קרן הייתה הרווקה התל-אביבית הקלאסית: את הבקרים העבירה במשרד עורכי דין גדול ונחשב, ואת הלילות בהשקות נוצצות למוזמנים בלבד. "החיים הטובים בעיר הגדולה מעולם לא נראו נוצצים יותר, ולמעט תקופה קצרה שבה התגוררתי בהרצליה פיתוח, לא היו לי באופק תוכניות להעתיק את מקום המגורים שלי", היא נזכרת. אבל כמו שאומרים באידיש, האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק, ובגיל 33 משהו בסדרי העדיפויות שלה החל להשתנות. "הרצון להתמסד ולהפוך לאמא התחיל לדגדג לי", היא מודה.
יום אחד חברה משותפת נתנה את הטלפון שלה ליקי בן חיים, והוא התקשר. "כבר על תחילת השיחה סיפרתי לקרן שבעתיד אני מתכוון להתמודד על רשות העיר של מגדל-העמק, ומכיוון שהיא התגוררה בתל- אביב, היה לי חשוב להבהיר לה שאני את העיר שלי לא עוזב!", הוא מבהיר.
הצהרת כוונות על השיחה הראשונה. יפה לך.
"תראי, זה חלום ילדות. מגיל עשר הייתי מתלווה לאבא שלי שהיה חבר מועצת העיר, ומגיע איתו לישיבות. אני זוכר שהייתי מסתכל על כיסא העור השחור והגבוה של שאול עמור, ראש העיר המיתולוגי שלנו, ואומר לעצמי, 'יום אחד אני אהיה זה שיישב פה, אני עוד אהיה ראש העיר'".
עוד סיפורי אהבה מפרק ב' של החיים:
קרן לא נבהלה מהתנאי שהוא העמיד על השולחן. "אמרתי לו, קודם כל נראה מה אתה שווה", היא אומרת משועשעת. "באינסטינקט הראשוני אפילו לא חשבתי שיש לזה סיכוי, אבל הייתי בשלב בחיים שרציתי כבר זוגיות אמיתית. הוא גם סיקרן אותי בשיחה, הרגשתי את הכריזמה שלו".
ביקרת בכלל במגדל-העמק לפני כן?
"פעם אחת. כשהייתי קטנה הייתה לי חברה שלמדה בפנימייה במגדלור ופעם אחת באתי לבקר אותה שם. זה היה נראה כמו סוף העולם שמאלה והזיכרון שלי הוא שאכלנו בגט עם נקניקייה במרכז המסחרי בעיר. אגב, הוא קיים עד היום ונראה בדיוק אותו דבר".
"היא נראתה לי כמו תל-אביבית פלצנית"
את הפגישה הראשונה הם ערכו בבית קפה מתחת למשרדה של קרן. "הייתה לי פגישת עבודה בתל-אביב, אז החלטנו לשבת על רגל אחת לצהריים להתרשמות ראשונית", יקי נזכר ומוסיף, "היא הקציבה לי חצי שעה, אבל בסוף ישבנו שעה וחצי".
ואיך הייתה ההתרשמות?
"מצד אחד, היא נשמעה לי תל-אביבית פלצנית ומתנשאת", הוא אומר בחיוך ומוסיף, "אבל מצד שני, היא שידרה משפחתיות, חום והצהירה שהיא רוצה להיות אמא. אהבתי את זה. גם התמונות שלה בפייסבוק תאמו למציאות, ואני זוכר שאמרתי לעצמי, 'אני יכול להתחתן עם מישהי כמוה'".
"במבט ראשון יקי לא היה הטעם שלי", קרן מודה, "אבל כן היה משהו באישיות שלו שלא הכרתי עד אז. הוא היה גם 'ילד טוב מגדל העמק' וגם ורבלי, ממולח ומהיר מחשבה. השילוב הזה משך אותי, ובפגישה השנייה, כשהוא שפך בטעות כוס יין אדום על השמלה הבהירה שלי, אמרתי לעצמי שאולי זה סימן לבאות".
יקי וקרן העבירו את השבועות הבאים על הקו של מגדל העמק–תל-אביב, כשברקע ניהל יקי את קמפיין הבחירות שלו למועצת העיר. ערב אחד הם טיילו בנמל תל-אביב ומישהו תפס אותם במקרה ושכנע את יקי להיכנס לאולפן השקוף של ערוץ 24. "היה חידון מוזיקה בהנחיית עדן הראל וירון ברובינסקי, ואיך שהם השמיעו את הצלילים הראשונים, צעקתי 'שושנה של אברהם טל'", יקי מספר וקרן ממשיכה, "עמדתי בחוץ וקלטתי שהוא יודע את כל התשובות ונותן פייט למתמודדים האחרים. אני זוכרת שהתרשמתי ממש ואמרתי לעצמי, 'וואו, איזה סקסי'".
