רחלי ג'וי (39) הייתה נשואה 11 שנים עד שהחליטה להתגרש. בטיול לארצות הברית, שאליו טסה כדי לנקות את הראש אחרי הגירושים, היא התאהבה לראשונה בחייה באישה. "כשחזרתי לארץ, החלטתי לספר על כך לגרוש שלי. הוא האדם הראשון שסיפרתי לו שאני בעצם לסבית", היא אומרת.
איך הוא הגיב?
"הוא שאל אותי שאלה אחת בלבד: האם אני מאושרת? כשאמרתי לו שכן, התחבקנו והוא אמר, 'אני איתך'".
את הגרוש שלה הכירה רחלי בצבא. מהר מאוד הם עברו לגור ביחד, ולאחר השחרור נכנסו למסלול הישראלי המקובל של תואר ראשון וחתונה. "התחתנתי עם החבר הכי טוב שלי. אהבתי אותו מכל הלב ועשינו הכול לפי הספר".
מה זה אומר?
"הוא הגיע מבית רוסי אותנטי ויציב, שמבחינתו יש שלבים ברורים בחיים. למשל, אפשר לטייל בעולם, אבל קודם צריך לעשות תואר ראשון. או שצריך להיכנס לשוק העבודה רק בגיל מסוים. אני לעומת זאת הגעתי מבית שהתפרק. ההורים שלי התגרשו, לא הייתי בקשר עם אמא שלי שנים רבות, ובגיל ההתבגרות מצאנו את עצמנו אחי ואני לבד בדירה שכורה בפתח תקווה, אחרי שאבי הכיר מישהי ועבר לגור איתה.
"ההגדרה שלי בצבא הייתה 'חיילת בודדת שזכאית לסיוע', וההגעה של האקס לחיי סימלה את בואו של האביר על הסוס הלבן. המשפחה שלו גידלה אותי באהבה וסוף-סוף היה לי לאן להשתייך".
אהבת אותו מבחינה רומנטית?
"אני חושבת שכן. לא ידעתי אז שאני חד-מינית. למרות שהייתי טום-בוי, אני לא זוכרת שבנעוריי מישהי הפילה אותי מהרגליים. אני כן יכולה להגיד שקולגה מהעבודה אמרה לי פעם, 'את סטרייטית עד שאת לא', כי כנראה שהיא ראתה עליי את מה שאני לא ראיתי. המשפט הזה הדהד לי בראש הרבה שנים, ובשלב מסוים אפילו הצעתי לבעלי דאז התנסות משותפת עם בחורה, אך הוא חסם את הרעיון והנושא הודחק".
"לא חייתי בזהות האמיתית שלי"
הסדקים בחיי הנישואים של רחלי החלו להופיע כשבן זוגה שם על השולחן את נושא הילדים. "מרגע שהמילה ילדים נאמרה, נכנסתי בהדרגה למשבר שאובחן כדיכאון קליני מז'ורי", היא משתפת. "במשך שלוש שנים ביקרתי את הפסיכולוגית שלי שלוש פעמים בשבוע. היא בנתה קומה שלמה בבית בזכות השיחות איתי", היא צוחקת.
"היא עזרה לי לשרוד מיום ליום ולקחת את התרופות שלקחתי באותם ימים, אבל לא היא ולא אני הגענו לשורש העניין. רק בראייה לאחור הבנתי ש-90 אחוז מהבעיה הייתה שלא חייתי בזהות האמיתית שלי".
עוד סיפורי אהבה של הפרק-בתניקים:
רחלי מודה שהקושי הגדול ביותר שלה באותן שנים היה התחבטות פנימית שנגעה באיך לבשר לבן זוגה המיטיב, שתמך בה במשבר ועבר איתה שבעת מדורי גיהינום, שהיא בעצם רוצה להיפרד ממנו. "הרגשתי כמו חרא של בן אדם. לא ידעתי איך אני הולכת לנפץ לנשמה הטהורה הזאת את העולם, רק מהסיבה שלא בזין שלי להיות נשואה לו יותר".
