כשצחי הציע לקרן להתחתן איתו, היא השיבה בקרירות שאינה מבינה מדוע הם צריכים את זה. "אמרתי לו, 'שנינו כבר התחתנו פעם אחת ותראה איך זה יצא'. גם הרגשתי חוסר נימוס ורחמים כלפי האורחים שצריכים לטרוח ולהגיע למקום מסוים בשעה מסוימת, אבל לצחי זה היה חשוב", היא נזכרת. "מבחינתי, זה סוג של אבן דרך", אומר צחי. "רציתי להגיד לכולם - תראו, היה לי מאוד קשה בגירושים שלי, אבל הנה, התחלתי עוד פעם והכל בסדר".
עוד סיפורי אהבה מפרק ב' של החיים:
קרן קפאח (41) וצחי שרון (37) התחתנו לבסוף בחתונה טבעונית יחד עם בנם המשותף שהיה אז בן שלושה חודשים, לצד הבן של קרן והבן של צחי, שניהם מנישואיהם הקודמים. "החתונה סימלה בשבילנו איחוד של המשפחות, והילדים לקחו בטקס חלק פעיל. הם הביאו לנו את הטבעות, ובמקום שאני אשבור את הכוס, קפצנו כולנו יחד על נורת פלורסנט ארוכה ושברנו אותה".
נישואיו הראשונים של צחי נמשכו שבע שנים, והוא מודה שהגירושים תפסו אותו בהפתעה. "מרגע שהאקסית שלי הודיעה על רצונה להתגרש, תוך חודשיים היינו כבר בדרך החוצה עם ילד שהיה אז בן פחות משנתיים. זו הייתה טראומה", הוא נזכר בעצב. "הרגשתי שהאדמה נשמטת לי מתחת לרגליים. הייתי אבוד וכל היום התעסקתי במחשבות טורדניות בלתי פוסקות, שלא הובילו לשום מקום טוב. אני זוכר את עצמי הולך ברחוב ורק רוצה לצעוק לכל העולם כמה רע לי".
די מהר, צחי הבין שהוא לא מצליח להתמודד לבדו עם המשבר והחליט לפנות לעזרה. "עד אז, היכולת לקבל עזרה לא הייתה קיימת אצלי, אבל כשראיתי שאני לא מצליח להשאיר את הראש מעל המים, הבנתי שאני חייב לדבר עם מישהו. הייתי צריך להבין דברים בסיסיים כמו מה עושים עכשיו ואיך מתנהלים עם הגרושה. יום אחד, לגמרי במקרה, ראיתי פרסום לייעוץ אישי במכון אדלר והתחלתי ללכת לשיחות. בהמשך גם הלכתי לקבוצות של הדרכת הורים, בהן גיליתי שהעולם לא קורס ושאני לא לבד בזה".
הקופידון שירה את החץ
חצי שנה לאחר הגירושים, בעודו "מלקק את הפצעים" כלשונו, חברה ותיקה מימי הצופים הציעה להכיר לו מישהי. "היא נתנה לי את מספר הטלפון של קרן, למרות שהן הכירו היכרות שטחית בלבד בפורום של אימהות באינטרנט, ומעולם לא נפגשו. בדיעבד, מסתבר שהיא הייתה הקופידון שירה את החץ שלנו".
קרן, מה היה הסטטוס שלך באותם ימים?
"אני כבר הייתי גרושה במשך כמה שנים, וכשהחברה הציעה לשדך בינינו זו הייתה ירייה באפילה מבחינתי. לא ידעתי עליו כלום, לא מאיפה הוא, לא בן כמה הוא ולא אם יש לו ילדים. שום דבר".
ואכן, כשקרן גילתה בשיחה הראשונה שצחי צעיר ממנה בארבע שנים, היא אמרה לו שזה לא ילך ביניהם. "זה היה אינסטינקט", היא מסבירה. "אמרתי לו, 'אתה בן 31, אני בת 36, אז אין סיכוי'". אבל צחי לא ויתר, והתעקש שזה לא משנה כי ממילא הוא אוטוטו בן 32. "המשכנו לדבר במשך שלוש שעות וגילינו שיש לנו הרבה דברים משותפים".
כמו מה למשל?
"עם השנים התגבשה אצלי עם תפיסת עולם שאבא הוא הורה שווה בדיוק כמו אמא", אומרת קרן. "וכשצחי סיפר לי שהוא זה שהיה בחופשת לידה עם הבן שלו, ישר הבנתי שיש פה משהו יוצא דופן ולא שגרתי, והנה - כעבור כמה שנים, צחי היה בחופשת לידה גם עם הבן המשותף שלנו".
את פגישתם הראשונה ערכו השניים בבית קפה בראשון לציון, עיר מגוריהם, ובסופה צחי הבין שקרן הפמיניסטית לא תיתן לו לשלם עליה. "אני עובדת, מרוויחה לא רע למחייתי כמפתחת בסטארט-אפ, ואני מסוגלת לשלם על ארוחת הערב שלי בעצמי, תודה רבה", היא אומרת בחיוך. "עד היום יש לי ויכוחים עם חברות רווקות שיוצאות לדייטים וחושבות שהגבר אמור לשלם".
מתי הבנת שאת פמיניסטית?
