"תמיד העדפתי בן זוג שהערכתי כטוב ממני במישורים מסוימים. הפער היווה מוטיבציה לחזק את חוזקותיי. אני לא מעריכה נשים שבוחרות בגבר שנחות מהן". עירית
בני זוג ביחסים רומנטיים אינם זהים, ולכן יש לצפות לשוני בתכונות שהם מביאים איתם. תכונות שונות אינן בהכרח מזיקות. לפעמים הן מועילות במובן שהשוני מאפשר צמיחה בריאה של הזוגיות. זה עשוי להיות המצב כאשר בן הזוג ביישן ובת הזוג חברותית, או כשהוא מפוזר והיא מסודרת. שוני יכול להזיק רק במקרים בהם הוא קיצוני, וכשהוא משקף הבדלי רמה בתחומים מהותיים כמו: חוכמה או יכולת התפתחות והישגיות, מכיוון שבמקרים כאלו עלולה להתפתח קנאה בבן/ת הזוג.
ביסוד הקנאה בזולת נמצאת התחושה שאנו נמצאים בנחיתות בלתי מוצדקת ומשפילה. אי-שוויון והרגשת נחיתות פוגעים במיוחד בזוגיות, כי מדובר בנחיתות מתמשכת העלולה להשפיע לרעה על האינטראקציה בין בני הזוג. מחקרים מראים כי רגש הבוז, העומד ביסוד היחסים הלא שוויוניים, מנבא גירושים בסבירות של למעלה מ-90%. מחקרים אחרים מראים כי יחסים לא שוויוניים מובילים ליותר רומנים מחוץ לנישואים אצל שני בני הזוג.
הבעייתיות של אי-השוויון בזוגיות פחותה בשלב הראשוני של ההתאהבות שבו ליבנו עולה באש, והעשן הנכנס לעינינו מקשה על ראייה נכוחה של המציאות. אי-השוויון והשוני הכרוך בו מעצימים בטווח הקצר את האהבה והתשוקה המינית, אולם בטווח הארוך הם עלולים להפוך למכשול לפעילות משותפת ומתמשכת של בני הזוג.
האם תחרות היא תמיד חיובית?
הפתגם "קנאת סופרים תרבה חוכמה" מניח כי יצירת תחרות תגרום לאנשים ללמוד ולהשתפר. ביוון העתיקה למשל, אם היה רק גאון אחד בעיר, ולא נשארה לו תחרות בתחום מסוים, האזרחים גירשו אותו מחשש שחוסר התחרותיות ינוון את החברה.
4 צפייה בגלריה
"אי-השוויון והשוני הכרוך בו מעצימים בטווח הקצר את האהבה והתשוקה המינית"
(צילום: Shutterstock)
בזוגיות קנאה עלולה להיות עזה והרסנית, גם כשמדובר בסופרים גאונים: זה המקרה של הסופר האמריקאי החשוב ג'ונתן פראנזון וזוגתו לחיים, הסופרת הצעירה קתרין צ'טקוביץ. ספרו של פראנזון, "התיקונים", הפך אותו בין לילה לסופר עטור תהילה. צ'טקוביץ, לעומת זאת, התקשתה להתמודד עם העלייה המטאורית במעמדו של בן זוגה, ובעת שכולם היללו אותו, היא הענישה אותו בכך שמנעה ממנו סקס.
שנתיים לאחר מכן, היא פרסמה טור אישי חושפני על קנאה, שבו סיפרה על התאהבותה בפראנזון ועל התפתחות קנאתה ההרסנית שנבעה מהתהילה שהוא זכה לה לעומת אי-ההצלחה שלה. היא סיפרה שהייתה עצובה כשקראה את הסקירות החיוביות על ספרו שהופיעו בעיתונות, ושמחה כאשר פורסמה נגדו ביקורת שלילית. "הייתי מוכנה לעשות את שנינו אומללים", סיכמה, והסבירה כי אומללותה נבעה מהתחושה שכל העולם אהב אותו יותר משאהב אותה.
באהבה בריאה ועמוקה נמצא נדיבות וטוב לב המתבטאים בשמחה ובפירגון על הצלחת האהוב, יחד עם היעדר תחרות עמו. כך, הורים אוהבים לא מקנאים בהצלחת ילדיהם, אלא שמחים בה ורואים את עצמם כחלק מההצלחה. גם בפוליאמוריה, ריבוי אהבות, מעלים על נס את רגש "הפירגוש", שמשמעותו היא פירגון רומנטי, למשל כאשר הבעל שמח על אושרה של אשתו עם מישהו אחר. אגב, הוא ממש לא חייב לצהול ולצאת מגדרו במחולות. בהרבה מקרים, דווקא רגש מתון ומאוזן הוא בעל ערך רב יותר.
התפתחות ומימוש עצמי בזוגיות
"תהיי עם מישהו שרוצה לראות אותך מתפתחת". טוני פיין
בתקופתנו נישואים אמורים לכלול, בנוסף להיבטים הפרגמטיים (שנדרשו לאורך כל ההיסטוריה), ולאהבה (שנדרשה רק ב-200 השנים האחרונות), גם התפתחות ומימוש עצמיים. כיצד התפתחות ומימוש עצמי משפיעים על הזוגיות?
