בתקופת הקורונה הצטרפו אל מעגל האבטלה מאות אלפי מובטלים חדשים, שחווים קשיים אישיים רבים. מחקר חדש חושף את ההשפעה המכרעת שיש לזוגיות על היכולת להתגבר על האבטלה ולהשתלב חזרה בשוק העבודה.
"מסתבר שהסיכוי שלי למצוא עבודה תלוי לא רק בי ובתכונות האישיות שלי, אלא גם בבן הזוג שלי, בתכונות שלו וביחסים בינינו. ככל שהזוגיות טובה, תומכת ומספקת יותר, כך באופן ישיר גדל הסיכוי שלי לחזור במהירה למעגל העבודה", מסבירה ד"ר רוני שוחט-פשדצקי את תוצאות המחקר החדש שהובילה יחד עם הדוקטורנט הרן סנד ופרופסור אשכול רפאלי מאוניברסיטת בר-אילן, במימון קרן המחקרים של הביטוח הלאומי.
עוד בנושא:
המחקר, שהחל עוד לפני תקופת הקורונה, אך ממצאיו רלוונטיים היום יותר מתמיד, בדק 50 זוגות ישראלים שאחד מבני הזוג פוטר מעבודתו. בין היתר, התבקשו הזוגות למלא שאלונים בוואטסאפ שלוש פעמים ביום, כל יום, במטרה להתחקות אחר מצבם הרגשי בזמן אמת, ולקבל תמונת מצב מדויקת ככל הניתן.
מה הקשר בין הזוגיות שלי לבין הסיכוי שלי למצוא עבודה אחרי שפוטרתי?
"יש כל מיני משאבים שעוזרים לאדם להתמודד עם משברים", אומרת ד"ר שוחט-פשדצקי. "חלק מהמשאבים הם תכונות אישיות של אותו אדם, כמו למשל תקווה. הוכח מחקרית שאנשים מלאי תקווה מתמודדים טוב יותר עם משברים, כי היא מהווה מקור לחוסן נפשי. החידוש במחקר שלנו הוא שהצלחנו להוכיח מחקרית וסטטיסטית שמכיוון שזוגיות טובה היא משאב לכל דבר, אנשים שנהנים מהמשאב הזה מתמודדים טוב יותר עם משבר של אבטלה. הם שואבים כוח מהיחסים, והם גם מוצאים עבודה מהר יותר".
זה עובד גם הפוך? אם אני חווה קושי בזוגיות יהיה לי קשה יותר למצוא עבודה, גם אם יש לי את הכישרון, האמביציה ותכונות חיוביות אחרות?
"כמו שהזוגיות יכולה להיות מקור לכוח, כך היא עלולה להיות גם מקור ששואב את האנרגיה שלנו. אם אני נכנס לתהליך של חיפוש עבודה כשהזוגיות שלי אינה מקור תמיכה, ואני חווה בה ביקורת, הימנעות, מייעצים לי מה לעשות, מה צריך להגיד ומה אני עושה לא בסדר, אני מרגיש עוד יותר לבד בתהליך הזה. ואז לא רק שזה לא עוזר לי, זה גם עלול לפגוע ביכולת שלי למצוא עבודה".
"אף צד בזוגיות לא מתנהל בספירה מנותקת משל עצמו"
"אנשים לרוב לא צריכים שיגידו להם מה לעשות", היא מחדדת. "הם צריכים שיהיו איתם ושיתנו להם את ההרגשה שסומכים עליהם. לכן, גם אם בן הזוג העובד מרגיש מתוסכל ולא תמיד בטוח שהצד השני ימצא עבודה, מה שנדרש ממנו זה לעודד. עם כל הקושי שבדבר".
אבל קשה לעודד כשאתה עצמך בלחץ באשר למתי בן הזוג שלי ימצא כבר עבודה.
