"אני מדריך טיולים להודו ולמזרח, ובאחת הפעמים המשפחה שלי הצטרפה אליי לטיול. אני זוכר שהיינו באוטובוס ועמדתי מקדימה, ליד הנהג. בשלב מסוים לקחתי את המיקרופון, אמרתי מילים טובות על אשתי והכרזתי שזכיתי בפיס. כולם התרגשו. פחות משנה אחרי זה הודעתי לה שאני עוזב את הבית".
איך אתה מסביר את הפער בין המילים למעשים?
"הייתי עסוק בלייפות את הדברים בשביל הסביבה. עשר שנים לפני כן כבר הייתי כפסע מלקום וללכת, אבל לא היה לי אומץ".
ואיך גייסת אומץ?
"חליתי בסרטן".
יואב בן זקן (56) התבשר לפני שנה וחצי שהוא חולה בסרטן ושעליו לעבור ניתוח מידי. הוא מחליט לעזוב את הבית, גם אם המשמעות היא לעבור את הניתוח ואת הטיפולים שלאחריו ללא תמיכת אשתו, לה היה נשוי במשך 30 שנה.
איך מבשרים למישהו שהיה איתך כל כך הרבה זמן שזה נגמר?
"לשבת מול בן אדם שחי איתך 30 שנה ולהגיד 'אני רוצה לפרק', זה ללא ספק הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים שלי. היה לי קשה להגיד את זה, אבל לקבל את ההחלטה בשלב הזה כבר היה לי קל".
כי מה התבהר לך?
"כי הבנתי שהחיים קצרים ומספיק לברוח. הבנתי שהעבודה שלי כמדריך טיולים בחו"ל הייתה הדרך שלי לברוח מהבית. כל פעם שהיה קושי בזוגיות אמרתי לעצמי, 'יאללה, בעוד יומיים-שלושה ממילא אני אורז מזוודה ונוסע לשבועיים, אז למה לפתוח את זה עכשיו?'. אבל הגיעה נקודה שאמרתי לעצמי - די".
ולא אמרת לעצמך שצריך לעבוד על הזוגיות? לתקן?
"זה כבר היה מאוחר מדי".
"יש קשר הדוק בין גוף לנפש", אומרת אודליה אייזנברג (53), בת זוגו הנוכחית של יואב. "אולי לחלק מהאנשים זה ישמע קיצוני, אבל אני מאמינה שאנחנו מביאים על עצמנו מחלות מכל מיני סיבות לא מודעות, כשאחת מהן היא כדי להתעורר. משבר בריאותי משמעותי מאלץ אותך לשאול שאלות לגבי איך אתה רוצה להמשיך לחיות את החיים שלך".
אודליה יודעת על מה היא מדברת. גם היא עצמה חלתה לפני שנים ונאלצה לעבור שני ניתוחי ראש. "הייתי נשואה 15 שנים", היא מספרת. "וזה לא שהגרוש שלי עשה לי משהו רע. ליתר דיוק, הוא לא עשה כלום. הוא היה אדיש אליי. כתוצאה מזה אני מאמינה שפיתחתי את המחלה, כי זה כמו להגיד 'תראה אותי'. אבל מה שקרה הוא שבזמן ההתמודדות עם המחלה התחדדה לי התובנה שמגיע לי לחיות אחרת, והפסקתי להתעסק בלנסות לקבל ממנו יחס. במקום זה החלטתי לעזוב. אמרתי לו, 'בוא נהפוך שניים סובלים לארבעה מאושרים'".
וואו. ואיך הוא הגיב?
"באותו רגע הגרוש שלי לא הבין על מה אני מדברת, אבל לימים, כשהוא התחתן שוב, הוא כבר הבין. אנחנו ביחסים טובים ויום אחד הוא אמר לי, 'רק עכשיו אני מבין מה אמרת לי אז', כי היום גם הוא מאושר וגם אני מאושרת. יש כל כך הרבה אנשים שחיים כמו מתים מהלכים ולא משחררים את עצמם או את בני הזוג שלהם בגלל פחד, רכושנות או פסאדה כלפי הסביבה".
"יד הגורל הפגישה בינינו"
אודליה ויואב כבר שנה וחצי ביחד. הם גרים בכיף בביתה של אודליה בפתח-תקוה, אבל ההיכרות הראשונית שלהם החלה לפני כשבע שנים, איך לא - באחד מהטיולים להודו אותם הדריך יואב. "הגעתי למפגש קבוצה", משחזרת אודליה. "פתאום נכנס יואב ואומר 'שלום, אני המדריך המחליף'. הוא לא היה אמור להדריך את הטיול הזה. יד הגורל הפגישה בינינו".
