הוא עומד עם המגבת כרוכה על המותניים, מסתובב מצד לצד כשעיניו בוחנות את פלג גופו העליון במראה שלפניו. "השמנתי?", הוא שואל ומביט בי מבעד למראה. גלגלי המוח שלי עובדים מהר, כשאני חוככת בדעתי מה לענות. מצד אחד, סקס עם גבר בעל קוביות בבטן הוא זיכרון רחוק, שאני יכולה רק לגרד מקרקעית מרתפי ההיסטוריה. מצד שני, המחשבה שבעלי יציב לעצמו מטרה ויחתור בנחישות להשגתה בשבתות, כשהוא משאיר אותי לבד עם הילדים, לא משאירה לי ברירה, ואני משיבה, "ממש לא, מאמי. אתה בדיוק אותו דבר כמו פעם".
כמו אלף ואחד דברים אחרים, מסתבר שהמוטיבציה לעשות שינוי משמעותי באורח חיינו ולהפסיק להיות "בטטות כורסא", תלויה בין היתר גם במערכת הזוגית שלנו. "כולנו מכירים את התופעה הזאת שאנשים שמתגרשים מחליפים את תמונת הפרופיל בפייסבוק או בוואטסאפ ושמים תמונות יפות ומושקעות", אומרת מיטל הושמנד חלימי, מאמנת לאורח חיים בריא ומומחית בשינוי הרגלי אכילה.
"פתאום אנשים נהיים מטופחים, הם יורדים במשקל ומשקיעים בעצמם בקטע בריאותי וחזותי. הרבה פעמים הסיבה העיקרית לכך היא שהאדם השתחרר מהזהות הזוגית שהוא היה חלק ממנה, ושהכתיבה גם את היחס שלו לאכילה, לספורט ואפילו לנראות".
זהות זוגית?
"הכוונה היא לתפקידים שלנו בתוך הזוגיות. בין בני זוג תמיד מתקיים חוזה זוגי, שחלקו גלוי וחלקו סמוי. תחת החוזה הזה מחולקים התפקידים בקשר. למשל, מי אחראי על הנושאים הפיננסיים, מי דומיננטי בחינוך הילדים ונושא נוסף קשור להרגלי האכילה וליחס לספורט.
"את מכירה את הזוגות האלה שהוא רץ מרתונים ולה אין שום זיקה לזה? חשבת פעם איך זה גורם לה להרגיש? הרי אנחנו כל הזמן עסוקים בהשוואות, וכמו שאנחנו משווים את עצמנו לאחים שלנו, לקולגות בעבודה ולחברים שלנו, כך אנו גם עושים השוואות ביחס לבני הזוג שלנו, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא. זה אומר שככל שמישהו יותר לוקח על עצמו תפקיד מסוים בקשר, כך השני עלול להתבצר במקום ההופכי".
הייתי מצפה שבמקרים כאלו תהיה הצטרפות של בן או בת הזוג, כי זה משהו חיובי.
"יש זוגות שחולקים גזרת גורל משותפת, ואז הם או שומרים ביחד או לא שומרים ביחד. יש זוגות שמחכים האחד לשני כדי לעשות את התהליך במשותף, אבל יש גם הרבה מקרים שבהם בני הזוג ייקחו דווקא את הכיוון הנגדי".
מדוע?
"כי זאת הופכת להיות נקודת הייחוס שלהם. ככל שמישהו יותר טוב במשהו, אני יותר אתרחק מהמקום הזה, בעיקר אם הרף שהוא מציב הוא גבוה וזה מראש מייאש אותי. יש לי לקוחה שבעלה עמוק בטריאתלון, והיא כל הזמן אומרת, 'איפה אני ואיפה זה?'. אבל זה לא שאתה איירון-מן או שאתה לא חי אורח חיים בריא בכלל, כי יש כל כך הרבה גוונים באמצע".
כלומר, כשצד אחד עושה שינוי כזה ומצליח בו, זה עלול להגדיל תחרות בין בני הזוג? לייצר אפילו כעס?
