"ההשוואה היא קץ ההנאה". מארק טווין
בואו נדבר על השוואה. ההשוואה לזולת ולמה שאנו שואפים, ממלאת תפקיד מרכזי בהיווצרות רגשות בכלל ורגשות רומנטיים בפרט. אנו מקנאים באלה שמעמדם גבוה משלנו, וגאים כאשר הישגינו גבוהים מהמצופה. חשיבות ההשוואה מודגמת בסיפור על אדם שהיה עצוב על כך שאין לו נעליים, עד שפגש אדם שלא היו לו רגליים.
ההשוואה מצויה גם באהבה, ובעיקר בהקשר של בחירת בן הזוג. אפשר להבחין בין השאיפה שבן זוגך יהיה הטוב ביותר ובין השאיפה לשיפור מתמיד של הזוגיות. אם משמעות רומנטית כרוכה בעיקר בהשגת הטוב ביותר, אוהבים יהיו לנצח חסרי מנוחה ומלאי קנאה. הם תמיד יחששו שהם מחמיצים את האדם הצעיר יותר, העשיר יותר או היפה יותר.
עוד טורי אהבה של פרופ' אהרון בן-זאב:
אך אם שגשוג רומנטי קשור בעיקר להתפתחות ושיפור הזוגיות, השגתו נתונה הרבה יותר בידי האוהבים עצמם. השוואה מתמשכת של בן הזוג לאחרים, נוגדת את רוח האהבה העמוקה, ועלולה להרעיל את היחסים. אוהבים אינם אמורים לעסוק בחשבונאות ובהשוואות – הם אמורים להתמקד בקידום מערכת היחסים הייחודית שלהם, ולא בחיפוש אחר בני זוג טובים יותר.
העצה החכמה "להיות שמח בחלקך", מתאימה מאוד למקרה הזה. וכמו במקרים אחרים, שמחה שכזו - אין פירושה להיות פסיבי ולקפוא על השמרים, אלא להיות שמח בחלקך, תוך שאיפה לטיפוח מתמיד של אותו חלק.
השוואה ביחסים פתוחים
"לפעמים טלי רוצה להשוות. מצד אחד, היא רוצה שהמאהבת שלי לא תהיה יותר ממנה ושלא תהווה איום. מצד שני, גם שלא תהיה נמוכה ממנה בכמה דרגות כי זה יוצר איזשהו זלזול". עמית, בעלה של טלי, מתוך הספר "יחסים פקוחים"
ראינו שהשוואה מתמדת בזוגיות גורמת לקנאה ולחוסר סיפוק. האם ההשוואה הרעילה הזו שכיחה יותר במערכת יחסים פתוחה? במקרה הזה, קיימים שני שיקולים סותרים. מצד אחד, ביחסים פתוחים ישנם יותר מצבים שבהם אנשים יכולים להשוות את עצמם ואת בן הזוג שלהם לאנשים אחרים, ובעיקר לבני הזוג הנוספים. מצד שני, מערכת היחסים הפתוחה מקבלת ומכילה יותר את בני הזוג הנוספים, דבר שאמור להפחית רעילות אפשרית ביחסים.
בספרן החדש, "יחסים פקוחים", זהר כרמי וליאת שדה-סעדון מציגות ראיונות חושפניים עם עשרות אנשים המצויים ביחסים פתוחים או פוליאמוריים, המתארים באופן כן ופתוח את לבטיהם ואת היתרונות והקשיים שביחסים כאלו. הספר הוא מסמך פוקח עיניים ולב, ומומלץ ביותר לאוהבים, ולאלו שרוצים לאהוב באמת. להלן כמה ציטוטים מהספר שעוסקים בהיבט ההשוואתי.
