אמש (ב') געשה הרשת והגלים שאחראיים לכך הם התמונות של בראד וג׳ני שנתפסו בעדשה בפוזה שמצטיירת כמחווה של קירבה. הוסיפו לכך מימיקה של מבטים מצועפים המבצבצים מתוך טוקסידו הוט קוטור והשמחה רבה.
ובכן, מצטערת להרוס את החגיגה, אבל נדמה לי שעוד מוקדם לחזות לאן הרוח נושבת. רק ימים יגידו מה יהיה עתיד היחסים בין השניים והאם אכן אנו חוזים בתחילתו של קשר מחודש ויש שיגידו אף מרגש. המחשבה שיש פה, אולי, קלוז'ר זוגי, מתכתבת אומנם עם אגדות האחים גרים, אבל במציאות, אם נרצה או לא, אי אפשר להתחמק מהעובדה שאין פה זוג, יש פה משולש. הנוכחות של הצלע השלישית, הגם שאינה מופיעה בתמונות, מורגשת בחדר כמו פיל לבן עם עיניים כחולות וקעקועים מכל הכיוונים, שלא מדברים עליו.
אנג׳לינה, אישה עוצמתית ויפהפייה שלא משנה כמה ילדים תאמץ וכמה פעולות הומניטריות מצילות חיים תעשה מטעם האו״ם ובלעדיו, ביבשת השחורה ובשלל מקומות עצובים ומדממים אחרים, תישאר לנצח מתויגת בתודעתנו הכוזבת כמליפיסנט, בעוד שני הקודקודים האחרים של המשולש הינם צחים וטהורים לפחות כמו שמלת הסאטן הלבנה של ג׳ן.
בראד פיט וג׳ניפר אניסטון היו נשואים זה לזו משנת 2000 עד 2005. הם התגרשו ביוזמתו של בראד, לאחר שהתאהב בג'ולי ופצח עמה ברומן סוער ומלא תשוקה שהצית את דמיונם של אנשים רבים ברחבי העולם. הנרטיב שהתקבע מאז בהוליווד הסוערת, כמו גם בקרב המיוזעים בלבנט, תייג את ג׳ניפר כקורבן שנזנח לאנחות, את בראד, שבייש את אשתו מול כל העולם ואשתו, כבחור טוב הלב שמה לעשות, יש לו אופי חלש, ואת אנג׳לינה ג׳ולי כאישה הרעה, המכשפה האחראית על כל הברדק הזה.
לאט-לאט נדמה היה שאולי בכל זאת מדובר באהבת אמת, ושיש מקום למחילה. 12 שנים של זוגיות וכינוי משותף אחד, חיברו את בראנג׳לינה יחד עם שלושה ילדים ביולוגיים ושלושה מאומצים, אך הסדקים התגלעו גם בחיי הזוג הזה והובילו מאוחר יותר לגירושים מתוקשרים שהתרחשו, כך לפי מיטב הרכילאים, בעקבות רומן של בראד עם השחקנית הצרפתייה מריון קוטיאר על סט של סרט חדש, כמו שהוא רגיל.
אלא שהפעם, הגורל שלו היה אחר, כי אנג'י כמו אנג'י היא לא קורבנית וגם לא אישה שתיתן שיצמיחו לה קרניים, ולאחר ששכרה בלש פרטי שצייד אותה בהוכחות הנדרשות, העיפה את בראד מכל המדרגות, וטרקה אחריו את הדלת בלי למצמץ ובלי סנטימנטים.
ימים חלפו, הסכמים נחתמו, בראד לקח את עצמו לטיפול נפשי ארוך טווח ומעמיק אצל מיטב הפסיכותרפיסטים כמו שרק באמריקה אפשר למצוא, וכעת הוא ניצב מרוגש על בימת טינדר העולמי, כמו שהתבדח במהלך הטקס, שולח עקיצה לזו שלא נכחה בו, אוחז ביד אחת בפסלון חדש ומנצנץ וביד השנייה באקסית המיתולוגית. העתיד מעולם לא נראה ורוד יותר בשביל בראד. האומנם?
פשוט אם תשאלו אותי, השאלה היותר חשובה היא למה שג׳ניפר בכלל תרצה לחזור אליו, אחרי כל הסבל, המבוכה ועוגמת הנפש שנגרמו לה בגללו? אז נכון שיש הרבה זוגות שחווים בגידה, נפרדים לתקופה, מבינים שעשו טעות, או במילים אחרות שהאלטרנטיבות שלהם לא מי יודע מה, ומחליטים לחזור. אבל פה המקרה מעט שונה. הרי אם ג׳ניפר תקבל את בראד בחזרה, היא צריכה לקבל יחד איתו גם את ששת ילדיו המשותפים עם אנג׳לינה, במה שנהוג לכנות בעולם פרקי ה-ב׳ של הבתים המפורקים "עסקת חבילה", ואי אפשר שלא לתהות, למה לה?
אז זהו, שפה מסתתרת מוטיבציה כמוסה של הרגש המוכחש אך הקמאי שלא זוכה למקום הראוי לו בעולם הרגשות והטיפול, מסיבות של מוסרניות מנותקת קשר עם המציאות - נקמה. כי מכל מקום שלא נסתכל על זה, יש פה ניצחון קטן. הרי אם הילדים של אנג׳י יאהבו את ג׳ניפר, האמא החורגת החדשה, יהיה זה אגרוף לבטן הרכה של אמם, ואם הם לא יאהבו אותה, זה ידיר שינה מעיניה כשיהיו בהסדרי ראייה אצל אבא בראד וזוגתו החדשה-ישנה.
ומה עם בראד? ברור שהבחור הוא המנצח האמיתי של הסיפור, אם כך הוא אכן יסתיים. החבירה האפשרית לג׳ניפר משרתת אותו ביג-טיים, שכן היא נותנת תוקף לנרטיב הסמוי והמיזוגיני על פיו מדובר בסך הכל ולמרות הכל במלח הארץ, בחור ממיטב בחורינו, אשר נסחף אחר המאהבת הבוגדנית וכעת הוא חוזר לזרועותיה של האישה הטובה והזכה שחיכתה לו כל השנים. הסיפור הזה, אם כך יסתיים, ישמר את מעמדו הפריבילגי כבחור טוב שבסך הכל טעה בבחירה ועשה תיקון. אני מהמרת שהסוף יהיה אחר.