"נכון. בכלל, הקושי שחווה בן הזוג שכן עובד, הוא עוד פן שעלה במחקר בצורה משמעותית. אנחנו רגילים להסתכל רק על ההתמודדות של הצד שמחפש עבודה, אבל מכיוון שזוגיות היא מערכת מעגלית סגורה, קיימת השפעה חזקה גם על הצד העובד, עד כדי קושי בריאותי שהוא עלול לחוות אפילו אם הוא עצמו מאוד מצליח בעבודה שלו. אף צד בזוגיות לא מתנהל בספירה מנותקת משל עצמו".
אז מה עושים?
"צריך לשים דגש לא רק על מי שמחפש עבודה, אלא גם על בני הזוג שלהם. הרבה פעמים הם מרגישים שקופים, כי עכשיו בן הזוג המובטל נמצא בפוזיציה של הסובל, המסכן, זה שנמצא כרגע במשבר. אבל האמת היא שגם בן הזוג שלו עלול לחוות את אותם קשיים בדיוק כתוצאה מהמתח ומהעובדה שהוא עצמו לרוב לא מקבל תמיכה והוקרה. לכן, חשוב לשמור על זמן איכות זוגי גם בתוך התקופה המשברית, למרות העומס הפיזי והרגשי, כדי לתת לצד השני תחושה שרואים אותו".
איך אפשר לצפות מאדם שפוטר, שנמצא בתוך משבר ושהדימוי העצמי שלו נפגע, לראות גם את בן הזוג, להתחשב ולתמוך בו?
"עצם המודעות לכך עוזרת. תמיכה יכולה להיות גם ברמת החיבוק או הנשיקה, וגם ביטוי הערכה ומתן תוקף. לבוא ולהגיד, 'תודה רבה שאתה תומך בי בתקופה הזאת', 'תודה שאת מפרנסת עכשיו את הבית, עד שאני אמצא עבודה'. גם התמיכה ההדדית היא חשובה, גם כי שני הצדדים זקוקים לתמיכה, וגם כי במצב בו רק צד אחד תומך, נוצר חוסר איזון ותחושה שמישהו אחד הוא הנזקק והחלש ומישהו אחר הוא החזק. הצד שמתקבע במקום שכל הזמן מקבל את התמיכה, עלול לשמר חוויה של חוסר מסוגלות".
בניגוד לצורך בעידוד ובתמיכה, המחקר החדש חושף שתקופת האבטלה מסוגלת לעורר גם לא מעט רגשות שליליים, שרק מתגברים במהלכה. "מדובר במצב משברי של לחץ ומתח", מסבירה ד"ר שוחט-פשדצקי. "ובעוד שכלפי חוץ אנחנו יותר מתגייסים לשמור על פאסון ולשדר עסקים כרגיל, בתוך הבית פנימה המצב שונה, ואנחנו פעמים רבות מוציאים את התסכולים שלנו דווקא על מי שנמצא קרוב אלינו בבית".
איך בני זוג שמצויים במשבר תעסוקתי יכולים לאוורר את התסכולים שלהם?
"הכי חשוב שזוגות שמרגישים שהם חווים מצוקה כזאת יפנו לגורמי סיוע וטיפול רלוונטיים. שידעו שזה אפשרי, קיים ושכיח. בנוסף, טיפול יכול לעזור לצמצם השלכות שהן ארוכות טווח, כי אם נתעלם מהבעיות עלול להישאר חותם, שילווה את הקשר גם אחרי שמוצאים עבודה".
מה לגבי אנשים שידם אינה משגת טיפול זוגי?
"יש את תחנות בריאות הנפש בקופות החולים ויש גם קבוצות תמיכה למחפשי עבודה בעמותות השונות, וגם ביטוח הלאומי מעניק מענה לא רע בכלל לדבר הזה".
יש חשיבות לקבלת תמיכה מחברים ומשפחה?
"תמיכה חיצונית מהמשפחה והחברים יכולה לעזור לפרט עצמו, אבל גם עלולה להיות בעייתית לזוגיות. בעיקר, אם אין תחושה של תמיכה הדדית בתוך הקשר. מצב כזה רק מעצים את תחושת התסכול ש'הנה, אמא שלי וחברות שלי עוזרות לי, אבל אתה לא תומך בי'".