"לפעמים כן. רואים את זה למשל בזוגות שבהם צד אחד מתחיל לטפח ולהשקיע בעצמו, מקצה משאבים לאכילה בריאה ולפעילות גופנית, ואז הצד השני ספק אומר, ספק עוקץ: 'כן, הוא מה זה אוהב את עצמו'. או זוגות שבהם האישה למשל מאוד מתוקתקת ולא מוותרת על הספורט שלה, ובו זמנית היא טופחת בחביבות על הכרס של בעלה. לאישה הזאת יש רווח סמוי מהמצב הזה והיא שואפת לשמר אותו, כי בעוד שהיא חתיכה, מבוקשת ומתחילים איתה, הוא נשאר דובון אכפת לי".
"אני חושבת שבכלל, כשנמצאים במערכת יחסים זוגית, שינוי באורח החיים תמיד יבוא על חשבון משהו", היא אומרת. "צריך להקצות לזה כסף מהתקציב המשותף, זמן מהזמן המשותף וכוח מהכוח המשותף. בנוסף, שינוי בהרגלי האכילה משפיע על טקסים והרגלים של הזוג ביחד, וכאשר רק צד אחד מעוניין בזה, יכול להיווצר קונפליקט. יש כאלה שאומרים, 'אין בעיה, תעשי את הדברים שלך, אבל אל תצפי ממני שאני אשנה משהו', ויש מי שכועס על כך: 'אתה רוצה גם לעבוד עד שבע בערב וגם להכניס שעה הליכה? איך בדיוק?!'".
אפשר להבין אותם, לא?
"לגמרי. כשאני עושה שינוי משמעותי יש לו השפעה לא רק עליי, וזה מצריך התארגנות זוגית מחודשת. אגב, כל הסביבה שלי מושפעת, כי מה אומרים עכשיו לחבר'ה? שהדייט הקבוע שלנו של יום חמישי בערב, כבר לא יקרה?"
השומן כשכבת הגנה מול הסביבה, החברים ובן הזוג
עדי גודל סולומון, דיאטנית קלינית ומפתחת שיטה ייחודית להרזיה, מכירה מקרוב לא מעט מקרים כאלה של חוסר פירגון מצידו של אחד הפרטנרים להרגלים הבריאותיים החדשים של הצד השני. "יש לי לקוחה שלאורך כל הדרך בעלה אומר לה, 'למה את צריכה את זה? זה סתם בזבוז כסף, כל פעם שאת יורדת את שוב עולה', כי בכל מה שקשור להשקעה שלה בעצמה, מבחינתו זה מיותר", היא מספרת.
למה זה מפריע לו כל כך?
"אני לא יודעת, אבל ברור שבצד התהליך של השלת הקילוגרמים היא עוברת גם תהליך רגשי שבו היא מוצאת בעצמה כוחות שהיא לא ידעה שיש לה. היא מתחזקת וזה כנראה מפריע לו. כשאישה מסירה את השכבות האלה של השומן ועוברת שינוי משמעותי - ואני לא מדברת על שניים-שלושה קילוגרמים בשביל להיכנס לבגד ים - זה תמיד מגיע עם שינוי עוצמתי ברמת האישיות. את מתחילה לשאול את עצמך, 'מה באמת אני רוצה?', ולהתחבר לדברים שהדחקת".
5 צפייה בגלריה
עדי גודל סולומון. עם השלת הקילוגרמים האישה עוברת גם תהליך של שינוי פנימי
(צילום: איילה ברק)
את יכולה לתת לי דוגמה?
"יש לי לקוחה שהגיעה עם משקל תלת ספרתי ונכנסה בעוצמה לתהליך. מקץ שנה היא ירדה שלושים קילו. השינוי הזה גרר בעקבותיו גם שינוי בקריירה שלה, אבל גם הבנה שהיא בזוגיות עם בן המין הלא נכון. היא עזבה את בן הזוג שלה ויצאה מהארון. היום היא בזוגיות מאושרת עם אישה".
איך את מסבירה את זה?
"ככל שירדו ממנה יותר שכבות, כך היא יותר התקרבה לעצמה. השומן משמש פעמים רבות כחומת הגנה מול הסביבה, החברים וגם מול בני המין השני. לפעמים הוא משמש הצדקה לדברים שלא הולכים לנו, בסגנון -'בגלל שאני שמנה לא מקבלים אותי לעבודה', או 'בגלל שאני שמנה, אין לי זוגיות'. היכולת לוותר על הדבר הזה היא הסכמה לוותר על התירוץ לכך שלא הולך לנו", אומרת גודל סולומון.