יום אחד, מהמקום הכי אובדני וחשוך, החליטה רחלי לעצור את השיחות עם הפסיכולוגית ולרדת לסדנת ריטריט באשרם במדבר. "כשהפסיכולוגית שלי שמעה על כוונתי לרדת דרומה, היא שברה את החיסיון בינינו והתקשרה לאקס שלי. היא אמרה לו שאני לא אשרוד סדנה כזאת, כי אין לי את היכולות לעבד את כמות הרגש שתעלה בי שם, והתריעה שימנע ממני לנסוע".
ובכל זאת נסעת?
"ירדתי לשיטים ועברתי שם תהליך שנמשך חודש וחצי, בסופו ממש נולדתי מחדש. במהותה, הסדנה העלתה שאלה מאוד בסיסית - 'מה את רוצה'? זה נשמע טריוויאלי, אבל זו הייתה הפעם הראשונה בחיי שבה התמודדתי עם השאלה הזאת. בנוסף, חלק מהשיח שם כלל שיחות על עירום ומיניות, וההבנה שהכול מותר ואפשרי החלה לחלחל. כשיצאתי משם החלטתי שמעכשיו אני חיה עבור עצמי".
רחלי חזרה מהמדבר עם כוחות חדשים. במשך שעות ניהלו היא והאקס שלה את השיחה הקשה בחייה. "היה המון בכי", היא נזכרת. "אמרתי לו, לא טוב לי, אבל גם לא טוב לך. אתה אומנם החבר הכי קרוב שלי, אבל אתה מזמן לא בעלי ואני לא יכולה להמשיך כך יותר".
בגיל 28, היישר מבית הדין הרבני, עלתה רחלי על מטוס שלקח אותה לארצות הברית. "החלטתי שאני הולכת ללמוד לחיות. עזבתי את רשת הביטחון שכביכול הייתה לי בארץ, קפצתי למים וטסתי לעבוד בעגלות".
מערכת היחסים הראשונה של רחלי בארה"ב הייתה עם גבר. "אז עוד חשבתי שהבעיה נעוצה בכך שהייתי 11 שנים עם אותו בחור, אבל זה היה 'פריטי מאץ' דה סיים שיט', כך שהמשכתי להתנסות. אפשר להגיד שהפתיחות הכללית שמאפיינת את החברה האמריקאית, יחד עם הרצון שלי להמציא את עצמי מחדש והעובדה שאף אחד לא הכיר אותי, סללה די מהר את הדרך להתנסות עם אישה".
איך הרגשת בפעם הראשונה עם אישה?
"הפעם הראשונה שהייתי עם אישה גמרה לי את החיים. עפתי", היא נזכרת ועיניה נוצצות. "בהתחלה עוד סיפרתי לעצמי שאני דו, אבל כשחברה שאלה אותי, 'עשר שנים מהיום - את רוצה להתעורר ליד אישה או ליד גבר'? נפל לי האסימון. הבנתי שאני לסבית ושאני רוצה רק אישה לידי".
"הבנתי שאני רוצה להתגרש הרבה לפני שהבנתי שאני רוצה נשים"
את איריס ג'וי (46), רעייתה בשמונה השנים האחרונות, הכירה רחלי כשחזרה לארץ. "נפגשנו בצ'אט של לסביות", היא מספרת. "אמי נפטרה זמן קצר לפני כן, המשפחה שלי כעסה עליי רצח והרגשתי הכי בודדה בעולם. אז כשרחלי שאלה אותי מה אני מחפשת, כתבתי לה, 'לצחוק קצת', כי לא צחקתי הרבה מאוד זמן. הודעתי לה שאם יהיה סקס אז מגניב, אבל שאני שלא רוצה לזכור איך קוראים לה בבוקר".
