"לא אני יזמתי את זה. הגרושה שלי התגרשה ממני ביום בהיר אחד, אחרי 17 שנים, בתקופה שגם בנינו בית חדש ביחד", מספר אסף ליבוביץ (43), גרוש פלוס שני ילדים מקיבוץ אילון. "זה היה קשה, אבל אני אדם שאוסף את עצמו מהר ומשתדל ללמוד מטעויות, והיום אני אומר לגרושתי תודה. אבל ממש תודה".
מה הדבר העיקרי שלמדת מפרק א׳ של חייך?
"למדתי בעיקר מה לא לעשות. בפרק ב', ברגע שיש איזו סטייה או זיוף, שני הצדדים קולטים את זה מאוד מהר. מי שרוצה כמובן, כי יש כאלה שעדיין ממשיכים את הנישואים הקודמים שלהם גם בפרק ב', אבל מי שלא מוכן להתפשר על הזוגיות משקיע, ואז הזוגיות פורחת".
ואסף אכן משקיע. כבר שלוש שנים שהוא מחכה ליום שישי כדי לשלוח לאהובתו, שירה הלפרט (46), זר פרחים רענן וצבעוני. "בכל יום שישי אני מופתעת מחדש, ובכל פעם אני מצלמת לאסף את הסידור שמגיע ושולחת לו מיליון לבבות ו'תודה אהובי'", היא אומרת בעיניים בורקות. הלפרט היא גרושה פעמיים ואמא לשלושה ילדים. מבחינתה, פינוק רומנטי כמו שליחת זר פרחים מדי שישי הוא לא פחות ממודל חיובי לילדים שלהם. "הם סוף-סוף רואים איך באמת נראית זוגיות כשהיא טובה וכשהבחירות נכונות", היא אומרת.
עוד סיפורי אהבה בפרק ב':
איך הכרתם?
"כשהכרנו היינו בשלבים שונים של החיים. אני הייתי פרודה ואסף בדיוק התגרש. שנינו לא היינו בכלל בעניין של להכיר, אבל כוח עליון התערב. קארמה".
איך זה קרה?
"הכיר ביננו אדם שלא היה אפילו חבר קרוב שלי, אלא מישהו שהזדמן לחיים של כל אחד מאיתנו בנפרד, במסגרת העבודה", היא מספרת וממשיכה: "הוא ניסה כמה פעמים לשדך לי ואני סירבתי, אבל בוקר אחד הוא אמר 'תקשיבי, אני הולך להכיר לך מישהו אם את רוצה או לא, כי הוא כמו כפפה ליד בשבילך'. בדיעבד הסתבר שהוא עשה עם אסף בדיוק את אותה שיחה", היא אומרת משועשעת.
"הוא לא עזב אותי עד שאמרתי לו או-קיי, אני זורם", ממשיך אסף, "ואחרי שהסכמתי, הוא לא הרפה במשך שבועיים ושלח אליי הודעות יום-יום עם 'נו, דיברת איתה?'".
"המצחיק הוא שברגע שנוצר ביננו קשר, הוא פשוט נעלם", אומרת שירה. "הוא היה סוג של שליח, 'המלאך שלנו', והתפקיד שלו היה לחבר בינינו".
מקסים! ומתי הבנתם שזה-זה?
"כבר בשיחת הטלפון הראשונה נוצר בינינו חיבור חזק", מספרת שירה, ואסף מוסיף: "דיברנו שבועיים בטלפון לפני שנפגשנו, שעות על גבי שעות, כמו שני בני שש עשרה".
המון זמן! לא חששתם להגיע עם ציפיות גבוהות מדי?
"ממש לא!", אומרת שירה. "הייתה בינינו כימיה מטורפת בטלפון וראינו האחד את השני בפייסבוק. הבנתי פחות או יותר את מי אני הולכת לפגוש. פשוט היינו נורא זהירים, אז לא מיהרנו להיפגש. זה גם לא משהו שאפשר לשים עליו את האצבע, אבל היה לנו נכון לקחת את הזמן".
היה חשש להיכנס שוב למערכת יחסים?
"הרבה פעמים אנשים שמתגרשים הם בהתחלה פסימיים", אומר אסף, "אבל כשמכירים את ׳הנכון׳ או את ׳הנכונה׳, מצליחים לקלף את ההגנות. אני הבנתי ששירה נמצאת במגננה כלשהי, אז הייתי סבלני ונתתי לה להבין שגם אני רוצה משהו רציני וקבוע ושאני לא הולך לפגוע בה".
מה עבר עליך באותה תקופה, שירה?
"באותה תקופה הייתי פרודה בתוך תהליך גירושים לא פשוט, בלשון המעטה, שלווה במאבק משפטי שנמשך כארבע שנים. מה שעזר לי לפתוח את הלב לאסף היה העובדה שהבן הבכור שלי בדיוק התגייס. בבת אחת הבית השתתק, והבנתי שאני לא רוצה להיות לבד".
איך הצלחת לשמור על האמונה באהבה, למרות מה שעברת?