"אגב, לא פעם, כשאני שואלת לקוחה מה יקרה אם תרזי? מה ישתנה בחיים שלך? עולה בה פחד חבוי לבגוד בבן הזוג, כי אם היא תהיה רזה וסקסית, מישהו יתחיל איתה. בראש שלה, השומן שומר על הזוגיות שלה".
מעניין.
"מצד שני, יש גם בני זוג שמאוד רוצים שהצד השני יעשה את השינוי. יש לי לקוחה שהייתה רזה ועכשיו היא נמצאת בעודף משקל בעקבות הלידות. בעלה מרגיש מרומה: 'מה זה? קניתי פה חתול בשק?'. הוא מצידו כועס והיא מצידה נאחזת בשומן כקלף מיקוח ביניהם - 'תאהב אותי רק אם אני ארד במשקל? דווקא אני לא ארד במשקל'".
"הייתי רוצה שהם יצטרפו אליי, אבל הם לא אשמים"
מי שעברה בעצמה תהליך של שינוי באורח החיים, בעוד שבעלה ממשיך לאחוז בהרגלי התזונה הישנים שלו, היא נורית צוררו, אשר לפני מספר שנים עשתה שינוי דרסטי בהרגלי האכילה שלה, במסגרת התמודדותה עם מחלת הקרוהן שהלכה והחריפה. "הייתה תקופה שנכנסתי ויצאתי מבתי חולים כל הזמן", היא מספרת.
"בעלי נאלץ לטפל בי פיזית ויאמר לזכותו שהוא עשה את זה במסירות רבה. הוא גם תמיד קנה לי את האוכל הספציפי שאני חייבת לאכול מבחינה בריאותית, בזמן שהוא עצמו המשיך לקנות הביתה את כל הממתקים והחטיפים שלי אסור לאכול".
במציאות מיטבית, מה היית רוצה שיקרה?
"הייתי רוצה שבני הבית יצטרפו אליי. היום יש בבית המון דברים שאסור לי לגעת בהם. אני מסתכלת עליהם ואומרת, 'יו, איך בא לי', וזה קושי נוסף להתמודד איתו. מצד שני, אני אומרת מה הם אשמים שלי יש מחלה ואסור לי?"
ודיברת על זה עם בעלך? ביקשת ממנו?
"כן, ובעקבות זה הוא ניסה לקנות קצת פחות. הוא מבין שזה קשה לי, אבל הוא לא מסוגל להיכנס לנעליים שלי ולהגיד, 'טוב, אז גם אני מוותר'".
איך זה משפיע על הזוגיות? זה גורם למתחים?
"יש ימים שאני מפילה עליו את הקושי שלי להתמודד עם לא לגעת בשוקולד למשל. כשהוא חוזר מקניות ומסדר את כל הממתקים בארון, אני בהחלט מתבאסת. יש בזה גם תסכול - איך זה יכול להיות שאני נלחמת מלחמות קשות בכל ביס שאני מכניסה לפה וסופרת כל דבר, והוא מוציא לעצמו קערת פירות ועף עליה כאילו כלום? זה לא פייר, אבל לפחות בורכתי במישהו שמבין ויודע להיות שם בשבילי כשאני באמת צריכה אותו".
"אחרי שבן זוגי ראה את התוצאות על המשקל שלי, הוא התחיל יותר ויותר לגלות עניין"
לנועה שגיא, לעומת זאת, היה ברור שהיא רותמת את בעלה לשינוי באורח החיים שחוללה בבית לפני מספר שנים. "התפתחות היא משמעות החיים מבחינתי, וכמובן שבן הזוג שלי מושפע מזה. אני הומאופטית, וכשהכרתי את בעלי, ממש בתחילת הקשר, הוא עשה שינוי והפך מאדם שצרך הרבה תרופות לאדם שהתמסר לרפואה הטבעית. זה היה השינוי הראשון שהוא אימץ בעקבותיי, וזה אופי החיים שלנו בבית עד היום", היא מספרת.
ואיך עשיתם את השינוי המשמעותי בהרגלי התזונה?
"לפני שנתיים נחשפתי לנושא של תזונה דלת פחמימות שמעלה את כמות השומן שבאוכל. זה הצריך שינוי משמעותי, כי פתאום יש גבינות שמנות במקרר. העפתי את הפחמימות מהתזונה והוספתי הרבה שמן איכותי בכל דבר. התגובה הראשונה של בעלי הייתה התנגדות, אבל מכיוון שאני למודת ניסיון בלהביא חדשנות הביתה ותמיד מחפשת מה עוד אפשר להוסיף כדרך חיים, ידעתי גם איך להנגיש את זה לבן הזוג".
