לפני שנתיים נישאו שרית וגיא רגב-אלוני בטקס חתונה אקולוגי, שנערך במטע השקדים של מושב גיאה, מקום מגוריה של שרית. "הקמנו הכול במו ידינו", מכריז גיא בהתלהבות. "את החופה בנינו לבד והעמדנו בשטח שירותים אקולוגיים. אין לי ספק שאנחנו הזוג היחיד בארץ שבנה את כל החתונה שלו מאלף ועד תו בידיים, ופירק אותה מיד בתום האירוע".
כפי שהבנתם, שרית וגיא, שטבעת הנישואים שלהם מורכבת מקעקוע זוגי של 'אינפיניטי', שנוצר כשהם מצמידים יחד את האצבעות, הם לא בדיוק הזוג הבורגני הזה שחי במגדלים ועושה פילאטיס מכשירים. הם גרים במושב קטן ליד אשקלון, בבית עם פינת חי והמון בעלי חיים.
"גיא עבר לגור איתי ועם שלוש בנותיי מנישואיי הקודמים, חודשיים אחרי שהכרנו", מספרת שרית. "ומכיוון שעד אז, הבת הקטנה שלי ישנה איתי בחדר, לא ידענו מה לעשות כי אף אחת מהבנות הגדולות לא הסכימה לוותר על הלוקסוס של חדר משלה. זה גרם למתח ולחיכוכים בבית, עד שגיא הציע שנבנה לנו יחידת הורים בחצר".
מה שהתחיל בתור בדיחה, הפך להיות הזולה שבה מתגוררים בני הזוג בשנתיים האחרונות. "זה צימר בלי קירות ובלי חלונות", מתאר גיא. "יש פה רק רשתות, כדי שבעלי החיים שנמצאים בפינת החי לא ייכנסו פנימה, אבל כל מי שמגיע לבקר אומר שאנחנו חיים את החלום, ורק מחכה שנצא לנופש כדי שיוכל ללון במקומנו בצימר".
"לא תבואי להגיד מזל טוב?"
הם הכירו באתר היכרויות. עד היום יש ויכוח על השאלה מי פנה ראשון אל מי, אבל אין ויכוח על כך שהפעם הראשונה שנפגשו קרתה ביום הולדתו של גיא, וששרית הגיעה אליו הביתה בפיג'מת וואנזי של זברה. "למרות שכבר היה לי דייט אחר באותו היום ולמרות שהייתי עייפה ועם רגל אחת במיטה, כשהוא התקשר ואמר, 'יש לי היום יומולדת, לא תבואי להגיד מזל טוב?', לא יכולתי לסרב", היא נזכרת.
מדוע?
"יש לי רגישות לימי הולדת", היא מודה. "זה התחיל עם שתי הבנות הגדולות שלי. הן איבדו את אבא שלהן שנפטר בפתאומיות כמה שנים אחרי שהתגרשנו, וכדי לשמח אותן התחלתי לחגוג להן ימי הולדת בגדול, מה שהוביל אותי בהמשך להפוך למפעילת ימי הולדת מקצועית, בין יתר העיסוקים שלי. אז כשלמישהו יש יומולדת, אני מיד מרגישה שליחות לשמח אותו".
ואיך היה הדייט הראשון?
"בואי נגיד שלמחרת הדייט הראשון שלנו, הבת המתבגרת שלי שאלה איך היה, ועניתי לה שהוא יישאר איתנו הרבה זמן. לא יכולתי לדעת את זה במאה אחוז אבל הייתה לי הרגשה טובה לגביו".
שש שנים הייתה שרית נשואה לבעלה הראשון. "הוא היה בן אדם מדהים", היא נזכרת, "אבל הכי לא מתאים לי בעולם. זה מה שהביא למשיכה הגדולה בינינו, אבל זה גם מה שפירק את הזוגיות. נפרדנו כחברים טובים ומתוך רצון משותף לצאת לדרך חדשה וטובה יותר. התגרשנו בהסכמה, בלי עורכי דין ובלי בתי משפט. עזרתי לו להכיר נשים, לשכור דירה, ושנה אחרי הגירושים עוד הלכתי איתו לאמא שלו פעם בשבועיים, כדי שהיא תחשוב שהכול עדיין קיים ושריר בינינו. רצינו לחסוך ממנה את כאב הגירושים".
כשהגרוש של שרית נפטר, גם היא וגם הוא כבר היו בפרקי ב' שלהם. "מהזוגיות השנייה שלי נולדה בתי הקטנה, אבל גם הזוגיות הזו לא צלחה", היא משתפת. "כנראה שהיסודות בינינו לא היו מספיק חזקים. הטלטלה שחוו בנותיי הגדולות כשאיבדו את אביהן, יחד עם קשיים כלכליים שעברנו באותן שנים, הביאו לפירוק החבילה".
