חלוקת העבודה המסורתית בין גברים ונשים עברה שינויים נרחבים במרוצת העשורים האחרונים. המודל של הגבר המפרנס והאישה המטפלת בבית ובילדים נתפס היום כאנכרוניסטי, בטח כשמרבית הנשים עובדות מחוץ לבית – בין אם מבחירה ובין אם מכורח כלכלי.
מעבר לכך, נשים בימינו מאיישות תפקידים שבעבר היו סגורים בפניהן ומגיעות לעמדות בכירות מתמיד, כשמנגד, גברים מפגינים מעורבות רבה יותר בגידול הילדים ולוקחים על עצמם חלק גדול יותר ממטלות משק הבית השונות. ניתן לצפות אם כן, ששינויים בחלוקת התפקידים המגדריים יובילו לשינויים נוספים. למשל, לשינוי באופן שבו אנחנו בוחרים את הפרטנר איתו נבנה חיים משותפים.
שלושה חוקרים מאוניברסיטת נורבגיה למדעים וטכנולוגיה ביקשו לבדוק בדיוק את זה - האם משהו השתנה בבחירות הזוגיות שלנו? הם התבססו על מחקר שבוצע לפני יותר מ-30 שנה על ידי אחד מהם – הפסיכולוג החברתי דיוויד באס, שבדק אילו תכונות נשים וגברים מחפשים בבן או בת הזוג האידיאליים.
המחקר המקורי התבצע בסוף שנות ה-80 באמצעות סקר שכלל אנשים מ-37 מדינות. מטרתו הייתה למצוא אלו תכונות נתפסות כאטרקטיביות בעיני גברים ונשים, בעודם עומדים בפני הבחירה בבן או בת הזוג. התכונות האטרקטיביות ביותר היו חברותיות ואינטליגנציה, הן בעיני נשים והן בעיני גברים. אבל מעבר לשתי התכונות האלו, שלגביהן חלה תמימות דעים, נתגלו כמה הבדלים משמעותיים בהעדפות של נשים לעומת העדפותיהם של גברים.
באס מצא שכשנשים מחפשות בן זוג, הן שמות דגש רב יותר על יכולת ההשתכרות הכלכלית של הפרטנר, לעומת הדגש שנותנים לכך גברים שמחפשים בת זוג. הממצא הזה חזר על עצמו באופן חוצה תרבויות, ונמצא ב-36 מתוך 37 מדינות. בנוסף, הן גם שמו דגש רב יותר על אינטליגנציה ובריאות טובה של הפרטנר לעומת גברים. לעומת זאת, גברים חיפשו דברים אחרים בפרטנרית הפוטנציאלית, כשהדבר החשוב ביותר עבורם היה שהיא תיראה טוב בעיניהם. המראה החיצוני היה חשוב יותר לגברים לעומת נשים ב-34 מתוך 37 המדינות שנדגמו.
הבדל משמעותי נוסף שנמצא בהעדפותיהם של נשים וגברים היה קשור לגיל של בן או בת הזוג. בכל אחת מהמדינות נשים העדיפו גברים מבוגרים מהן, בעוד שגברים העדיפו נשים צעירות מהם. באס הסביר את הממצאים דרך שימוש בתיאוריות אבולוציוניות. למשל, הוא טען שגברים נוטים יותר לבסס את בחירת בת הזוג על המראה החיצוני שלה משום שהדבר מהווה יתרון ביולוגי להבאת ילדים אטרקטיביים יותר לעולם.
מה השתנה? ובכן, כלום
כעת, 30 שנה לאחר מכן, החליט באס לחזור על מחקרו ולראות אם למרות השינויים החברתיים שחלו בינתיים, ממצאי מחקרו יוותרו ללא שינוי. המחקר החדש כלל 14,399 נחקרים הטרוסקסואליים מ-45 מדינות, ובדק בצורה דומה כיצד אנשים בוחרים בן או בת זוג. ממצאי המחקר, שפורסם בכתב העת Psychological Science, מתקפים את הממצאים שנמצאו בסוף שנות ה-80. כן-כן, מסתבר שגם 30 שנים אחרי, גברים ונשים עדיין מחפשים את אותם הדברים בבני ובנות הזוג שלהם.