איך עשית את זה?
"הסברתי לו את הפן ההגיוני מאחורי התורה הזאת, הראיתי לו מחקרים והצעתי לו לשמוע הרצאות. אין מה לעשות, לגבר צריך קודם כל לדבר להגיון לפני שמדברים לרגש", היא אומרת בחיוך ומוסיפה: "כשאני מתחברת למשהו ובאמת מאמינה בו, אז הרבה יותר קל לי להשפיע. לאט-לאט זה באמת משך אותו להצטרף אליי. אני מההתחלה הייתי אחראית על הצד של אורח החיים הבריא, זה הכובע שלי בזוגיות, אבל זה לא שהשינוי נעשה בבום. הוא קרה בהדרגה. אחרי שבן זוגי ראה את התוצאות עליי ועל המשקל שלי, הוא התחיל יותר ויותר לגלות עניין".
"פתאום היינו אחד למען השנייה, גם כשהיו נפילות"
ואם לכל זוג יש דינמיקה משלו, הרי אצל ענבר ועופר דדון היוזמה של השינוי הייתה אומנם של ענבר, אך היא עשתה זאת בעבור עופר, או כך לפחות היא חשבה בתחילת הדרך. "למרות שגם אני הייתי בעודף משקל, זה לא הפריע לי באותה תקופה, ואת הפנייה לתזונאית עשיתי בשביל עופר, שלמרות שהיה גם חולה בסוכרת, לא הצליח לעשות שום שינוי. כל ערב היינו נשאבים בקלות לכל החטאים והפינוקים".
אז מה עשית?
"יום אחד פגשתי תזונאית שאמרה לי, 'בלי ללחוץ עליו, תבואי קודם כל את', ואז אמרתי לעופר שאני נרשמת לסדנה שבה לומדים איך להפוך את הבית להיות יותר בריא. הצגתי את זה באופן קליל וציינתי עובדה שאני הולכת, ולשמחתי הוא הסכים להצטרף. ברגע שהתיישבנו על הכורסא שם בסדנה, התהפכו לנו החיים. אם תפתחי מילון אבן שושן ותחפשי 'בטטות כורסא', זה נכתב עליי ועל ועופר, ותראי, עשינו את מרתון תל אביב האחרון".
מה השתנה בדינמיקה ביניכם בעקבות התהליך?
"העובדה שעשינו את התהליך ביחד מאוד חיברה בינינו. הוא ראה שאני משתדלת, מתאמצת, עושה משימות ומשנסת מותניים, והוא לא רצה לאכזב אותי. הוא הבין שאני עושה זאת גם למענו. פתאום היינו אחד למען השנייה, גם כשהיו נפילות".
את יכולה לתת דוגמה לנפילה שהייתה?
"בפסח האחרון הכנתי קינוח מושחת של קרמבל עם תותים וקצפת, ופשוט נפתחו לי כל הצ'אקרות וחיסלתי תבנית שלמה לבד. בביס העשירי בערך עופר אמר לי, 'מאמי, נראה לי שכדאי שתשאירי גם למחר'. היה הבדל בין איך שהוא העיר לי עכשיו לבין איך שהוא היה מעיר לי פעם, לפני השינוי. פעם הוא היה יורד עליי ואומר, 'מה את צריכה את זה? תראי איך את נראית', כי היה משהו עוין בינינו. עכשיו הוא העיר ממקום שזה חשוב לו. זה עזר לי לעצור".
נשמע שגם האנרגיה במרחב הזוגי שביניכם השתנתה.
"כשעופר ואני הכרנו הייתי בחורה דקיקה. במהלך הנישואים עברתי הפריות מבחנה במשך חמש שנים ומאוד השמנתי. ככל שהשמנתי הוא התרחק ממני וככל שהוא התרחק ממני, אני הפכתי לגוש של מרמור. יום אחד אבא שלי אמר לי, 'אם תדאגי לעצמך, הוא יעריך אותך יותר', וזה פשוט ככה. אז נכון שאנחנו לא עושים שינויים בשביל בן הזוג, אבל אם את מרגישה טוב עם עצמו ומטפחת את עצמך, כל הזוגיות משתנה".