מה קרה בטיול?
"במהלך הטיול נוצרה בינינו כימיה בנושא הרעיונאי", מספר יואב. "כשהייתי מסביר על מקדשים ועל רוחניות, האוזניים של אודליה היו כרויות. זאת לעומת שאר האנשים בקבוצה שכל מה שעניין אותם זה חנויות ושופינג".
במבט לאחור, אפשר להגיד שהיה ביניכם קליק בטיול הזה?
"ממש לא!", הם פוסקים פה אחד. "במשך שנה אחרי הטיול גם אין בינינו כל קשר".
ואיך הקשר מתחדש?
"במהלך אותו טיול לקחנו חלק בחתונה הודית מסורתית. שנה לאחר מכן, בטיול אחר, יואב מבקר את אותה משפחה והם מראים לו את אלבום החתונה. הוא מעלעל בתמונות ולפתע הוא נתקל בתמונה שבה רואים אותי לצד הכלה, ומחליט לצלם את התמונה ולשלוח לי אותה בוואטסאפ", אומרת אודליה.
זה כל כך סימבולי.
"לא חשבנו על זה ככה עד עכשיו".
בעקבות אותו וואטסאפ, אודליה ויואב מחדשים את הקשר באופן ידידותי ואף מחליטים לעשות עסקים ביחד ולהוציא מיזם בשם "קסם המזרח". הם מוציאים שלושה טיולים משותפים להודו, כשיואב בכובע מדריך הטיולים ואודליה בכובע הקואצ'רית של הטיול, ומי שנותנת את הפן הרוחני.
"נוצרו בינינו יחסי עבודה טובים וחברות על בסיס מקצועי", אומר יואב, "אבל לא היינו נפגשים סתם כך לכוס קפה וגם לא היו קשרים בין המשפחות. אני הייתי נשוי ושמתי לעצמי בלוק, ולאודליה היה באותה תקופה בן זוג אחר".
בתקופת הידידות שלכם חשבת שחיי הנישואים של יואב טובים?
"לא ידעתי אם הם טובים או לא טובים", היא אומרת, "אבל חשבתי שהם נוחים. לא רק זה, אני גם זוכרת שיום אחד יואב נכנס למכללה שעבדתי בה, וקולגה שלי אמרה לי 'תראי איזה שרמנטי הוא', ואני צחקתי בביטול ועניתי לה 'אנחנו על גברים לא נריב'".
אז איך מתרחש השינוי? איך עוברים מסטטוס של ידידים לסטטוס רומנטי?
"יום אחד אני נוסעת בבוקר לאוניברסיטה הפתוחה במסגרת העבודה, ופתאום יואב מתקשר אליי ואומר לי: 'תקשיבי, החלטתי לעזוב את הבית וגם יש לי סרטן ואני צריך לעבור ניתוח בעוד שבוע'. הייתי בשוק. אמרתי לו 'מה? הרי רק לפני שלושה ימים דיברנו ולא אמרת שום דבר'".
מה גרם לך להתקשר דווקא לאודליה?
"התקשרתי קודם לחבר, שאמר לי: 'מה נסגר איתך? ממילא אתה עושה מה שבא לך, נוסע וחוזר מתי שאתה רוצה, אז בשביל מה להתגרש?', אבל אודליה הייתה הבן אדם היחידי שהכרתי בחיים שלי שעבר גירושים. ידעתי שהיא תבין אותי".
ומה קורה בהמשך?
אודליה: "המשכנו לדבר וכשהוא אמר שהוא מתכוון לעבור את הניתוח לבד, היה לי ברור שאני אתמוך בו. הרי אנחנו חברים".
"אני זוכר את הרגע שהתעוררתי מהניתוח", נזכר יואב. "הייתי שפוך לגמרי, חצי בן אדם. פתאום אני רואה מול העיניים שלי את אודליה. בשנייה הזאתי חלפה בראשי המחשבה 'הנה המלאך שלי'. לא הבנתי איך זה שהיא הייתה כל הזמן לידי, ואני לא ראיתי את זה עד עכשיו".
"במהלך השנים מאז גירושיי השתתפתי בכל מיני סדנאות למציאת זוגיות", אודליה מוסיפה. "אני זוכרת שבאחת הסדנאות אמרתי לעצמי שאני מזמנת לחיי בן זוג עם תכונות כמו שיש ליואב, אותו טיפוס. מסתבר שלפעמים אנחנו מחפשים רחוק, אבל הבן אדם נמצא ממש מתחת לפנס. יואב הוא אומנם פרק ג' שלי, אבל מבחינתנו זה אפילוג".
יש לכם סיפור אהבה מפרק ב' של החיים? כתבו לנו