יקי זכה במקום הראשון והשניים קיבלו כרטיסים להופעה של ריהאנה בפארק הירקון – הופעה שהם לא זכו לראות בסוף מאחר שהיא נפלה, איך לא, בדיוק על יום הבחירות למועצת העיר של מגדל-העמק.
אחרי הבחירות החליט יקי לארגן סעודת הודיה חגיגית בקבר הרשב"י בהר מירון. "היינו איזה 100 איש. כל המשפחה שלי, כל המשפחה של יקי ועוד מלא חברים", קרן נזכרת. "היה קור אימים והתלבשתי מזעזע, מלא שכבות וגטקסים. פתאום אני רואה שנכנסים איזה שלושה גברים עם גלביות לבנות ורקמה, ומתחילים לרקוד ולתקוע בשופרות, ואז יקי לקח את המיקרופון. חשבתי שהוא בטח הולך לנאום על הבחירות, אז הקשבתי רק בחצי אוזן והמשכתי לפטפט ולצחוק עם אמא שלי, אבל פתאום הוא מתקרב אלינו, כורע ברך ואומר בקול נרגש, 'התינשאי לי?'"
קרן המאושרת הסכימה, וזמן לא רב לאחר מכן ארזה את מטלטליה ועברה צפונה. כשאני שואלת איך חוותה את המעבר, היא מודה שבהתחלה לא היה לה קל. "עזבתי משרה טובה עם שכר מעולה ומעמד, והלכתי אל הלא נודע. השארתי מאחור גם את החברות שלי ובהתחלה לא הייתה לי אפילו חברה אחת לשבת איתה לכוס קפה, אבל מהר מאוד נכנסתי להיריון ועשיתי סוויץ'.
"אחרי שהתינוק נולד פתאום ראיתי את העיר כעיר קהילתית שמתאימה למשפחה, ולא הסתכלתי יותר על המחסור בחיי לילה או תרבות או פנאי או כל הדברים האלה שמאפיינים כל כך את תל-אביב. בהמשך הכרתי חברות חדשות וגם פתחתי משרד גדול בעפולה".
איך התמודדת עם העובדה שאת רווקה ואילו ליקי יש ילד מנישואים קודמים?
"כשהכרנו הייתי כבר בת 33 ובגילים האלה את לוקחת בחשבון שהרבה גברים כבר לא רווקים אלא גרושים. זו גם סיטואציה מוכרת וטבעית עבורי כי אמא שלי נשואה בפעם השנייה ומי שגידל אותנו זה בעלה. כבר בתור ילדה התייחסתי לזה באופן רגיל לחלוטין. זה לא הפריע לנו להיות משפחה מלוכדת לכל דבר".
"אני מאוד אוהב את הילד שלי ולמרות שאני יזמתי את הגירושים, לקחו לי חמש שנים להתגבר על הטראומה הזאת", מודה יקי. "היה לי קשה נפשית עם העובדה שהילד שלי לא גדל איתי. לקח לי זמן לצאת מזה ולהתרגל לזה, כי לאורך השנים האשמתי את עצמי והלקיתי את עצמי על ההחלטה".
מה גרם לך להתגרש?
"גדלתי כילד חרדי ועד גיל 20 למדתי בישיבות. אחר כך התגייסתי לצבא והשתחררתי בגיל 23, וכעבור שנתיים כבר התחתנתי. בגיל 30 התעוררתי. אמרתי לעצמי, 'אתה כבר בן 30 ולא נהנית מהחיים', אז עשיתי בחירה והתגרשתי. אני מודה שהעדפתי לעשות חיים על פני המשפחה שהייתה לי. היום אין סיכוי שדבר כזה יקרה. המשפחה שלי היא במקום הראשון. זה גם קשור לזוגיות עם קרן, כי היום אני בא הביתה בכיף ובשמחה. יש בינינו אהבה ואני יודע שזה לא טריוויאלי".
מה המסר שלכם לאנשים שחולמים על פרק ב' מוצלח?
"הכי קל היה להגיד מה אני צריכה עכשיו מגדל-העמק וגבר גרוש ולמצוא את כל החסרונות, אבל בסופו של דבר, חיפשתי אתונות ומצאתי מלוכה", מתגאה קרן. "יש לי חברות בנות 40 פלוס שעדיין לא מוכנות לעשות ויתורים, וכתוצאה מכך הן נשארות לבד. הן לא מבינות שלפעמים צריך לעשות צעד אחורה כדי לקחת תנופה גדולה קדימה. הסיכונים שלקחתי הם אלו שבסופו של דבר, הביאו לי את הרווחים הגדולים ביותר - משפחה, ילדים ובעל שאני אוהבת. זכיתי לאהוב".