אחרי הפרידה עזבה שרית, מורה לחינוך מיוחד, את הבית, עשתה סוויץ' מחשבתי והחליטה לפתוח פינת חי משלה ולשמח ילדים. "אחרי תקופה של כמה חודשים בהם הייתי לבד, אמר לי חבר, 'את רוצה זוגיות, אבל את יושבת כל היום בבית'. הוא שכנע אותי לפתוח טינדר והתחלתי לצאת דייטים. נפגשתי עם כל מי שמצא חן בעיניי וחשבתי שיש לזה איזשהו סיכוי. פעם אחת אפילו נסעתי עד קריית שמונה בשביל דייט".
ומה הסיפור שלך, גיא?
"אני הייתי נשוי במשך 11 שנים לאשה מדהימה, אם שני ילדיי", הוא משתף. "כחמש שנים לפני שהתגרשנו האהבה פשוט נגמרה. ניסינו פעם בשבוע עוד ליזום סקס, אבל גם זה לא עזר, וגרושתי עברה לישון במרפסת. לאט-לאט הקשר הפך לחברות ושותפות נטו. לקח לנו זמן להבין שזה לא זורם לשום מקום".
חיכיתם חמש שנים עד שהתגרשתם?
"לא באמת הייתה לי סיבה למהר ללכת", הוא מודה. "לא עניין אותי לחפש בחורות באותה תקופה וגם שקלתי 152 קילו. הייתי עם שבע פריצות דיסק וטופלתי במשככי כאבים הכי חזקים בשוק. הייתי זומבי מהלך".
וואו. קשה. האם אתה מוצא קשר בין המצב הבריאותי הירוד באותם ימים, לבין זה שהיית במקום שאינו מדויק לך מבחינה רומנטית?
"ברור. כל מה שקורה לנו בחיים קשור לשאלה האם אנחנו מדויקים או לא. אנחנו אמורים להקשיב לעצמנו. אם אתה הולך לעבודה ואתה לא מבסוט, ופתאום אתה נהיה חולה, אל תתפלא".
"אף אחת לא אהבה אותי כמו שרית"
בשונה מהרבה אנשים שזקוקים להרגיש כעס ותסכול כדי להיפרד, גיא וגרושתו נפרדו הכי יפה שאפשר, ועד היום הם חברים טובים. "אחרי הדייט הראשון עם שרית התקשרתי לאקסית שלי ואמרתי לה, 'תקשיבי, היא משהו-משהו הבחורה הזאת'".
מצחיק.
"בכלל, הרבה אנשים שואלים אותי, 'איך אתה ככה עם הגרושה שלך? מדבר איתה חופשי, צוחקים וזה', ואני מסביר את זה בצורה הכי פשוטה - אם חקלאי זורע אבטיח, אין סיכוי שהוא יקצור דלעת. אם זרעת כבוד במשך השנים שהיית נשוי ובאמת ששניכם ניסיתם לעשות את המקסימום, אז אפשר להיפרד יפה מהזוגיות ואפילו להישאר חברים".
ומה את חושבת על זה, שרית?
"גיא היה גרוש במשך 11 שנים עד שהכרנו, וכל האקסיות שלו הן חברות טובות שלי היום. כולן גם הוזמנו לחתונה שלנו".
איך אתם יודעים שהפעם זה לתמיד?
"אנחנו לא יודעים", הם עונים פה אחד וצוחקים. "מכל החברות שהיו לי עד היום, כולל גרושתי, אף אחת לא אהבה אותי כמו שרית וגם אני מתאהב בה כל יום מחדש", אומר גיא כשעיניו נוצצות מהתרגשות. "אני מרגיש הרבה יותר שלם עם עצמי בזוגיות הזו, וזה גורם לי גם לתת הרבה יותר בתור בן זוג. אני היום במצב ששרית רק חושבת על משהו שהיא רוצה, ואני כבר מייצר לה אותו בלי שהיא צריכה לבקש".
"זה כל כך נכון", מאשרת שרית בחיוך. "במערכות יחסים קודמות הרגשתי הרבה פעמים תסכול מבני הזוג שלי. איך הוא לא מבין אותי? למה אני צריכה לבקש כל דבר עשר פעמים? אבל עם גיא אני לא צריכה לבקש כי הוא כבר יודע. אם פעם ההאכלה של בעלי החיים הייתה לוקחת לי שעה וחצי, הוא הוריד לי את הזמן לארבעים דקות. יש לו ידיים טובות וראייה מחוץ לקופסה. אני זוכרת שבחורף הראשון שלנו יחד לא האמנתי איך פתאום אני לא צריכה לרוץ בין הכלובים".