"בבסיס אני אופטימית חסרת תקנה ומאוד מאמינה באהבה. גם גדלתי בבית עם זוגיות ראויה להערצה בין הוריי, שהייתה עבורי מודל. אחד הדברים שאמרתי לאסף כשרק הכרנו זה 'אתה החזרת אותי הביתה', כי הבחירות הקודמות שלי היו מאוד שונות מהבית שבו גדלתי".
מה ההסבר לכך שבנישואייך בחרת במודלים אחרים ממה שראית בבית?
"אני דור שני לניצולי שואה ובאה ממשפחה גרעינית קטנה. מצא חן בעיניי שלבני הזוג הקודמים שלי היו משפחות גדולות, אבל אלה לא היו בחירות שהתאימו לי".
מה הבנת שכן מתאים לך?
"הבנתי שלאורך זמן, מתאים לי אדם שיש לי איתו יותר מן המשותף מאשר מן הלא משותף. אני לא מאמינה שהפכים נמשכים, הם נמשכים אולי רק לרגע".
ועם אסף המסקנה הזו מתממשת?
"כן!", היא מכריזה מיד. "אסף ואני נורא דומים. הוא תמיד אומר שאני זה הוא בבת. חוץ מזה, הוא גבר עם לב ענק והוא גם מאוד שוויוני בראייה שלו. אין אצלנו תפקידי נשים-גברים. ההורים שלי עשו את הדברים ביחד וחשבו ביחד וגם אסף ואני ככה".
"שירה ואני משלימים האחד את השנייה בהכל", מאשר אסף. "אנחנו בן אדם אחד שבעצם מחולק לשניים. מה שאין בי, יש בה. אני אתן לך דוגמה: בתחילת הקשר טסנו לברלין. אומרים הרי שטיסה לחו"ל היא אחד המבחנים הגדולים של זוגיות בתחילת דרכה. כשהגענו הסתבר שהזרימה ביננו מושלמת כי מצד אחד, שירה מאבדת התמצאות במרחב נורא מהר, ומצד שני אני הובלתי אותנו ברחבי העיר, אמרתי לה 'אל תדאגי' והכל פשוט זרם".
מה אתה אוהב בשירה כבת זוג?
"היא אישה של פעם ששמה את בן הזוג בראש סדר העדיפויות, וזה מה שחיפשתי. אנחנו גם חברים ממש טובים. זוגיות זה קודם כל חברות, ובנישואים הקודמים שלי אני וזוגתי לא היינו חברים. עם שירה אני לא צריך להתפשר על שום דבר יותר".
אתה יכול לתת לי דוגמה על מה אתה לא מתפשר יותר?
"כשיש בינינו חילוקי דעות כמו לכל זוג, אני לא צובר יותר כעס בבטן. בתור נשוי הייתי שומר הרבה בבטן. היה לגיטימי גם לא לדבר האחד עם השני במשך שבוע. עם שירה אני לא נותן למצבים כאלה לקרות".
במה את השתנית כבת זוג, שירה?
"בעבר, אם משהו לא היה נראה לי, הייתי מתכנסת בתוך עצמי. זה בא ממקום מפונק ואפילו ילדותי. הייתי מצפה שרק הצד השני יעשה את הצעד הראשון וילך לקראתי לפני שארד מהעץ. היום זה כבר לא ככה. גם הפכתי להיות בת זוג נינוחה יותר, אבל השינוי הזה לא נולד בוואקום. זה תוצר של היחסים עם אסף".
מה אפשרת שם, אסף?
"אני הורדתי מעצמי את האגו ביחסים עם שירה וזה פותר את כל הבעיות. חלק מהתהליך שעברתי עם עצמי אחרי הגירושים היה להוריד את האגו לאפס, להשתדל לפחות".
איך עושים את זה? איך מורידים את האגו לאפס?
"מתאמצים", הוא פוסק ושירה מוסיפה: "ואוהבים. כשאתה אוהב אתה לא עושה כי אתה חייב, אתה עושה כי אתה רוצה. כיום אין שום דבר חיצוני שמחזיק אותי עם אסף או את אסף איתי, למעט האהבה הגדולה שיש בינינו".
איזו עצה טובה הייתם נותנים לאנשים שמתגרשים ונושאים צלקות?
"אני יכולה לומר לך שיותר מצולקים ממני, אין", צוחקת שירה. "לכן בתקופה הראשונה באמת עברתי תהליך של להוריד הגנות. זו גם הסיבה שהיום אני מרגישה שליחות ללוות נשים שמתגרשות כמאמנת נשים בתהליכי פרידה וגירושים. יחד עם זאת, אני אומרת לכולם 'אל תוותרו על האהבה'. אני מאמינה שיש באהבה משהו מרפא. גם אם יוצאים מצולקים, מקרה כמו שלנו הופך את הפצע לגלד מהר מאוד, הוא מטשטש את הצלקת ומשאיר את העבר בעבר".
מנהלים זוגיות בפרק ב' ורוצים להתראיין למדור? כתבו לנו
