"כשנולד לך ילד עם צרכים מיוחדים אז יש לו אבא ויש לו אמא והם מתמודדים עם זה, כי זה מה שבחר להם היקום ואין מה לעשות. אבל יש מעט אנשים שהיו מוכנים להכניס את עצמם ביודעין לתוך משפחה עם ילד שאינו שלהם, שהגידול שלו אינו פשוט ושהוא נמשך לכל החיים", אומרת קרן אדלר (47), גרושה ואמא לשני ילדים.
את איתן דשא (57), גרוש ואבא לשלושה ילדים, הכירה לפני שבע שנים, וכבר בתחילת ההיכרות היא שמה על השולחן את העובדה שיש לה ילדה עם צרכים מיוחדים, ושיש סיכוי גדול שהיא תמשיך לחיות בבית גם אחרי שתתבגר. "איתן נכנס לזה בלי לשאול שאלות", היא אומרת ומוסיפה: "הוא לקח על עצמו אתגר שלא הרבה היו מוכנים לקחת - להיכנס לזוגיות שנייה עם כזה קושי".
פחדת שלא תמצאי גבר שיהיה מוכן לאתגר?
"כן, בטח. כשיצאתי מהזוגיות ידעתי שאין מה לעשות, האבא ימשיך בחייו וכמו שהיה בנישואים שלנו, רוב הנטל של גידול הילדות ייפול עליי. אני זוכרת שאמרתי לעצמי - מה יהיה אם אני ארצה לטוס לחו"ל או לעבור לגור עם בן זוג חדש? מי ירצה לגור איתנו ולחוות כאלה קשיים? ואז הגיע איתן ופחדתי שיהיה איתו משבר. חששתי שהוא יירתע ויחליט לעשות חושבים עם עצמו, אבל זה לא קרה. הוא אמר לי: 'אני בוחר בך, וכל מה שמסביב זה חלק ממך'".
"שלא יצא שאני מלאך או משהו כזה", איתן אומר פתאום במבוכה, ומוסיף: "זה היה תהליך. בהתחלה הייתי בהכחשה לגבי המצב, כמו שקורה להרבה אנשים, אבל לאט-לאט הבנתי שהקשיים הם אמיתיים".
ומה קורה לך כשאתה מבין את זה?
"אמרתי לעצמי יש קשיים אבל הכל בסדר, אפשר להתמודד. גם עבר לי בראש שההתמודדות הזאת תעזור לי להיות אבא טוב יותר לילדים שלי, שאומנם לא מאובחנים עם צרכים מיוחדים, אבל עם אחד מהם היו אתגרים דומים".
בואו נחזור רגע להתחלה. איך הכרתם?
"הכרנו בג'יידייט", נזכר איתן. "אני הייתי אחרי כמה מערכות יחסים שלא צלחו. כולן התחילו דרך שידוך של אנשים קרובים, ובכל פעם שזה נגמר, היה לזה אפקט על הסביבה ותחושה פחות מוצלחת. אחרי הקשר האחרון שהיה טיפה טראומטי, החלטתי לנסות היכרות שלא מושתתת על מכרים משותפים. רציתי התחלה שהיא דף נקי ונרשמתי לאתר. בפעם הראשונה שנכנסתי ראיתי את קרן ומיד התחלנו לצאת. ישר הקפאתי את המינוי והוא קפוא עד היום", הוא צוחק.
"אני, לעומתו", מוסיפה קרן, "כבר הייתי חצי שנה בתוך האתרים האלה. בבוקר שבו התייאשתי והחלטתי שאני סוגרת את המינוי, פגשתי את איתן. את הדייט הראשון שלנו עשינו על ספסל בקניון כי החלטנו לא לעשות מזה עניין גדול, אבל החיבור היה מיידי".
"רציתי שכולם ירגישו שיש פה התחלה חדשה"
במשך שש שנים ניהלו קרן ואיתן קשר משני בתים נפרדים, ורק לפני שנה הם החליטו לאחד כתובות ולהתיישב יחד בכפר יונה. "היה בתקופה הזאת משהו מרגש, כי פעמיים בשבוע כיביתי את האורות בבית, התלבשתי יפה ויצאתי להיפגש עם האהוב שלי. היום אנחנו גם קוצרים את הפירות של החיבור האיטי בין המשפחות".
איתן, על מה היה חשוב לך לשים דגש במעבר למגורים משותפים?
"היה לי ברור שאני לא עובר לגור אצל קרן והבנות שלה, אלא שהמעבר הוא לטריטוריה חדשה. רציתי שכולם ירגישו שיש פה התחלה חדשה ושעוברים למקום שהוא של כולם במידה שווה. לא רציתי שמישהו יגיד לי 'זה לא הבית שלך'. התכוננתי לזה שש שנים. אני חושב שאם אתה מדייק ומתכונן, אתה יכול לנתב את הדברים שיקרו כמו שצריך".
מה זה אומר להתכונן?
"איתן צפה את כל התסריטים האפשריים", קרן אומרת משועשעת. "הוא ידע לחזות הרבה דברים מראש ולבנות תהליך שלוקח גם את הדברים הפחות קלים בחשבון. גם דאגנו לכך שכולם ירוויחו מהמעבר".
אתם יכולים לשים את האצבע על משהו אחד שבו כל אחד מכם השתנה כבן זוג?
"בחיי הנישואים שלי הרגשתי לבד והנטל עליי היה כבד מאוד", אומרת קרן. "גם טיפלתי בבית, גם טיפלתי בבנות וגם עבדתי המון שעות. נאלצתי להיות זו שפרנסה את המשפחה כמעט בכל התקופה שהיינו יחד, ובטח שלא יכולתי לעזוב מקום עבודה ולהחליט שאני משנה קריירה, או לחלום חלומות ולהגשים אותם. בזוגיות עם איתן, לעומת זאת, קיבלתי משענת וכוח מנטלי לעשות דברים שאני אוהבת ושהיו קבורים בתוך הבטן שלי".
מקסים. באלו דברים מדובר?
"בצעירותי הייתי ספורטאית תחרותית ונאלצתי לפרוש בעקבות פציעה. הלכתי ללמוד תחום אחר וקברתי את החלום של לחזור להתעסק בספורט. אחרי שהתגרשתי ונהייתי אדון לעצמי, הגעגוע לספורט גבר, ואיתן נתן לי את הכוח להאמין שאני יכולה לעזוב את העבודה ולהצליח לייצר לעצמי מספיק פרנסה בשבילי ובשביל הבנות. הוא גם עזר לי לבנות את זה בצורה תהליכית. בהתחלה עבדתי בשתי העבודות במקביל עד שהגענו לתאריך יעד שהצבנו מראש, ולבסוף עזבתי לגמרי".
כלומר, הוא בנה לך תוכנית פעולה כמו שעשה עם המעבר למגורים המשותפים?
"כן, בהחלט, והוא גם נתן לי את הכוח לדעת שיש מישהו מאחוריי שבאמת מאמין בי שלא אפול".
כיום את מדריכת כושר ופילטיס לגיל השלישי ואני תוהה האם החיבור שלך לאוכלוסייה הזאת, שכבר מסתכלת על החיים שלה עצמה ברטרוספקטיבה, קשור למסע שעברת?
"החיבור שלי לאנשים מבוגרים היה מאז שאני זוכרת את עצמי. תמיד אהבתי את הנוכחות שלהם ולשמוע את הסיפורים שלהם, אבל זה נכון שהם מהווים תמונת מראה למה שהולך לקרות לנו בעוד כך וכך שנים, ולכן הרבה אנשים נרתעים מזה. אותי זה לא מפחיד. אני אוהבת סיפורי חיים ואני גם מאמינה במשפט 'מכל מלמדיי השכלתי'".
ומה איתך, איתן? במה אתה השתנית?
"הנישואים שלי התאפיינו במערכת יחסים בסך הכל טובה, ללא מריבות ומשקעים, אבל בתחושה שלי הייתי כל הזמן תחת ביקורת והיה חוסר שביעות רצון ממני. עם קרן אני מרגיש קבלה מוחלטת של האדם שאני".
אתה יכול לתת דוגמה לאירוע שבו הרגשת את הקבלה של קרן?
"לפני שנה וחצי פתחתי חברה שיש לה גם סניפים באירופה. אין לי ספק שבגלגול הקודם היו עוצרים אותי מהמהלך הזה, כי היה צריך להשקיע כסף ולקחת סיכון גדול. עם קרן לא הייתי צריך לשאול אם מותר לי. קיבלתי ממנה תמיכה מוחלטת ואמונה שזה יצליח. אני גם מעז יותר בתחומים אחרים מאז שאני עם קרן. איתן הקודם לא היה מסכים לעולם לעשות איתך את הריאיון הזה. בהתחלה, כשהיא הייתה מעלה תמונות שלנו לפייסבוק, נחרדתי ברמה של קוצר נשימה".
ממה חששת?
"מהדבר הזה של 'מה יגידו עליי'".
ומה אתה מרוויח מלהביא יותר פתיחות לחיים שלך?
"עוצמה. כל הסיפור הזה של 'מה יגידו עליך' בעצם מחליש אותך. קרן עוזרת לי להתגבר על אחד הפחדים הכי גדולים שלי".
ומה את מרוויחה מהחשיפה, קרן? למה השיחה הזאת חשובה לך?
"קודם כל, אני כל כך אוהבת את איתן שאני רוצה לצעוק את זה לעולם. דבר שני, חשוב לי להעביר מסר שאפשר למצוא את הסול-מייט שלך. זו לא אגדה, זה קיים, אבל כדי להגיע לזה אסור לפחד ללכת נגד המוסכמות ונגד הזרם. גירושים, כשיש לך ילדה עם צרכים מיוחדים, זה לא משהו שהמשפחה שלי או הסביבה שלי חשבו שנכון לעשות, אבל הם טעו".