מחקר חדש של הפסיכולוגית קתלין קארסוול ועמיתיה, בדק את הקשר בין התפתחות אישית ותשוקה בזוגיות. בדומה למחקרים רבים אחרים, מחקר זה מצא שהתפתחות אישית המשותפת לבני הזוג מחזקת מאוד את הזוגיות. נושא שפחות נחקר הוא האם התפתחות אישית חיובית שלא קשורה לבן הזוג, ולמעשה היא החלק העיקרי של התפתחותנו האישית, מעצימה אף היא את התשוקה בזוגיות. כן נמצא שמאורע של התפתחות כזו ביום נתון, מחזק את התשוקה הזוגית של האדם באותו היום. שני הממצאים הללו מובנים לאור העובדה שכאשר אנו מרגישים טוב בתחום אחד, ההרגשה הטובה זולגת גם לתחומים אחרים בחיינו.
4 צפייה בגלריה
"באהבה בריאה ועמוקה נמצא נדיבות וטוב לב המתבטאים בשמחה ובפירגון על הצלחת האהוב"
(צילום: Shutterstock)
ממצא מעניין חדש הוא שהתפתחות אישית גבוהה ומתמשכת של בן זוג אחד מפחיתה את תשוקת אותו אדם ואת מידת הסיפוק, האינטימיות והקרבה בין בני הזוג. מכאן שהצלחה חד-פעמית של בן הזוג מתקבלת לרוב בשמחה, אולם הצלחה מתמשכת, שאינה משותפת לבני הזוג, ואינה מלווה בהצלחה מקבילה של בן הזוג השני, עלולה להפוך למעיקה, כי במקום לצמוח יחדיו, צמיחת האחד למעשה מגדילה ומעמיקה את המרחק בינו ובין הצד השני.
אם כן, צמיחה אישית מתמשכת עלולה להיות חרב פיפיות לאושר הפרט: בעוד שיש בה מימוש עצמי גדול יותר, היא מעוררת בעיות בזוגיות, כמו למשל תשוקה פחותה. צמיחה שכזו עלולה לגרום לא רק להיעדר פירגון, אלא גם לקנאה עזה מצד בן הזוג השני, מה שיוביל להפחתה באושר לאורך זמן.
אי-שוויון בזוגיות
"אנחנו לא אותם אנשים כפי שהיינו בשנה הקודמת; וגם אהובינו הם לא כאלו. זה יהיה משמח אם אנו, שכל הזמן משתנים, נמשיך לאהוב את האדם שהשתנה". סומרסט מוהם
אהבה עמוקה, שפעילויות משותפות חיוניות לה, דורשת מעמד אוטונומי ושוויוני לכל אחד מבני הזוג. שוויון זה צריך להתחשב בתרומה השונה שלהם, ובעיקר בשוויון מעמדם בקבלת ההחלטות הנוגעות לזוגיות שלהם. שוויון המעמד לא מניח שוויון בתכונות, שכן כל אדם הוא שונה ובעל תכונות חזקות וחלשות יותר.
הגישה של ראיית בן הזוג "מעליי" או "מתחתיי" היא בעייתית כי במרכזה עומד ההיבט ההשוואתי, שהוא רעיל ביחסים. ייתכן שאנשים המחפשים בן זוג "מתחתם" או "מעליהם" סובלים מחוסר ביטחון וצורך להאדיר את שמם, אם באמצעות בן זוג שיעריץ אותם או באמצעות העובדה שאחרים יעריכו אותם דרך בן זוגם הנחשב.
יחסי זוגיות הם דינמיים. במהלכם אפשר להימצא כמו בנדנדה, פעם למטה ופעם למעלה ביחס לנסיבות שונות שבהן מצויה הזוגיות. אך בעוד אי-שוויון קבוע מזיק להמשך היחסים ופוגע מבחינה רגשית, דינמיקה של שינוי סמכויות ביחסים תשמור על איכותם. חשוב לזכור כי סימטריה מוחלטת אינה קיימת במציאות. שני אנשים, דומים ככל שיהיו, צפויים לפתח בשלב כלשהו בחייהם שוני ופערים - וזה בסדר, כל עוד נשמר השוויון במעמד ובקבלת ההחלטות.
אנשים הבטוחים בערכם עשויים להעדיף בן זוג הנמצא מעט למעלה מהם בתחום מסוים. אכן, במחקר אחד 98 אחוז מהגברים המצליחנים דיווחו שהיו רוצים להינשא או שהם כבר נשואים לאישה אינטליגנטית כמותם או יותר מהם. גברים אלה סבורים כי הם ירוויחו מנישואים לאישה כזו, למשל בהיבט הכספי. אך אותם גברים הגבילו את אי-שוויון לרמה של עד בערך 25% - ולא בכדי. הבדל גדול יותר עלול ליצור אצלם תחושת נחיתות והשפלה.
במקרה של פראנזון וצ'טקוביץ, ההבדל בינם היה גדול בהרבה מ-25%, ולכן הוא יצר את תחושת ההשפלה. אך אצל בן זוג שאוהב באמת, הבדל כזה היה יוצר רגש של הערצה, ומבטל בכך את ההיבט ההשוואתי. אגב, השניים חיים יחדיו כבר 20 שנה בעושר. כנראה שקנאה היא לא תמיד סיבה מספקת לפרידה רומנטית.
אהרון בן-זאב הוא פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. הטקסט מבוסס על ספרו החדש, "אהבה, כמעט כל הסיפור", שיצא בהוצאת ידיעות ספרים/אוניברסיטת חיפה
