר. למקום השני הגיעה תחושת הערכה של בני הזוג זה לזה, ואת המקום השלישי תפסה שביעות רצון מינית.
אם כן, הדבר שיקבע אם מערכת היחסים שלנו תהיה טובה, על פי המחקר, הוא לאו דווקא תכונותיו של הפרטנר וגם לא האישיות שלנו. אין הדבר אומר שאין כל משמעות למאפיינים של שני בני הזוג, כמובן. המאפיינים האינדיבידואליים משפיעים על האופן שאיתו אנו ניגשים לקשר מלכתחילה, ועל הדינמיקה שבסופו של דבר תיווצר בינינו. עם זאת, הם עדיין רק שניים בחשיבותם לאופייה של מערכת היחסים עצמה.
"הדינמיקה שתבנו עם אדם אחר – הנורמות המשותפות, הבדיחות הפנימיות, החוויות שאתם חווים יחדיו – היא הרבה יותר מסך האינדיבידואלים שמרכיבים את הקשר, והמחקר מבהיר שהאדם שאנו בוחרים הוא פחות חשוב ממערכת היחסים שאנו בונים", סיכמה ג'ואל.