"כשאתה שוכב איתי אתה חושב עליה?" ענת שואלת את בן זוגה יואב על בת הזוג הנוספת שלו
"היו לי פחדים שטלי תעזוב אותי. אף פעם לא אמרתי את המילים, 'אני מפחד שתעזבי אותי בשביל מישהו אחר', אבל פחדתי. אני יכול להיות יותר רגיש, יותר מודע, יותר מכיל, יותר מתחשב, אבל אני לא יכול להיות יותר גבוה או יותר שרירי או שיהיה לי זין יותר גדול". עמית, בעלה של טלי
"יכול להיות שהוא יותר יפה ממני, יותר חכם ממני, אולי הוא אפילו סקס יותר טוב ממני, אבל אף אחד הוא לא יותר איתמר ממני! מה שחשוב הוא שאני הכי איתמר!" איתמר, בן זוגה המשני של חן
"בפעם הראשונה שהוא הכיר מישהי שישבה על אותה משבצת כמוני, של המשנית, כמעט ברחתי. לא ידעתי מה לעשות עם זה, הרגשתי שאין לי מה לתת לו שהוא לא מקבל איתה". חן על בן זוגה המשני איתמר
"ביום שדפנה תצא עם מישהו שדומה לי בהמון מאפיינים, בסביבות הגיל שלי, ביחסים פתוחים, או שנראה טוב, או שיש להם חיבור מעולה, זה כנראה יגרום לי לקנא. אם כבר יצאת לנישואים פתוחים, אז מה את לוקחת מישהו שיושב על אותה משבצת כמוני? קחי מישהו אחר". עומר על דפנה אשתו
"אורית היא האישה המושלמת. היא מטפלת בי, היא מבשלת לי, היא דואגת לי. כל מה שגלית לא, אורית כן. אני מאוד אוהב את שתיהן, אני מאוד אוהב את גלית והיא האישה של חיי, למרות שקשה להיות נשוי לה. היא לא מסוגלת לדאוג לשום דבר בעולם הפיזי, ואני מרגיש שהיא לא רואה אותי בכלל, גם לא את הילדים וגם לא את עצמה. מנותקת". אילן על גלית אשתו ועל אורית, בת הזוג הנוספת שלו
הציטוטים מהספר מבטאים את השכיחות הרבה של ההיבט ההשוואתי ביחסים פתוחים. כך, נמצא כי הבדלים בין הבעל והמאהב הקשורים למשל לגיל, הופעה חיצונית, אופי, טמפרמנט ומקצוע, מפחיתים את ערך ההשוואה ומכאן את הקנאה של הבעל (או המאהב), ומאפשרים שימור כלשהו של הדימוי העצמי.
תחושת "הפירגוש" (פירגון רומנטי בעגה הפוליאמורית, א"ב"ז), כלומר, שמחת הבעל על אושרה של אשתו עם המאהב שלה, שכיחה ביחסים פתוחים, ולכן הבעל יכול לקבל את המאהב בצורה טובה יותר.
בפוליאמוריה ההיבט ההשוואתי רווח יותר על פני השטח, אך בני הזוג נדרשים לתת לו משקל פחות. היכולת המתפתחת להיות פחות מושפע מהשוואות, עומדת כנראה בבסיס ההחלטה לפתוח את מערכת היחסים מלכתחילה. לגבי אלה המסוגלים להפחית משקל זה, יש סבירות גבוהה שיצליחו לשרוד את ההשוואות הבעייתיות האלו.
ולמרות שהשוואה וקנאה לא נכחדות ביחסים פוליאמוריים, ולעיתים אף רווחות יותר, הרי שעוצמתן קטנה יותר, וההתנהגות הנובעת מהן עוינת פחות מההתנהגות הטיפוסית שמאפיינת קנאה רומנטית ביחסים מונוגמיים.
השוואה וקנאה שאינן מזיקות
"קנאת סופרים תרבה חכמה". תלמוד בבלי
"מי שאיננו מקנא, איננו אוהב". אוגוסטינוס
מכיוון שההשוואה עומדת ביסוד החשיבה והרגשות, ולאור העובדה שקנאה המבוססת על השוואה מבטאת רגישות אנושית טבעית, ביטול שתיהן יהפוך אותנו לפחות רגישים ופחות אנושיים. ברור שקנאה רומנטית אינה תמיד מעידה על אהבה, אך האם אהבה רומנטית תמיד כוללת קנאה? ניסוח מדויק יותר לאמירתו של אוגוסטינוס יהיה שבכל אהבה רומנטית קיימת אפשרות לקנאה.
התנהגות אופטימלית היא זו המפחיתה משמעותית את משקל הקנאה ורואה בה מכה קלה בכנף שאינה פוגעת באיש, ומפנה את תשומת ליבנו להיבטים משמעותיים אחרים. לכן, אנשים מעוררים לעיתים קנאה קלה בבני זוגם על מנת להוציא אותם מאדישותם. אך בעוד שהשוואה וקנאה קיצוניות עלולות לכלות באש כמעט כל מערכת יחסים, צורה מתונה שלהן עשויה לתדלק יחסי אהבה חמים.
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט מבוסס על ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה
