"באיזושהי דרך מוזרה, אני שייכת לך. לא רציתי להיות שייכת למישהו. זה לא היה דרוש לי, ואני יודעת שאתה לא התכוונת לזה, אבל זה מה שקרה". אישה גרושה לבן זוגה הגרוש
"אני לא שייכת לך. אל תגיד לי לא לצאת עם נערים אחרים". לזלי גור
בני זוג רבים אומרים זה לזה "את/ה שלי", אף על פי שאנו אנשים אוטונומיים, לא רכוש. מובן שאף אדם איננו קניין של אדם אחר ולכן לא שייך פיזית לאדם אחר. אבל האם אפשר לדבר על שייכות פסיכולוגית?
המונח "שייכות" הוא בעל משמעויות רבות, ושתיים מהחשובות הן "בעלות" ו"השתייכות”. ברור ששייכות במובן המילולי של בעלות אינה מתאימה למערכת יחסים רומנטית – בעלות על בן/ת הזוג מרמזת על קניין ושליטה. לעומת זאת, השתייכות פסיכולוגית, הקשורה למערכת יחסים, היא טבעית.
על הצורך להשתייך
"אני זו שמבינה אותך, הייתי פה עבורך כל הזמן, ולכן מדוע אינך יכול לראות שאתה שייך לי". טיילור סוויפט
פילוסופים ופסיכולוגים רבים הדגישו את חשיבות הקשר עם הזולת לאושרנו ולדימוי העצמי שלנו. הפילוסוף ברוך שפינוזה אמר: "אין לו לאדם דבר יותר מועיל מן האדם”. גם הפסיכולוגים רוי באומייסטר ומארק לירי טוענים כי הצורך להשתייך הוא חלק מצורך אנושי בסיסי ליצור ולקיים מספר מינימלי של מערכות יחסים בינאישיות מתמשכות, חיוביות ומשמעותיות. סיפוק הצורך הזה מצריך אינטראקציות חיוביות תכופות עם אותם אנשים בתוך מסגרת יציבה ארוכת טווח של דאגה ואכפתיות, כמו למשל מסגרת משפחתית או קשר רומנטי.
למרות הפיתוי וההתרגשות שבהחלפת בני זוג רומנטיים, הצורך ביחסים יציבים עם מספר מוגבל של אנשים הוא צורך עמוק יותר. בני אדם, טוענים באומייסטר ולירי, נוטים מטבעם לטיפוח שייכות, ולכן על פי רוב להוטים יותר ליצור קשרים חברתיים מאשר לפרק אותם. במקרים רבים, אנשים מהססים לפרק אפילו מערכות יחסים הרסניות.
הצורך להשתייך הוא צורך בקשר משמעותי, שכן תחושה של שייכות חיונית לשגשוגנו ובריאותנו. לעומת זאת, חוסר שייכות משפיע עלינו במגוון צורות שליליות, ובכלל זה יותר לחץ ודכאון ופחות מוטיבציה ויכולת הסתגלות. אנשים שאין להם תחושת שייכות סובלים מרמות גבוהות יותר של תחלואות נפשיות וגופניות, ונוטים למגוון בעיות התנהגותיות, כמו נהיגה פרועה ופשיעה.
גרגורי וולטון הראה שבניסוי שבו הוגדלה תחושת השייכות התחזקו מאוד אושרם ובריאותם של הנבדקים, וההתחזקות נמשכה גם שנים אחדות לאחר הניסוי. בניגוד למשל למקרים של הדרה חברתית, שביכולתם לערער שגשוג ושליטה עצמית. אין לנו בעברית (ובאנגלית, למשל) מילה הפוכה מבדידות, וייתכן שהשתייכות רגשית היא המילה הקרובה ביותר. השתייכות שכזו מתבטאת במלוא עוצמתה באהבה רומנטית.
השתייכות רומנטית: את שייכת לי, מותק
"ברגע שאת עולה על יאכטה את שייכת לאיזה גבר, לא לעצמך, ואת מתה משעמום". קוקו שאנל
"למי שיש תחושה חזקה של אהבה והשתייכות, יש גם את האומץ להיות בלתי מושלם". ברנה בראון
אם הצורך להשתייך משמעותי כל כך, לא ניתן לבטל הצהרות כמו "אתה שייך לי" כ"שטויות רומנטיות". השתייכות רומנטית היא תוצר הקשר הזוגי הייחודי והיא מורגשת ביתר שאת בפירוק הזוגיות, לעיתים עד כדי תחושה פיזית של איבר שנקטע. שייכות שכזו באה לידי ביטוי לא רק בפעילויות חיוביות משמעותיות שהאוהבים מבצעים ביחד, אלא גם בעמדות שליליות כמו קנאה כלפי פעילויות העלולות לפגוע בקשר.
ללא השתייכות, הכוללת הדדיות ושמירת מעמד אוטונומי, קשה לאהבה רומנטית לגרום לאושר ושגשוג. אנשים מעדיפים מערכות יחסים הדדיות שבהן שני הצדדים מעניקים ומקבלים. מעורבות שאינה הדדית ושוויונית ביסודה מעלה את הסיכוי לפרידה. כששני בני הזוג מעורבים במערכת היחסים במידה שווה, עולה הסיכוי שיבלו את עתידם ביחד.
מחקרים שהשוו אנשים שקיבלו אהבה מבלי להעניק אהבה בחזרה, עם אנשים שהעניקו אהבה אך לא קיבלו אותה, גילו כי אלה וגם אלה לא מתארים את ההתנסויות שלהם בצבעים חיוביים. אהבה מספקת ונחשקת זקוקה לרמה גבוהה של הדדיות. אי לכך, כשאהבה צומחת ללא תחושת השתייכות, התוצאה, כמו במקרים של אהבה חד-צדדית, בדרך כלל כרוכה בסבל ואכזבה.
3 צפייה בגלריה
אנשים מעדיפים מערכות יחסים הדדיות שבהן שני הצדדים מעניקים ומקבלים
(צילום: Shutterstock)
חשיבותה של השתייכות באהבה רומנטית - אין משמעותה שכל אחד מבני הזוג מתייחס לאחר כאל חפץ ששייך לו, אלא שנוצר קשר ייחודי ומשמעותי שאליו משתייך כל אחד מבני הזוג. אין מדובר כאן במיזוג לא בריא של זהויות – להפך. מיזוג שבו האוהבים הם כעין תאומים סיאמיים, כרוך באובדן חירות ובאובדן הזהות האישית של כל אחד מבני הזוג, ומכאן בפגיעה ביכולת להוציא את המיטב אחד מהשני.
חשיבותה של שייכות רומנטית מתבטאת בכך שאדם חש עצמו "בבית" עם אהובו. הבית הוא המקום שבו אנו חיים ופורחים. לא מדובר אך ורק על קורת גג. אנו לא מרגישים שייכים למבנה כלשהו, אלא לחוויה שבה אנו מרגישים שייכות. לפיכך, החיפוש אחר האהבה הוא חיפוש אחר בית ללב האוהבים. כך, אישה שיש לה קשר רומנטי עם מאהב נשוי, אמרה שמבחינתה, הזמן שמאהבה מבלה בבניין מגוריו הוא בשבילה גלות מביתו האמיתי, שזהו ליבה האוהב.
שייכות וקנאה רומנטית
"קנאה רומנטית היא כל ההנאה שאתה חושב שהייתה להם". אריקה יונג
ביסוד קנאה רומנטית עומד הפחד לאבד משהו, שבמובן מסוים נתפס כשייך לך. פחד הוא רגש ממשי, בדיוק כמו התקווה לבנות ביחד משהו משמעותי. קשרים רגשיים משמעותיים נרכשים ביזע ודמעות ובאים בעסקת חבילה, שבהן הכול כלול—השמחה והעצב, הצחוק והבכי. קשר רגשי עם אדם אחר יכול לגרום לאושר ושגשוג, אך גם לקנאה ועצב. אושר - על טיפוח השלם המשמעותי שגדול יותר מחלקיו, ועצב על כך שאושר זה, כמו חיי אדם, הוא זמני.
בגלל האופי האישי של הקנאה הרומנטית, פגיעתה קשה. היא מערערת את הדימוי העצמי שלנו משום שהיא נוגעת בהיבטים משמעותיים של דימוי זה המאוימים על-ידי אדם היקר לנו. חומרת האיום עשויה להסביר מדוע קנאה זו היא "קשה כשאול". הכאב החזק הקשור לקנאה זו אינו נובע מכך שאירע משהו חריג (שהרי חוסר נאמנות אינו חיזיון נדיר), אלא מכך שאנו עומדים לאבד מערכת יחסים עם אדם שמשמעותי בחיינו.
הכאב בקנאה הרומנטית נובע מהאיום על המסגרת הייחודית שאליה משתייכים בני הזוג, ובעיקר על יחסים בלעדיים עם זולתנו. אנחנו חוששים מאיבוד מעמדנו המועדף לטובת מישהו אחר. אך למרות שדחייה וקנאה עשויות לפגוע בדימוי העצמי שלנו, דחייה בלבד אינה מתפרשת כהפסד לאדם אחר המועדף על פנינו, ומכאן שהיא לא בהכרח תעורר קנאה חזקה.
הקנאה היא טבעית, ויש בה לעיתים להביע ולשמר את הרגשת ההשתייכות. הבעיה בקנאה היא שהיא נוטה לעיתים קרובות להתבטא בצורות קיצוניות הפוגעות בטיפוח הזוגיות. בנוסף לדרישה לבלעדיות מינית, ישנן לעיתים גם דרישות לסוגים אחרים של בלעדיות חברתית, כמו יציאה משותפת לסרט, ארוחת ערב ביחד, עבודה בצוותא או סתם לבלות הרבה זמן האחד עם השני. ההבדלים התרבותיים והאישיים הקשורים בקנאה באים לידי ביטוי בסוג הבלעדיות העומד בבסיס הקנאה.
לסיכום, אין רע בכך שאוהב חש שאהובו שייך לו, כל עוד השייכות מוגבלת לפן הפסיכולוגי של השתייכות למסגרת משותפת והיא מאוזנת והדדית. חיים חברתיים ואהבה רומנטית מניחים את הצורך להשתייך. ניתן לתהות לא על עצם הרצון להשתייך, אלא על היקפו ועומקו. השתייכות משמעותית חיונית לחיים רומנטיים, אבל יש לה מחיר: היא מגבילה את מספר בני הזוג הרומנטיים שניתן לנהל עימם קשר, משום שהשתייכות שכזו כרוכה במחויבות ובמשאבים שלא ניתן להקצות למספר רב של אנשים. למרבה המזל, מי שחווים אהבה עמוקה לא רואים בכך דבר שלילי.
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט מבוסס על ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה.