"למדתי בכיתת בנות בבית ספר דתי, ותמיד קינאתי בחילוניים. נראה לי הרבה יותר מעניין ללמוד עם בנים, לטייל בסופי שבוע ולשים סימני שאלה על דברים שלפי הדת חייבים לעשות, גם אם אין מאחוריהם היגיון. כשבגרתי, בחרתי לחיות חיים חופשיים שאני מבינה את הרציונל שעומד מאחוריהם", היא אומרת.
למרות הגישה השוויונית של שניהם, קרן ביקשה להפסיק את הקשר בתום הדייט הראשון. היא אמרה לצחי שזה לא יעבוד ביניהם, אך גם הפעם צחי לא ויתר, ושלף אס חדש מהחפיסה: "בואי נישאר ידידים", הציע לה. "ראיתי שיש עם מי לדבר, שהיא בחורה מעניינת וחכמה, וידעתי שאני רוצה לשמור איתה על קשר".
ומה קרה אז? איך חלה התפנית מיחסים ידידותיים לרומנטיים?
"הסתמסנו במשך תקופה, ובמקביל המשכתי לצאת עם אחרות, אבל אז שמתי לב שבכל פעם שאני בדייט עם מישהי אחרת, אני מיד חושב שהיא לא כמו קרן ומאבד עניין".
צחי החליט לעשות מוב ולהזמין את קרן להופעה של פורטיס וסחרוף. "בתחילת ההופעה היינו עוד בקטע חצי ידידותי", קרן נזכרת, "אבל אז הגיע השיר 'ניצוצות', ומכיוון שההופעה הייתה מעולה, רקדנו ובהמשך גם התנשקנו. זו הייתה הנשיקה שהמיסה את כל החומות".
מאותה נשיקה הם לא נפרדו, וקרן מתארת בהתרגשות איך התאהבה בחיים הפעילים ומלאי ההרפתקאות שצחי הציע לה. "אנחנו כל הזמן חושבים לאן ניסע, איך ניסע, מתי ניסע וכמה ניסע. כשהייתי בהריון עם בננו הקטן, בשבועות הראשונים עם הכי הרבה בחילות, יצאנו לטרק במון-בלאן".
כשאני שואלת את קרן מה הוביל לפרידה שלה מבעלה הראשון, היא משיבה, "היינו יחד מגיל 20, ובשלב מסוים הרגשתי שאני רוצה חיים אחרים. היה לי מאוד קשה להגיע להחלטה הזאת כי אני אוהבת את הבן אדם שהוא. אני זוכרת את עצמי שומעת בלופים את השיר של דפנה ערמוני, 'אוהבת אותך, עוזבת אותך', ובוכה. האמת היא שהייסורים מלווים אותי עד היום כי הבן אדם הזה יקר לי, לא רק בתור האבא של הבן שלי. הוא חלק ממני".
את עדיין מרגישה אחריות כלפי בן זוגך לשעבר, למרות שחלף עשור מהגירושים?
"תשמעי, בתור מי שפירקה את המערכת הזוגית, אז כן. היו לנו תוכניות והיו דברים שחשבנו שנעשה יחד, ואני זאת שבאה ואמרה, 'לא, אני לא רוצה יותר'".
"את יודעת", היא מוסיפה מהורהרת, "הרבה פעמים יש ציפייה שפרק ב' יהיה זהה לפרק א', כאילו 'בוא נשכח את מה שהיה ונתחיל מחדש', אבל אי אפשר כי אנחנו שני אנשים שפעם היו נשואים לאחרים. אגב, אני חושבת שזה מה שצחי העריך בי מיד על ההתחלה - הוא ראה שאני מתייחסת בכבוד לבעלי לשעבר. אין לי שום אפשרות למחוק את המקום שלו בתוך החיים שלי".
צחי, איך אתה מרגיש כשאתה שומע את קרן מדברת כך על האקס שלה?
"אני מבין מאיפה זה מגיע כי קרן היא אישה כזאת. היא רגישה, מכילה ואמפתית. הלוואי ולי הייתה מערכת יחסים כזאת עם גרושתי. אפילו רבע מזה".
איזה מסר יש לכם לאנשים שחולמים על פרק ב' מוצלח?
"אני לא מגדירה את עצמי בשום צורה בתור האמא של הילד של צחי, וצחי לא מגדיר את עצמו כאבא של הבן שלי. אנחנו עוד מבוגר אחראי בבית, שברור שיש לו כוונות טובות. אני אומנם אוהבת את הבן שלו ותמיד חושבת איך לשמח אותו, אבל בכל מה שקשור לחינוך - זה צחי בלבד", אומרת קרן ומוסיפה, "אני והגרוש שלי מנהלים הורות משותפת לחלוטין לבן שלנו, ומערכת היחסים שלנו לא מאפשרת כניסה של מישהו אחר. אני גם לא רוצה כניסה של מישהו אחר".
"העובדה שכל אחד מאיתנו הוא גם הורה לילד אחר, רק עוזרת לנו בזוגיות", מסכם צחי. "בזכותה אנחנו לא נטמעים לגמרי האחד בתוך השני. לכל אחד מאיתנו יש עוד עולם שהוא שלו בלבד".