זה לא הלך כמתוכנן, וטוב שכך: באותו לילה הן דיברו בטלפון עד ארבע וחצי לפנות בוקר, ובחמש וחצי כבר נפגשו על ספסל בגן השעשועים שמתחת לבית. "החיבור היה מיידי", אומרת איריס. "וזה הזוי, כי אנחנו לא הטעם האחת של השנייה. עד שהגעתי רחלי יצאה רק עם ברביות מפונפנות, ציפורניים, לק ורימל, בזמן שאני אשת המערות, אבל הרגשנו כאילו לא נפרדנו מעולם למרות שרק הכרנו".
כמו רחלי, גם איריס הייתה נשואה לגבר במשך שנים ארוכות, שאותו הכירה כשהייתה בת 15 בלבד. "התחתנתי עם החבר הראשון שלי", היא מספרת. "הכרתי אותו בבית של השכנים. בהיותי ילדה בכורה, לא הרשו לי הרבה דברים, נעלו אותי בבית ושמרו עליי, ופתאום איתו התחלתי לגלות עולם. היה לו רישיון על קטנוע והתחלתי לצאת מהבית, החופש נעם לי, למדתי להכיר כבישים וגיליתי מקומות חדשים. תל אביב, ירושלים, קיסריה. היינו זוג חמוד והייתי מאוהבת".
שלושה ילדים נולדו לבני הזוג, אך במקביל התגלעו ביניהם פערים שרק הלכו והתעצמו. "הבנתי שאני רוצה להתגרש הרבה לפני שהבנתי שאני רוצה נשים", אומרת איריס. "ככל שהשנים חלפו התבגרתי, הייתה לי אחריות גדולה על הכתפיים מתוקף האימהות, אבל מבחינה זוגית הייתי לבד כי תפקדנו כמו שני זרים שחולקים משק בית".
ההחלטה להתגרש לא התקבלה יפה על ידי משפחתה של איריס. "אבא שלי אמר לי, 'אצלנו לא עושים את זה. חתונה זה עד המוות'. הוא אפילו לא אמר את המילה 'גירושים' כי זה לא משהו שאומרים בקול רם". גם מי שהיה אז בעלה סירב בהתחלה להעניק לה גט. "במשך חמש שנים התחננתי לגט ברמה פסיכית עד שקיבלתי".
מה לגבי משיכה מינית? האם הרגשת כבר אז שאת לסבית?
"עם השנים הרגשתי שמשהו אצלי לא בסדר מבחינת הזהות וחיפשתי הגדרה ושייכות, אבל לא חשבתי שאני לסבית אלא יותר א-מינית, אבל כנראה שהדחקתי כי במבט לאחור אני זוכרת שהיה לי מעין משפט כזה שהייתי אומרת לעצמי בלב בכל פעם כשנתקלתי במישהי חמודה - 'אני? אני לא כזאת'".
איריס אולי חשבה שהיא "לא כזאת", אבל יום אחד, בעודה נוסעת עם חברתה, התנגן ברקע שיר אהבה מזרחי, וחברתה החליטה ברגע של רוח שטות לשיר לה את השיר כאישה לאישה. "זה נורא נגע בי וכשהיא התקרבה לחבק אותי לפני שנפרדנו, עבר בגוף שלי רטט לא הגיוני. נבהלתי ויצאתי מהאוטו בסערה. נכנסתי הביתה, סגרתי את הדלת, התיישבתי על הרצפה ובכיתי את נפשי לדעת".
היום איריס ורחלי נשואות. "כבר שמונה שנים שאנחנו יחד 7\24, ואנחנו עדיין מתגעגעות אחת לשנייה", הן מסכמות בהתרגשות.
מה המסר שלכן לאנשים שחולמים על פרק ב' מוצלח?
"המסר שלי הוא להאמין, לאפשר ולהעז, כי יש כל כך הרבה אנשים שמפחדים לקחת סיכון על החיים שלהם, ואז הם מפספסים", אומרת רחלי.