התכונות המוערכות ביותר בבני זוג פוטנציאליים, על פי המחקר החדש, הן טוב לב ואינטליגנציה, כאשר תכונות אלה מוערכות ע"י נשים וגברים כאחד. מבחינת הבדלים בהעדפות בין נשים וגברים, נמצאו אותם הבדלים בדיוק, כאשר גם כאן ההעדפות בבחירת בני זוג היו פחות או יותר זהות ברחבי העולם.
במרבית המדינות לנשים עדיין אכפת מביטחון כלכלי יותר מגברים, והן נותנות דגש רב יותר לבריאות טובה ואינטליגנציה, ומעדיפות בני זוג מבוגרים מהן. הגברים, לעומתן, נותנים חשיבות רבה יותר למראה החיצוני בהשוואה לנשים, ומעדיפים בנות זוג צעירות מהם. כלומר, ההבדלים המגדריים בהעדפות נותרו ללא שינוי במשך יותר מ-30 שנים, כך שנשים וגברים בוחרים בני זוג בדיוק כפי שנהגו בעבר.
אפילו כאשר בדקו החוקרים באופן פרטני את המגמות בארצם, נורבגיה, והשוו את הפרש הגילאים שהיה נהוג בעבר להפרש הגילאים בימינו, הם מצאו שהפרש הגילאים נותר בעינו, ועומד לרוב על שנתיים עד שלוש. "המחקר מחזק את ההסברים של הפסיכולוגיה האבולוציונית", טוענים החוקרים. "מחקרים של פסיכולוגיה אבולוציונית להסבר הבדלים מגדריים בבחירת בן זוג עדיין מוכיחים את עצמם כרלוונטיים לאורך זמן ועל פני תרבויות שונות".
השינוי האמיתי עוד רחוק
עבורנו, עם זאת, החדשות הן הרבה פחות טובות. למרות השינויים שחלו בתעסוקת נשים בשוק העבודה ובמעורבותם של גברים בבית, אין ספק שאנחנו עדיין רחוקים שנות אור משוויון הזדמנויות ושכר בשוק העבודה, וחלוקת הנטל של עבודות משק הבית. אולם מעבר לכך, ממצאי המחקר מצביעים על כך שלא חל שינוי מהותי באופן שבו אנחנו תופסים את התפקידים השונים המשויכים לנשים וגברים. תפיסות אלה שאנו מפנימים בתהליך החיברות, משפיעות בהמשך גם על האופן שבו אנחנו בוחרים בני זוג.
נשים מחפשות בן זוג בעל יכולת השתכרות גבוהה, מכיוון שהגבר עודנו נתפס כמפרנס העיקרי. ככזה, הוא עשוי 'לעזור' בנטל מטלות הבית, אך הן לא נחשבות כחלק מתפקידו. גם הגבר נאלץ לשלם מחיר כבד, ובהתנגשות בין הקריירה לבין המשפחה מצופה ממנו להקריב את הזמן עם המשפחה. מנגד, גברים מחפשים בת זוג שתיראה טוב ואיתה יביאו ילדים, מכיוון שהאישה עדיין נתפסת כאחראית העיקרית על הבית והמשפחה.
גם בימינו, כשנשים תורמות לפרנסה, מצופה מהן לעשות זאת כל עוד הדבר אינו פוגע בתחום אחריותן הראשי. לכן ישנה "משרת אם" בעוד שאין את המקבילה של "משרת אב", ומעסיקים רבים עדיין מעדיפים להעסיק גבר על פני אישה שתיעדר מהעבודה לטובת המשפחה.
השינויים שחלים בשוק העבודה בשנים האחרונות אם כן, מספרים רק חלק מהסיפור. שינוי אמיתי, כזה שיאפשר לגברים ונשים לבחור עיסוקים ותחומי אחריות בבית ובשוק העבודה, על פי העדפותיהם האישיות ונטיות ליבם ובאופן שנובע מהרצונות שלהם ובמנותק ממינם, לא יוכל להתממש לפני שינוי מהותי בתפיסות המגדריות הצרות והמצרות שאנחנו מתחנכים לאורן.