ללכת לטיפול לפני שהכול מתקלקל
ד"ר רוני שוחט-פשדצקי שמשמשת כפסיכולוגית קלינית, מטפלת זוגית וחוקרת זוגיות, מעידה על עצמה שנושא הזוגיות עניין אותה מאז ומתמיד. "יש משהו בזוגיות שמהווה את הבסיס להתפתחות החברה שלנו", היא אומרת. "הרי לרוב, מתוך זוגיות צומחת משפחה, והמשפחה מגדלת ילדים שהופכים לאנשים. האנשים האלה בתורם יקיימו בעצמם זוגיות, והרבה פעמים זה יהיה בהתאם למודל שאליו הם נחשפו בבית. לכן יש לזוגיות אפקט רב-דורי נרחב".
את מאמינה שאפשר לנצח את מודל הזוגיות של ההורים?
"לגמרי. יש הרבה דברים שאפשר ללמוד ולשנות. ברמה האידיאלית הכי יעיל זה לעזור לזוגות בתחילת דרכם, עוד לפני שהם הופכים להיות הורים. כמו שאדם לא מזפת את הגג שלו כשגשום אלא ביום של שמש, כך גם בטיפול זוגי הגישה האפקטיבית ביותר היא זו המניעתית. קל יותר ללמד זוגות בתחילת הקשר, כשעוד הכול ביניהם טוב, איך לשמר את הדברים הטובים, ואיך לזהות איפה זה מתקלקל עוד לפני שזה הופך לדפוס קבוע".
ומה עם זוגות ותיקים?
"יש הרבה מטפלים זוגיים שאינם מחוסרי עבודה", היא צוחקת ומוסיפה, "בכל שלב אפשר להתערב ולעזור. אגב, במעבדה אנחנו מנסים לאפיין אילו הזוגות שיכולים לעבור כל מיני אירועי חיים משבריים בצורה טובה, ואילו זוגות לא ישרדו את זה. קחי את הקורונה למשל, אנחנו רואים גם היום שיש זוגות שלא שרדו את התקופה הזאת ולעומתם זוגות שאומרים, 'הקורונה רק חיזקה את הקשר שלנו'".
ומה אתם יכולים להגיד כבר היום בהקשר הזה?
"יש כל מיני גורמים שמנבאים חוסן זוגי, אחד מהם זה באמת התמיכה, עד כמה אנחנו מסוגלים לתמוך האחד בשני. גורם נוסף הוא איכות התקשורת בינינו ועד כמה אנחנו מצליחים להישאר בפגיעה שלנו ולדבר אותה, במקום ישר לעבור לכעס או לתוקפנות. כשיש חווית בסיס שבן הזוג שלי מבין אותי, תומך בי ואכפתי אליי, הסיכוי לצלוח משברים עולה משמעותית".
יש משהו שהפתיע אתכם במחקר?
"התחדדו הפערים המגדריים. כאשר האישה היא הצד שמחפש עבודה, הגישה הרווחת היא להגיד, 'טוב את בבית גם ככה, אז כבר תסדרי, תדאגי לילדים, תתפעלי את הבית ואולי הילדים לא ילכו לצהרון ולא ניקח עוזרת'. על פניו זה נשמע הגיוני, אבל זה גורם למחפש העבודה, בדרך כלל לאישה, להישאר בעמדה הזאת יותר זמן".
מדוע?
"ברמה הכי בסיסית, זה פשוט בא על חשבון הזמן שנדרש להקדיש לתהליך חיפוש העבודה. ראינו שמחפשי עבודה שלקחו על עצמם יותר תפעול פרקטי של הבית - נדרש להם יותר זמן כדי למצוא עבודה חדשה, הם חוו יותר קשיים בזוגיות, וגם שני בני זוג סבלו מפגיעה ברווחתם הנפשית ובבריאותם".
